037- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שסט-א'שע

media

שאלות חזרה בתע"ס א'שסט-א'שע
1. כאשר מדובר על פרצוף עי"מ של ז"א האם מדובר עליהם רק בהתהוותם או רק בגדלותם? נמק.
2. האם קוצי נמשכים ממח החכמה דז"א או ממח הדעת דז"א? הסבר ונמק.

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

עמוד אשס"ט טור א' למטה
למדנו על ז"א שמתחלק כפי שמתחלק א"א, שהוא מהמקור לאור שניתן לו, הוא מתחלק כנגד עיבו ר יניקה ומוחין, ואותו דבר בחינת המוחין של ז"א, מתחלקים לפרצוף בהתאמה של עיבור יניקה ומוחין שהם כנגד ם' ל' צ' דצלם
ר"ל למרות שלמדנו שכל בחינה מקבלת מהבחינה שכנגדה בעליון, צריכים גם לומר שהעליון, דהיינו המוחין, הוא זה שמקבל את האורות ולא הגוף
אמנם כל אלו הקוצין והנימין אינם מתחברים, אלא בג"ר דפרצוף הגדלות(למה? כי בקטנות יש לו רק צ' דצלם, אבל הקוצין והנימין זה צ' ול', אלא מה, שיש הבדל בין המשכת האור, לקבלת האור )
, דהיינו בגלגלתא דפרצוף חב"ד דז"א, והמה מסודרים שם כמו הי"ג תיקוני דשערי דא"א( איך מתוקנים?
• , ב' הויות בימין ושמאל דראש כנגד הפנים, (הם' דצלם זה צד הימין דפבנים" ול' דצלם זה צד השמאל דפנים )
• והוי"ה אחת, שהיא הקוצי דשערי, הוא באחורי רישא דז"א, ( ממש כמו שלמדנו בא"א, ימין, שמאל דפנים, ואחורי דקוצי שערי.
2.88
מה ההבדל בינהם?
• הז"א צריך לתת לנקבה, ולכן זה יבחן דרך הנקבה
• וא"א צריך לתת לזכר לז"א.
משום שאלו ג' פרצופים דעי"מ נחשבים לפרצוף אחד, ורק הראש דגדלות נחשב לראש דכללות( של ) כל ג' הפרצופים
. וכן שלמות השערות באופן כזה, שיהיו נחשבים למקיף חוזר, ( דהיינו האור שיצא מהמדרגה) אינו נשלם, אלא אחר ביאת פרצוף הגדלות (3.32 )
. אמנם תחלת הצמיחה מתחיל מעיבור א', (עיקר הצמיחה מתחיל מכך שהוא קודם כך במעי אימו ומתתקן, למרות האור הגדול שאם ניתן בראש), אבל קודם מתחיל מעיבור?
ואע"פ שעדיין אינו אז בבחינת קבלת האורות, ונחשב כולו על בחינת ירך אמו, ( במצב שיש לו רק עיבור, אז זה נחשב על ירך אימו, כמו שכתוב על עובר " ירך אימו", כי אין לו שום אבחנה עצמית, אין לו שם עצמי, הוא לא יצא לבחינה עצמית)
מ"מ כיון שיש שם בחינת או"ח העולה ממסך דנה"י דאו"א, שבנה"י דאו"א כבר יש שם אלו התיקונים דצל"ם, ע"כ נעשו בו תחילת הצמיחה מכחם דאו"א, אבל הוא עוד אינו מוכשר לקבל מהם כלום, עד ביאת פרצוף הגדלות, שאז נגמרים השערות בבחינת מקיף חוזר,
• כל זמן שהוא רק עובר, אז האור שמגיע אליו מבחינת עצמו, מבחינת התפיסה שלו, הוא לכאורה אור קטן,
• כי מה התפיסה שלו (של העובר)? רק אור הנפש, למרות שאח"כ הם הופכים להיות כלים פנימיים, מקבלים אור גדול מאד,
• אבל במצב הזה של עיבור יש לו רק אור הנפש, אז הוא לא יכול לעשות מקיף חוזר, כי מקיף חוזר עושים על אור חכמה. (5.24)
והמה מגיעים עד החזה דז"א, ששם ראש הפרצוף העובר, ואז מתגלה בהם הארת חכמה מכח אלו, הקוצי דשערי דגלגלתא דז"א המגיעים אליו
מה הוא אמר לנו עד כה?
אנו לוקחים את פרצוף העיבור,שהוא פרצוף קוצי דשערי, ואנו רואים שמקוצי דשערי , משם הוא משפיע מבחינת שערות, לבחינת התחתון שלו, למשל:
• ז"א משפיע לנוקבא
• אבל שלא תחשוב ,שהוא משפיע מהבחינה הזו, מייד כשהוא נמצא במצב העיבור, אלא, הוא נמצא במצב העיבור, ובמצב הזה של העיבור, בתוך מסגרת הגדלות, הוא קוצי דשערי,
• ולכן הוא צריך לחכות שהוא יהיה גדול, הוא לא יכול להשפיע, עדיין כשהוא נמצא במצב העיבור.
(6.19 )
ועד"ז פרצוף היניקה מתחיל בו צמיחת השערות מעת עיבור ב' דקטנות( השלמת כלים ), שע"י התכללותו בזווג דאו"א יורדת הי' מאויר ואשתאר אור, והוא משיג אז את אח"פ( דכלים) שלו, כנ"ל בחלק הקודם
(
האם כבר אפשר לומר שיש לו שערות, או לא? אז אומר:)
. אמנם אינם נגמרים בכל שלימותם עד ביאת פרצוף הגדלות(למה? כי זה השלמת כלים, ועדיין אין את האור חכמה שעליו יעשה זווג, ויוציא את האו"ח בסוד מותרי מוחא, שיעשה מהם שערות, ואז השערות יתחלקו כך שמקוצי דשערי הוא יתן את אור חכמה.
אז אומר :
זה נכון שחילקתי את המציאות של השערות, מציאות של הראש לג' אבחנות האלה, אבל ג' האבחנות האלה ישנם רק כאשר הוא מגיע לגדלות.
ולפיכך
המסקנה:
כל תיקון של השערות
מתראה רק על הגלגלתא דפרצוף הגדלות.
למה?
כי רק אז יש אפשרות לעשות זווג דהכאה על בחינת גדלות
, באור שמגיע, שיוצא החוצה בבחינת מותרי מוחא
סיכום עד כה:
כשאנו מסתכלים על הפרצוף:
• רואים בו עיבור יניקה מוחין,
• רואים בו ימין שמאל ואחורי הראש במוחין.
אבל דע לך, שיש להם מקור ראשוני ,שהם כנגד עיבור יניקה ומוחין, ושלא תחשוב, שכשהעיבור עומד בפני עצמו, הוא גם יכול לעשות את אותה הפעולה. (.8.44)
וזה אמרו (באות קמ"ו) "קוצין הם נמשכין ויוצאים ממוח החכמה דז"א, ונימין ממוח בינה דז"א, ושערות מן הדעת דז"א"( למה?)
כי הקוצין הם המגלים הארת חכמה לפרצוף נה"י דז"א שמחזה ולמטה כנ"ל( למה לא הבחינה היותר גבוהה? כי שם הוא שהחסדים מכוסים), הרי שהקוצין נמשכין ממוח החכמה דז"א, שאינו מתגלה אלא בפרצוף העיבור. (9.37 )
והנימין שהם מבחינת ל' דצל"ם המאירים ביניקה, הם נמשכים ממוח בינה דז"א, שהוא ג"כ בחינת ל' דצל"ם, כמ"ש הרב
• שם' דצלם היא אבא וי' דהוי"ה,
• ול' דצל"ם היא בינה וה' ראשונה דהוי"ה
. הרי שהנימין נמשכים ממוח בינה דז"א, שהיא ה' דהוי"ה, (וגם זו מתחלקת לשניים )
1. אשר בגלגלתא דז"א, הוא ד' נימי דשערי שבצד שמאל מנגד הפנים. ( אז למה לא יקבל מהנימין? כי הוא שייך עדיין לבחינת הזכר ולא לבחינת הנקבה)
2. ושערות דגדלות שהם מבחינת ם' דצל"ם נמשכין מדעת דז"א, כלומר מבחינת קו האמצעי דפרצוף הגדלות עצמו המגיע עד הגלגלתא דיליה, והוא אינו מקיף אלא לעצמו, וע"כ הן קצרות וזקופות ואינן נכפפות למטה. כי אינן מאירות כלום לב' הפרצופים התחתונים.
ומ"ש במקום אחר, שהקוצין הוא ממוח הדעת והנימין מבינה והשערות מחכמה.
• הקוצין- ממוח הדעת
• הנימין- מבינה
• והשערות- מחכמה )
הכונה על סידורם בגלגלתא דז"א עצמו, (לא פכי שכל אחד מהן עומד בניפרד ) כי נתבאר לעיל שכל אלו הקוצין והנימין דעיבור ויניקה הם מתחברים ומקיפים בגלגלתא דז"א עצמו, בסוד י"ג תיקונים כמו בא"א,
• שב' הויות דם"ל, בימין ושמאל,
• והויה דצ' לאחורי רישא,
( אז יש לנו ם', ל' וצ')
וכמו שי"ג תיקונים דשערי יוצאים מג' רישין דא"א
א. גלגלתא
ב. ואוירא
ג. ומ"ס,
כן אלו י"ג תיקוני דשערי שברישא דז"א, יוצאים ג"כ מג' המוחין שלו:
א. חכמה
ב. בינה
ג. דעת.
שהם ג"כ בחינת צל"ם
• כי חכמה היא ם' דצל"ם,
• ובינה היא ל' דצל"ם
• ודעת היא צ' דצל"ם, כמ"ש הרב. (12.25 )
( ולכן הוא מחלק גם את החב"ד בין ם', ל' וצ'.
ולפי סדר זה שבגלגלתא דז"א נמצא שהקוצין דשערי שהם הוי"ה דאחורי רישא, נמשכין מדעת שהוא הצ' דצלם(שהם המקבילה לבחינת הדעת,שהרי הדעת הוא מתפשט,
• כלומר שהדעת הוא כנגד הקוצי דשערי )
• והבינה לא יכולה לתת את האור ישירות, אלא נותנת אותו דרך הדעת
• ולכן, החכמה והבינה, הם כנגד 2 בחינות בתוך הראש, שצריכות לבוא כדי לייצר את הבחינה השלישית, כמו בשערות, שיש את בחינת הפנים כדי לייצר את הקוצי דעשרי, ורק בקוצי דשערי מקבלים
• אז כמו שזה נוהג בשערות, ככה זה גם נוהג במוחין עצמם, שנקראים, כחמה, בינה ודעת, ולפי זה היינו צריכים לומר:
o שחכמה ובינה הם ימין ושמאל של הפנים
o והדעת הוא כמו באחורי הראש, שמשם מתקבל אור לתחתונים.
רק שיש הבדל, תכף נראה,
• איך נקראים השערות האלה בראש דא"א,
• ואיך הם נקראים אצל א"א (14.19)
• והנימין ממוח הבינה, שהוא ל' דצל"ם,
• והשערות ממוח חכמה, שהוא ם' דצל"ם.
כי בהתחשב בבחינת הפרצופים המקבלים, (וזו האבחנה שלמדנו בטור א'-ש הקוצין מהחמה ושערות מדעת )
• נמצא שנה"י מקבל ממוח חכמה, כי גילוי קבלת חכמה הוא בו(בדעת ) ולא בפרצוף שלמעלה ממנו
• ובהתחשב בבחינת המוחין דז"א עצמם, הרי החכמה שבו שהיא בחינת ע"ב היא מתוקנת בם', והיא בבחינת חסדים מכוסים מג"ר דבינה.
אז מי יהיה החכמה? הם' או הקוצי דשערי?
השאלה על מה אנו מדברים:
• האם אנו מדברים מצד המוחין מצד עצמם
• או מצד ההתגלות שלהם לתחתונים)
(אם זה מצד ההתגלות לתחתונים, אז הדעת דקוצי דשערי שם יהיה החכמה.
אז החב"ד מתוקנים מבחינת ם 'צלם, בחסדים מכוסים )
אמנם עכ"ז אין השפעת חכמה למטה אלא על ידי מוח החכמה אע"פ שהוא מתוקן בבחינת ם', (אז איך יתן? הרי אין לו חכמה.
הוא אומר שמשפיע בדרך הם', אבל אם אין לו חכמה איך הוא יתן חכמה משם?
הם' לא מקבל לעצמו אלא בדרך העברה.(17.16)
מה הכוונה בדרך העברה?
שהוא עצמו לא מרגיש בחסרון הדבר (מהווה רק שליח)
לא "טעם מזה", לא עושה על זה זווג, ולכן לא מקבל מהאור הזה
אלא שאינו מקבל לעצמו
אלא בדרך העברה לתחתונים
, ולעצמו הוא מתוקן בבחינת ם' כנ"ל.

מה הכוונה בדרך העברה?
• שהוא עצמו לא מרגיש בחסרון הדבר
• זה כמו שהביא למישהו חפיסת שוקולד, הולך לחנות וקנה למישהו קופסת שקולד, אבל הוא הביא אותו בתוך קופסה, והוא אפילו לא יודע מה שיש בתוכה, ולכן לא נקרא שהוא מקבל מהאור הזה, כי הוא לא עשה עליו זווג

לעומת זאת:, בדרך התלבשות:
• אם הוא אמר לו: לך תלמד איזה שהיא ידיעה ותספר לי,א ז הוא היה צריך ללמוד מצד עצמו את הידיעה הזו.- וזה נקרא דרך התלבשות.

אבל , אם הוא לא עשה זווג על זה, לא טעם את זה , זה נקרא דרך העברה,
ואמנם עוברת חכמה דרכו, אבל לעצמו הוא מתוקן בתיקון של חפץ חסד, שזה ם' דצלם (18.22)
וע"כ ע"פ הבחן המוחין דז"א נמצאים הקוצין מקבלים ממוח הדעת, (מצד מה? מצד הבחן המוחין) שהוא בחינת הצ' דמוחין כמו מו"ס בא"א.
אבל בהתחשב בבחינת קבלה של הפרצוף הרי הפרצוף נה"י מקבל חכמה ממוח החכמה ששם שורש השפעת חכמה, ולא ממוח הדעת. והבן(וזה צריך לקראות ממה מדברים ) (19.25 )

אין תגובות

להגיב