036- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שסז-א'שסח

media

שאלות חזרה בתע"ס א'שסז-א'שסח
1. כיצד מחולקות ג' ההויות דא"א בראש דא"א ולאיזה אורות הם משוייכים?
2. ממי מקבל כל אחד מפרצופי עי"מ של ז"א מבחינה שכנגדו בראש דא"א?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

סיכום שיעור הקודם:

חומר של השערות, מקיף חוזר
וג' סוגי השיער (קוצין, נימין ושערות) כנגד עיבור יניקה ה ומוחין

השיעור הקודם למדנו, שהחומר של השערות, זה אותו או"ח שיצא מהמדרגה, ולא יכול להשאר במדרגה, כי הוא שייך לצ"א, והראש דא"א יוצא על צ"ב.
ולכן כאשר עתיק עושה זווג דהכאה לצורך א"א, והוא פוגש בקרומא דאוירא, כי היא שייכת לצ"ב, שמגבילה את האו"ח, להיות אחראית לראש דא"א, ולכן בלית ברירה הוא יוצא החוצה, כי הוא לא יכול לשמש במדרגה. הוא נקרא גם לפעמים מקיף חוזר, אבל אם רוצים לדייק, אז המקיף חוזר, הוא אותו אור שהיה צריך להתקבל בכלים האלה שנקראים שערות, או בחומר הזה של השערות שנקרא או"ח, שהעליון עושה בשביל התחתון.

האו"ח שהעליון עושה בשביל התחתון נקרא גם נה"י, אבל אותו נה"י שנקרא או"ח, יצא החוצה בסוד שערות. האור שהיה צריך להתקבל במדרגה יצא החוצה בתור מקיף חוזר. 1.43

השערות נקראים גם מותרי מוחא, מכיוון שהם יצאו כמיותרים מהמוחין, כי הם לא יכולים להתקבל במוחין, אז גם החומר של השערות וגם המותרי מוחא זה אותו ענין,
• רק שמותרי מוחא מציין את היציאה שלהם
• והחומר של השערות שזה האו"ח מציין רק את החומר שלהם. (2.10)

אנו למדנו: שהשערות עדיפים מהמוחין הפנימיים.
וגם למדנו שהמוחין הפנימיים עדיפים, מדוע?
1. למדנו שהמוחין הפנימיים בתוך ראש דא"א, הם מוחין דבינה
2. והמוחין שיצאו מחוץ למדרגה שנקראים מקיף חוזר- הם אור חכמה,
• אז ודאי שאור חכמה עדיף מאור בינה- מצד גודל האור.
• ומצד זה, מקיף חוזר הוא גדול יותר וחשוב יותר מהאור שיש בפנימיות המדרגה שהוא רק אור הבינה.
• ולמה יש רק את אור הבינה במדרגה? למה שחכמה לא יכנס למדרגה? כי יש שם תיקון של ם' דצלם, הגבהת ראשי ירכין, ולכן האור הזה לא יכול להכנס למדרגה

מצד שני, אור שמאיר בתוך המדרגה, גם אם הוא יותר קטן או יותר חשוב, מאשר אור שנמצא מחוץ למדרגה.מצד זה יוצא שהאור שבתוך הראש, האורות הפנימיים, הם יותר חשובים מהאורות המקיפים.
אז תלוי ממה מדברים:
o מגודל האור המקיף – יותר חשוב
o או מצד השימוש הפנימי -יותר חשוב

עוד למדנו: שיש ג' מיני שערות הנקראים:
א. קוצין
ב. נימין
ג. ושערות
והם כנגד עיבור, יניקה ומוחין, וכנגד ם', ל' וצ' דצלם. כאשר הם עולים ונפגשים בקרומא,אז הם יוצאים בסוד של קוצין, נימין, ושערות.

למה ג' מיני השערות (קוצין, נימין ושערות) נחשבים לי"ג?
כי זה כנגד הו', שהוא ו-א-ו שהוא מציין את בחינת הקרומא, שהיא בחינת ת"ת, ולכן השערות מקבלים את בחינת הו' הזו, כאשר הם עוברים דרך אותו קרומא. החיוורתי- שהוא הראש של גלגלתא, אומנם לא מקבל, הוא נעשה מלפני שהתערב עם הקרומא דאוירא, אבל היות והוא שורש למה שקורה אח"כ מהקרומא דאוירא ומעלה, ולכן גם הוא מתחלק לי"ג. (4.27ד)
עד כאן מה שלמדנו , פחות או יותר, בשיעור הקודם.

מה אנו הולכים ללמוד?
את האורות שיש במדרגות האלה שבתוך אותם בחינות של עיבור יניקה ומוחין.
ואנו רוצים לראות כיצד הם מתחלקים בפרצוף:
o ואיך הקוצין שייך לעיבור,
o והיניקה שייכת לל' דצלם שהיא נימין
o והגדלות שייכת לם' דצלם שהיא בחינת החב"ד וימין דפנים
ונראה את היחסים בינהם.
( 5.17)
עמוד אשס"ז טור ב'
או"פ אות קמ"ב- המשך
גם נתבאר לעיל, שאלו ג' הויות, ( למי הוא קורא הויות? לאורות המלבושים בכלים) הם בחינת נפש רוח נשמה. כי ב' הויות דפנים, הם בחינת נשמה והרוח. למה?
למדנו שהם (ג' הויות דפנים)מתחלקים לג' בחינות:
א. צד ימין דפנים
ב. צד שמאל דפנים
ג. ואחורי הראש
למדנו שהמוחין מתחלקים ל-:
o ם' דצלם צד הפנים- (ימין)
o ל' דצלם- צד הפנים (שמאל)
o צ' דצלם– צד האחור
גם צד הפנים מתחלק לימין ושמאל
o הם' הוא צד ימין של הפנים
o הל' דצלם הוא צד שמאל של הפנים.
o ומדוע ל' האו בצד שמאל? כי בכל זאת, יש לו רצון לקבל, רק לא מחמת עצמו, ולכן הוא פנים, אבל בגלל שיש לו רצון לקבל הוא בצד שמאל
והם מתחלקים לעיבור יניקה ומוחין (6.22)
והויה דאחורוי ה"ס נפש. ( וההויה שנמצא במוח האחורי הוא בסוד הספד)
כי אלו ג' הויות הם נמשכים מג' רישין:
o גלגלתא,
o אוירא
o , ואו"ס.
• וגלגלתא ואוירא הם נשמה רוח, ( דהיינו נשמה בימין ורוח בשמאל לפנים)
• ומ"ס הוא נפש(האחורי הראש )
, כנ"ל בדברי הרב. (6.53 )
והטעם הוא, כי משום שאור החכמה אינו מגולה בגלגלתא(היות והיא ם' 'צלם ושולט בה חסדים מכוסים ) אלא באוירא, (ר"ל במוחא דאוירא,ש היא ל' דצלם ובה יש גילוי לחכמה )
וגלגלתא( חוזר לדבר על גלגלתא שהיא נשמה) נשארה בג"ר דבינה, שהיא נשמה, ע"כ נחשב מוחא דאוירא לבחינת רוח, כי רוח מקבל מנשמה. כנודע
(יוצא שהל' מקבלת מהם'
ומוחא דאוירא מקבלת מהגלגלתא
וכמובן שמזה נצטרך עוד לדבר, כי איך נשמה, או איך ם' דצלם שאין החכמה נותנת חכמה לל' דצלם, וקצת דיברנו עלזה שזה דרך מעבר ) (7.41 )
. גם ידעת,
• שבחינת נפש נבחן לפרצוף נה"י שנקרא עיבור.
• ובחינת רוח נבחן לפרצוף חג"ת שהוא פרצוף יניקה,
• ובחינת נשמה נבחן לפרצרף חב"ד, שהוא גדלות.
אנו רואים פה:
עיבור יניקה ומוחין שהם כנגד נשמה, רוח ונפש שנמצא הפרצוף.
על מי מדברים?
מדברים על האורות המצויים בתוך הכלים שבתוך הראש
(8.22 )
כל מה שבכלל נוהג גם כן בכל הפרטים.
אז באופן כללי חילקנו כך את המוחין: כנגד
• גלגלתא
• מוחא דאוירא
• ומו"ס
אבל למדנו שכל אחד מהם כלול מכולם
גם בגלגלתא יש את גלגלתא ומ. דאוירא שבגלגלתא, ומו"ס שבגלגלתא וכן בכולם
וזה מה שאומר לנו שבכלל: שכל מה שנהג בכלל נוהג גם בכל אחד הפרטים- שזה חוק ההתכללות הידוע.
עמו ד אשס"ח
והבה כל מה שבכלל נוהג ג"כ בכל הפרטים, כנודע. כן כל הכחות שבעליון
בהכרח שימצאו בתחתון ממנו(9.05 )
ענין ג' פרצופי ז"א
הנקראים עיבור יניקה מוחין
ותבין בזה, אשר גם ג' פרצופי ז"א הנקראים עיבור יניקה מוחין, המלובשים זה תוך זה כנורע, הנה גם הם נמשכים אחר הסדר דג' הויות הנ"ל.
עד עכשיו דיברנו על א"א, ועכשיו הוא קופץ ומדבר איתנו על לז"א. מדוע?
מה יש כ"כ בז"א?
הז"א, הרי מקבל את המוחין מא"א,
וכפי שמתקיים בא"א, כך מקיים בז"א, עם השינויים המיוחדים שצריכים להיות בז"א.
דהיינו בבחינת התיקון(שהיתה בעתיק והשפיעה על הראשים בא"א ) של קרומא דאוירא בהגבהת ראשי ירכין למעלה מיסוד(ולמה זה גרם? ), העושה ב' בחינות: ם"ל דצל"ם, (
שהרי הגבהת ראשי ירכין,הרי עושה ם' דצלם, אז למה אומר ם' ול'?
הגבהת הראשי יריכן זה ב' אודנין:
החצי העליון של ש"ע דנה"י,שהוא ב' אודנין" האו בחינת ם' דצלם, אז א"כ להמ אומר לנו ם, ול' דצלם?
ר"ל שהגבהת ראשי ירכין גרמה ל- 2 דברים:
גרמה , שמתוך זה שיש ם' דצלם, לתת אפשרות שיהיה ל' דצלם.- כמו הקרומא דאוירא
(שהם' ול') הנחשבים לחב"ד חג"ת כנ"ל.
ובחינת נה"י נחשב להוי"ה הג', שהיא צ' דצל"ם. (אבל כל אלה נמצאים בנה"י, גם החב"ד וגם החג"ת וגם הנה"י נמצאים בנה"י
.
מי זה החב"ד שבנה"י? הם החצי העליון של השלשי העליון
החג"ת שבנה"י : הם החצי התחתון של השליש העליון
והנ"הי שבנה"י הם שליש אמצעי ושליש תחתון
וזה כנגד בינה, כנגד אוזן חוטם פה
האוזן שהיא בינה התחלקה:
• לג"ר ד בינה
• וז"ת דבינה
שהם כנגד חב"ד וחג"ת
וחוטם פה, הם כנגד הצ' דצלם- כנגד מו"ס. (11.41)
באופן שבחינת הגילוי דהארת חכמה אינו נמצא בחב"ד שלו שהוא בחינת ם'(יש שם תיקון של חסדים מכוסים ), אלא רק בבחינת חג"ת שלו, שהוא ל' וגם שם הוא רק בבחינת השפעה לנה"י, (אז 2 דברים יש לו:
• הוא גם רק משפיע לנה"י ולא לחג"ת
• והוא גם רק חג"ת
אז זה גורם לכך שכל האור שהוא ישפיע חכמה הוא יהיה רק הארת חכמה? זו התיקון שלא יהי ג"ר דחכמה במדרגה (12.15)
) שהוא פרצוף העיבור שלו שמחזה ולמטה של כללות ג' פרצופים יחד, באופן שאין החכמה יכולה להאיר אלא מחזה ולמטה כמ"ש בדברי הרב, שז"א מקבל משערות רישא ולא מחיורתי, אלא הצדיקים, שהם הנה"י דז"א המה המקבלים מחיורתא. ע"ש באו"פ. (מה הסביר לנו באו"פ?
הסביר לנו באות קכ"ח- שהחיצוניות דהיינו, ז"א מקבל משערות ריישא ולא מחיוורתא, דהיינו מהחיצוניות, מחג"ת ולא מנה"י, שהנה"י הוא מהפנימיות שרק הצדיקים מקבלים מהפנימיות.
• שבחינת הצדיק הוא זה שמושך חכמה, הוא זה שמקבל לפנימיות
• אמר לנו שמה שמקובל מהשערות, לא יכול להתלבש במקבל, אלא בבחינת המקיפים שהם נקראים חיצוניים ולא בבחינת פנימיים. 13.27
ולכן הז"א הוא חג"ת נה"י, אבל העיקר של ז"א הוא חג"ת, בהתפשטות של החסדים מהבינה, אז דרכו היא בחסדים מכוסים, אז הוא לא יכול לקבל מן החיוורתא, אלא רק מהשערות שהם חיצוניים.
איך זה קורה?
שאלה: מתי אנו מדברים על כך שז"א יקבל את המוחין מלמעלה?
• בשעת גדלות
• אז כאשר יש זמן של גדלות במדרגה, והאור מגיע דרך הקוצי דשערי שהרי רק משם נותן א"א אור, למקום העורף כנגד מוח הדעת, אז הם בוטשים במוחין שלו, למה?
o כי מה שמגיע (לז"א) זה אור חכמה ומה שיש לו _(לז"א) זה אור דחסדים,
o והיות וזה הופכי אחד לשני אז הם בוטשים זה בזה
• ואותה הארה שבאה מלמעלה שהיא הארת חכמה שבאה למדרגה לז"א, לא יכולה להשאר במדרגה, מפאת החסדים המכוסים שיש לו כמו ם' דצלם, והיא בוטשת בהארת חכמה הזו,
• והארת חכמה הזו, צריכה לצאת החוצה מהראש, ולא יכולה להשאר בראש, ואיך היא נקראת? תפילין של ראש., זה הכלים של ראש
מה זה תפילין של ראש?
אותה בחינה של אור חכמה שמקבלים מא"א, דרך הקוצי דשערי, שלא יכול להתקבל בראש, בפנימיות הראש, ויוצא החוצה כאור מקיף, שזה מראה על הגדלות של האדם.
בשבת, לא צריך להניח תפילין, למה? כי בשבת,זה כמו תלמיד חכם, שהאורות נכנסים לפנימיותו, הוא יכול לקבל לפנימיותו אור חכמה.
ולכן צדיקים שהם בחינת נה"י דז"א,
הם יכולים לקבל ישירות מהחיוורתא ולא מהשערות,
כי מתלבשים בפנימיות היסוד, ואין להם את הגבהת ראשי ירכין מעל היסוד
כדאי ללמוד את זה באות קכ"ח(16:00)
( 16.00)
)
ונודע שכל בחינה מן התחתון מוכרחת לקבל מבחינה שכנגדה בהעליון, ולפ"ז נמצא, שפרצוף הנה"י דז"א, המקבל לתוכו הארת חכמה,
הוא מקבל
o מהוי"ה הג' דשערות רישא
o , וכן מן החיורתי דהוי"ה הג', שהוא מבחינת מו"ס
o בחג"ת הוא לאיכול לקבל זאת
o בנה"י הוא כן יכול לקבל
. אמנם ב' הפרצופים הראשונים שהם פרצוף הגדלות ופרצוף היניקה, הם מקבלים(מבחינה שכנגדם ) מב' הויות הראשונות אשר הם בימין(מהם' דצלם גלגלתא ) ושמאל דרישא(מוחא דאוריא ), שהם בגלגלתא בחינת ם"ל כמותם. ( 17.02)
מה הוא רוצה להגיד?
אומר שיש 3 בחינות של פרצופים בתוך ז"א,שהם נקראים עיבור, יניקה ומוחין.
כל בחינה מקבלת מהבחינה שכנגדה, ממה שקורה במוחין של (ראש) א"א.
o פרצוף העיבור (דז"א), מקבל מהבחינה שכנגדו, של שערות רישא דא"א (צ' דצלם),
o ממי? מבחינת הנה"י.
o מי זה הנה"י שם? הקוצי דשערי מאחורי הראש שזה צ' דצלם, והוא יכול לקבל הארת חכמה מהבחינה שכנגדו.
o היניקה דז"א מאיפה מקבלת? מהל' דצלם של העליון.
o איפה נמצא ל' דצלם? בצד שמאל של הפנים, ממוחא דאוירא
o וזה נקרא קטנות, אבל העיבור הזה כבר צריך לקבל השלמת כלים. ולכן הל' דצלם הזו היא כמו השלמת כלים- ואלה נקראים נימים
o הגדלות דז"א, מקבל מצד הימין דפנים של ם' דצלם של א"א, וזה בחינה של בחינת החב"ד.
(18.42 )
איך הם מסתדרים בתוך הפרצוף? נראה בהמשך.
קודם אנו רוצים לראות את ג' הבחינות של עיבור יניקה ומוחין, ואת הבחינה שכנגדם בראש דא"א. ( 19.03)
וזה אמרו (באות קמ"ב) "דע כי ברישא דז"א יש שלש מיני שערות ונקראים קוצין ונימין ושערות וכו', והם עיבור א' ויניקה ועיבור ב' דגדלות"
בראש דז"א יש 3 בחינות ,שהם 3 מיני שערות, כמו שלמדנו בא"א. אילו הם?
1. קוצין
2. נימין
3. ושערות
וכל אחד צריך לקבל מהבחינה שכנגדו, ואומר שהם כנגד עיבור יניקה ומוחין
. דהיינו כנ"ל, מסביר בעה"ס:
שהקוצין שהם מבחינת הוי"ה דאחורי רישא, הם בחינת שערות דמוחין דעיבור, דהיינו פרצוף נה"י דז"א המלביש מחזה ולמטה דז"א הכללי,
כי פרצוף העיבור מקבל השערות מבחינה שכנגדו בשערות רישא דא"א,
o ממי מקבל פרצוף העיבורד ז"א? מא"א
o האם הוא(ז"א) לא מקבל מאו"א? ודאי שהוא מקבל! אבל אנו רוצים לראות את הבחינה שכנגדו בראש דא"א,
o כי כל פרצוף מקבל בשתי צורות:
 או מהעליון שלו שזה נקרא ממעלה ולמטה
 או מהבחינה שכנגדו
ופה אנו מדברים על הענין של בחינה שכנגדו (20.40)
אז אומר לנו שהעיבור דראש דז"א, מקבל מבחינה שכנגדו מקוצי דשערי מאחורי ריישא דא"א
שהוא(עיבור דראש דז"א מקבל מבחינה שכנגדו) ד' קוצי דשערי דאחורי רישא דא"א, שהם בחינת נפש ונה"י כמו בחינתם
o כי כמו שמו"ס הוא בחינת או"פ וצ' דבחינת קבלת אור החכמה(מבחינת ראש דא"א )
o כן הפרצוף מחזה ולמטה דז"א, הוא בחי' או"פ וצ' לבחינת קבלת הארת חכמה, כי בפרצופים שלמעלה מחזה דז"א אין מקום קבלה להארת חכמה כנ"ל. (למה? כי למעלה מחזה דז"א זה חסדים מכוסים )
אז פה אמר שפרצוף העיבור של ז"א מקבל מבחינה שכנגדו בא"א, מבחינת קוצי דשערי דא"א. ( 21.51)
ופרצוף היניקה דז"א, מקבל מהוי"ה דחג"ת(של מי? של א"א) , שהוא הוי"ה השמאלית דרישא דא"א, שעומדת בשמאל לפנים,
o וגלגלתא – לימין הפנים,
o ובחינה מוחא דאוירא, ל' דצלם, הנימין בשמאל לפנים- אז פרצוף היניקה דז"א מקבל מהמקום הזה, משמאל לפנים, הויה שמאלית דריישא
o ומו"ס מאחורי הראש
שהיא בחי' מוחא דאוירא שבו יוצא הי' מאויר ואשתאר אור(מתי יוצא ממנו הי' מהאויר? כמובן ,בגדלות. מי זה הי'? יורדת הה"ת המכונה י' , והופך מאויר לאור) , כנ"ל בדברי הרב (דף אלף שמ"א אות צ"ט) שפירושו, שה"ת יורדת מעינים ומחזירה אח"פ למדרגתם. וזהו בחינת ג"ר דיניקה הנקרא עיבור ב' דקטנות כמ"ש בחלק הקודם(מה מתכוון לעיבור ב' דקטנות? ר"ל השלמת כלים,כנראה שלזה הוא מתכוון) ( 23.35)
הרי שפרצוף היניקה מקבל מבחינה שכנגדו מל' דצל"ם שבהוי"ה השמאלית דרישא דא"א, שהוא בחינת מוחא דאוירא, ונמצאים השערות דיניקה, שהם בחינת הנימין שכנגד הפנים דא"א. (כנגד צד השמאל של הפנים דא"א )
ופרצוף הגדלות דז"א מקבל מהוי"ה הימנית דא"א, שהיא בחינת ם' דצל"ם והיא הבחינה שכנגדה דפרצוף חב"ד דז"א. כנ"ל ( 24.14)
אז עד לפה, אמר לנו רק את הסדר:
הצביע לנו,שכנגד ג' פרצופים בז"א: של עיבור יניקה ומוחין, יש לנו ג' מקומות בא"א שמשם מקבלים.
o בחינת העיבור מקבל מקוצי דשערי, של אחורי הראש, מוחא סתימאה- צ' דצלם
o בחינת היניקה-שהוא פרצוף הב'- עיבור ב' דקטנות- שזה השלמת כלים, מקבל מל' דצלם., שזה צד השמאלי של הפנים- מוחא דאוירא, שי' יצאה מהאויר
o בחינת הגדלות מקבל מ ם' דצלם, מגלגלתא, שהיא בחינת צד הימין של הפנים של א"א.
ואלו הם בחינות שכנגדו
o הוא לא אמר לנו למה,
o הוא לא אמר לנו איך האור מגיע
o רק הצביע לנו מי כנגד מי.
ועוד צריכים להבין, מי אלה שהוא מדבר עליהם שהם נקראים פרצוף העיבור, פרצוף היניקה- מי אלה? (25.27)

אין תגובות

להגיב