045- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שפה-א'שפו

media

שאלות חזרה דף היומי – עמודים א'שפה-א'שפו
1 מהיכן יונקים שיערות דיקנא ומדוע?
2 מדוע ישנן ב' פאות והאם הן שוות או לא?
3. האם שיערות דיקנא בהיותן נפש ורוח, האם הן בקטנות או בגדלות?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

ענין ב' הפאות
על מה אנו מדברים?
ב' הפאות הם מלכות של שערות ריישא
• שמצד אחד מהוים את בחינת צ"א-
• ומצד שני הם בחינת דין, היות והם נמצאים בבחינת המלכות שזה רצון לקבל
אז הייתי צריך לקרוא להם שם אלוקים, כי ראינו שפאה, זה גימטריא אלקים,
• אבל מצד שני, אנו אומרים שאין בהם כ"כ דין, כי הם שייכים למדרגה גבוה של א"א שכולו לבן
• מצד אחד הם צריכים להיות רחמים, אבל הם לא יכולים היות רק שם הויה,
אז כדי להראות את סוג הזה שיש בהם דין, אבל דין שהוא לא מגולה, ולכן אנו אומרים שזה כמו:
קוראים ליקו"ק זה רחמים, אבל רוצים להראות שבתוך הרחמים האלה מוסתר דין, שזה כמו בחי"א, ולכן אנו קוראים לבחינת הפאות- מצפ"ץ.
מה זה מצפ"ץ? זה האותיות ההפוכות , שמשלימות את הכלי הראוי לאותו אור.
כי אם אני מדבר על האות א', אז הת' הוא הכלי הכי רחוק, הכי עבה
אם אני יכול להשתמש בכלי של ת' שהוא הכי עבה, בגלל שיש לי אור כ"כ גדול, אז זה מדרגה הכי גדולה. ולכן איפה אני יכול ל ראות את הכלי הכי גדול? רק בבחי"א, שם הכלי הכי גדול, למרות שהוא לא מגולה לי, ולכן האותיות מצפ"ץ מראות על הכלי שנמצא במסגרת האור, כמו בבחי"א.
• והכלי שנמצא באור, הוא מגולה באותיות אתב"ש. ולכן הפאות האלה הם שייכות מצד אחד לשערות ריישא,
• אבל זה במקום גבוה, במקום א"א, אז מצד זה אני חייב להגיד שהם רחמים יקו"ק.(
• אבל מצד שני יש בהם קצת דין, שזה בחינת מלכות והם יורדים למטה, אז הם גם דין, ולכן אני קורא להם מצפ"ץ . דין בכח, וכשהם ירדו למטה, ודאי הם יהיו דין. אבל:
אותם מצפ"ץ האלה
באים ומתקנים את כל בחינת י"ג תיקוני דיקנא,
ש באים מב' הבחינות האלה,
ולכן ראוי שנבין אותם היטב.
• והיום נעשה קצת מעבר, מהפאות לעשרות דיקנא
• ומחר בע"ה, ניצור את הקשר יותר חזק, בין הפאות לשערות דיקנא,
• ומחרתיים בע"ה, אנו נתחיל את י"ג תיקוני דיקנא, כדי לראות איך הם מתכללים, ואיך הם קשורים, ואיך הם מתחילים להתהוות. (3.32)
אות קפ"ד
קפד) האמנם היותם ב' פיאות, ( למה ב'?) הטעם הוא, כי הלא השערות ממותרי מוחא נפקי, (הם יצאו ממותרי מוחא, שהוא מאותו או"ח שעתיק עושה לא"א, ואו"ח זה היות והוא בצ"א הוא לא יכול להיות חלק מהראש דא"א ולכן הוא יוצא החוצה בסוד מותרי מוחא ) כנזכר, והנה המוח יש בו בחי' הדעת(חכמה, בינה ודעת, שכולל גם חסדים וגם גבורות: חסד מימין וגבורות משמאל )
הכולל חו"ג, כנ"ל, וידוע
• כי הזכר נוטל החסדים
• , והנקבה נוטלת הגבורות.
ואז יוצא הארתם לחוץ, ( דהיינו לגוף) הארת החסדים( שיצאה סוד השערות מחוץ למדרגה, בבחינת פאה שמימין) בפאה שמימין והארת הגבורות(מדצ הדעת שהיה צריך להיות בפנימיות הפרצוף ויצא החוצה,הוא בבחינת הפאה השמאלית )
בפיאה השמאלית. וזו"ן,
מי הם זו"ן?
למדנו שהשערות מחולקות:
• לגו"ע
• ואח"פ"
והזו"ן הם בחינת אח"פ דשערות,
ואח"פ דשערות הם נקראים שערות דיקנא
אז זו"ן פה, במקום להגיד שערות דיקנא הוא אומר זו"ן,
כיוון, שלמדנו :שהשערות הם מחולקות:
• שערות ריישא: לבחינת גו"ע
• ושערות דיקנא: לבחינת אח"פ, שקורא להן כאן זו"ן
ואומר לנו, שהזו"ן יונקים מהפאות האלה
וזו"ן, הם יונקים ונשפעים מאלו הב' פיאות:
• הז"א, חסדים מהימנית.
• ונוקבא, מהשמאלית גבורות
וזהו פירוש מ"ש פרשת בראשית ד"כ ע"א

על ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים, (מי הם שני המאורות הגדולים?
• השמש כנגד הפאה הימנית
• והלבנה כנגד הפאה השמאלית )
שהם( נקראים:) מצפ"ץ מצפ"ץ. שמהן עילאין די"ג מכילן דרחמי כו'( דהיינו השמות העליונים, של י"ג מידות הרחמים של שערותה זקן של שערות דיקנא
.
אות קפ"ד- או"פ
וזה אמרו (באות קפ"ד) "וזו"ן הם יונקים ונשפעים מאלו ב' הפאות, הז"א חסדים מהימנית, ונוקבא מהשמאלית גבורות, וז"ס ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים, שהם מצפ"ץ מצפ"ץ וכו', ואין ביניהם הפרש זולתי שזה בימין וזה משמאל" כי להיות אז(מתי אז ? בקטנות, שלמדנו שבקטנות הם בחינת ווין, מדוע? כי הם מ קבלים רק אור של נפש רוח ) הנימין בבחינת ווין כנ"ל, ע"כ הם נחשבים לבחינת זו"ן, שאין בהם בחינת י"ה
, ונמצא הפאה הימנית
• שהיא מלכות דהוי"ה דע"ב, שהיא בחינת מלכות דז"א,
• וכן מלכות דהוי"ה דס"ג, שהיא בחינת מלכות דנוקבא, כמ"ש הרב שהשמאל הוא בחינת נוקבא
. אמנם כיון שאין החסרון ג"ר שלהם בא מחמת דין או צמצום על חכמה, (למה? למה אין עליהם דין כזה? ) להיותם בחינת א"א שהוא בקומת ע"ב, (אז לא צריך להיות עליהם דין שלא יקבלו חכמה,
כל מה שא"א לא רוצה לקבל ג"ר דחכמה, זה רק בשל היותו משפיע לבחינת המדרגות התחתונות ממנו), אבל הוא עצמו בתור ראש, אין לו בעיה לקבל חכמה,
• אבל כל מה שהתקינו את א"א במיוחד להיות כזה שיש לו תיקון של ם' צלם,
• הגבהת ראשי ירכין,
• איזקא דכיא,
• אזקה רבה,
כל זה בא בשביל התחתונים ולא בשבילו,
• הוא נמצא למעלה מקרומא דאתכפייא,
• הוא יכול להיות אחד עם עתיק, הו במקורו אחד עם עתיק,
• וברגע שיעלה לעתיק, לא תהיה לו בעיה לקבל חכמה מצידו, הבעיה לקבל ג"ר דחכמה, היא מבחינת התחתונים)
החשיבות הזהה של שמאל וימין
ומתי זה משתנה?
ואין ה"ת בעינים שלו כנ"ל אלא שכל חסרון שבהם הוא מחמת המסך דמלכות שאינו עומד במקומו המותאם, שהוא בד"ת (ד' תחתונות ) דדיקנא, כנ"ל,
ע"כ השמאל הוא חשוב ממש כמו הימין(
מתי השמאל לא חשוב כמו הימין?
• כשהוא ניפרד בצימצום והוא לא יכול לקבל אור
• אבל אם הוא יכול לקבל אור, אז הוא שווה כמו הימין)

כי השמאל אינו צריך לימין שימתיק אותו,
כי כבר הוא ממותק מכח עצמו.
למה השמאל לא צריך לימין שימתיק אותו?
כי הוא שייך לג"ר ,
ובג"ר לא צריך חסדים לצורך חכמה,
אבל ,כאשר יבוא להשפיע לז"א נראה את המיעוט)
והיות והפאות באות להשפיע לזו"ן,
מטעם זה נקרא להם בשמות קצת של דין, שהם מצפ"צ מצפ"צ

למה קצת דין?
למה בשמות קצת של דין (מצפ"צ מצפ"צ) נקראים הפאות?
למה שאני לא אגיד שהם רחמים גמורים? הרי הם יכולים לקבל חכמה, אין בהם דין?
התשובה:
• רק בגלל מה שהם צריכים להשפיע לתחתונים, כמו בחינה א'_(דאור ישר),
• שהרצון לקבל שבה לא צריך המתקה, יהיה הכל במסגרת האור
• כמו עובר שלא צריך המתקה, הוא לא צריך לעשות משהו מיוחד מצד עצמו.
אבל בכל זאת יש בו משהו, אז אני לא קורא לו לגמרי, שהוא רק איבר של האישה, הוא (כן) איבר של אישה, אבל בכל זאת, יש בו משהו יותר, מאשר סתם איבר של האישה, כי הוא עתיק לצאת החוצה.(10.11)
ולכן הם( שתי הפאות ) שניהם שוים כאן(מי זה שניהם? שתי הפאות, למרות שהם ימין ושמאל, אז בראש דא"א שהם שוות ). אע"פ שהם בחינת קטנות, כמבואר ותדע שמכאן מקבלים זו"ן גם בחינת מוחין דעיבור ב' דקטנות, (
ממתי בקטנות יש עיבור ב'? ר"ל שעיבור ב' זה השלמת כלים
מה זה עיבור ב' דקטנות?
• יש עיבור א' דקטנות שזה לצורך קיום
• יש עיבור ב' דקטנות- זה בב' שנים ויום אחד, שזה לצורך השלמת כלים, שהם בחינת ג"ר דרוח, או מוחין דו"ק
הנבחן להשלמת כלים, שהם בחינת ג"ר דרוח הנקרא מוחין דו"ק, ( אבל ודאי שאלה שתי בחינות:
• מוחין דו"ק זה השלמת כלים
• ג"ר דרוח- זה להשלים את מדרגת הרוח לז"א, לאורות פנימיים)
שהם שמות אלקים במילואיהם, (למה במילואיהם? מכיוון שזה מתקבל כבר בגוף )
• אשר מוח חכמה דז"א הוא אלקים(מצד אחד דין ) במילוי יודין, ושם נוהג ענין ע"ב בחסד(ע"ב בגימטרייא הוא חסד )
• ורי"ו בגבורה(רי"ו – השלמת כלים בגבורה, שגבורה בגימטרייא זה רי"ו )
וכ"ו(יק"ק ) בת"ת שבגי'(כל זה ביחד ) שד"י, שה"ס שד"י הרפה. ( למה?) כי עדיין אינו מוכשר לזווג דגדלות, עד שאלו המוחין יורדים מבחינת חג"ת שלו אל נה"י ( מדוע? למה שד"י ברפה?היות ומדובר במוחין דרוח, המאירים גם בחב"ד למרות שיש השלמת כלים)שלו, וכשהם יורדים לנה"י נעשו בבחי' שד"י בדגש, ואז באים מוחין דגדלות( שלא ראוי להולדה, עד גיל י"ג, ובגיל ט' ויום ראוי מעט) אל חב"ד חג"ת דז"א, כמ"ש בחלק י"ב (אות ר"צ רצ"א ובאו"פ ד"ה ג"פ ע"ש בכל ההמשך) כי כל זה שביאר הרב אצל ז"א נמשך מכאן(מאיפה מכאן? דהיינו משורש המוחין, (13.43 )
• שהרי א"א הוא שורש המוחין של ז"א,
• כי מה שלמדנו שהמוחין שבאים לז"א, תלויים בשורשים.
אומר:
מה שלמדת בחלק י"ב שבאים ג"ר דרוח, ושי את כל הסדר הזה שלמדנו, איך מתקבלים המוחין בקטנות, בין גיל שנתיים לגיל 9, ואח"כ לגיל 13, אבל פה מדבר בין גיל שנתיים לגיל 9, אבל אומר שזה לקוח מכאן. ( 14.17)
, כי בעת שרק הנימין משפיעים אל המוחין דז"א, מסוד ב' פאות דמצפ"ץ,
• הנה אז אע"פ שמצד הכלים הוא בתכלית השלימות(שכבר קיבל השלמת כלים כבר בגיל 9 )
• , כי אין כאן שום דין, בסוד ואין אלקים עמדי, מ"מ אצל ז"א נחשב עוד למוחין דאלקים, (
o למרות שלמעלה (בפאות) זה מצפ"צ, שמצפ"צ זה רחמים,
o אבל למטה בזו"ן זה יהיה שמות אלקים. למה? כי אצלהם (ז"א) יש השלמת כלים, אבל אין את האורות הגדולים כמו שיש אצל העליון)
משום שעוד אין גילוי למוחין דהויות( לז"א, ומתי אז?) עד שירד המסך מבחינת המלכיות(ויהיה גדלות במוחין, וראש ד"א יעלה ויתחבר עם עתיק, ) דנימין לנה"י דדיקנא( זאת אומרת,
• שבמצב הזה מקבל ז"א השלמת כלים, אבל עדיין לא גדלות דאורות,
• ואחרי שמקבל גדלות דאורות, יהיה שם הוי"ה, מאיפה מקבל את זה? מהמציאות של ב' הפאות מהמלכויות עוד לא מקבל ממצב הגדלות של מוחין דחכמה ממש)

, שאז נעשין הנימין בבחינת יודין, ובחינת המוחין דווין שהיה בהם מקודם יורדים אל הדיקנא ואז מתגלה (עמוד אשפ"ו )ההויות דע"ב ס"ג בשערות רישא.
• ואז כאשר יש בשערות ריישא הוי"ות, דהיינו שא"א יתחבר אחד עם עתיק,
• ואו"א עלו לראש דא"א,והם נותנים גדלות לז"א,
• אז מתגלות הויות,
• ואז מגיע לז"א דרך הדיקנא ודרך או"א, המוחין דגדלות שלו שהם ג"כ מוחין דהויות. (אבל עד אז השלמת כלים, לפני שיש את הגדלות הזו, אז ז"א מקבל רק שמות אלקים משמות מצפ"צ,
o ואם היה מקבל משמות הויות ממש, גם היה מקבל גדלות, אבל מקבל משמות מצפ"צ, דהיינו ממצב של כמו לא קטנות, אלא השלמת כלים,
o כי קטנות לא מקבל כלום, רק אולי הארת כלים
o אבל בגדלות של השלמת כלים מקבל : מצפ"צ ויקבל רק חסדים, או יקבל שמות אלקים, כדינים, אבל לא יקבל הויות, זה יהיה בהשלמת כלים- קיבל ג"ר דרוח)
o אבל כדי לקבל שמות הוי"ה, מקבל אותם רק כשיהיה שמות הוי"ה למעלה בראש דא"א (16.52)
ענין ב' המאורות- ירח ושמש שהם זו"ן
היונקים מב' שמות מצפ"צ מצפ"צ – שבשתי הפאות
אות קפ"ה
קפה) ביאור הענין, כי אלו הב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ, שבשתי הפאות, משם יונקים זו"ן, ( שנקראים) שמש וירח, ( שמש וירח זהם ז"א ונוקבא, אבל המקור שלהם הוא ב' הפאות : מצפ"צ, מצפ"צ)
והם שוין בהשואה א'(אחת ) בב' פאתי הראש, (ימני ,ושמאלי)
• ושניהם שמות של מצפ"ץ, ואינם זה הויה וזה אלהים, (דהיינו שלא נגיד שימין זה הויה ושמאל זה אלקים)
• , כי זהו בחי' מאור גדול ומאור קטן
שורש הזו"ן (שמש וירח) מב' הפאות
, אמנם שרש זו"ן בהיותם פה(א"א) באלו הב' פיאות, כי מכאן שרשם מחו"ג דמוחא דא"א, (שבדעת דא"א, כמו שכתב באות הקודמת, שפאה ימנית היא חסדים, ופאה שמאלית מגבורות והם שוים ) הם שוין, (כי שמה לא היה דין, כי שייך לג"ר)
מאורות הגדולים( ולכן נקראים ב' מאורות הגדולים, כי הם שוים זה לזה)
,מתי ב' המאורות שוים (זכר ונקבה) ומתי לא?
ושניהם (ב' המאורות בגדולים- הפאות) בחי' הויות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ, ( ולא אחד הויה ואחד אלקים,) ואין ביניהם הפרש, (
מתי יש הפרש, בין זכר לנקבה, ימין ושמאל?
• רק שבאים לקטנות, ואז אומרים שהזכר גדול מהנקבה
• או רק כאשר באים לשלמות וזאת צריכה להיות השאיפה, אז גם לנקבה יש שלמות כמו לזכר, ושניהם שוים בקשר)
זולתי שזה מימין וזה משמאל, (כך היה בראש דא"א ) כנודע, כי נוקבא משמאלא(אבל זה לא עושה אותה לפחות ). גם להלן למטה יש טעם אחר.
( 18.46)

המשכת י"ג מידות רחמים (תיקוני דיקנא)
מב' הפאות
אות קפ"ו
קפו) והנה מאלו השני פאות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ, משם נמשכים י"ג תיקוני דיקנא, שהם י"ג מכילן דרחמי,(דהיינו"
י"ג מידות הרחמים הם נמשכים מב' הפאות- יש לזה חשיבות מאד גדולה, מדוע? כי אנו יודעים שמקורם הוא שם של רחמים גדול מאד , כי הם באים מיקו"ק, ולכן אנו נראה בהם מידות של רחמים, למרות שבטבעם הם יכולים להיות גם דין.
מתי נשתמש (בי"ג תיקוני דיקנא) בצד הדין שלה?
• כאשר הם עולים למעלה לראש דא"א, הם משמשים לנו כמ"ן להמשכת ג"ר דחכמה
• אבל כאשר הם בצימצום בשערות דקינא, עכשיו הם צריכים לקבל מב' הפאות בחינות רחמים של י"ג מידות רחמים. איך? עוד לא אומר לנו איך, רק אומר לנו שזה ככה.
• שב' הפאות נותנים לי"ג בחינות הדיקנא, הם נותנים מידות של רחמים ותכף נקרא איך.
)
שהתחלתן מן אל רחום כו', כנ"ל. (כמו שכתבו בויקרא ) (20.10 )
ענין ה', ה' קודם "אל רחום"
ולכן נזכר שני הויות ה' ה' קודם אל רחום כו
'(ה', ה', לא שייך לי"ג מידות רחמים! זה רק השורש, שאומרים ה', ה', זה יקו"ק, יקו"ק.
ומה צריך לכוון?
• למצפ"צ, מצפ"צ, דהיינו לרצון הטמון בתוך ההוי"ה, שזה אומר: שבראש הרצון שלו הוא השפעה, שכל הדין שאנו רואים פה, הוא בעצם דין שמקורו ברחמים,
• וזה- המצפ"צ- השורש לכל מידות הרחמים,
• שהדין מקורו במסגרת הרחמים, ומה שהוא התרחק להיות דין ניפרד, זה טעות בהסתכלות שלנו.
• ולכן שערות הזקן באים לבטא שהשורש של כל הדינים, [שמצד טבעם הם דינים], באים להגיד שהם יונקים מהפאות, ששורש הדינים בא מהמציאות של שורש הרחמים
• הדינים האלה באים מהמציאות של רחמים, ולכן לא צריך להתייחס לחיים כדינים, ואז הם באים להגיד לנו: הדינים האלה הם רחמים), ואז אפשר להתייחס לכל הדינים כרחמים_ וזה מהקור של כל הרחמים.
ואז אנו נראה :איך אנו עושים תיקונים בתוך השערות, איך הופכים את הדין לרחמים,
• הם יורדים לצ"א
• עולים לצ"ב-שערות השפה
• יורדים לשיבולת למקום של צ"ב, מתפשטים בשערות משיבולת הזקן
• מתפשטים עד החזה ועד הטבור
נראה את כל התיקונים, איך כולם באים לתת לנו רחמים.(22.07)
, כי ב' ההויות ההם, הם ב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם ה' ה' בא"ת ב"ש כנ"ל, ומהם נמשכו י"ג מכילן דרחמי, שהם אל רחום כו' ומהם נשפעים. וז"ס ה' ה' אל רחום כו' והבן זה. ( 22.25)
אות קפ"ז
קפז) והנה טעם התחלף שני שמות אלו של אלהים(הרי לכאורה, הם מלכות, ומלכות זה דינים, כי הרי זה מלכות של שערות ריישא, ששערות ריישא בא מהכתר אל המלכות ,אז הייתי יכול להגיד שזה מלכות וזה דינים, אבל זה שייך לראש, וראש זה הוי"ה, ז אומר: לכאורה זה שמות אלקים, ככה הם מתפשטים למטה לזו"ן, ולמה הם התחלפו מצפ"צ?)
ונעשים מצפ"ץ מצפ"ץ, כבר התחלנו לבארו לעיל. (וכפי שאמר לנו באות קפ"ב. אמרנו:
למה (מצפ"צ) זה לא שם אלקים?
• כי זה נמצא בא"א, וא"א כולו רחמים
למה (מצפ"צ) זה לא רחמים אם זה א"א?
• כי מצפ"צ זה ממוצע:
o זה לא לגמרי רחמים,
o וזה לא לגמרי דין,
• כי זה לא הוי"ה ממש, כי הייתי קורא לו הוי"ה
• וזה לא אלקים ממש-
אלא זה באמצע- מצפ"צ- לא דין,
• אבל יש רצון לקבל, יש נברא, יש רצון לקבל, שהוא רצון לקבל של בחי"א שהוא בטל לאור, כאור בפני אבוקה,
• אבל אי אפשר לומר שיש שם רק אור, יש שם גם דין.
כמו עולם אצילות- ( הרעיון של המצפ"צ)
• אצילות הוא לא דין, כי נמצא למעלה מפרסא
• אבל לא שם הוי"ה, כמו א"ק. למה? כי חל עליו צ"ב, יש בו מלכות (24.04)
)
וזה עניינו בשלימות, דע, כי הנה
ח' אורחין חוורין הם נמשכין מרישא דרך צדדי הפנים,
,
• ימין ושמאל כנגד ם' ול' דצלם,
• להוציא את בחינת האחור, שהם עוד 4 כנגד קוצי שערי – צ' דצלם.
אז יש :
• 8 בחינות מצד הפנים
• ו-4 בחינות מצד האחור
סה"כ י"ב, ואחד (י"ג) שמחבר בין כולם-
כנ"ל, והם ב' הויות, ואותם ב' הויות מאירות בב' פיאות האלו, ובפרט כשמסתלקות אל הצדדין כנ"ל, ואז אע"פ שהפיאות הם אלהים, ( הם דין, כי הם בחינת מלכות של שערות ריישא, והם שייכים לצ"א, אבל באו בחילוף אתב"ש, שמורה על דין מצד האור, כמו בבחי"א) נעשות הויו"ת כמו החוורתי אלא שמתחלפות במצפ"ץ מצפ"ץ, ולא הויות ממש, להיותם הם מבחי' אלהים (דהיינו מבחינת דין) כנזכר לעיל. (
אות קפ"ו – או"פ
קפו) מאלו השני פאות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ, משם נמשכים י"ג תיקוני דיקנא וכו' ומהם נשפעים: (
מאלו השני פאות שהם מצפ"ץ מצפ"ץ,
משם נמשכים י"ג תיקוני דיקנא
זו נקודה חשובה מאד להבין,
שכל שערות דיקנא, המקור שלהם הוא ב' הפאות,
ולכן מי שמקצץ את הפאות, מקצץ את היכולת שלו שיהיה עליו רחמים
כמבואר בדיבור הסמוך, שבחינת המוחין דקטנות שהיו מקודם בב' הויות דנימין שבימין ושמאל דשערות רישא דא"א, הרי הם יורדים משם בעת הזווג אל י"ג תיקוני דוקנא, דהיינו הווין שהיו בנימין ההם. (שהנימין הם בחינת שערות ששיכים ע עדיין לבחינת הראש ) ואז מתגלה החיורתי (מי זה החיוורתי? הבחינת כתר :
• יש כתר,
• והאוזן מתחלק: לחייורתי ונימין
• והחוטם פה זה בחינת השערות דיקנא
אז הם מתחלקים כמו גו"ע ואח"פ.
• כאשר רק הגו"ע היה קטנות- אז רק הגו"ע קיבלו אור, ואז הגו"ע קיבלו נפש רוח
• ועכשיו שגם השערות דיקנא צריכים לקבל אור-
o אז מצד הופכיות כלים ואורות מקבלים אור הג"ר
o ואז האור של הו"ק יורד למקום הדיקנא,
אז יוצא, שבזכות השלמת הכלים, אפשר לתת הארה גם לדיקנא)
תוך הנימין ההם ונעשו ליודין, והם מתחברים לקומה אחת, של גו"ע ואח"פ,
• ע"ד שא"א ועתיק, (מצד המוחין)
• וכן או"א וישסו"ת מתחברים לפרצוף אחד,
וההארת חכמה מתגלה בדיקנא, והבן היטב,
(איך יכול להיות שיהיה חכמה בדיקנא? ) (27.29)
כי אין הכונה בזה שאומר שהווין יורדין לדיקנא, שהם נעשים בבחינת קטנות, אלא (
• הרי אמר שהווין יורדים לדיקנא, אז למה אומר שהווין לא יורדים לדיקנא?
• מה שאני רוצה להגיד ( נ"ר )שנפש רוח יורדים לדיקנא, אבל נפש רוח של הגדלות
אז יש הבדל בין נ"ר (נפש רוח)של קטנות לבין נ"ר של גדלות )
• אם הייתי אומר שיש להם רק נ"ר, אז הם היו עומדים בניפרד,
• כי אני רוצה להגיד שהדיקנא מצטרף לריישא, והם נהיים כמו גו"ע ואח"פ של פרצוף אחד,
• אבל במילא בחינת אש, מקבלים את הג"ר דמוחין, ואז מה שהיה בחינת הג"ר, שקודם היה רק ו"ק,שהיה קטנות יורד לבחינת הו"ק, אבל כל זה מדרגה אחת של גדלות (28.20)
ע"ד שאומר בכל ביאת נה"י חדשים (כאן צריכים להיות גמישים קצת במושגים )
• שמוחין דחב"ד באים לחג"ת, ( כלומר, מוחין דחב"ד באים לכלים דחב"ד, שקיבלו בקטנות אור החג"ת, ולכן קורא להם חג"ת ע"ש האור שהאיר בחב"ד בקטנות.אז האיר בהם חב"ד אבל קורא להם חג"ת, אבל באמת זה כלים דחב"ד)
• ובחינת אור הרוח שהיה בחג"ת, (מי זה אור הרוח שהיה בחג"ת? ר"ל בחב"ד, שנקראו חג"ת, בגלל האור שהאיר בהם בקטנות) יורד לנה"י,
• ואור הנפש שהיה בנה"י יורד (מיז ה אור הנפש שהיה בנה"י? ר"ל אור הנפש שהיה בכלים דחג"ת ונקראים נה"י ע"ש שבקטנות האיר בהם אור הנה"י, אז ירוד לנה"י חדשים )לנה"י חדשים,
אמנם כל הפרצוף נעשה לפרצוף דמוחין דהויות וגדלות וזכור זה.
( ועכשיו נקרא את זה לפי הסדר של כלים ואורות לפי הסדר הראוי שאנו רגילים:) ( 29.34)
ע"ד שאומר בכל ביאת נה"י חדשים ( דהיינו כלים חדשים של נה"י)
שמוחין דחב"ד באים ( לחב"ד),
ובחינת אור הרוח שהיה( בחב"ד), יורד ( לחג"ת
ואור הנפש שהיה בחג"ת יורד לנה"י החדשים)
, אמנם כל הפרצוף נעשה לפרצוף דמוחין דהויות וגדלות וזכור זה.
( ומה שאנו אומרים שיש נ"ר בבחינת הנה"י,- זה מסדר הגדלות, זה לא קטנות, זה חלק מהגדלות, שבמסגרת הגדלות:
לחב"ד יש את אורות החב"ד- דהיינו גו"ע ואח"פ
• לגלגלתא יש אור החב"ד
• לעיניים- יש אור החג"ת
• ולנה"י יש אור הנה"י, אבל לא בגלל שהם בקטנות, אלא הם חלק מהפרצוף שלם שהוא הגדלות.) (31.00 )
מסקנה: ר"ל
שכאשר אני מדבר על שערות דיקנא בגדלות, שאני אומר שהן מקבלות ממצפ"צ
, זה אומר שכאשר הם מקבלים מהם, אז הם חלק מגדלות.
ולא נגיד שהם קטנות, כי אחרת, הם יהיו דינים
אות קפ"ז- או"פ
קפז) ח' אורחין חיורין הם נמשכין מרישא דרך צדדי הפנים והם ב' הויות מאירות בב' פאות האלו: כמ"ש בדיבור הסמוך, שבעת הזווג כשא"א ורדל"א נעשים לראש אחד (
• מתי זה קורה? בזווג על גדלות, .כשבא אור ע"ב ס"ג ומוריד את הקרומא דאוירא, ואח"פ של העתיק עולים לראש, אז |מילא גם א"א מתחבר לאחד עם עתיק, ונעשים לראש אחד )
• אז עולים שערות הדיקנא ומתחברים עם שערות רישא- לקומה אחת, (כמו שקרה במוחין הפנימיים, ככה קורה בחיצוניים שהם השערות)
• ואז מקבלים ממקיף חוזר, ( מי זה מקיף חוזר? זה אור של ג"ר דחכמה שיצא לחוץ בזמן הקטנות) (32.40)
• ונמצא עתה שחיורתי ושערות רישא נעשים לבחי' אחת ממש,
o ונבחן שהחיורתי משפיע אל הנימין
o ונעשו ( הנימין) ליודין,
o והווין יורדים לי"ג תקוני דיקנא, (הוו בבחינת גדלות )כנ"ל.
ומ"ש שהפאות (זה מה שאמר לנו באות קפ"ו, יורדים אבל בבחינת גדלות).
למה אני צריך שהם ( הווין)יהיו גדלות? למה אני צריך את זה?
o כדי שהם יהיו רחמים
o כי אם הם ירדו בבחינת קטנות, כווין, אז הם יהיו דינים)
ומ"ש שהפאות נשארים בבחינת מצפ"ץ, הכונה היא לאחר הזווג (דגדלות ) הזה, (שלא יהיה גדלות) כי אז חוזרים לבחינתם הקבועה, שהם בחינת ווין, וחוזרים הפאות לבחינת מצפ"ץ. כמ"ש במקומות אחרים. (מזה עוד לא דיבר, אלא נדבר מזה בהמשך) (33.36)
מה למדנו היום?
• למדנו שי"ג תיקוני דיקנא, יש להם קשר לראש.
• כי ,לכאורה, היינו מפרידים אותם, כמו שהיינו מפרידים בין גו"ע ואח"פ, כמו שהפרדנו בין עתיק לא"א.
• והוא רוצה לתת לנו את האבחנה, ששערות דיקנא נתרמים מב' מצפ"צ האלה מב' הפאות, כי אחרת הייתי צריך לנתק את בחינת הרחמים, מהשערות דיקנא
• כי מוחין של צ"א , המוחין שהם הויו"ת הם בחינת רחמים
• והשערות דיקנא שהם למטה מפרסא של ראש, הם היו צריכים להיות בחינת דינים במקורם, ר"ל שיש להם קשר והם נזונים ממצפ"צ.
• וכל הזמן של היכולת שלנו לעלות לגדלות: בשבתות, בחגים, בעליית עולמות, בתפילות מיוחדות, בתפילת שמונה עשרה וכו, יש לנו אפשרות להזין את הכח של הרחמים בזכות שערות הזקן.כי לא היינו יכולים לקבל את האורות האלה, אלמלא שערות הזקן, שהיו יכולים למשוך את ההארה הזו של המוחין דגדלות
1. אז מצד אחד הם יכולים לעלות להיות מ"ן לגדלות
2. ומצד שני דרכם נשפע אור הרחמים למדרגה
• אבל אם הייתי מנתק אותם לגמרי, ולא הייתי יכול לקבל גדלות דרכם, אז לא הייתי יכול להשפיע דרכם רחמים
כל מה שרצה להגיד לנו פה:
שהם (השערות דקנא) קשורים למצפ"צ,שהוא שייך לראש
, ואז זה קושר אותם להוי"ה שקשור אותם לרחמים
ובהמשך, אנו נראה, אבל, כבר אנו יכולים לדעת ששערות דיקנא הם שערות של רחמים, למרות שלכאורה, אמר לנו קודם שהם דינים, שערות דיקנא.
ועכשיו כאשר קושר אותם למצפ"צ, אומר שהם רחמים.
מה זה אומר לגבי התיקונים שלהם? אנו נראה איך הם מתקשרים, איך הם יונקים מהמצפ"צ האלה. וכל זמן שהם לא יוכלו לינוק מהמצפ"צ האלה, הם עלולים ח"ו להיות דינים. (36.16)

אין תגובות

להגיב