046- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שפז-א'שפח

media

שאלות חזרה דף היומי – עמודים א'שפז-א'שפח
1. האם מו"ס מתחלק לג' מוחין? אם לא מדוע ואם כן באיזה תנאי ומדוע?
2. למה דומה התחלקות לג' קוים בצ"א (זיווג דהכאה)?
3. מדוע נחשבים הזכר והנקבא כשוים זל"ז אם הזכר גבוה מהנקבא?
4. מה ההבדל בין בחינת ע"ב לבחינת ס"ג במו"ס ומה ההשלכות של הבדל זה על המוחין שיושפעו לזו"ן?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

אות קפ"ח
קפח) ועתה נבאר מציאות דיקנא דא"א מה הוא( ראשית אנו יודעים:
שכל הדיקנא ניזונים ממלכות דשערות ריישא הנקראים מצפ"צ מצפ"צ.
מדוע הם נקראים באופן זה?
המצפ"צ האלה זה רצון שנמצא בעליון שבא בשביל התחתון.
באופן רגיל היינו קוראים לו בשמות אלקים.

אלא, היות ונמצא בראש, שאין שמאל "לית שמאלה ביי עתיקא- אין שמאל בעתיק.,
• מצד אחד, אם אין שמאל, איך אני יכול לקרוא לו אלקים?
• מצד שני, הוא בא לשערות דיקנא, הוא בא כלפי התחתון כדין!
אז אנו רוצים לומר, שיש שם באמת הכל רחמים, ולכן נקרא לו בשמות הוי"ה, אם נקרא לו רק בשם הוי"ה אז לא נבטא את זה שזה בא כמלכות כדין לתחתון.

אז אנו עושים משהו ממוצע:
• אנו מתארים אותו כדין, הנמצא במסגרת הרחמים, ולכן זה שם ממוצע שנקרא מצפ"צ.
• שמצפ"צ זה שם הוי"ה, באתב"ש שמראה על הרצון שקיים, עדיין בבחי"א, עדיין בכח ולא בפועל, שהוא עוד לא התגלה, והיות שהוא עוד לא התגלה, הוא כנר הבטל בפני אבוקה, דהיינו יש רצון, אבל הוא לא מגולה, ולכן אלה הבחינות שמזינות את שערות דיקנא

ולכן אחרי שלמדנו את ענין המצפ"צ, נבאר מציאות דיקנא דאריך מהו (2.27)
, הנה נודע, כי א"א מלביש לעתיק כנ"ל(לאן? ראש דא"א יוצא על בחינת האח"פ של ראש של עתיק ), וכבר ביארנו כי בא"א יש גלגלתא, והוא סוד הכתר דא"א(גלגלתא דאירך נקרא גם עתיק דאריך , והוא בחינת ם' דצלם" והוא בחינת הכתר, ויצא על בחינת אוזן של עתיק), ובגווה חד מוחא( ובתוך ראש דאריך יש מוח אחד נבדל שלא נחצה שלא מתחלק לג' מוחין, כמו בז"א, רק אחד לבדו) לחוד דלא אתפליג לג' מוחין, כמו בז"א, רק חד לחוד. (ואיך הוא נקרא? חכמה דאריך, שנקרא מו"ס ) והאי מוחא הוא סוד חכמה דא"א, ונקרא מ"ס.

(קצת קשה, למה אומר (שמו"ס) שלא מתפלג, או לא מתחלק? הרי למדנו שכל אחד מהמוחין מתחלק לשלוש, ופה אומר לנו שלא מתחלק.
ויסביר לנו באו"פ, מה הכוונה שלא מתחלק, על איזה ערך אני מדבר על מו"ס, שבערך הזה, אני אומר שלא מתחלק.
כבר התרגלנו שהגענו עד החלק הזה, שכאשר אנו אומרים משהו, תמיד צריך לראות באיזה מסגרת מדברים
• יש מסגרת שבה נגיד שמו"ס כן מתחלק
• ויש מסגרת שבה נגיד שמו"ס לא מתחלק)
ופה הוא מדבר על מסגרת מסויימת, שבה הוא רוצה להראות לנו, שמו"ס לא מתחלק, ונראה מה המסגרת הזו (4.25)
ענין שבו מו"ס שלא מתחלק לג' מוחין
אות קפ"ח- או"פ
קפח) מוחא לחוד דלא אתפליג לג' מוחין, רק חד לחוד והאי מוחא ה"ס חכמה דא"א ונקרא מו"ס: אין מכאן סתירה על מ"ש לעיל שיש ג' מוחין חב"ד במו"ס. (אז א"כ, הוא כן מתחלק )
כי אלו ג' מוחין דחב"ד שבמו"ס. הוא מבחינת ג' רישין שהם כלולים זה בזה, כמ"ש הרב לעיל (אות מ"ז) (שלמדנו שגלגלתא, מוחא דואירא ומו"ס כלולים זה בזה, ולכל אחד מהם יש את ג' האבחנות )5.14
כי על כן יש בכל אחד מהם ג' הויות
• ע"ב(כנגד גלגלתא )
• ס"ג ( כנגד מוחא דאוירא)
• מ"ה, (כנגד מוחא סתימאה (מו"ס)-שהוא חוטם פה )

שהם שורש התיקון של םל"צ דצל"ם, כנ"ל באורך, אשר
• ם' דצל"ם נקרא הוי"ה דע"ב וחכמה,
• ול' דצל"ם נקרא הוי"ה דס"ג ובינה,
• וצ' דצל"ם נקרא הוי"ה דמ"ה ודעת.
ומבחינה זו(של החלוקה הזו ) נבחן המו"ס שהוא כלול מג' מוחין חב"ד. (לא כמו פה שהוא כותב עליו שלא מתחלק )ואלו ג' מוחין חב"ד נבחנים שהם זה למטה מזה,( כמובן בגדלות)
• ם' למעלה.
• ואחריה ל' שהיא בינה,
• ואחריה צ' שהיא דעת.
ע"ד שנתבאר לעיל. ( בעצם עד לפה , הוא רק מחזק את השאלה, הוא מראה לנו שכן מתחלק ל-, ועל זה באה השאלה: באיזה ערך אתה אומר לי פה, שהוא אינו מתחלק)
אמנם התחלקות המוחין לחב"ד, היא בחינת הזווג דחכמה ובינה, ע"י הדעת המכריע ביניהם, ( והדעת מקבל הארת חכמה לחסדים שלו,שאז מתפשט ממעלה למטה)
ומוציא הארת חכמה לחוץ, והדעת מקבל הארת חכמה לחסדים שלו, שאז מתפשט ממעלה למטה וממלא לאדרין ואכסדראין דגופא(ממלא נפש רוח לגוף )
. כנ"ל. ועל בחינה זו (של גדלות" בחינות דדעת המתפשט ממעלה למטה של חב"ד )
דחב"ד אומר הרב, דמוחא דא"א לא אתפליג ( מוחא דאריך לא מתחלק )לג' מוחין(מדוע? )
. והוא מטעם כי האי קרומא דאתחפיא על מו"ס לא נפסק משם לעלמין,
כלומר אפילו בעת הזווג והארת ע"ב ס"ג העליונים,
המבטלת ובוקעת לכל הפרסאות
אינה מבטלת ואינה בוקעת להאי קרומא דמו"ס,
ואין אור החכמה מושפע ממנו לתחתונים,
(ר"ל שא"א לא משפיע חכמה לפרצופים מתחתיו -לאו"א וזו"ן,
מצד זה הוא לא מתחלק אליהם, לא מושפע אליהם,
למה? כי יש שם סוד של צ"ב, והצ"ב לא מתבטל שם,
המלכות נמצאת בנקבי עיניים של א"א כלפי התחתונים, לא מתבטלת.
אז איך יתנו חכמה לתחתונים? נראה בהמשך.
אבל מה, כן ברור?
שמו"ס לא מתחלק, דהיינו, לא עושה זווג של חכמה, בינה דעת
כדי לתת לבחינת התחתונות אור חכמה) (8.49)
מדוע כל החכמה שיש באצילות באה מחכמה דאו"א?
הרי או"א יצאו על בינה דמ"ה שהם למטה מקרומא דאתחפיא,
אז איך יש להם החכמה לתת לתחתונים?
(וא"כ, איך הם מקבלים? )
וכל בחינת החכמה שיש באצילות, הוא מבחינת חכמה דאו"א, ( ולא חכמה דאריך)שבהם (מאיפה יש להם? הרי לכאורה או"א יצאו על בינה דמ"ה, והם נמצאים מטה מקרומא דאתחפייא, אז איך יש להם חכמה לתת לתחתונים?
תשובה:
• מדובר פה, לא במצב הקביעות, אלא מדובר פה בעליית עולמות.
• או"א עולים לראש דאריך, ושם הם מקבלים חכמה, והם כבר כן יכולים לעשות זווג כדי לתת לתחתונים. איך?
o יש סדר שלם שלמדנו בחלק י', שיש שם כפיפת ראש
o יורדים ונותנים למקומם הקבוע, ושם גם מקבלים ז"א, זו"ן
אבל כרגע זה לא משנה איך. מה שמשנה, אלא אנו צריכים להבין את הידיעה,
• שא"א לא משפיע חכמה לתחתונים בעולם אצילות
• ואו"א כן משפיעים חכמה
אבל זה כבר קל.
בא"א
• הרי למדנו שם' דצלם לא משפיע, אלא רק ל' דצלם.
• אבל איפה כל זה למדנו? בתוך הראש דא"א.
אבל כלפי התחתונים, אפילו המו"ס לא משפיע.
ענין השפעת או"א חכמה לתחתונים
באמצעות ל"ב נתיבות החכמה
מי ישפיע לתחתונים? או"א.
החלוקה של םל"צ בעולם אצילות
• או"א באופן כללי, לכלל פרצוף אצילות, נחשב לל' דצלם.
• זו"ן נחשב לצ' דצלם
• כל ראש דא"א נחשב לם' דצלם. אז הוא לא משפיע חכמה, ומהבחינה הזו א"א הוא אחדותי ,הוא לא מתחלק לחכמה בינה ודעת ,כדי לעשות זווג להשפיע לתחתונים
וכל בחינת החכמה שיש באצילות, הוא מבחינת חכמה דאו"א, ( ולא חכמה דאריך)שבהם
מזדווגים חו"ב ע"י הדעת העולה ממטה למעלה, ומוציא הארת חכמה לבינה. שזווג הזה אינו נוהג במו"ס, שהוא אינו מזדווג עם הבינה שלו להאיר בה הארת חכמה, ( אם כן היה רוצה להאיר בה בבינה, הארת חכמה, מה היה קורה? היה צריך לקבל ג"ר דחכמה, להתפשט מינה וביה לתחתונים, והיה פוגם גם בפרסא הכללית, וגם מתפשט כמו בצ"א, לכן הוא לא עושה זווג כדי לתת לבינה שלו, אלא את הבינה שלו הוא מכסה, ולא עושה איתה זווג) (12.00)
אלא שהוציא אותה לבר מראש. כנודע כי קרומא דיליה אינו נפסק. ( וגם כשחוזר לגדלות, לא נותן א"א לבינה שלו אור חכמה) כמבואר. ( 12.27)
(זה אני מבין, שקורה בזמן הרגיל של א"א, כשלא עושה זווג, שבינה יצאה לחוץ .
מהו שורש התיקון של בינה שעולה לחוכמה
כדי להעביר חכמה לתחתונים(באמצעות ל"ב נתיבות)
מה קורה בגדלות? האם בגדלות הוא כן עושה זווג או לא עושה זווג?)
התשובה היא: שהוא לא עושה זווג בגדלות, כדי לתת חכמה לתחתונים.
אז איך ניתן חכמה לתחתונים?
• כי אם לא תנתן חכמה לתחתונים, איך תהיה הולדה?
• איך תהיה הולדה של או"א?
• איך או”א יולידו את זו"ן?
• איך זו"ן יולידו את נשמות הצדיקים וכו'
אז צריך חכמה לתחתונים!
יש חכמה! אבל דרך ל' דצלם ולא דרך ם' דצלם
לא דרך א"א ממש, אלא משהו תחליפי.

מי זה הל' דצלם? או"א.
• אז או"א עולים למעלה, והם אלה שמקבלים את החכמה,
• והחכמה עוברת דרך ל"ב נתיבות החכמה, ולא חכמה ישירה, אלא חכמה שבאה דרך הבינה, שנקראת חכמה דל"ב נתיבות, ואז אפשר להוריד את זה ללב
• אבל אם רוצים להוריד ממש את החכמה ללב, את ג"ר דחכמה, אז לכאורה מבטלים את הגוף.
• ולכן אומר: לב, זה ל"ב בנתיבות החכמה, זה מה ניתן דרך הבינה דרך ההשפעה, כי יש תיקון בעולם. (13.53)
אבל ,כל התיקון הזה (בינה שעולה לחכמה) מאיפה נובע?
• נובע עוד מהתיקון הראשון של הרצון ליתר דבקות
• שכאשר האינסוף, רוצה לתת אור למדרגה, אז פה מבחינתנו, א"א הוא כמו הא"ס, והא"ס לא יכול לתת אור חכמה, בצורה שהוא היה בא"ס, אלא צריך לתת את זה רק במסגרת של אור חוזר!
• האור חוזר (או"ח) הזה, זה בינה, דהיינו מלכות שמתנהגת כבינה, שמעלה או"ח, ורק במסגרת האו"ח, אפשר לתת לתחתונים.
• האור חוזר המלביש הזה, הוא כמו ל' דצלם, זה כמו בינה שעלתה לראש לבחינת חכמה, שזה האו"ח שרק דרכה אפשר לקבל אור!
אותו רעיון פה:
שעכשיו, או"א שהם בינה, עלו לראש דא"א,
ודרכם, כמו דרך אור חוזר,
יכול להינתן אורות לתחתונים-
וזה תנאי! בלי זה אי אפשר! (14.50)
ובשעת הזווג, שג' רישין דא"א נכללים ברדל"א, ונעשים לדעת דרדל"א כנ"ל, ומתגלה אור החכמה בג' רישין להשפיע לתחתונים, ( אז לכאורה, הייתי חשוב , ששם יתנו! אומר לא!)
הנה גם אז נתבאר לעיל,
• שאין הדעת הזה מאיר (כאשר עושה זווג בראש של חכמה)אלא רק במוחא דאוירא שה"ס ל' דצל"ם ובחינת בינה, כנ"ל.
אבל בם' דצל"ם, שהיא גלגלתא ובחינת ם', אין אור החכמה מתגלה שם, (למה? למדנו , היה תיקון של הגבהת ראשי ירכין, גניזו דאו"א, שלא יתקבל ג"ר דחכמה" כמו בעולם הנקודים, אלא רק ו"ק דחכמה, וזה אחד מחיזוקי הפרסא- כל זה למדנו כדי שלא תתרחש שוב שבירה ) להיותה מתוקן בסוד עזקא דכיא.
( מה זה עזקא דכיא? טבעת של ם' דצלם הסוגרת ללא לקבל חכמה)
וע"ד זה גם מו"ס עצמו כלול מחב"ד אלו, שהם מכלל ג' הראשים ונמצא גם הוא מקבל בחינת חכמה רק לבחינת בינה שלו, שהיא בחינת ס"ג ומוחא דאוירא הכלול בו, כנ"ל ומבחינת בינה זו הכלולה בו, הוא משפיע הארת חכמה לי"ג תיקוני דיקנא.
איזה חכמה מקבלים י" ג תיקוני דיקנא?
חכמה שנקראת ל"ב נתיבות החכמה,
כלומר חכמה שבאה דרך הבינה)
אבל מבחינת חכמה שבו, שהיא בחינת ם' דצל"ם שבו, (כלומר שהיתה צריכה לבוא דרך הגלגלתא שבו שנקראת ם' צדלם) )אינו משפיע כלום, כי מבחינה זו נקרא גם המו"ס עזקא דכיא, (למדנו באופן כללי שהמו"ס היא עזקא רבה
אומר: גם לענין הזה, הוא עזקא דכיא" למה? כי הוא מתנהג כמו גלגלתא בענין הזה, ביחס לאו"א וביחס לשאר הפרצופים)כנ"ל בדברי הרב. ( 17.41)
הרי שבחינת חכמה דמו"ס אינה נפתחת לעולם, ( לעולם -הכונה עד גמר תיקון ולא עד בכלל)ואפילו בשעת הזווג(לא נפתחת ). וז"ש הרב,
• דלא אתפליג לג' מוחין, (שלא נחלק לג' מוחין, למה? )
כי חכמה שבו אינה מזדווגת עם בינה ואינה משפיע (דרך הדעת שזה נקרא ג' מוחין )אליה( דהיינו לגוף). כמבואר. ( 18.23)
מה היתה השאלה, ומה התשובה?
השאלה: למדנו:
• שמו"ס ומוחא דאוירא, וגלגלתא, כל אחד מהם, כלול משלושתם:
1. מחכמה
2. בינה
3. ודעת.
• אומר, פה כתוב : שמו"ס לא מתחלק לחכמה, בינה ודעת.
אז הוא שואל: מתי כן ,ומתי לא:
תשובה:
• כלפי עצמו- יש למו"ס חכמה , בינה ודעתכלפי התחתונים: הוא (מו"ס) לא עושה זווג כדי לתת להם חכמה, אז כלפי התחתונים הוא לא נחשב למחולק לחכמה בינה ודעת, ולכן נקרא שהוא לא מתחלק לחכמה בינה ודעת., כי אם היה לו חכמה בינה ודעת כלפי התחתונים, אז היה עושה זווג ונותן להם אור חכמה.
אז בזה שאומר: שלא מתחלק (מו"ס): מה רוצה להגיד?
• לא עושה כזה זווג כדי לתת לתחתונים חכמה- זה נקרא שלא מתחלק.
• כלומר שמו"ס עצמו עושה זווג כדי לתת לתחתון, בבחינת ל' דצלם, אבל, לא עושה זווג על בחינה עצמית שלו. כי אם (מו"ס) היה עושה זווג על בחינה עצמית שלו, היה צריך לתת לתחתונים ג"ר דחכמה וזה הוא לא יכול לתת, וזה נקרא שהוא סגור בם' דצלם, כי הוא חלק מכל ראש דא"א שלא נותן אור לתחתונים.
o ואם רוצה (מו"ס) לתת אור לתחתונים, אז עושה זווג על בחינה מוקטנת שנקראת ל' דצלם.
o לכן מבחינת ם' דצלם שלו, מבחינת הבינה שלו עצמו, הוא (מו"ס) לא מתחלק
o ומצד מה הוא (מו"ס) כן מתחלק? מצד מה שנותן לל' דצלם
הנקודה שצריכים לזכור פה:
לא שמתחלק או לא מתחלק- לא זו הנקודה כרגע:
הנקודה העיקרית היא להבין:
שאת החכמה ששיכת לג"ר לא נותן (מו"ס) לתחתונים
• וגם אם אני אומר שהוא בגדלות, הוא לא מבטל את הפרסא שלו, כדי לתת ולומר: עכשיו יש גדלות, עכשיו אני יכול לתת לתחתונים את האור, ששייך לג"ר דחכמה- הוא לא יכול- לא נותן.
• אפילו שהוא עצמו במצב הגדלות, יהיה אחד עם עתיק, ועתיק הוא הרי צ"א, אז הוא מתכלל עתיק לצ"א ויכול לתת חכמה של צ"א,למרות זאת, לתחתונים הוא לא יתן את זה בשום אופן. (21.00)

אות קפ"ט
קפט) אמנם שינוי זה יש בא"א יותר מבשאר פרצופים, כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו, (למה? יצאו לבר מראש, בגלל צ"ב שלו, אז מה הבעיה, אז שיחזירו אותם אחרי צ"ב! אומר: שלא יכול.

לא יכול להחזיר אותם אחרי צ"ב , כדי לעשות זווג ולתת לתחתונים.
זה נקרא שהוא שומר על הקרומא דאתחפיא, ששומר על מסך דצ"ב שלו.

ואמנם בינה דא"א (אבל בינה דאריך ישנה, אבל יצאה מחוץ לראש בסוד גרון דאריך )
הוא סוד הגרון דא"א, ותמן נחתת ולא קיימא ברישא. (ושמה נמצאת הבינה בגרון למטה מהראש והיא לא עומדת ברש של אריך )
ומכאן תבין איך
• בינה נקרא גרון,
• ונקרא כתר( לאו"א), (נקראת כתר של או"א )
• ונקרא שופר,
• כי הלא הגרון דא"א נעשה כתר לאו"א. (ולא חכמה ) (22.30)
אות קפ"ט- או"פ
וזה אמרו (באות קפ"ט) "אמנם שינוי זה יש בא"א יותר מבשאר פרצופים כי בגלגלתא שלו יש כתר וחכמה, אבל בינה ודעת אין בגלגלתא שלו" דהיינו כמבואר, דהיינו כמבואר, שחכמה שבמו"ס נתקנה בבחי' עזקא דכיא, ואינו מזדווג עם הבינה, (למה? )כי הקרומא דיליה לא פסיק כמו באו"א וזו"ן. ולפיכך יצאה בינה לגמרי מראש שהוא חכמה. (23.21 )
אמנם חכמה דאו"א,( למשל, כדי להראות את ההבדל עם א"א) וקרומא שלה פסיק.
• היא מאירה באצילות (וקרומא שלה, לא יוצר הפסק בין בינה לחכמה
• וכאשר היא באה לקבל גדלות, אז היא יכולה לייצר את הקשר הזה בין חכמה ובינה בלעשות זווג על בחי"ד
אבל, בראש דאריך ,הוא לא יכול. למה? כי קרומא דאתחפייא לא נפסק )
והוא, כי חכמה דאו"א, אינה בחינת חכמה ממש כמו ראש דא"א, (ולכן היא יכולה להזדווג עם הבינה ולעשות זווג, אבל יהיה חכמה במדרגה!,
(האם תהיה שבירה? אומר: לא!
• חכמה של ל"ב נתיבות לא גורמת לשבירה
• חכמה של ג"ר גורמת לשבירה )
לכן, אם אני רוצה לתת חכמה במדרגה, אז אני חייב להתחכם!
זה כמו שבד' בחינות דאורות דיושר, במסך של א"ק, שאם חכמה באה במסגרת של או"ח, היא לא גורמת לשבירה, זה מותר, ע"פ הצימצום:
אותו דבר פה:
• ע"פ צימצום ב', חכמה שבאה דרך הבינה, היא מותרת, ולא גורמת לשבירה, כי היא גורמת לאח"פ דעלייה
• אבל חכמה שתבוא על זווג עם בינה, אז אפילו שיש לי כלים לכאורה של השפעה, הם ישארו
אלא שהיא חכמה המקובלת ממוחא דאוירא, שהיא בחינת בינה דחכמה ולא חכמה ממש, כי היא בחינת הוי"ה דע"ב. כנ"ל. וזכור זה. (25.21 )
אות ק"צ
קצ) נמצא כי ג"ר דא"א יתבי דא על דא (יושבים זה על זה ):
• כתר,
• ותחתיו חכמה,
• ותחתיו בינה.
(מה רוצה לומר? שבמוחין דע"ב, מוחין דחכמה, הם יושבים זה למעלה מזה.
למה? כי למדנו שהחכמה שבו שבא"א נעשתה בסוד אזעקא רבה, והיות וכך הבינה יצאה מהראש
ובראש אין אלא קו אחד,
• ואין חכמה בימין
• בינה בשמאל
• ודעת באמצע
כי אין זווג על החכמה,
• אין לו איזה שהיא בינה, איזה נקבה שיחד איתה יעשה זווג על חכמה, ויהיה שם דעת המזווג ויתפשט למטה. והיות ואין את זה, לכן בינה יצאה מחוץ לראש
• אבל הוי"ה דס"ג יש שם, דהיינו בחינת בינה שזה ל' דצלם יש שם. ובחינה הזו יששבינה במדרגה מבחינת ל' דצלם, ז היא כן מחולקת לג'.

מבחינת ע"ב, מבחינת חכמה הם שווים לקו אחד- ואז הם לא מחולקים, כי הם זה למעלה מזה
ומבחינת בינה, הם נחשבים לג' קוין, לימין שמאל ואמצע, והם כן מתחלקים
אז כל מה שאנו מדברים על זה שיש חלוקה , או אין חלוקה זה:
o האם יש להם ג' קוין- ואז הם מתחלקים
o או שזה קו אחד, ואז הם לא מתחלקים
• אם זה קו אחד – אי אפשר לתת אור, אז הבינה יוצאת לחוץ מהראש
• אבל אם זה בג' קוין- אז הבינה יכולה לחזור לראש, ולעשות על זווג בחינת דעת, על חכמה, בינה ודעת (27.53)

ואינם בסוד קוין (בראש דאריך):
• כתר למעלה,
• וחו"ב למטה מב' צדדי הכתר
• , ועיקר התיקון הזה, הוא להיות קוין, (
• מה זה קוין? שיש ימין שמאל ואמצע, מבחינת זווג לתת לתחתונים, א
• אבל אם אין (ג' קוין), אי אפשר לעשות זווג כשיש קו אחד) כנ"ל בכמה מקומות. ( 28.18)

או"פ- אות ק"צ
קצ) ג"ר דא"א יתבי דא על דא, כתר ותחתיו חכמה ותחתיו בינה, ואינם בסוד קוין: ולכאורה זה סותר למ"ש לעיל, (שאמר שהוא לא מתחלק )דכיון שגלגלתא ומו"ס מלבישים לחסד וגבורה דעתיק, ע"כ הם נפקין כחדא (יוצאים כאחד, כמו או"א )כמו או"א הנמשך מהם(כאחד הנפקין ).
• שכתרא ומו"ס הם זה כנגד זה,
• ולא זה תחת זה. עש"ה.
(אז ,אם אתה אומר לי זה כנגד זה, אז כן יש ב' קוין, ואח"כ יעשו זווג בינהם )
אמנם ענין כחדא נפקין וקומתם שוה הנאמר אפילו באו"א, אין הפירוש שקומתם שוה ממש זה לזה,
• כי נודע שכתר דאבא גבוה מקומת אמא,
• ואין אמא מגעת לכתר של אבא, כמ"ש הרב להלן, (אז איך אתה אומר לי שם שווים זה לזה? שהזכר צריך להיות גובה מהנקבה, אז המ אתה אומר לי שהזכר והנקבה שוים,
o גם אם תגיד לי שאור הלבנה, יוצא מבחינת ב' המאורות, שאור הלבנה יהיה כאור החמה, אבל אור החכמה יהיה שבעתיים, אז במה הם שוים?
o
וא"כ איך הם בקומה שוה. אלא הפירוש הוא בעיקר שהם נפקין כחדא ( הכוונה שהן לא נאצלים זה מזה, דהיינו שתהיה עצמאות גמורה לצד הבריאה, והיא לא תצטרך להיות כפופה רק לבורא, אלא יהיה לה כח של בחירה מצד עצמה, ואחרת לא תהיה אהבה, וזה יבוא לידי ביטוי, וא"כ, אומר: איך הם בקומה שווה?)

כלומר, שאינם נאצלים זה מזה,
ענין היחס של זכר ונקבה בינהם
ויחסם לבורא
אלא ששניהם גם הזכר וגם הנקבה, מקבלים מהבורא:
• גם לנקבה תהיה עבודה ישירה כלפי הבורא,
• ולא רק מתחת בעלה,
כי הנקבה היא מתחת לבעלה, היא כמו איבר שלו
ואם היא (הנקבה) כמו איבר שלו (בעלה):
• איך איבר יאהב את הגוף?
• יכול להיות (האיבר) קשור לגוף, כי הוא תלוי בו
• אבל ברגע ,שיש תלות, אז האיבר הוא כמו עבד לגוף, כמו שהגוף הוא עבד לנשמה, אבל רוצים שהוא יהיה בבחינת עצמאית, כי אחרת, לא תהיה אהבה.)
וא"כ, איך הם (זכר והנקבה) בקומה שווה? (31.10)
אלא ששניהם נאצלים בבת אחת בהעליון מהם, (כמו ב' המאורות הגדולים )
• כי הם בחינת ב' הרשימות דזכר ונקבה העולים תמיד ביחד לפה העליון ונכללים, שם בזווג דעליון,
o שהזכר הוא בחינת רשימו דהתלבשות,
o והנקבה היא בחינת הרשימו דעביות,
כמ"ש לעיל בדברי הרב בתחילת חלק ה', אצל זכר ונקבה דע"ב דא"ק שה"ס י"ה דכלי דכתר, עש"ה. ( דהיינו בראש יש ראש זכר וראש נקבה, מחשבה מופשטת ומחשבה פרקטית) (32.00 )

ומבחי' זו (שיוצאים ממקור אחד ,ויחד עם זה שהזכר הוא ממקור יותר עליון, שהוא גבוה מהנקבה,שהיא בחינת העוביות)
נבחנים הגלגלתא ומו"ס שהם ג"כ כחדא נפקין( יוצאים כאחד) מפה דראש דעתיק, ואינם נאצלים זה מזה, (דהיינו ‘הגלגלתא היא לא מולידה את מו"ס, אלא:
• הגלגלתא באה מאוזן של עתיק, או מחסד
• והמו"ס בא מהחוטם פה של עתיק, או מגבורה

וע"כ הם מלבישים לחסד וגבורה דעתיק בקומה שוה.
אמנם ודאי הגלגלתא גבוה ממו"ס,וכן אבא גבוה מאמא אע"פ שיוצאים שניהם מקומה אחת דבינה דמ"ה.
(ואכן מחשבה מופשטת גבוהה ממחשבה פרקטית אמנם מ"ש הרב כאן שהם בחינת קו אחד זה למטה מזה, זה ענין אחר לגמרי, (זה לא בענין שהם זה למעלה מזה )והוא כמ"ש לעיל
שאין חכמה ובינה עומדים בראש דא"א בימין ושמאל כמו באו"א וזו"ןכי בינה אינה נחשבת לנוקבא דמו"ס שיאיר לה מאור חחכמה שבו, משום שחכמה שבו נתקנה בסוד עזקא רבה (אז הוא לא יכול להאיר לה בצורה כזו )וע"כ הבינה יצאה מהראש
• , ואין בראש אלא קו אחד זה למטה מזה. ( כלומר על ראש דא"א על בחינת ע"ב, אבל על בחינת ס"ג כן יש לו ג' קוין ) וכן מבחינה זו, נבחן גם הגלגלתא בסוד עזקא דכיא ובחינת ם' דצל"ם, ואינו משפיע מהוי"ה דע"ב שלו אל המו"ס, כנ"ל, וע"כ הוא למעלה ממו"ס כי אינו בא עמה בזווג, והוא ג"כ בבחינת קו אחד. (34.31 )

אמנם מבחינת הוי"ה דס"ג, ( שזה נקודה החשובה,
דהיינו זווג הבא על מדרגת הבינה ולא על מדרגת החכמה)שהוא ל' דצל"ם,
• הם משפיעים זה לזה,
• ומבחינה זו אינם נחשבים לקו אחד,
• אלא גלגלתא ומו"ס הם זכר ונקבה,
• ודעת דרדל"א אחזי נהוריה ביניהם, ( הדעת אוחזת את האור בינהם ומזווגת בינהם )כנ"ל בדברי הרב.

וזכור ההבחן הזה:
בין החכמה המושפעת ע"י אוירא, הנחשבת רק לבינה דחכמה, שאינה בחינת ראש דא"א עצמו. ( ששם יש ג' קוין) ובין חכמה דע"ב שהיא חכמה דא"א עצמו. (ששם יש רק בבחינת זה למעלה מזה )
וכשהמדובר היא מבחינת חכמה דא"א עצמו, נבחנים לקו אחד, ונבחן שאין שום השפעה ממנו באצילות וכדומה מן הלשונות. אמנם כשהמדובר הוא מבחינת החכמה המאירה באוירא, (שאוירא הכוונה במוחא דאוירא )שהיא בחינת בינה דחכמה כנ"ל, נמצא להיפך ממש, שאין שום הארה באצילות אלא משם. וזכור. (36.34 )

סיכום:
• ראש דאריך, לא נותן חכמה מצד ע"ב, אלא נותן חכמה מצד ס"ג
• כדי לתת חכמה מצד ס"ג- או"א צריכים לעלות אליו, וכל החכמה שהוא יתן , הוא יתן דרך או"א.
מה השוני הגדול?
• שיש לנו גניזו דאו"א, גניזו דחכמה.
• בכתר היה רק גניזו דיחידה
• פה יש גם גניזו דחכמה

אין תגובות

להגיב