067- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תכט-א'תל

media

שאלות חזרה א'תכט-א'תל
1. הסבר בהרחבה את תיקון ה-י"ב.
2. במה שונה פניות השערות במזל ה-י"ב מזו המצויה בתיקון ה-ג', ה' ו-ז'?
3. במה דומה תיקון ה-י"ב לגלגתא דא"א?
4. מדוע האור דפה גדול מהארת חכמה המצויה בב' תפוחין קדישין – תיקון ה-ז'?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ב
לאחר שלמדנו את תיקון הי' ותיקון הי"א אנו באים ללמוד תיקון הי"ב.
תיקון הי"ב דומה לתיקון הז'.
תיקון הז' היה תיקון של ב' תפוחין קדישין, שהתפנו משערות, ובא לתת הארת חכמה במדרגה, או מקום, או שורש להארת כחמה במדרגה.
אותו דבר נעשה מבחינת תיקוני הגלגלתא שבמו"ס, שהפה צריך להיות פנוי משערות. ( 1.15)

אות רי"ז
ריז) י"ב, הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגולגלתא כנ"ל, (שלכאורה הוא שייך לגלגלתא ולא למו"ס ) עכ"ז, היותו פנוי מבלי שערות, זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא, (
• אז יש בו צד שהוא אולי שייך גם לעליון,
• אבל הוא גם צד ששיך לתחתון

הרי הפרצוף התחלק:
• מפה ולמעלה- שייך לבחינת גלגלתא,
o כי בחיצוניות: בבשר, גידין ועור הוא שייך לנקודה שלא רואים את ההבדל בינהם בין גלגלאת למו"ס
o אבל, בעצם_ למדנו שהם שונים

• מפה ולמטה- שייך לבחינת מו"ס

היות ושערות דיקנא יצאו על בחינת מו"ס, אז לא ברור, לאן לשייך את הפה:
• האם לגלגתא?
• או למו"ס?
כי אם הוא משוייך לגלגלתא, אז אני לא צריך לכלול אותו בי"ג תיקוני דיקנא" כי דיקנא שייך למו"ס
אז למה אני כולל את הפה כחלק מהתיקונים של מו"ס?
הרי הפה שייך לגלגלתא, זה בחינת מלכות דגלגלתא

אז אומר, שלמרות שהוא שייך לעליון הוא שייך גם לתחתון, והא שייך לתחתון לתיקוני דיקנא בבחינת היותו פנוי משערות.

) ע"ד שנת"ל בתיקון השביעי, (וגם ב' תפוחין קדישין, הם אותו ענין:
• שמצד אחד, הם שייכים ללחי העליון
• מצד שני, יש בהם קשר לתחתון, וגם שם שאלנו את אותה שאלה:
o שאלנו: מדוע הוא מייחס את תיקון הז' לתחתון? הרי הוא בכלל לא שייך לדיקנא!
o מיילא הייתי אומר לי שתיקון הו',שהוא התחיל והתפשט ללמעלה התרחבות הזקן, א אני מבין ששפה עילאה היא שייכת ללחי התחתון, אבל ב' מיצרי הזקן עלו אליה, אבל מה על התפוחין הקדישין? אומר: על התפוחים הקדישין, שמי שגרם להם, זה תיקוני הדיקנא, והיות והם גרמו להם, לכן הוא קרא אותם על שמם.
אז אותו דבר הוא אומר פה: (4.03)

) וכן בתיקון הי' והי"א.
י"ג, הוא מזל תחתון, (שנקרא "ונקה" ) כמ"ש בתיקון השמיני. ( שהיה כולל לכל ח' התיקונים הקודמים שלו, כל הז' הקודמים, והוא הח' כולל את כולם, של תיקוני מו"ס שבמו"ס.
ועתה דיברנו על ה' התיקונים של גלגלתא שבמו"ס,
• ולמה אנו אומרים שזה גלגלתא שבמו"ס? כי כל המדובר פה על תיקוני דיקנא, ודיקנא שייך למו"ס, ואמנם למו"ס יש התכללות מצד עצמו, ומצד גלגלתא שבו,
• ולכן אנו מדברים על ה' התיקונים האחרונים, מט' והלאה עד י"ג, כתיקוני גלגלתא שבמו"ס.
• ואומר שתיקון הי"ג, הוא הכולל כמו שהיה לנו תיקון הח'
o תיקון הח' היה "ונוצר חסד", תיקון הכולל את כל התיקונים הקודמים
o ותיקון הזה הי"ג, שנקרא ו"ונקה" כולל לכל שאר התיקונים הקודמים.
o ובזה הוא משווה אותו לתיקון השמיני.) (5.30)

אות רי"ז- או"פ
) תיקון י"ב: הוא הפה עצמו, ועם היות כי הוא מכלל הי"ג דגלגלתא, עכ"ז היותו פנוי בלי שערות זה נקרא תיקון אחר, ונמנה בכלל תיקוני דיקנא: ומובא בזוהר נשא (דף קל"ד ע"א, ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ד) וז"ל "תיקונא דתריסר, (התיקון השתים עשרה ) דלא תליין שערי על פומא( שאין שערות תלויים על הפה), ופומא אתפני מכל סטריך(והפה מתפנה מכל הצדדים ), ויאין שערי סחור סחור ליה, ( והשיער נמצא סביבי סביב לו) בגין(למה? ) דלא אשתכח טרחותא(בגלל שלא נמצא בו טרחה. למה לא צריכה להיות כאן טרחה? ). עכ"ל. ( 7.09)

הדימיון בין תיקון הי"ב לתיקון הז'
)
הנה תיקון הזה הי"ב, דומה לבחינת תיקון הז' שייך אל השערות הנמשכים מחכמה דא"א (מחכמה סתימאהשממנה באו הח' תיקונים הראשונים ).

תיקון הז'
שנתבאר לעיל, שאין זה התיקון הז' מתגלה רק ע"י עלית מ"ן דכללות השערות דיקנא,
• (כי היתה לנו שאלה בתיקון הז', והרי הוא שייך ללחי העליון, ומדוע משייכים אותו לתיקוני דקנא?
• ואומר :היות ועליית מ"ן דכללות שערות דיקנא היא גרמה לו)

בעת שא"א ועתיק נעשו פרצוף אחד, שאז נמשכים המוחין הגדולים ההם הנקראים ב' תפוחין קדישין, ( דהיינו הארת חכמה) עש"ה. (8.00)

תיקון הי"ב
ועד"ז כאן בשערות הנמשכים מגלגלתא דא"א, (ר"ל גלגלתא שמתכללת במו"ס, שממנה ה' התיקונים התחתונים
) נמצא שבעת הארת ע"ב ס"ג העליונים דא"ק, שאז מתבטלים כל הפרסאות, ובחינת ה"ת העומדת בנקבי עינים דעתיק, היא הוציאה א"א לחוץ, (ע"י קרומא דאוירא )שהוא ( מלביש על ) אח"פ דעתיק כנודע. (9.19 )

הנה עתה( שבא אור ע"ב ס"ג) יורד ה"ת זו מנקבי עינים דעתיק מקום הפה דא"א, וחוזרים ג' הראשים (דאריך עולים למעלה )לבחינת ראש דעתיק ונעשים לבחי' דעת ( של עתיק שהוא דעת המזווג)שלו כנ"ל, ונמצא אז, שגם בחינת המסך העומד בפאתי הראש דא"א, המוציא את השערות דיקנא לבר משערות רישא, כנ"ל, ומוריד אותם ללחי התחתון, ולמעלה מגרון, הנה עתה יורד גם המסך הזה דפאתי הראש, ובא בבחינת מלכות דדיקנא, ( 10.36).

מה אומר שקרה?
בא אור ע"ב ס"ג, והוריד את הדבר המפריד בין שערות ריישא לשערות דיקנא, והוא הופך להיות המלכות של השערות.

ונמצאים השערות דיקנא כולם עולים ונעשים למדרגה אחת עם ראש דא"א, כמו השערות רישא שלו. כי:

מה שהפריד בין השערות ריישא לשערות דיקנא,
זה מה שהפריד בין גלגלתא למו"ס-
שזה הקרומא שאוירא

מה הפריד בין גלגלתא למו"ס? הקורמא דאוירא

שרטוט א': _( 13.05-11.18)

ואז אח"פ דא"א עולים ונעשים בחינת דעת,
שערות רישיא ושערות דיקנא מתאחדים
וכולם עולים ונעשים מדרגה אחת בראש ד"א,
כמו שערות ריישא
ואז נעשה הדיקנא למ"ן בזווג הזה
(דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה,
ומשמשים כאן לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק, או דא"א
שהוא אחד עם עתיק)

כי למדנו שעתיק, שיצא בצ"ב כלפי התחתון, יצא על גו"ע
על האח"פ שלו יצא א"א
• על האוזן יצא גלגלתא
• על חוטם פה – יצא מו"ס

אבל היות וגלגלתא הם בחינת חפץ חסד, הקרומא דאוירא (מצב של צ"ב) מתחיל את השפעתו מתחת לגלגלתא.
יוצא, שמה שמפריד בין א"א למו"ס זה הקורמא דאוירא, שהיא ה"ת של עתיק של צ"ב. (12.20)

כאשר מגיע אור ע"ב ס"ג, אז הוא מבטל את הבחינה הזו שהפרידה בין עתיק לא"א, או בין גלגלתא למו"ס.
• על הגלגלתא יצאו שערות ריישא
• ועל מו"ס יצאו שערות דיקנא
יוצא, שאם מבטלים את המסך הזה, אז השערות ריישא והשערות דיקנא מתאחדים
וזה מה שאומר: כשבא אור ע"ב ס"ג והעתיק מתחבר לא"א:
• אז אח"פ של א"א עולים ונעשים בחינת דעת
• ואז שערות ריישא ושערות דיקנא מתחברים לאחד, וכולם עולים ונעשים למדרגה אחת בראש דא"א

( )
) ואז נעשה הדיקנא למ"ן בהזווג הזה, בסוד תקרובתא דבוסמא, כנ"ל. (דהיינו השערות דיקנא עולים למעלה, ומשמשים פה (מעל הקורמא שבין גלגלאת למו"ס) לביקוש לעשות זווג פב"פ בין או"א דעתיק או דא"א) (13.35)
|
ולפי שהשערות דיקנא נחלקים לב' בחינות:
1. לח' תיקונים הראשונים המיוחסים למו"ס דא"א,
2. ולה' תיקונים תחתונים המיוחסים ( מיוחס לגלגלתא)לכתרא דא"א,

ולפיכך מתחלק ג"כ בחינת המ"ד והמוחין שהם מקבלים:
• שח' התיקונים עליונים
o שהם בחינת חכמה, יכולים לקבל מדעת דרדל"א ( למה?)דאחזי נהוריה בהאי אוירא, שהוא בחינת ל' דצל"ם. ( יכול להינתן דרך ל' דצלם, אבל דרך ם' דצלם שאוזק את החכמה הוא לא יכול להתקבל, כלומר חכמה אי אפשר לתת לתחתונים מגלגלתא, ולכן מי יקבל את בחינת החכמה? רק בחינת הח' תיקונים הראשונים, כמובן שתיקון הז' ששם.)
o ובחינת בינה, (של' דצלם זה בחינת בינה ) כי המוחא דאוירא( שהיא ל' דצלם- ז"ת דבינה) משפיעה הארתה לבינה דמו"ס. ( ולא לגלגלתא)
o והדיקנא מקבלת מבינה דמו"ס.

אמנם בחינת ה' תיקונים תחתונים הנמשכים מגלגלתא דא"א, שהיא מתוקנת(הגלגלתא )
בבחינת ם' דצל"ם, והיא אינה מקבלת אור חכמה מבינה דרדל"א (למה? כי אם היא תקבל , היא תתצטרך לקבל ג"ר דחכמה, וזה כבר בנקודים גרם לשבירה, ומבינה היא לא מקבלת כי זה לא שייך לבחינתה, היא רוצה אור חכמה מחכמה ולא מבינה, בינה זה רק ל' דצלם,א ז ממילא היא לא מקבלת חכמה ), וי' לא נפיק ממנה, ( היא נשארה מבחינת הגלגלתא מבחינת חסדים)אלא דאשתאר תמיד בבחינת אוירא, שפירוישו חסדים מכוסים, כנ"ל, שנקראת רוחא דכיא. (אור זך )
נמצא, שהשערות דיקנא מבחינת ה' תיקונים תחתונים המיוחסים לגלגלתא ומקבלים הימנה, אין להם בחינת מ"ד ומוחין אלא מבחינת אוירא, רוחא דכיא, (ר"ל שאין להם מבחינת חכמה, יש להם רק מבחינת חסדים )
כמו הגלגלתא עצמה, ואינם יכולים לקבל הארת חכמה ממוחא דאוירא, שהם אינם מתיחסים אליה כלל.
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמהשהם ל"ב נתיבות החכמה)
מקבל ממנו, (למה? )
להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם, (18.42 )

הסבר שרטוט ב' (18.48)
מה אומר?
• יש את ם' דצלם שזה בחינת גלגלתא
• יש את ל' דצלם שזה מוחא דאוירא
• ויש את צ' דצלם- שזה מו"ס

אומר:
• שחכמה מגלגלתא- ם' דצלם, אי אפשר לקבל
• חכמה אפשרא לקבל רק מל' דצלם" ורק הם יכולים לקבל חכמה
אם הם' דצלם תבוא לקבל חכמה אז היא תרצה ג"ר דחכמה, ולכן נשארה רק מבחינת אוירא
ולכן אפילו שבא אור ע"ב ס"ג, הוא לא מבטל אותה, .
וכנגדם יש את השערות.

כנגד ם 'צלם יש ה' תקיוני דיקנא
'צ דצלם כן יכולה לקבל חכמה, ממי מקבלת? מל' דצלם, ולכן ח' התיקונים היהיו בבחינת ל', צ' דצלם.
כי הל' יכולה לתת לצ' אור.
אז למרות שה' תקיונים משוייכים למקור גבוה, אבל מבחינת אור המתקבל במדרגה,[ לא אומר האור הכללי, אלא האור המתקבל במדרגה]
א האור של המו"ס האו יותר גדול
האו רשל הח' תקיוני דיקנא הוא יותר גדל.
אז יש לנו פה 2 דברים להבדיל:
• בין ה' תיקונים
• לבין ח' תקיונים
( )
לכן אומר
כי רק ח' התיקוני דיקנא העליונים, שהם מבחינת ח"ס דא"א המתיחס למוחא דאוירא, (
• למה מתייחס למוחא דאוירא? כי מקבל ממנו את בחינת החכמה, איזה חכמה? שהם ל"ב נתיבות החכמה,
• אם הוא היה רוצה לקבל ישירות מגלגלתא חכמה אז זה היה צריך להיות ג"ר דחכמה, וג"ר דחכמה אסור, אבל מל"ב כן מותר, ולכן הוא (צ' דצלם) מקבל אור או מל"ב או בכלל לא).
o אם ה' תיקוני דיקנא ירצו לתת לו (לצ') אור הם לא נותנים לו, ואפילו אם יבוא אור ע"ב ס"ג, הם (הגלגלתא) נשארים מבחינת אוירא – חסדים
o אבל מהל' דצלם כן אפשר לתת אור למדרגה
מקבל ממנו, (למה? )להיותו בחינת צ' דצל"ם, המקבל מבחי' ל' דצל"ם,
משא"כ השערות דה' תיקוני דיקנא תחתונים שהם בחינת גלגלתא ום' דצל"ם, הגבוהים ממוחא דאוירא, אינם, ראויים לקבל אלא מגלגלתא דא"א, שהוא רק בחינת רוחא דכיא. (אור זך דחסדים).
אז מי יותר גדול? מי יותר חשוב?
תלוי למה. ולכן הוא מבדיל לנו בין שניהם. וכל זה כדי להסביר לנו בסוף:
מה זה תיקון הי"ב, שזה פה הפנוי משערות.
שצריכים לראות ממה הוא פנוי
למה הוא פנוי משערות?
מה זה שערות? למה יצאו שערות?
• על מותרי מוחא:
• ע"כ שבא אור חכמה למדרגה של צ"א, והתפנה ,ואי אפשר היה לקבל אותו

אמנם ודאי, שבחינת רוחא דכיא של הגלגלתא דא"א, (למרות שזה רק חסדים )חשובה באין ערך יותר מבחינת הארת חכמה שבאוירא )
• כי מוחא דאוירא, הוא בחינת חג"ת של הגלגלתא, כנודע.
• וערכם זה אל זה כערך השורש אל ענף שלו.
ונמצא לפי האמור, שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים: (אז אומר לנו :
שבחינת האור של הם' דצלם, הוא ודאי שיותר גבוה מהל' דצלם.
למה?
תסתכלו על ד' בחינות דאור ישר:
• בינה דאור ישר יש לה רק אור חסדים
• ולז"א יש הארת חכמה
אז אור של מי יותר גדול (אור של בינה או אור של ז"א)?
• אבל זה (בז"א) חכמה זה שייך למטרת הבריאה של ז"א,
• נכון ,אבל רק הארת חכמה, זה ל"ב נתיבות החכמה
• ובג"ר דבינה- יש אור גבוה מאד, זה אור של שלמות, זה בינה שלמה- זה אור יותר גדול, מאור של ל"ב נתיבות החכמה

) שבשעה שעולים כל הי"ג תיקוני דיקנא לבחינת מ"ן בסוד תקרובתא דבוסמא, נמשכים שם ב' מיני מוחין מיוחדים

1. א' הם בבחינת הארת חכמה ממוחא דאוירא, והם מתגלים בתיקון הז' שנק' תיקון ואמת, שהם הב' תפוחין קדישין.
2. וב' הם בבחינת רוחא דכיא מגלגלתא דא"א, והם מתגלים בתיקון הי"ב, שנקרא אשר נשבעת לאבותינו דהיינו הפה דא"א דאתפני משערות.

(אז איזה אור יותר גדול? הפה או הב' תפוחים קדישין?
תשובה: הפה

מי זה "אשר נשבעת לאבותיינו"?
שזה הפה דא"א שפנוי משערות, שהוא אור יותר גדול מאשר האור של ב' תפוחים קדישין. למה?
• כי הוא בא ממקור יותר גבוה,שהואבא מבחינת גלגלתא,
• והאור של ב' תפוחים קדישין הוא אומנם חכמה, אבל הוא בא מל' דצלם, ולמה הוא משוייך א"כ לחלק העליון? כי הוא בא על הבסיס של המ"ן של תיקוני דיקנא, של הו' הו' תיקונים, כלומר תיקון הו',שב א בבחינת ביקוש, והיות והביקוש הוא מהתחתון, אז הוא כנגד התחתון) (26.12 )

מה מפנה את הפה משערות?
ומה שהפה אתפני משערות ע"י האי רוחא דכיא הנמשך מגלגלתא דא"א,
• (כי הרי ההארה הזו (הארה של רוחא דכיא- אור זך אור חסדים) מפנה אותו (את הפה) משערות, כי השערות הם סערת נפש, שאני רוצה ואין לי.
• אבל אם יש את האור, אז זה מפנה אותו משערות.
• אבל איזה אור פינה את הפה משערות? אור זך, אור חסדים.

)הוא כמ"ש לעיל. (דף א' שמ"א ד"ה ותיקון).

איך נעשה התיקון של הם' דצלם בגלגלתא?
אשר כל ענין התיקון של ם' דצל"ם שנתקן בגלגלתא, הוא ע"י נה"י דעתיק המלובשים במוחין דא"א, (
איך הוא עשה את התיקון זה?
איך נה"י דעתיק מלובשים במוחין דא"א?

הרי על מה מלבישים ראש דא"א מבחינת עתיק? על חג"ת דעתיק , ולא על נה"י
• אבל הנה"י הם ירכין,
• ולמדנו שהם עושים תיקון של ממטה למעלה, של הגבהת ראשי ירכין, וע"י זה נותנים את התיקון של ם' דצלם

) שעתיק תיקן את נה"י אלו מבחינת הגבהת ראשי ירכין למעלה מיסוד, שפירושו, שאינם מקבלים ממסך של היסוד שלו, לא קטנות ולא גדלות,

וע"י כן העלה את הגלגלתא דא"א למעלה ממסך שלו הנקרא קרומא דאוירא, (והיות והעלה את המסך למעלה מקורמא דאוריא שלו, ) והיא נחשבת תמיד כמו מחוברת ברדל"א, ( כי נתן לה חפץ חסד, והקרומא דאוירא לא פועל עליה.
כי המסך שבפה דרדל"א אינו שולט עליה, ( ולכן היא פנויה משערות) עש"ה.

מה זה נקרא "העלה אותה למעלה? ( העלה את גלגלתא למעלה מהמסך/מקרומא דאוירא)?
• זה לא עלייה מבחינה גשמית, או מבחינת מקום העלה אותה למעלה,
• אלא (העלה) מבחינת הערך שלה,שהוא נתן לה ג"ר דבינה, נתן לה חסדים מכוסים, אז היא נחשבת למעלה מהמסך, המסך לא פעול עליה, וזה נקרא שאין לה את הגלגלתא למכלה מהקרום. (28.20)

ומכ"ש בעת הזווג הנה ודאי שמעלת הגלגלתא גדולה מאוד,

• וע"כ כשהארתה מתגלה על המ"ן דשערות דיקנא המיוחסים לה, שהם ה' תיקוני דיקנא תחתונים,
• נמצא הארה זו מפסיקה השערות לגמרי, ( למה?) כי היא בבחינת הגבהת ירכין שלמעלה מיסוד, שאין שום צמצום שבעולם יכול לשלוט עליה,
• וע"כ אין יכולת לשערות שיתגלה במקום גילוי הארתה, שהוא הפה, וע"כ אתפני פומא משערות. (ולכן הפה יתפנה משערות. ) (29.30 )

טרם סיימנו את תיקון הי"ב

, מה למדנו עד כה?

תיקון הי"ב הוא הפה הפנוי משערות.
למדנו שתיקון י"ב, הוא הפה הפנוי משערות.
אכב כך, למדנו אצת היחס הין הה' תקיונים ראשונים לח' תיקונים מצד המקום שלהם:
• שה' תיקונים הם באים מגלגלתא, והיות והם באים מגלגלתא, אז מקור האור שלהם הוא גבוה יותר למרות שהוא אור חסדים, והאור הזה זה ענין 1

• ענין2: בגלל שזה אור כ"כ זך, והוא בא למקום של הפה, אז הוא מפנה אותו משערות. מדוע הוא מפנה אותו משערות? כי הוא מאיר לו.

o שערות זה הרי סערת נפש שאני לא מקבל (לא מקבל אור ג"ר)
o אז במקום שיש את ההארה, שאפשר לקבל אותה , אז היא מתפנה משערות (האור גורם לשערות להעלם)
o הרי מהם השערות? בחינת או"ח שאני לא יכול להשתמש בו שיוצא החוצה מהמדרגה. אז היות ואני לא יכול לקבל,אז זה יצא מבחינת שערות

ולכן ע כשיו שאפשר לקבל אור כזה גדול , אור זך מאד , אור של חסדים, אז הוא מפנה את הפה משערות.

עוד למדנו שזה (תיקון הי"ב) דומה לתיקון הז'.
• כמו שבתיקון הז', ב' תפוחים קדישין התפנו משערות, אגב ביקוש לאור חכמה, מצד תיקון הו' שעלה למעלה למ"ן, לביקוש לחכמה, לב 'תפוחין קדישין אחרי שהוא קיבל ג"ר דבינה,
• ועם קבלת ג"ר דבינה קיבל השלמת כלים, וביקוש לחכמה, ועלה למעלה לבקשת חכמה בתיקון הז' , בב תפוחין קדישין, אז בגלל שיש שם חכמה, אז התפנה משערות

ואותו דבר פה, בגלל שיש אור בינה הוא התפנה משערות.
• רק אל תגיד. הא.. זה אור בינה זה הרי לא אור גדול!
• לא! האור בינה הבינה הזה יותר גדול מאור חכמה, כי הוא כמו ראש עליו, כי הוא בא ממקור חג"ת, בא ממקום גבוה יותר, מאשר המקום של מו"ס, שהוא כמו ראש אליו.

כמובן, שעוד צריך לדבר מזה, ולראות מה עושה התיקון הזה, ולמה הוא נועד. (32.03)

אין תגובות

להגיב