069- הדף היומי בתע"ס – חלק יג – א'תלג-א'תלד

media

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

תיקון הי"ג
ימי קדם- א"א, ונקה- ז"א

אות רי"ח
ריח) ואחר שנתבאר מקומם, (של תקיוני הדינא ) נבאר שמותם בפסוקים. והם רמוזים,
• (במיכה )במי אל כמוך כו'.
• ובה' ה'(ה', ה'- זה עדיין לא י"ג תיקוני דיקנא אלא מצפ"צ מצפ"צ, שזה התחלה)
• (ובתורה )אל רחום וחנון כו'.
וזה עניינם.
י"ג מידות של א"א- בספר מיכה

1. א', מי אל כמוך.
2. ב', נושא עון.
3. ג', ועובר על פשע.
4. ד', לשארית נחלתו.
5. ה', לא החזיק לעד אפו.
6. ו', כי חפץ חסד הוא.
7. ז', ישוב ירחמנו.
8. ח', יכבוש עונותינו.
9. ט', ותשליך במצולות ים כל חטאתם.
10. י', תתן אמת ליעקב.
11. י"א, חסד לאברהם
12. י"ב, אשר נשבעת לאבותינו.
13. י"ג, מימי קדם.
(אלה הם שמות י"ג מידות מצד מיכה, דהיינו מצד א"א )

וכנגדם בי"ג מידות דויעבור, ומתחילים מן אל רחום וחנון, וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ע"ב, לקבל דא אל רחום וחנון כו', ואינון לתתא. (דהיינו לתחתון, לז"א שהוא תחתון לא"א יש י"ג מדיות רחמים מצד א"א, ויש י"ג מידות רחמים מצד ז"א שהשמות שלהם זה אל רחום וחנון ) ובביאור התפילות נתבאר היטב ע"ש. וקצתו יתבאר לקמן. ( 2.26)

אות רי"ט
ריט) וזה סדרן: ( זה סדר של י"ג מדות הרחמים מצד התחתון, דהיינו מצד ז"א שהן הכתובות בתורה:)

י"ג מידות רחמים של ז"א מהתורה
• א', אל.
• ב', רחום.
• ג', וחנון.
• ד', וה', ארך אפים. ( ד' וה' ביחד כי תיקון של ד' לבד לא יכול להתקיים כי הוא תלוי בתיקון הה' שהם באים ביחד.

ולכן לא נאמר ארך אף, אלא אפים, שנים, וכמשז"ל, לצדיקים ולרשעים(3.10)
. ונמצא, כי באומרו ארך הוא תיקון א', שהוא אריכות א', ובאומרו אפים הוא תיקון אחר. (ולכן יש ארך ויש אפיים אבל הם באים ביחד:
• שתקיון הד' היא שיבולת הזקן
• ותקיון הה' שהיא האורחא, שהיה סביב לשיבולת הזקן ) (3.35)

אות ר"כ
רכ)
• ו', ורב חסד.
• ז', ואמת.
• ח', נוצר חסד. (שהוא תיקון חשוב מאוד )
• ט', לאלפים. כי היה אפשר להיות נוצר חסד לבד, אך היותו גם לאלפים, הוא אחר
• אחר, והוא ע"ד מ"ש בארך אפים.
• י', נושא עון.
• י"א, ופשע.
• י"ב, וחטאה.
• י"ג, ונקה.

הרי י"ג תיקונין אלו בפנים דא"א עד הגרון, כי משם ואילך בינה
דא"א, אך אלו י"ג הם מחכמה דא"א.
(4.39)

עמוד אתל"א
תיקון י"ג: הוא מזל התחתון. כמ"ש בתיקון השמיני. (שהוא התיקון של נוצר חסד . במה הוא דומה לו? שכל אחד מהם הוא כולל.
• יש את הכולל מצד הזכר
• ויש את הכולל מצד הנקבה

• "נוצר חסד" הוא הכולל מצד הזכר)
• "ונקה "הוא הכולל מצד הנקבה

וז"ל הזוהר נשא (דף קל"ד ע"ב ובזהר ע"פ הסולם אות קנ"ט) תיקונא דתליסר, תליין שערי תחות דיקנא(תלויות השערות מתחת לזקן )
מכאן ומכאן, ביקרא יאה, וביקרא שפירא, וחפיין עד טבורא( הם מתפשטים ויורדי ם עד הטבור, ולא כמו המזל של נוצר ד שירד עד החזה,
אבל המזל ונקה יורד מלמטה עד הטבור)
ולא אתחזון מונפי(ולא נראים מהפנים ) תקרובא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירו הוורין" ( חוץ מאותם תפוחין קדישין שהם נקראים בחינת הארת החכמה שמתגלה מצד הפנים) ( 6.16)

עמוד אתל"ג
פירוש: אחר שנתגלו בחינת המוחין שיצאו על המ"ן של אלו השערות דיקנא הנמשכים מן גלגלתא דא"א, שהם בחינת תיקון הי"ב, שהוא הפה דאתפני משערות, ( שהוא הפה הפנוי משערות)
(למדנו :

כל תיקוני הדיקנא הם ממו"ס
ומו"ס מתחלקת:
• למו"ס דבמו"ס- שהם ח' התיקונים הראשונים
• גלגלאת דמו"ס- ה' תיקונים נוספים

מחמת גילוי הארת הרוחא דכיא של הגלגלתא, (שהוא החסדים )
כנ"ל, הנה נתגלו בפה שבח גדול לאלו השערות, למרות שהוא פנוי משערות)
ע"ד שנתבאר לעיל בתיקון הח', אחר דפסיק שערי מב' תפוחין קדישין, (שנפסקו השערות ונתגלה דוקא הארת חכמה במדרגה )
עש"ה, וכמו שהשערות הנמשכות מחכמה דא"א, נתפשטו בשבחם והלבישו עד הטבור דא"א, ( יש לומר עד החזה. למה? כי תיקון הח' הוא רק עד החזה)
שהוא מכח הארת הב' תפוחין קדישין. שיצאו בסבתם. (8.20 )

כן עד"ז השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א, נתפשטו ג"כ מכח שבחם שהשיגו ע"י האי פומא( אותו פה) דאתפני משערות, ( שהתפנה משערות)
והלבישו לא"א עד הטבור. ( אז אומר:

• כמו שתיקון הח'…- נוצר חסד יצא מתוך הכח, של הארת חכמה, שידע שהוא לא יכול לקבל אותה, אז נוצר תיקון הח' של נוצר חסד,
• ואותו דבר תיקון הזה שהוא תיקון הי"ג,שהוא תיקון "ונקה" וזה ב' הבחינות הארוכות שנמשכות עד הטבור, הוא יצא מכח הפה הפנוי משערות. (.9.06)

והתפשטות זו נקרא מזל התחתון,
(למדנו שיש מזל עליון שהוא נקרא נוצר חסד
ויש מזל תחתון שנקרא ונקה.
• התפשטות של נוצר חסד הוא מצד הזכר
• התפשטות של המזל התחתון הוא עד הטבור שהוא מצד הנקבה, כמו צד האורות וצד הכלים. )
• כמו שהתפשטות דשערות דחכמה נקרא מזל עליון. כי מזל העליון הוא כללות כל השערות הנמשכות מחכמה.
• ומזל התחתון הזה שהוא תיקון י"ג. הוא ג"כ כללות כל השערות הנמשכות מגלגלתא דא"א.

אמנם נתבאר לעיל, בתיקון הי"ב שבחינת המוחין דהאי פומא דאתפני משערות, ( של זה הפה שהתפנה משערות) אינם מפסיקים להארת ג"ר בשביל ה' תיקונים תחתונים האלו, (למה? בגלל שהגילוי של האור דחסדים, שבא מגלגלתא שהוא גרם לכך שהפה יתפנה משערות, וזה לא מספיק לתחתונים כי הם רוצים אור חכמה, כי כל הי"ג תיקוני דיקנא הל לבושי חכמה. תחת המזל העליון, דהיינו הם באים ממטה ומתכסים תחת המזל העליון- חפץ חסד, דהיינו של התפשטות של הנוצר חסד, והם נמשכים למטה איליו ) כי הם צריכים לגילוי חכמה דוקא.

כי כל הי"ג תיקוני דיקנא לבושי חכמה המה. ולפיכך, המה מתכסים תחות מזל העליון, ואין להם גילוי לחוץ. ( אבל מתחתיו הם כן מתגלים למטה, בחוץ בין חזה לטבור,אבל לא מצד האורות אלא מצד הכלים. ( 11.12)

וז"ש "ולא אתחזון לא נראים )מאנפי תקרובתא דבוסמא, בר אינון תפוחין שפירן חוורין" דהיינו המוחין על בחיבת המ"ן, שנקרא תקרובתא דבוסמא, מבחי' מזל העליון. ( שם מאירה אור חכמה דרך התפוחין,
• אז למה במזל העליון יש גילוי להארת חכמה.
• אבל במזל התחתון אין גילוי.
1. לזכר יש גילוי לחכמה
2. ולתיקונים של גלגלתא ,שאת התיקונים מצד הנקבה אין גילוי
) כי הם נחשבים לבחינת גילוי של מוחין לבחינת הדיקנא, אבל בחינת פומא דאתפני משערות אינם נחשבים לגילוי מוחין בשביל הדיקנא, (למה? כי גילוי הפה בא ע"י הארת חסדים, ) להיותו בחינת חסדים מכוסים כנ"ל, והדיקנא צריכה רק לבחינת חכמה, (אז זה שיש גילוי משערות זה לא מגלה אור חכמה, ולכן השערות האלה לא מגולים. אומר שהשערות האלה שהם מזל העליון ש בו גילוי? למה? כי הוא מגלה אור חכמה, מבחינת ב' התפוחין הקדישין. אז מה שהתגלה בב' תפוחין קדישין, שהשערות ומהשל נוצר חסד, בא לגלות את זה שאני עדיין לאיכול לקבל את זה, זה מבחינת מזל "נוצר חסד" )וע"כ לא אתחזי רק מזל העליון בכללות הדיקנא,
מכייוןן שמזל ונקה מנקה את הפה והפה הוא גילוי של חסדים ולא של חכמה ולכן התיקון הזה לא מתגלה, לא נראהף אלא רק מזל העליון בכללות הדיקנא
אבל כל השערות של ה' תיקונים אחרונים" הם באי מלמטה מצד הגרון והם נמצאים מתחת לתיקונים העליונים של מזל של נוצר חסד

אבל כל השערות דה' תיקונים תחתונים הנכללים במזל תחתון אינם נראים, אלא שמתכסים תחת מזל העליון, והוא, (למה? ).
כי האור הצריך להם, אינו מגולה בהם וע"כ המה מכוסים. ( כי הם צריכים אור חכמה השערות דיקנא, ולא מגולה אור חכמה). (14.30 ).

וז"ש עוד שם (אות קס"ב) "ותאנא (למדנו ).
אלין ימי קדם, (אלה נקראים ימי קדם ).
כלהו מתתקנן בתיקונא דדיקנא דעתיקא דעתיקין( עתיקא דעתיקין למדנו שזה גלגלתא, כולם מתוקנים בתיקוןשל גלגלתא).
טמירא דטמירן, והאי דתליסר כליל להון"( שזה התיקון ה13- כולל ההפ0 וכל התיקונים שנקראים ימי קדם. מי זה ימי קדם? צ"א, וצ"א לא מתגלה ולכן הם מכוסים. (15.05 ).
).
פירוש: כי עיקר הכללות שבדיקנא, הוא מזל התחתון, והוא בחינת מלכות
שבהם, כי כמו שגלגלתא ומ"ס דא"א: (דהיינו מצד הפרצוף הפנימי לא השערות ).
הם בחינת ראש אחד דא"א, (שגם גלגלתא וגם מו"ס הם ראש אחד של א"א ).
והפה הוא המלכות דכללות שניהם, כן גלגלתא וחכמה דשערות דיקנא הם בחינת קומה אחת, ומזל התחתון (שנקרא ונקה ).
הוא המלכות דכללות שניהם, ונמצא שהיא (ההמלכות הזו שהיא התיקון של הדיקנא שבה מצד גלגלתא ).
בחינת הנקבה שבדיקנא, המקבלת מבחינת ט"ס הראשונות דדיקנא, הכוללים י"ב תיקונים. (16.12 ).
והיא(שהיא בחינת הנקבה שבדינקא,ש היא מזל ונקה ). המתפשטת עם המוחין של י"ב תיקונים דדיקנא ומשפעת אל המדרגה שלמטה ממנה, שהם או"א דאצילות. (זאת אומרת שדרך המשל הזה של הדיקנא, היא משפעת לאו"א, ). ( 16.38).
וכיון שכל המוחין דדיקנא כלולים רק בח' התקונים הראשונים, שעיקרם הוא התיקון הז' שהם ב' תפוחין קדישין, ( שלא יכולים להתגלות, ומתגלים רק דרך מזל הח' של נוצר חסד).
כנ"ל "ולא אתחזיין מאנפי תקרובתא דבוסמא בר אינון תפוחין שפירן חוורין"(שלא מתגלים מהפנים, אלא רק מצד ב' התפוחים הקדישים,ש הם פנויים משערות ).
לכן נבחן תיקון הח' לכללות כל הי"ב תיקונים שהם ט"ס ראשונות דדיקנא, ( למה רק תיקון הח'? כי הוא בא ומגלה את תיקון של החכמה של הב' תפוחים קדישין שיהיה… רצון לחכמה).והוא נבחן לבחינת הזכר של הדיקנא, כי הט"ס ראשונותנבחנות לבתינת זכר המשפיע למלכות שהיא העשירית. ( 17.48).
ונתבאר, כי תיקון הח' הנקרא מזל עליון, היא בחינת הזכר של הדיקנא, והוא כולל כל הי"ב תיקונים דדיקנא הן השערות דגלגלתא, והן השערות דחכמה.

ותיקון י"ג, הוא בחינת נקבה של הדיקנא, והיא מקבלת כל הי"ב תיקונים ממזל העליון. ( שהוא מזל של נוצר חסד- תיקון הח'- כי הוא הזכר.
אז מה עושים עם כל ה תיקונים האחרים? הט', הי' הי"א והי"ב? הם רק הכנה, הם רק מכינים את התיקון הי"ג.
).
וע"כ גם היא בעצמה כוללת י"ב תקונים. וז"ש "והאי דתליסר (ה-13 ).
כליל להון", ( וזה ה- 13 כולל להם).
כי בו עצמו ( בתיקון הי"ג ).מתגלים כל י"ב התיקונים כנ"ל. ( מצד הנקבה). ( 19.29).

אז למה צריך גם את הזכר וגם את הנקבה.?
• הזכר הוא נושא האור
• והנקבה היא נושאת הרצון
כמו בכל מקום.
• ויש להבחין ההפרש הגדול בין הזכר דדיקנא, שהוא מזל העליון,
• ובין הנוקבא דדיקנא, שהיא מזל תחתון
בין מי למי צריך להבדיל?
בין תיקון הח' שהוא המזל העליון, לבין תיקון הי"ג שהוא מזל התחתון),
שהיחס בינהם הוא זכר ונקבה.
כללות הזכר, לעומת כללות הנקבה
• כי הזכר שהוא תיקון הח', הרי נבחן, שהשערות שלו נזדככו לבחינת בינה, כנ"ל בתיקון הח' ע"ש.
• אבל הנקבה של הדיקנא שהיא תיקון הי"ג, הרי השערות שלה מבחינת גלגלתא, שהמה יצאו לגמרי לבר מראש, ואינם יכולים לקבל בחינת ג"ר וראש לעולם, ( בצ"ב).כי המה מוכרחים לקבל מבחי' שכנגדם בראש דא"א, (והרי על גלגלתא דאריך למדנו שיש תיקון, של ם' דצלם ולאן לא באים לקבל חכמה במקום הזה, אז כנגדם אותו תיקון שיוצא על בחינת הגלגלתא שהוא תיקון הי"ג, הוא גם לא יכול לקבל חכמה, ולמרות שזו נקבה, ש שרוצה חכמה, הי א ל א תוכל לקבל חכמה, כל זמן, שיש צ"ב ולא חזרנו לצ"א אז המזל הזה ונקה, הוא בחינת נקבה הדוחה חכמה ולא יכולה לקבל את החכמה
ולכן רק המזל של נוצר חסד, הוא זה שראוי לקבל איזה שהוא אור במדרגה ולא המזל ונקבה. (21.46)).

מדוע המלכות, תיקון הי"ג יהיה תחת תיקון הח'
, עד גמר תיקון?

שהוא גלגלתא דא"א, ( המלכות הזו)והיא נתתקנת בבחינת עזקא דכיא, (טבעת דחכמה שלא נותנת לג"ר דחכמה להתקרב למדרגה) ואינה מקבלת לתוכה בחינת חכמה, (כי אם היא תקבל, איזה אור היא תקבל? ג"ר דכחמה, ואז זהו היתה שבירה, ולכן היה תקיון מ יוחד בגלגלתא שלא תקבל חכמה, אזה שערות היוצאות כנגד הגלגלתא הם כאלה שערותש הם נקראים מזל התחתון, צד הנקבה שלא יכול לקבל חכמה)
ומשום זה נמנע בחינת הג"ר לתיקון הי"ג; שהוא מזל התחתון, ונחשב למלכות.

א"כ יוצא
, שהמלכות שהוא תיקון הי"ג, יהיה תלוי תחת תיקון הח' עד דגמר תיקון , ומה יהיה תפקידו? למניעת הקבלה
בשביל מה אני צריך (שתיקון הי"ג- המלכות) ימנע את הקבלה?
בשביל מה אני צריך את הנקבה הזו? האם רק שתפריע לי?
• היא לא מפריעה, היא רק גומרת להשתוקקות כדי שהזכר יוכל לקבל את האור מצד נוצר חסד.
• כלומר, זה דומה למה שהשתמשנו בצ"א, שהיה במו"ס בראש, שהוא צד הגבורה,שהוא שימש רק לחלוקות, רק להעלאת מ"ן, אבל לא כדי לקבל בו אור, כי כל האור שצריך לקבל זה דרך ל"ב נתיבות החכמה" דרך הבינה צריך לקבל את אור החכמה, אי אפשר לקבל אותו ישר דרך הרצון לקבל,
• אז הוא כמו יוצר אח"פ דעלייה, אז הוא כמו יוצר את הביקוש של האח"פ, אבל רק דרך הנוצר חסד (23.55)

מדוע תיקון י"ג לא יכול לקבל את בחינת הראש (ג"ר דחכמה)
רק עד לעתיד לבוא?
וז"ש עוד שם (אות קס"א) "והאי תיקונא דתליסר( תיקון 13) הוא תיקונא יאה(הוא תיקון יאה ) דביה אחידן כלא, (שבו מאחד את הכל ) כלהו מתכספין למזקף רישא לקבליה"(כולם מבקשים ומשתוקקים לקבל ממנו בחינת ראש ) כלומר,
• שכל המדרגות שלמטה ממנו, (ממי? מתיקון הי"ג- מהמלכות רוצים לקבל את הראש מהמלכות )מתכפין ומשתוקקים לקבל ממנו, בחי' ראש,

אמנם הוא (התיקון הי"ג) אינו יכול להשפיע להם בחינת ראש, עד לע"ל, (עתיד לבוא, עד שאפשר יהיה לקבל את אור בצ"א )
( למה? אם תיקון הי"ג היה צריך לתת ראש, הוא היה צריך לתת ראש של גילוי פנים גמור, של הבנה, של ראיית ההשגחה בצורה מלאה, ומראש כזה אי אפשר לתת!,
• כי אם אני אתן לך ראש כזה (של ג"ר) הוא מה שיפיל אותך, כי אם אתה תראה את גילוי הבורא, שבכל דבר קטן שאתה עושה אתה מקבל מזה תענוג עצום וגדול, אתה לא תעשה את זה בגלל רצון הבורא, אלא איך אתה תעשה את זה? אתה תיפול, כמו שקרה בעולם הנקודים,.

• אז זה שהבורא מסתיר את עצמו ואומר לך תלך בדרך של הסתרה, זה לטובתך, ומה אתה צועק? אתה צועק מבפנים , וזו צעקה אמיתית, וזו הצעקה , זה הביקוש של כולם, כי הם , רוצים גילוי של ג"ר דחכמה, רוצים להבין את ההשגחה.
• והוא אומר, זה נכון שרוצים להבין את ההשגחה, אבל אי אפשר!, כי גלגלתא, הוא הראש שצריך לתת את הגילוי השלם של ג"ר דחכמה, לא יכול לצאת בזמן תיקון. _26.09)

תיקון הי"ג יכול לתת (אבל לא נותן בגלל התיקון של עיזקא דכיא ) את בחינת הראש, שהוא ראש של ג"ר דחכמה, שצריכים להתלבש בגלגלתא דאריך, אם יכול היה לתת ראש, אבל נעשה עליו תיקון ,של עזקא דכיא בפרצוף הפנימי.
כנגד הפרצוף הפנימי של גלגלתא שהוא אזוק, כך גם התיקון הי"ג, שבא לגלגלתא הוא גם אזוק!

כי בחינת הראש שלו, הם ג"ר דחכמה הצריכים להתלבש בגלגלתא דא"א, שהם האלף עלמין דחתימין ביה, ואינם מתגלים אלא בגמר התיקון כנ"ל. אז הם לא מתגלים מתחת לראש דא"א

אז מתי אנו נשתמש בתיקון הי"ג הזה?
• למשל, שנצטרך עלייה, אפילו של או"א לראש דא"א,
• אז תיקון הי"ג משמש להם, למשל לבקש אור ע"ב ס"ג לגדלות, אז כשמבקש אור ע"ב ס"גד זה אור שבא מצ"א,
• איך אני יכול לבקש גדלות, אור של צ"א, אם לא יהיה לי כזה הרגש שאני רוצה את זה? כי לכאורה היה עושה ,שאני לא ארצה גילוי פנים, שאני לא רוצה יותר תענוג בעולם, שאני רק רוצה לעבוד את ה' וזה הכל אז היה יותר פשוט!
o אז אומר : לא!
o אתה צריך לרצות גדלות, אתה צריך שתהיה לך שאיפה לשלמות הזה,ויחד עם זאת אתה תרצה גדלות, אבל בינתיים תשתמש בגדלות אחרת, בגדלות אמונית ולא בגדלות גלויה, גדלות מוסתרת. (28.30)

תיקון הי"ג במיכה/ בא"א
"ימי קדם"

ותיקון הזה נקרא במיכה, (לא נקרא "ונקה ") בשם ימי קדם.
(מה זה ימי קדם? מלשון אדם קדמון:
• יום זה נקרא גילוי
• קדם זה אדם קדמון,וזה נקרא צ"א

) והוא משום שהיא כללות כל י"ב תי"ד(תיקוני דיקנא ), (אבל הוא כתב לנו קודם שתיקון הח' כולל את כל הי"ב!
ופה הוא אומר לנו שתיקון הי"ג כולל את כל הי"ב.

אז מי כולל את כל הי"ב?
• מצד הזכר -תיקון הח'
• מצד הנקבה– תיקון הי"ג
שני כוללים:
• כולל מצד הזכר,
• וכולל מצד הנקבה (29.24)
)כנ"ל, ונתבאר שהם (תיקוני הדיקנא- הזקן )בחינת לבושים וכלים שעלו מבי"ע,
שהיו צריכים להלביש לקומת הע"ב הגלוי בא"א, ( דהיינו האו"ח שהיה צריך להלביש את האור ישר של ג"ר דחכמה)
וכיון שקומה זו נסתלקה בסוד מקיף חוזר, ( מקיף חזור זה האור של ג"ר דחכמה שמסתלק מהמדרגה)
• ע"כ יצאו האו"ח והכלים האלו בסוד שערות דיקנא, כנ"ל באורך.
(אז מיז ה השערות דיקנא? זה לא המקיף חוזר), אלא זה אותו או"ח שיצא מבחינת שערות, איזה או"ח, זה שהיה צריך להלביש על האור של ג"ר דחכמה. (30.26)

והנה קומה זו, היא קומת או"א דנקודים, שיצאה פעם אחת בתחילת אצילות (ר"ל בעתיק, או אולי בגלגלתא דאריך,שהוא עתיק ביחס לא"א, אבל מדרגה הזאת , בגלל שהיא באה פעם ראשונה, אבל לא יכולה להתגלות, לכן האור הגיע ובא לעשות זווג דהכאה, אבל מיד יצא החוצה ולא עשה את הזווג) דקומת ע"ב בא"א, ונסתלקה. ומשם ואילך אין עוד שום זווג לבחי' עשר הספירות דקומה זו, כי על שם זה נקרא גלגלתא דא"א בשם עזקא דכיא, כי בו נגנזה קומה זו, כנ"ל בדברי הרב.

ונודע שהספירות נקראות בשם ימים, (
• ספירה זה מלשון ספיר, דבר המאיר,
• יום זה נקרא גילוי)

ולפי שהם יצאו רק פעם אחת בראש דא"א בתחילת אצילותם ושוב לא יצאו עוד בכל שתא אלפי שני, ע"כ הם נקראים "ימי קדם" ( שקדם זה צ"א,דהיינו הגילוי של צ"א- זה נקרא ימי קדם,
ספירות קדם, קדם זה צ"א,
דהיינו הגילוי של צ"א_ זה נקרא ימי קדם)
כלומר, שהם אינם נכללים בשתא אלפי שני, שנקראים ימי עולם,

• מצד ז"א נקראים ימי עולם, שהם נקראים שיתא אלפי שנא
• מצד עתיק, צ"א- נקראים ימי קדם)

אלא ששייכים לימי קדם, (וזה נקרא יין המשומר, לשעתיד לבוא נוכל לשתות את היין המשומר.

מה זה היין המשומר?
אותו יין, אותו חכמה שבאה על בחינת ג"ר דחכמה,
שאסור לשתות יין כזה, למה?
כי אם נקבל יין כזה, דהיינו אור חכמה כזה גדול, ניקח אותו לעצמינו ‘כמו שקרה בג"ר דנקודים.

שהם קומה דהסתכלות עיינין דאו"א זה בזה, ובשתא אלפי שני דעולם התיקון אינם מתגלים (ימי הקדם- היין המשומר ) עוד.
• והם כולם נכללים במזל התחתון, שהוא תיקון י"ג, (אבל לא יכולים להתגלות!)
• אבל מ"ן ,ביקוש על זה יכול להיות
• אבל קבלה של אור כזה – לא יכול להיות)

שהם הלבושים והכלים השייכים לקומה זו דהסתכלות עיינין דאו"א, כנ"ל. וע"כ נקרא תיקון זה בשם ימי קדם. (מתקנים את האדם בשאיפה לשלמות, אבל לא לקבלת השלמות, עד שלא יעשה את התיקון. ( 33.49)
וז"ש שם (אות קס"ב) "תאנא אלין תקונין ( למדנו שאלו התיקונים)אקרון (נקראים)
ימי קדם, יומין קדמאי דקדמאי, ( ימים של עתיק עתיקין) ואינון דאשתכחו בז"א, ( והם הנמצאים בז"א, כנגד מה שנמצא בז"א) אקרון ( הם נקראים)ימי עולם",(זה החוסר שלמות שיש בשיתא אלפי שנא, עולם מלשון העלם," ולכן צריכה להיות שאיפה לימי קדם )
כמבואר שתיקונים אלו המה לבושים וכלים המתיחסים לאבא ואמא דנקודים, וזולת התיקונים הללו, אין מהם עוד שום גילוי בשתא אלפי שני, שהם הנקראים ימי עולם, כנ"ל. וז"ש "ואינון דאשתכחון בז"א נקראים ימי עולם", כלומר, כל שתא אלפי שני, שהם בחינת ז"א בערך הנקודים, נקראים ימי עולם.

תיקון הי"ג ע"פ התורה/ ז"א
– "ונקה"

ובתורה נקרא התיקון הזה בשם "ונקה" והוא מטעם שכל בחי' התיקון הזה עומד לבחינת מ"ן לזווגים עליונים המרובים (מי זה עליונים? אור ע"ב ס"ג שבא לתת ג"ר דחכמה )נמשך שתא אלפי שני, עד שמלכות דצמצום א' מקבלת כל דתיקונים הצריכה לה, (שכל פעם מתקנים מעט מעט,
• כמו עם הדוגמא עם ה"עוגה שטובלים בקוניאק"
• דהיינו כל פעם שאתה עושה תיקון, מצד הגדלות, אפילו שזה אח"פ דעלייה, אתה מתקן משהו מהגילוי הזה, אבל במוסתר )
והיא נשארת נקיה מכל הדינים שבה, ( שלאט לאט תיקנת אותה, ולאט לאט אתה מתקן את העצמיות שלך,) בסוד א"ס לא נחית יחודא עליה, עד דיהבינן ליה בת זוגיה, ( עד שיתנו לו את בת זוגו,ש היא המלכות דצ"א)שהכוונה היא על מלכות דצמצום א' (והוא לא יסתפק במלכות של צ"ב). כנודע. וע"כ היא נקראת בשם ונקה.

למה היא נקראת "ונקה" כדי להצביע ע"כ שיש לנו נקודת שאיפה,שהיא לעבוד בצ"א, ועבודה בצ"א היא נקראת ניקיון שלם מהקליפות. אבל מתי זה יקרה? רק בגמר תיקון.

מה זה המזל של "ונקה"?
שכל הזמן אתה צריך לעמול על זה ולשאוף, להגיע למציאות הזו של גילוי השגחתו ית', ובזה תלוי כל התיקון של האדם:
• האם יש לו גילוי פנים
• או אין לו גילוי פנים

אבל, הוא לא יכול להגיע לגילוי פנים,שהוא ירצה שיגלו לו את הפנים, טרם שהוא מוכן, ולכן צריך לעשות הכנה לקראת גילוי פנים, שיתא אלפי שנא, זו ההכנה לקראת גילוי פנים,
• ושתהיה מוכן יהיה גילוי פנים שלא יזיק לך,
• ואם לא תהיה מוכן, יהיה גילוי פנים והוא יזיק לך

ולכן מזכירים לך "ונקה"-
• קודם כל, תנקה את כל הדינים,
• את כל הרצון לקבל לעצמך,
• ע"י ריבוי זווגים, וכל פעם שיש לך זווג, דהיינו מתגלה רצון,
• תפעל אותו למען השי"ת
• כל פעם רצון קטן, תנקה, תעביר ממציאות הב' למציאות הג'
ואז תוכל להיות במצב שתיקנת את כל התיקון, ואתה נקי, ועכשיו אפשר לגלות לך
עכשיו יש לך כלי נקי, ואפשר למזוג לך יין, אחרת היין יתלכלך, אסור ללכלך את היין הזה שהוא נקרא יין ממי קדם. ולכן בא המזל הזה "ונקה".( 38.33)

אין תגובות

להגיב