הסולם | תלמוד עשר הספירות | פרק א' עמוד ה | שיעור 5

161

סיכום השיעור

תלמוד עשר ספירות חלק א' ו' ניסן תשע"ט שיעור 5- עמוד ד' טור ב'

מה למדנו עד כה: חזרה קצרה איך נראה האינסוף בכל השלמות האפשרית. דהיינו האינסוף בנוי כך שכל האור ממלא את הרצון. כל מה שנברא שם נברא בצורה שלמה. לא היה חלל, לא היה אויר ריקני. אין כלי של רצון להשפיע עם אור חסדים אין כלי של רצון לקבל עם אור חכמה. לא היה לו לא בח' ראש ולא בח' סוף- אלא הכל היה אור אחד פשוט. למה בכלל רצה לעשות תנועה? עלה ברצונו הפשוט- מסיבה תכליתית. לא בגלל שחסר לו משהו. גם הנברא יכול לפעול באופן עתידי וכך כדאי. רצה לברוא העולמות. מה זה רצה אנחנו נלמד. מה זה דבקות ומה זה פירוד- איך בודקים. השוואת צורה דבקות, שינוי צורה פירוד. באינסוף היה מצב של אחדות למרות שיש שם שינוי צורה. איך? אנחנו לא מבינים. עוד אמר שמה שרצה זה לברוא העולמות ועשה איזשהו שינוי. קישט את עצמו ורצה יתר דבקות. את התנועה הזו נלמד. מציאות צמצום א'. מה קרה בצמצום? תוצאת הצמצום כלים דעיגולים. האור הסתלק. מה קרה? באינסוף כל האור היה מסביב לנקודה האמצעית באמצע ממש ונקודה זו החליטה לעשות צמצום. את הצמצום אנחנו רוצים להבין

צמצום א' 1. דבקות של השלמה- מה שהיה באינסוף 2. רצון ליתר דבקות- רצתה דבקות נוספת של השוואת צורה. בעולם אומרים שהיציאה מאינסוף היתה בגלל בושה. הרצון ליתר דבקות הוא בחירה. מאיזה חיסרון בחרו ביתר דבקות? מה הניע אותם – בחירה. לא היתה סיבה שמכריחה. לא ניתן לומר שמטעם חסרון. עלינו להיצמד ליסודות כשלומדים. יסוד- האינסוף הוא דבר שלם בכל השלמויות. למה זה כל כך חשוב? גם בעבודת נפש צריך לפעול כך- נבחר באהבה לא בגלל הרצון לקבל, למה ? ללא סיבה. רצתה לקשט עצמה. לא חייבת. זו התנועה הראשונה של הבריאה. נלמד בחלק ו' "כל הבא מתחילת אצילותו אינו משתנה לעולם" אף פעם לא ניתן יהיה להחזיר את זה אחורה. זוהי בחירה באהבה. לא ניתן למשל לומר שאני לא רוצה להיות בן אדם. זה הטבע שלך . הטבע שלך הוא טבע של אהבה. 3. בושה מהי בושה? מכיוון שרצו לקבל בעל מנת להשפיע. רצו ואין להם. כשרוצה לשלם ואין לי. משלם מהצורה ביתר דבקות. אני מוכן לתת את עצמי . זה משלם (משלים) את הכל. לא אם יהיה לי יותר רכוש, לא זה משלם על הכל. מה משלם על הכל? דבקות . אהבה. כשאין את זה, יש בושה. יש מה לשלם. מה אני עושה? הולך להביא כסף לעבוד. למה יצאו מהאינסוף כדי ללכת לעבוד. מה עלי לעשות בעבודה? לייצר מוצר. מהו? רצון לקבל בעל מנת משפיע. מה שמקרב אותי למוצר נכון.

כלים דעגולים זהו המוצר שנוצר. האור כבר לא יכול להיכנס אליהם. אסור לקבלו וגם אי אפשר. ברצון לקבל לעצמי, בפרטיות לא ניתן לקבל את האור. מהם שלבי הצמצום – 5 שלבים 1. דבקות של השלמה 2. בחירה ביתר דבקות 3. בושה 4. צמצום הרצון – הסתלקות האור 5. כלים דעגולים

כל התהליך הזה נובע מבחירה. לכן נוצרו כלים דעגולים. אז נשאלת שאלה- מהו הקישוט? אם הוא לא שלם, צריך לעשות תנועה. איך ניתן לעשות תנועה אם שלם? מבחירה. למה באינסוף ניתן לעשות תנועה ? הכלי פעל רק מכוחו של הבורא. הבחירה היא כח של הבורא ולא של הנברא. השתמש בכח של הבורא. אז מהי יתר דבקות- יש שלמות שאותה רוצה הנברא להשיג מבחינתו. השלמות שאני רוצה להשיג שבאה ממני. יש הרגש פאסיבי או אקטיבי. מהי השלמות? התלבשות אור בכלי. כדי שארגיש אותו שבא מצידי זו הבחירה ביתר דבקות. כח הבינה שבנברא. ממנו בחר. כח הבורא שבנברא. כדי להבין את הצמצום- אמרנו שהיתה לנו מציאות של הוא ושמו אחד. אנחנו הולכים צעד אחורה כדי להבין מי זה האמצע? מיהו הרצון לקבל . התשובה היא שהאינסוף הוא מורכב. רק דבר אחד בלתי מורכב. היא נקראת י'- ק'-ו'-ק'. מיהם החלקים הבונים את הרצון לקבל הנקרא השתוקקות? זה אומר לנו באות נ' – "וזה תמוה לכאורה, דמאחר, שאין שם ראש וסוף, איך יש לך אמצע, ועוד, וכי בענין הגשמי התופס מקום אנו עוסקים ח"ו." יש רצון לקבל אך אינו עושה פירוד. לא ניתן להבין זה. אבל לפני הצמצום לא נבחן לפירוד. על שלמותו הקיימת- הרבה טעו בו. כל מה שבא מלמעלה בא בבת אחת. כל מה שבא מלמטה מתגלה לאט לאט. כל מה שבא באינסוף הוא מהבחן הא' – שהכל היה שלם. אז ברא הכל בבת אחת וכעת אנחנו רוצים להתחקות על החלקים. אנחנו הולכים לדבר על תהליך של ד' מדרגות של אור ישר.

קוצו של יוד י ק' ו ק'

באינסוף יש לי נקודה ויש לי אור המשפיע מבחוץ על הנקודה הזו. הכל סביב הנקודה האמצעית אבל בה יש את יק'ו'ק' וביוד יש גם קוצו של יוד. כך בנויה המציאות שקראנו לה שמו. זוהי המורכבות של המלכות שנבראה. זהו המצב באינסוף . כעת רוצה לראות איך מורכב השמו הזה. אני דן בהויה זו איך היא בנויה. למה יש לנו ד' מדרגות בשמו? הוא עצם מורכב. ברגע שיש לי התפשטות מהרצון אז חייב להיות שיש לי נאצל. בנאצל הזה ברגע שהתפשט מעצמותו כבר יש רצון לקבל יש מאין. רק בעצמותו אין רצון לקבל. כל זמן שמדברים על האור לפני הגיעו לבחינת נאצל אז הוא עצמותו. בריאה היא באינסוף. יצאה מעצמותו להיות נאצל. כי ברוחני לא יצויר שום הבדל. אם אני אומר שיש נאצל- יש רצון לקבל שקודם לא היה . אמנם כל כמה שאין …. אינו עדיין קבוע בנאצל- אם אני רוצה לגלות את הרצון, עדיין לא קבוע בנאצל. כמו שאני אומר- יש בי רעב. עלי להרגיש את הסקרנות. כשנאצל צריך להשתוקק להרגיש את המאציל. השתוקקות התעוררות לפעולה. המלכות נקראה השתוקקות לקבל את כל האור. אמנם לא ניתן שתהיה אלא כשאין בה השפע. למה אני צריך שלא יהיה השפע? כדי להשתוקק. למה צריך להיות רעב? לכאורה אם יש שפע, יש אושר. אם אין שפע, יש גילוי עצמי ללא אושר. אם נותן לי רעב- כשאין את האור אבל במטרה בבריאה שיהיה לי את האור, וגם אני רוצה להנות וזה יבוא רק עם השתוקקות. אני צריך פעם אחת להרגיש את החיסרון. אם לא מרגיש פעם אחת את הרעב- לא יכול ליהנות באמת.

התפשטות האור והסתלקותו עושה את הכלי רצוי לתפקידו.

מאיזה רגע נבחן הרעב לחיסרון? כשמסתלק האור והוא קצת מגורה לרצותו חזרה. כי עלי להרגיש את הרצון. עד פה הבנו שכדי שיהיה כלי קבלה צריך להסתלק האור. "שכל התפשטות אור מהמאציל, כמו שהיא כלולה מבחינת רצון הקבלה כאמור, הנה היא מוכרחת להכלל גם כן מבחינת רצון להשפעה" – אומר הרצון לקבל חייב שיהיה בו גם רצון להשפיע. אם לא כן היה פירוד גמור ח"ו. אם אני כדי להתחבר לבורא צריך להיות בי רצון להשפיע , אז השאלה, איך יכול להיות שבבורא אין רצון לקבל והוא מתחבר אלי? התשובה- אין שאלה בעצמותו. אלא אני צריך שיהיה בי רצון להשפיע כדי להתחבר אליו. אולי התשובה היא שאני צריכה את הדבקות ולכן חייב להיות בי רצון להשפיע. כשאני מתחבר יש בי רצון להשפיע ואז הוא יכול להתקרב אלי. הוא לא צריך לעשות את התנועה, לכן לא צריך להיות בבורא רצון לקבל. אנחנו לומדים איך המלכות הזו בנויה, איך היא מורכבת. התפשטות הא'- זכר- היא שפע- באה מהעליון- נקראת אור דחכמה או אור דעצמות. חכמה- י' דשם הויה- הרצון לקבל קיים בה אך הוא בא יחד עם האור. קבלה פאסיבית. "אור של תקונים להשלמת הנאצל". – שמחה היא אור דתקונים ואינה המטרה היא אור דתקונים.  כתר- מתפשט האור- קוצו של יוד.  חכמה- האור והכלי באים יחד. התפשטות א' – בחינה א'- י'  בינה- אור דחסדים. התגברות א'- בחינה ב'- ה'  תפארת- מתחילים לערב עוד פעם את הרצון לקבל, התפשטות אור דחסדים- התפשטות ב'- ו'  מלכות- מתגלה כל ההשתוקקות, מתגבר על אור דחסדים- התגברות הב'- בחינה ד' – ה' כל זמן שאינך משתוקק, אין לך כלי. לפיכך אין כלי בלי ארבעת הבחינות. רק במורכבות הזו יש את ההשתוקקות. כשעושה צמצום מצמצם את בחינה ד'. נעסוק בצמצום באור חדש דרך הד' בחינות.

סיכום למדנו מהם שלבי הצמצום- 5 שלבים. תכליתו – הכלים דעגולים. הטבע של הבריאה. למדנו ד' בחינות דאור ישר שהוא המורכבות של הרצון לקבל באינסוף. אני צריך שבאהבה תהיה גם יראה. לא יכול לקבל את האור עם בושה. מצמצם את ההשתוקקות שלי לקבל כדי שאוכל לבנות את הצורה . הפגישה שלי את ההשתוקקות שלי היא רק מקום לעבודה. מהי העבודה? להתחבר לבורא. כעת רוצים ללמוד איך בנוי האינסוף. התפשטות א' התגברות א' התפשטות ב' התגברות ב'. הרגש הרצון נקרא השתוקקות. על מה נעשה הצמצום? על ההשתוקקות.

אין תגובות

להגיב