הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד פ | שיעור 44

147

הדף היומי בתע"ס | חלק ב' עמוד פ | שיעור 44

מקור:

בחכמה דפרטי פרטיות שבחכמה, ח'

דאו"י וב' דאו"ח.

קיט) ועד"ז בחכמה הפרטית, שבע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, שנקרא חכמה דחכמה, יש שמונה דאו"י ממעלה למטה, ושנים דאו"ח ממטה למעלה. ועד"ז בבינה הפרטית שבע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, יש ז' דאו"י ממעלה למטה, וג' דאו"ח ממטה למעלה. ועד"ז בחסד, ועד"ז בגבורה, וכו' עד המלכות הפרטית שבע"ס ההן דחכמה הכללית, שנקראת מלכות דחכמה, שיש בה גם כן ע"ס פרטי פרטיות של או"ח, דהיינו מכח מה שהיא מלבישה בהכרח, את כל הע"ס הפרטיות דחכמה הכללית, ושולחת להן הארותיה כנ"ל, שנמצא בהכרח, שכולן עברו דרכה, וקנו מקומן בתוכה, כנ"ל.

קכ) וכמו כן ממש נבחנות בבינה הפרטיות את הע"ס דפרטי פרטיות שלה. ועד"ז בחסד הפרטי, ובגבורה הפרטית עד למלכות הפרטית ואין צורך להאריך יותר בזה. אלא נבאר עוד ספירה אחת של פרטי פרטיות להראות איך גם היא לבדה לעצמה, נבחנת ממש על פי אותו ההכרח, לע"ס בפני עצמה, שהן עתה ע"ס פרטיות דפרטי פרטיות.

קכא) וכשנקח להבחין את הבינה דפרטי פרטיות, שהיא למשל ספירה אחת מעה"ס דפרטי פרטיות שנמצאות בחכמה הפרטית, שבהע"ס דחכמה הכללית, שנקראת בינה שבחכמה דחכמה, תמצא ג"כ בה לבדה לעצמה עשר ספירות, על פי אותו הדרך הנ"ל, דהיינו ז' דאור ישר שעברו בה ממעלה למטה, וג' דאו"ח שעברו בה ממטה למעלה.

קכב) וכן אפשר לפרט ולהבחין כן, עד אין קץ ממש, שהרי תמיד, אם אתה לוקח איזו ספירה, ואפילו אחר ההתפרטות של הפעם האלף, הנה לקחת הספירה ההיא מתוך סדר

של ע"ס, וא"כ בהכרח, שחלק מעה"ס ההן, עברו דרך אותה הספירה ממעלה למטה, וחלק מהן עברו ממטה למעלה, שבזה קנו עה"ס ההן בהכרח את מקומן באותה הספירה לנצחיות כנ"ל, וא"כ, יש לך כל הע"ס בהכרח באותה הספירה, והבן היטב.

קכג) אמנם תשכיל, אשר אע"פ שאתה הולך ומפרט מעשר לעשר, ועשר השניות לשלישיות וכו', עכ"ז, אל תדמה בדעתך, שכל הספירות נשארות שוות, אלא שהולכות ומשתנות מאד בדרך התפרטותן, ואין האחת שוה לחברתה, והוא משום, שהאורות דאור ישר, באים תמיד שלא במקומם, בדרך ההתפרטות בכל הספירות, זולת בהכתר, שהרי בחכמה, הלא אין שם אלא שמונה של אור ישר, דהיינו מחכמה ולמטה, ושתים דאו"ח יסוד ומלכות, וא"כ באים השמונה אורות דאור ישר, בבחינת הכלים היותר זכים, כנ"ל דהיינו מכתר עד הוד, והשתים דאו"ח ביסוד ומלכות, הרי שאור דחכמה בא בכלי דכתר, ואור דבינה בכלי דחכמה וכו', עד אור דיסוד בכלי דהוד. הרי, שהאורות דאו"י באו כולם שלא במקומם, אלא רק האו"ח בא תמיד במקומו, כי או"ח דיסוד בא בכלי דיסוד, ואו"ח דמלכות בכלי מלכות דמלכות.

קכד) ועד"ז הבינה, שאין לה רק ז' אורות דאור ישר, שהמה מתקבלים בכלים היותר זכים, כנ"ל שכל המקבל מקבל בדבר היותר זך,דהיינו מכתר עד נצח, ונמצא אור הבינה בכלי דכתר, ואור החסד בחכמה עד אור היסוד בכלי דנצח, אלא רק ג' האורות דאור חוזר באים במקומם, אורות: הוד, יסוד, מלכות, בהכלים דהוד יסוד מלכות.

קכה) ולפי המבואר, יש הבחן גדול בין בינה פרטית דכתר, ובין בינה פרטית דחכמה, ובין הבינה פרטית דבינה וכו', כי רק בבינה דכתר נמצא אור הבינה בכלי שלה משא"כ בבינה דחכמה, הלא אין שם אלא אור החסד בכלי דבינה. ובבינה דבינה, הלא אין שם אלא אור הגבורה בכלי דבינה וכן כלם הרי שהאחת אינו דומה לחברתה.

קכו) ואפילו האורות דאו"ח, שאינם מחליפים מקומם, כנ"ל, עכ"ז יש להבחין גם

הסתכלות       תלמוד עשר הספירות  פנימית                        פא

בהם שינויים בדרך ההתפרטות, להיות האו"ח בכל מקום שהוא, נמצאת מתפשטת לו הארה מאור ישר, ולפיכך למשל ביסוד דחכמה, מתפשטת לו הארה מאו"י דהוד דחכמה, אמנם ביסוד דבינה, מתפשטת לו הארה מנצח דבינה, כי בהוד דבינה אין שם אור ישר, כנ"ל.

קכז) אמנם היוצא מהכלל האמור הוא, אם אתה תשמור לפרוט רק את הספירה הכוללת ביחוד, רצוני לומר, כי תקח למשל ספירת בינה הכללית, ותלך ותפרוט אותה

מעשר לעשר, דהיינו למשל, כי תפרוט את הבינה הפרטית דפרטית, מעשר ספירות דבינה הפרטית, של הע"ס דבינה הכללית, שנקראת בינה של בינה דבינה, אז יהיו כולן שוות זה לזה בלי הפרש כלל, שהרי בכולן תמצא, ז' דאו"י בז' כלים העליונים כח"ב חג"ת נצח, וג' דאו"ח בג' כלים תחתונים הוד יסוד מלכות, ועד"ז אפילו אחר ההתפרטות בפעם האלף, ועד"ז בשאר הספירות.

סיכום:

למדנו שכאשר לוקחים ספירה פרטית אז הספירות הפרטיות יתנהגו כמו הספירות הכלליות.

בכל התפרטות תמיד כל ספירה ביחס המבנה שלה מצד הספירות – תמיד תהיה אותו הדבר. אז מה משנה באיזו מסגרת אתה נמצא? השונות היא בהארה הפרטית של כל אחד.

ההארה של כל הבחינות הפרטיות היא הארה שלמה. לספירה יש שלימות מצד עצמה אבל יחסר בה האור של הספירה שמעליה. תמיד צריך לראות את 'המשפחה' – ספירה דמה? לכן לא שופטים פרט בפני עצמו, אלא לאיזה כלל הוא שייך ולאיזו תת משפחה משוייך. הכלל הוא שגורם לשינוי. לכן יהיה הבדל.

למדנו על מבנה החומרים במציאות. הם בנויים בסדר מופתי, מפורט ומאורגן כך שכל פרט יעשה את התפקיד שלו. השינוי הוא בין יכולת ההתפשטות לגבול. הגבול (או"ח) הוא שקובע את האידאה.

צריך ללכת לפי שתי הצורות – או"י ואו"ח – מח ימין ומח שמאל – התפשטות וגבול. ואז נוצר הקו האמצעי המבטא את השלמות של אותו חומר. לכל אחד קו אמצעי שונה ובו נוכל להנות לפי תכנית הבורא.

 

סיכום בנקודות שיעור 44 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב'
הסתכלות פנימית פרק ט' עמוד פ' ד' תמוז תשע"ט
בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כל פרט דומה, שווה במבנה שלו, בכל המקומות. למשל חכמה דכתר, חכמה דחכמה וחכמה דבינה וכו' לכולן יש מבנה של 8 דאור ישר ו2- דאור חוזר וכן בכל הספירות.
2. נוצרת קושיה, שאם הפרטים של כתר הם בדיוק כמו הפרטים של חכמה ובדיוק כמו הפרטים של בינה, אז אין הבדל בין כתר לחכמה לבינה. זה הרי לא יתכן. אם כן, מה ההבדל ביניהם?
3. כל בחינה פרטית, למשל בינה דחכמה, או בינה דבינה, או בינה דחסד, תימדד לא רק על פי עצמה, שהיא בכולן 7 דאור ישר ו-3 דאור חוזר, אלא גם על פי השיוך שלה לאותו כלל בו היא נמצאת.
4. השיוך לכלל קובע איזו הארה תהיה במבנה של אותו פרט. למשל בבינה דכתר יאיר אור הבינה, בבינה דחכמה יאיר אור החסד, בבינה דבינה יאיר אור הגבורה, בבינה דחסד יאיר אור התפארת וכן הלאה. למרות שכולן 7 ו3, כל אחת מוארת באופן אחר ולכן הכלל יהיה שונה למרות שהמבנה של הפרטים הוא דומה.
5. המסקנה שלנו מפרק ט' היא שהמבנה של כל החומרים בעולם, לפרטי פרטיהם, בנוי כך שיש סדר הן מצד הפרט והן מצד שיוכו לכלל, כשכל המבנים מחויבים להיות בנויים מצד הבורא, שהוא התפשטות, ומצד הנברא, שהוא התגברות והיחד והסינתזה שהוא קו אמצעי הוא שמראה לנו את סוג החומר שעליו מדברים ואגב סוגי החומרים, נבין את הכללים שבהם אנו מדברים.

אין תגובות

להגיב