הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קס"ז-קס"ח | שיעור 54 – סיכום

78

בס"ד

חלק ג שיעור 54 אות קסז

ה ס ת כ ל ו ת   פ נ י מ י ת

אור ישר ואור חוזר, כולל ט"ו פרקים

ובהם מתבאר י"ג מיני עשר ספירות

פ ר ק  א'

בו ב' ענינים.

א. ע"ס דאור ישר שהן ד' בחינות עביות אשר האור העליון מתפשט בהן לזווג דהכאה. ב. ד' בחינות אלו נוהגות בכל הארה והארה בשוה, מראש הקו עד סוף עולם עשיה בלי שינוי ביניהן.

צריכים להבין ההפרש בין י"ג מיני עשר ספירות, שמביא הרב בחלק הזה

א) הנה מצאנו כאן בדברי הרב, י"ג מינים של עשר הספירות, כח"ב תו"מ, וצריכים לדעת ההפרש שביניהן. א) עשר ספירות כח"ב תו"מ דאור ישר, המובאות כאן (בפרק א' אות ג'). ב) עשר ספירות כח"ב תו"מ דאור חוזר, המובאות כאן (בפרק ב' אות א' ב'). ג) עשר ספירות הנקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, המובאות כאן (בפרק ב' אות ג'). ד) עשר ספירות הנקראות שורש נשמה גוף לבוש היכל, המובאות כאן (בפרק ב' אות ג'). ה) עשר ספירות כח"ב תו"מ שקומתן שוה, המובאות כאן (בפרק ג' אות ד'). ו) עשר ספירות כח"ב תו"מ היוצאות זו למעלה מזו, המובאות כאן (בפרק ד' אות א'). ז) עשר ספירות כח"ב תו"מ היוצאות זו למטה מזו, כמו ד' פרצופין אבא אמא ז"א ונוקבא, המובאות כאן (בפרק ה' אות א' ובפרק ו' אות ד'). ח) עשר ספירות כח"ב תו"מ דראש הפרצוף, המובאות כאן (בפרק ה' אות ב'). ט) עשר ספירות כח"ב תו"מ דתוך של הפרצוף עד הטבור, המכונות חג"ת, המובאות כאן (בפרק ה' אות ג'). י) עשר ספירות כח"ב תו"מ דסוף הפרצוף מטבור ולמטה, המובאות בפרק ז', המכונות נה"י. יא) עשר ספירות כח"ב תו"מ הנקראות ד' עולמות אצילית בריאה יצירה ועשיה, המובאות כאן (בפרק י"ד אות א' ב' ג'). יב) עשר ספירות כח"ב תו"מ, שהן ד' פרצופין אבא אמא ז"א ונוקבא, הנקראות אבי"ע דעולם אצילות, המובא כאן (בפרק ט"ו). יג) עשר ספירות כח"ב תו"מ הנקראות אבי"ע הפרטים, שיש בכל פרצוף ופרצוף מפרצופי אבי"ע, שהראש דכל פרצוף ה"ס כתר, ומפה עד החזה ה"ס אצילות ומחזה עד הטבור הוא בריאה, ומטבור ולמטה הוא יצירה ועשיה. 

ב) והנה לפנינו י"ג מיני עשר ספירות, שכל אלו י"ג המינים מכונים באותם השמות, וגם עולים כולם בקנה אחד, ועם כל זה ההבדל ביניהם רב מאד. וצריכים הבנה מוקדמת להבין היטב ההבדל שבכל מין ומין בטעמו ונמוקו, ואז אפשר להתבונן בכל מקום באיזה מין של ע"ס הוא מדבר. 

אין לך מדרגה, שלא תהיינה בה ע"ס דאו"י

ג) והנה ע"ס של האור ישר, שהן ד' בחינות חו"ב תו"מ, והשורש שלהן המכונה כתר, כבר נתבאר היטב (בחלק א' דף ו' ד"ה וטעם עש"ה ובאו"פ ח"ג פ"א אות ט'). והנה עשר ספירות הללו הן כלולות באור א"ס ב"ה עצמו, ולפי שאין לך חידוש אור בכל העולמות זולת מא"ס ב"ה, נמצא מזה, אשר ד' בחינות דאור ישר הללו, ישנן בשוה בכל הארה והארה, מראש הקו עד סוף עשיה, בלי שום הבחן מצדן כלל, כנ"ל בדברי הרב (פ"ב אות ג' ובאו"פ, שם אות ט.)

פ ר ק  ב'

מבאר עשר ספירות דאור חוזר, ובו ג' עינינים :

א. ששיעור האור שהיה ראוי להתקבל במלכות לולא המסך דחהו לאחוריו, נקרא אור חוזר. ב. אור החוזר נעשה אחר הצמצום כלי קבלה על אור העליון במקום בחי"ד. ג. לפי שבחי"ד היתה מלבשת לכל הבחינות כתר חכמה בינה וז"א קודם הצמצום, ע"כ נבחן באור חוזר הנדחה ממנו ה' בחינות אור המלבישים לה' בחינות כח"ב תו"מ דאו"י. ובאות ג' מבאר ע"ס הנקראות נרנח"י וע"ס הנקראות שנגל"ה.

הע"ס דאו"י מתלבשות בע"ס דאו"ח

א) וענין עשר ספירות דאור חוזר, הן המובאות כאן בדברי הרב (פ"א אות א' ב' ג'), שהן יוצאות ע"י התפשטות הא"ס בסוד זווג דהכאה על המסך שבכלי מלכות דאו"י, שהמסך מעכב את האור ישר השייך לכלי מלכות שלא יתפשט בתוכה ומחזיר אותו למקומו שאור החוזר הזה, דהיינו, כל אותו שיעור האור שהיה ראוי להתקבל בכלי מלכות ולא קבלתו, ונדחה ממנה לאחוריו, אינו נבחן, שנעלם משם, אלא שנעשה לבחינת כלי קבלה, שהוא עולה ומלביש על כל ד' הבחינות דאו"י. באופן, שיש כאן ב' בחינות של ע"ס המתלבשות זו בזו, כי הע"ס דאו"י מתלבשות בע"ס של או"ח. 

האור שהיה ראוי להתקבל בבחי"ד לולא המסך המעכב אותו, נקרא או"ח. לאחר הצמצום נעשה האו"ח כלי קבלה, במקום הבחי"ד שנצטמצמה.

ב) ואע"פ, שכל האו"ח העולה אינו רק אור המלכות בלבד, כמבואר, עכ"ז אנו מבחינים באו"ח הזה, עשר ספירות. והטעם הוא כי המלכות בלבדה, היתה לכלי קבלה על כל הע"ס בטרם הצמצום, כי הט"ס אין בהן מבחינת כלי קבלה ולא כלום, אלא שנחשבות לאור ממש, כמ"ש הרב כאן (פי"ב אות א' ובאו"פ שם אות ב'), ולאחר הצמצום, שמאז ואילך, כבר אין המלכות יכולה לקבל שום אור ישר, הנה אותו או"ח הנדחה מהמלכות, נעשה לבחינת כלי קבלה במקומה (כמ"ש בהסת"פ ח"ב ד"ה ותדע ובד"ה עתה עש"ה). ולפיכך נבחן באור המלכות שמטרם הצמצום, ה' בחינות כלים, כנגד כל בחינה דאור ישר, שהמלכות הלבישה אותה שם, ועתה שאו"ח משמש במקום המלכות, אנו מבחינים באור הזה הנדחה ממלכות ג"כ עשר ספירות, אשר הע"ס דאו"י מתלבשות בהן. וכן אנו מבחינים בכלי המלכות, ה' בחינות ריקנות מהאור השייך לה, כלומר, ממה שהיה לה בטרם הצמצום.

ביאור הע"ס הנקראות נרנח"י, והנקראות שנגל"ה

ג) ההפרש בין הע"ס הנקראות כח"ב תו"מ, לבין הע"ס הנקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, הוא, כי הכלים של הע"ס נקראים כח"ב תו"מ. והאורות שבהם, נקראים נרנח"י. והע"ס הנקראות, שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל, יש להן הוראה מיוחדת, שחסרות ז"א ומלכות דכלים, וחיה יחידה דאורות, ואין בהן רק כח"ב דכלים הנק' שורש נשמה גוף, ונר"נ דאורות. וזהו שנעשה בצמצום ב', ע"י עלית המלכות לבינה (כמ"ש כאן בפרק יו"ד).

 

סיכום: התחלנו הסתכלות פנימית המדברת על טו' פרקים – או"י ואו"ח בכללות, אבל פירטה יג' מיני ע"ס – או"י, או"ח, נרנח"י, שנגל"ה, שקומתן שווה, שיוצאות זו למעלה מזו, שיוצאות זו למטה מזו, ראש הפרצוף, תוך הפרצוף, סוף הפרצוף, ד' עולמות, כל עולם, וכל פרצוף. ע"ס בכל אחת. סה"כ יג' ע"ס שכל אחת נלמד בצורה נפרדת.

עוד למדנו בפרק א' שאין מדרגה שלא יהיה בה את ע"ס דאו"י. הסביר שע"ס דאו"י שזה המין הראשון, הם התפשטות האור עד להשתוקקות, והוסבר שנפשית – זה המפגש של האדם עם המציאות. כשפוגש את המציאות שואל את עצמי 'מה קרה לי?', המפגש עם המציאות הוא דרך ההשתוקקות. גם סקרנות היא השתוקקות דרכה נתפשת המציאות. כמו שרוצה להראות משהו – מסב את תשומת הלב לדבר. ככל שההשתוקקות גדולה יותר הוא יותר מופיע כלפיך, אבל צריך לדעת שלמרות שאתה רואה אותו רק כהשתוקקות, בהתפשטות אליך יש ע"ס וד' בח' דאו"י. אם לא היו – לא היתה השתוקקות. הסתכלות חלקית לא מראה השתוקקות, שאינה מלאה לגמרי. זה ע"ס דמין הא'. ד' בח' דאו"י י.ה.ו.ה כח"ב תו"מ.

כתר זה ההתפשטות. חכמה מכה כאחד, בינה זה השפעה. ז"א עיקרו חסדים ומיעוטו חכמה, ומלכות זו ההשתוקקות. אלה ד' בח' דאו"י.

למדנו ע"ס דאו"י שמתלבשות בע"ס דאו"ח. מין הב'. או"ח זה הדחיה של ההשתוקקות העצמית. היות והמלכות מורכבת, אז כשדוחה את ההשתוקקות אז גם בדחיה יש ע"ס. בעצם יכולת הדחיה וההתנגדות להשתוקקות עצמית – הרצון לבנות התייחסות חדשה למציאות, לא כמו הרצון לקבל שאסור בגלל חוק הצימצום שאוסר לקבל בפרטיות. אז כשרואה משהו, למשל מים ורוצה אותם, אז דוחה את ההשתוקקות כדי לייצר משהו חדש.

הדחיה שלי את ההשתוקקות, ההתנגדות לאוטומט 'אני רוצה, תן לי' היא או"ח הנדחה. עכשיו צריך לבנות מזה גם כלי התייחסות חדשה, עוד לא יודע אם ארגיש אותה אבל רוצה לבנות התייחסות חדשה, כשילוב בין האידאה, הרצון ליתר דביקות ובין ההשתוקקות שלי. הכלי החדש נקרא או"ח המלביש, או תודעה של יחד, בה אפשר יהיה לקבל את ההארה. זה או"ח הב'. מין הב' דע"ס הנקרא ע"ס דאו"ח הבנוים מאו"ח הנדחה ואו"ח המלביש.

מין הג' של ע"ס, הם ע"ס הנקראות נרנח"י שהם האורות המתלבשים בכלים. כאן צריך לעשות הבדל. קורא להם כח"ב תו"מ זה כלים. כשאומרים נרנח"י מדובר באורות המתלבשים בכלים.

המין הרביעי הוא שנגל"ה – פירוט צד האדם שבא לקבל ההארה. הוראה מיוחדת שבצמצום ב' הלבוש, הגוף וההיכל נפרדו ונשאר רק ג' כלים במדרגה הנקראים שורש, נשמה וגוף, בהם מתקבלים אורות נפש, רוח ונשמה. אורות חיה ויחידה יצאו מהמדרגה יצאו בגלל חוק הפכיות כלים ואורות.

שיעור 54 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית פ"א עמ' קס"ז-ח – ח אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בהסתכלות פנימית נלמד על או"י ואו"ח והיחס ביניהם
2. ישנם י"ג מיני ע"ס שהם: ע"ס דאו"י, דאו"ח, מצד האורות המלבושים בכלים, מצד פירוט האדם הנקרא שנגל"ה, אלו שקומתן שווה, אלו שיוצאות זאת למעלה מזאת, אלו שיוצאות זו למטה מזו, ע"ס דראש הפצוף, דתוך הפרצוף ודסופו, ע"ס המחלקות את העולמות, המחלקות כל עולם ועולם ואלו שמחלקות כל פרצוף
3. ע"ס הראשונות הן ד' בח' דאו"י, שמבחינה נפשית הן המפגש של האדם עם המציאות שדרכה הוא פוגש את ההשתוקקות שבו, שהיא נקראת מלכות.
4. המין השני של ע"ס הן ע"ס ספי' דאו"ח שמורכות מאו"ח הנדה ואו"ח המלביש המהווה כלי חדש כתחליף להשתוקקות הנקראת בחי"ד.
5. מין הג' דע"ס הן נרנח"י שהן האורות המתלבשים בכלים.
6. מין הד' דע"ס הן הנקראות שנגל"ה שהן פירוט צד האדם שבהם ישנה הוראה מיוחדת בצ"ב שהלבוש וההיכל נפרדו מהמדרגה וכנגדן יצאו לבחי' אורות מקיפים אור חיה ויחידה

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב