הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קע"ט | שיעור 61

348

שרטוטים:

חלק ג שיעור 61 עמוד קעט

פ ר ק   י " א

מבאר פרצוף הג' דא"ק הנקרא ס"ג דא"ק שהוא בקומת בינה, ובו ב' ענינים:

א. שאחר שנשלם ע"ב דא"ק חזר אור המקיף וזיכך העביות דבחי"ג לבחי"ב, ויצאו ע"ס דרת"ס בקומת בינה, והוא הנקרא ס"ג דא"ק. ב. שמתחילה עלה המסך שבטבור לשורשו בפה כמ"ש בע"ב דא"ק.

הזדככות המסך דבחי"ג לבחי"ב. 

אין הזדככות במסך דראש, אלא במסך דטבור

א) ואחר שנשלם פרצוף ע"ב דא"ק הנ"ל, נמצא ג"כ, אשר אור העליון המתלבש בו, וחזר דאו"מ וזיכך העביות שבו, ע"ד הנ"ל אצל פרצוף גלגלתא דא"ק (עיי"ש בפרק י' אות ד'). והיינו העביות דמסך שבמלכות דמלכות שלו, שהיא מלכות דגוף דע"ב, המכונה טבור כנ"ל, כי במלכות דראש המכונה פה, אינו נוהג הזדככות בשום פרצוף, להיותה משמשת ממטה למעלה, ואין האור מוגבל כלל בתוכה, ולפיכך אינו מזכך אותה, וזכור זה. 

יציאת רת"ס דפרצוף ס"ג דא"ק

ב) ואחר שנזדככה המלכות דע"ב, המכונה טבור, מכל העביות שבה, דהיינו מעביות דבחי"ג, עד שנעשית זכה כשורש, נבחנת שהמלכות עלתה למאציל שלה, דהיינו לפה דראש ע"ב דא"ק, שהפה הזה, הוא השורש והמאציל לע"ס דגוף דע"ב דא"ק, כנ"ל. וכיון שעלתה לפה, חזר השורש והשפיע לה העביות כבתחילה, חוץ מבחינה אחרונה, שנאבדת ואינה חוזרת (כנ"ל פ"י אות ט'), ונמצא שחזרה המלכות ונתעבתה שמה בעביות דבחי"ב, שאנו מכנים התעבות זו, בשם ירידה למקומה כבתחילה, דהיינו בחזה, בסמוך לטבור דע"ב דא"ק, שמשם באה (כנ"ל פ"י אות י'), ושוב נעשה שם זווג דהכאה, ויצאו ע"ס דראש בשיעור קומת בינה, כי האו"ח דבחי"ב אינו מגיע יותר מזה. ומשם ולמטה נתפשטו ע"ס דתוך, וע"ס דסוף (כנ"ל פ"י אות ט' י'). ופרצוף זה, נקרא פרצוף ס"ג דא"ק, משום שאין לו אלא קומת בינה. ועד"ז, יצאו שאר פרצופי א"ק.

פ ר ק   י " ב

מבאר פרצוף ד' וה' דא"ק הנקראים מ"ה וב"ן דא"ק, ובו ד' ענינים:

א. מציאת מ"ה ב"ן וא"ק. ב. עביות נקרא הבל וה' בחינות שבה נקראות: מצח, עין, אזן, חוטם, פה. ג. בעביות דבחי"א והשורש דא"ק נתחברה הבחי"ד, וע"כ היה בהם
זווג דהכאה. ד. מ"ה וב"ן פנימיים וחיצוניים דא"ק.

מציאת מ"ה ב"ן דא"ק

א) ואחר שנשלם פרצוף ס"ג, חזר שוב האור המקיף וזיכך העביות דבחי"ב לבחי"א והאור העליון שאינו פוסק מלהאיר הכה בו והוציא עשר ספירות בקומת ז"א, הנקרא פרצוף מ"ה דא"ק, ונתפשט לראש תוך סוף. ופרצוף זה נקרא עולם הנקודים. וגם בו היתה הזדככות המסך כבפרצופין הקודמים דא"ק, אלא שכאן נבחנת,ההזדככות לבחינת שבירת הכלים, משום שהיתה מעורבת בן עביות דבחי"ד, כמ"ש במקומו (כמ"ש הרב בחלק ד' אות ל"ו) ונשארה בו עביות דשורש. והנה אור העליון שאינו פוסק מלהאיר הכה בעביות דשורש ההיא ויצאו עשר ספירות בקומת מלכות, הנבחנות לפרצוף ב"ן דא"ק. והוא הנקרא עולם אצילות ובי"ע כמ"ש במקומו.

עביות נקראת הבל. וה' בחינות שבה, נקראות מצח, עין, אזן, חוטם, פה

ב) והנה נתבאר היטב ענין יציאת ה"פ א"ק זה מזה, הנק' גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. ותדע שה' בחינות מסכים האלו, נקראים ה' הבלים, כי עביות שבמסך מכונה בשם הבל. באופן, שפרצוף גלגלתא דא"ק יצא מהבל הפה, שהוא בחי"ד. ופרצוף ע"ב דא"ק יצא מהבל החוטם, שהוא בחי"ג. ופרצוף מ"ה דא"ק יצא מהבל העינים, שהוא בחי"א. ופרצוף ב"ן דא"ק יצא מהבל המצח שהוא בחינת כתר, דהיינו שורש העביות. 

בעביות דבחי"א , והשורש, דא"ק , נתחברה הבחי"ד, וע"כ היה בהם זווג דהכאה

ג) ואין להקשות, הרי הבל העינים, שהוא בחי"א, עביותו קלושה ואינו מספיק לזווג דהכאה (כמ"ש הרב בחלק ג' אות פ'), ומכ"ש הבל היוצא מן המצח, שהיא עביות דשורש, שאינו מספיק לזווג דהכאה. והענין הוא, כי מטרם שנעשה הזווג על הבל העינים נתתקן שם דבר חדש, המכונה צמצום ב', שה"ס עלית בחי"ד לבינה, ומשום זה נתעבו על ידה בחי"א ובחינת השורש, עד שהיו מספיקות לזווג דהכאה, כמ"ש במקומו. ומה שעולם הנקודים שיצא מעינים נקרא ס"ג, ועולם האצילות נקרא מ"ה החדש שיצא מן המצח, הוא משום שיש שם ב' קומות, זכר ונקבה, כי בעולם הנקודים נשאר רשימו דהתלבשות מבחי"ב שנתחברה עם הרשימו דעביות מבחי"א, ויצאה עליהן קומת ס"ג המכונה זכר. וכן בעולם אצילות נשאר רשימו דהתלבשות מבחי"א שנתחברה עם העביות דבחינת שורש. ומהתחברותן יחד יצא עליהן קומת מ"ה, המכונה זכר, כמ"ש במקומו. אבל מבחינת הרשימו דעביות, שהיא קומת הנקבה, לא היתה אלא קומת ב"ן. וע"כ נקרא מ"ה הזה, מ"ה החדש, לאפוקי מן קומת מ"ה שבנקודים, שהוא מ"ה הישן והקודם למ"ה הזה.

סיכום: למדנו בפרק יא' שכפי שיצא פרצוף ע"ב מפרצוף גלגלתא ויצא ע"י ביטוש והטבור עלה לראש ואח"כ נקרא שהזדכך, הוכרה עביותו וירד לחזה ונעשה עליו זיווג – יצא מגלגלתא והפך פרצוף עצמאי נקרא ע"ב החיצון. 

גם ע"ב החיצון יצא ברת"ס, עשה זיווג דהכאה והתפשט וגם בו היה ביטוש או"מ באו"פ, וגרם להזדככות המסך של ע"ב, עלה לראש, עשה זיווג שנקרא ס"ג הפנימי. ולמה רק על ב'? כיוון שבח' ג' הזדככה, הביטוש גרם למידע שעל ג' א"א לעשות יותר, רק על ב'. הוכרה עוביותו, ירד למקום החזה ועשה זיווג דהכאה שנקרא ס"ג החיצון. נולד ס"ג מע"ב. מראה לך אותו סדר שהיה בלידה של ע"ב מגלגלתא, כך היה ס"ג מע"ב. זה פרק יא'.

פרק יב' אומר שיצאו עוד פרצופים, שנקראים גם מ"ה וב"ן. יצאו כשס"ג הזדכך ויצא מ"ה. מה הזדכך ויצא ב"ן, אבל לא למעלה מטבור ונקרא מ"ה עליון וב"ן עליון, אלא שמדבר על מ"ה וב"ן אחרים. אומר שיצא מלמטה מטבור מ"ה וב"ן שנקראים (ציור) בח' ב"ן עולם הניקודים שנשבר, ואחריו יצא עולם אצילות ויצאו גם עולמות בי"ע הנקראים חיצונים. מ"ה וב"ן החיצונים. חוץ מהם שיצאו החיצונים יש מ"ה וב"ן פנימיים. אומר שאם צריך להוציא מ"ה וב"ן חיצונים אז צריכים לצאת גם פנימים שכן הם עוברים דרך גלגלתא, לא משום מקום. זה מהבריח החיצון שהכל עובר דרכו. כך אומרים שיש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן פנימים וחיצוניים. 

בעיקר מה שרצה ללמד כאן ודיבר על מ"ה וב"ן חיצוניים, כי יש כאן בעיה – כשאין עביות א"א לעשות זיווג דהכאה, אז ס"ג, א"ב וגלגלתא יצאו על ב' ג' וד' שבהם יש מספיק עליון. מ"ה, ב"ן וא' דשורש אין מספיק עביות לכדי זיווג דהכאה ואם כך לא יכולים לייצר פרצוף, אז קרה פה משהו מיוחד למטה מטבור – הם התכללו עם בח' ד' ונתן להם מספיק עביות כדי לעשות זיווג דהכאה וע"י זה היתה הזדככות ויצאו פרצופים.

רצינו ללמוד מתוך יג' מיני ע"ס את הבח' האחד עשר והשנים עשר והשלושה עשר, שכל זה היה חלוקה לעולמות, אח"כ חלוקה של פרצופים בתוך העולמות, החל בא"ק והראה לנו איך יש חמישה פרצופים בתוך עולם א"ק, שנקראים גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן, והרחיב לנו איך הם יצאו. נלמד בחלק ד'. אבל פה מכיוון שאמר שיש ה' פרצופים, זה צריך להראות לנו איך הם יוצאים. 

סיכום בנקודות שיעור 61 – תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ג'
הסתכלות פנימית פרק יא עמ' קע"ט – י"ח אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. כפי שיצא פרצוף ע"ב מגלגלתא על ידי ביטוש הזדככות הכרת העביות ויציאת פרצוף, על פי אותו הסדר יצא פרצוף ס"ג מפרצוף ע"ב.
2. הביטוש שהיה בפרצוף ע"ב גרם להזדככות בחינה ג' והאינפורמציה שעלתה לראש ע"ב שאפשר לעשות זיווג על בחי"ב ועל ג' אי אפשר. וזו הסיבה שיצא זיווג בעביות של בחינה ב
3. בפרק י"ב למדנו שגם ס"ג הזדכך ואחריו יצאו פרצופים מ"ה וב"ן שכנגדם יש את עולם הנקודים ועולם אצילות שיצאו על א' ושרש
4. קיימת קושיה כיצד אפשר להוציא פרצוף על בחי"א שהיא עביות קלושה וכל שכן על שרש שהוא חסר עביות והתשובה לכך היא שהם התערבו שוב עם בחי"ד של גלגלתא וזה נתן להם את האפשרות לצאת כפרצופין ועולמות
5. בפרקים אלו למדנו כיצד מתהווים חמישה פרצופים בעולם א"ק כדי לבאר לנו את מין הי"ב של עשר הספירות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב