הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 23 עמודים רמ"ז-רמ"ח

15

בס"ד

חלק ד שיעור 23 עמוד רמז

אע"פ שחזר האור למקומו בהתפ"ב על המסך דבחי"ג מ"מ לא נתבטל אור 

העב מלהיות בחינת כלי, משום שבהתפשטות ב' היה חסר אור הכתר

ג) ואם תאמר כאשר יחזור האור הזך לירד ולהתפשט בכלי, י יחזור ויזדכך הכלי כבראשונה, ויתבטל מלהיות בחינת כלי. התשובה בזה הוא כי לא חזרו כל היוד ספירות, שנתעלו למקורם, לחזור ולירד כולם, אמנם הט' תחתונים לבדם ירדו, והעליונה, שהוא הכתר, נשארה תמיד עם המאציל, ובזה נמצא, כ שאור החכמה הוא שחזר להתלבש בכלי הכתר, וכן כל שאר הספירות, ויכולים הכלים לקבל האור הממועט ממנו עתה, ממה שהיה להם בתחילה.

אור פנימי

י) כי אחר שהאור ישר חזר והתפשט בו ונגבל בתוך עביותו כבראשונה, אשר נמצא גודל העביות ממשיך אור גדול יותר, ושוב אין כאן שום הכר פחיתות בעביות, כי האור והכלי מעורבים יחד כנ"ל. וא"כ מאין יצא לנו אח"כ איזה הכר בין אור לכלי. 

כ) ונמצא אשר כל ספירה חסרה ממילוי הארתה הראוי לה. שהרי אור החכמה אינו ממלא הכלי דכתר, ואור הבינה אינו ממלא הכלי של חכמה, וכו', באופן שנשאר בכל כלי שיעור עביות מבלי להלביש את האור, שעוד לא פסק משם אותה העביות היתרה, שהשיג בעת ההסתלקות הא' הנ"ל, וזהו שנשאר הכר גדול לצורך הכלי כלפי האור.

התפ"א של עקודים יצאה בבחינת נפש לבד

ד) והנה דע, כי ל כולם יצאו בבחינת נפש לבד, וזה סוד הפסוק נשבע ה' בנפשו כי האצילות הנקרא נקודים, כמו שאמרנו, והוא הנקרא הוי"ה, נשבע במי שגדול ממנו, והוא עולם העקודים, אשר יצאו בבחינת נפש לבד. ובזה תעמיק ותראה כמה עמקו מחשבותיו יתברך, כי אפילו עולם עליון של העקודים, אינו אלא בחינת נפש לבד.

                                      אור פנימי

ל) יש כאן לדעת ג' הקדמות: א) שסדר ביאת האורות הוא שהתחתונים באים תחילה. שמתחילה באה נפש בכלי דכתר, וכשבא אור רוח בכלי דכתר יורדת נפש לכלי דחכמה, והרוח מתלבש בכלי הכתר. וכשבא אור הנשמה בכלי דכתר יורד הרוח לכלי דחכמה, והנפש בכלי דבינה וכו' עד"ז עד שבאה יחידה בכלי דכתר ונפש בכלי מלכות. ב) אשר גדלות האור תלויה במספר כלים שיש לאור. אם יש לו כלי אחד אין לו אלא נפש. ואם יש לו ב' כלים יש לו ב' אורות נפש רוח. עד שיש לו ה' כלים אז יש לו נרנח"י. ג) שכל תחתון העובר דרך העליון מניח שם שורשו. לפיכך כל אור הבא לכתר, הוא רק נפש של אותו האור. למשל אם בא נפש לכלי דכתר היא רק נפש דנפש, ואם בא רוח לכתר הוא רק נפש דרוח. וכן נפש דנשמה וכו'. והוא מטעם שאין לו אז אלא כלי אחד, המקבל נפש בלבד. ואם רוח בא לכתר ונפש יורדת לחכמה, נמצא שהניחה שורשה בכתר והוא מאיר לה בחינת רוח דנפש. ואז יש לה לנפש ב' כלים שהם כתר חכמה, ויש לה נפש רוח דנפש. ועד"ז כשהגיע אור הנשמה לכלי דכתר, הוא נפש דנשמה משום שהוא כלי אחד. והנפש יורדת לבינה, והרוח עם שורש הנפש שהוא רוח דנפש יורד לכלי דחכמה. ושורש הנפש שלא נעדר מהכתר מתגדל לנשמה דנפש, ויש לו עתה לנפש נר"נ. וג' כלים. ולרוח ב' כלים שורשו שבכתר הוא רוח דרוח, ובחכמה הוא נפש דרוח. ולנשמה כלי אחד ונפש דנשמה ועד"ז כל השאר עד שהנפש באה למלכות, אז קנתה ה' כלים, ויש לה נרנח"י דנפש, נפש ממקומה עצמה, ויחנ"ר מאותם הכלים שעברה דרכם. ועד"ז אור הרוח כשבא לכתר הוא רק נפש דרוח, אלא כשבא למקומו יש לו נפש במקומו, ויח"נ מג' כלים שעבר דרכם וכו' עד"ז, הרי שכל ה' אורות נרנח"י כשהם במקומם עצמם הם נבחנים רק לנפש בלבד ושאר האורות הם מקבלים מהכלים שעברו דרכם והניחו שם שורשם.

בעקודים יצאו הכלים ממטה למעלה, תחילה כלי מלכות ולבסוף הכתר, 

בהיפך מנקודים שיצאו שם הכלים ממעלה למטה

ה) והנה כל היוד ספירות יצאו, אבל לא יצאו יחד כולם, רק תחילה יצאה בחינת מלכות מעולם העקודים, היפך מעולם הנקודים. וכמ"ש במקומו בע"ה.

תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ כשיצא היסוד בבחינת נפש, 

נתוספה ממנו הארת רוח למלכות

ו) ומלכות זו יצאה בבחינת נפש לבד, כי אין לך ספירה שאין לה בחינת נר"ן כנודע, אמנם לא יצאו עתה אלא בבחינת נפש לבד. והנה מ תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ, כאשר יצאה בחינת היסוד, נ לא נתגלה בהיסוד רק בחינת נפש לבד לעצמו, אבל ס נתוסף הארה בהמלכות שנתגלה בה בחינת רוח.

מ) פי' כי בעולם הנקודים הכלים קדמו לאורות, כי מתחילה יצאו הכלים כח"ב ז"א ומלכות מן הרשימות דפרצוף ס"ג, ואח"כ באו האורות כולם לכתר והוא נתן לחכמה ט' אורות, וחכמה נתנה לבינה ח' אורות וכו', עד שמלכות קיבלה את האור שלה לאחרונה. אבל בעקודים נעשו הכלים ע"י הזדככות בסוד הסתכלות ב' שמתחילה נזדככה בחי"ד ונעשתה כלי מלכות. ואח"כ נזדככה בחי"ג ונעשתה לכלי ז"א וכו'. הרי שכלי מלכות יצא תחילה.

נ) ואע"פ שאור היסוד הוא רוח, מ"מ אין בו אלא חלק של נפש דרוח, כי כל בחינה כשבאה לכתר, אין בה אלא נפש כנ"ל. וכן כל בחינה במקומה עצמה אין בה אלא נפש של בחינתה והשאר היא מקבלת מכלים שעברה דרכם כנ"ל.

ס) כי כשנמשך רוח למדרגה הוא נמשך בכלי דכתר, ואז יורדת נפש לכלי חכמה ושורשה שהניחה בכתר נעשה לה לרוח דנפש. ומתוך שרוח שה"ס ז"א יש לו ששה קצוות, ע"כ גם הרוח נחלק לשש מדרגות חג"ת נה"י כמ"ש והולך. וכשהגיע היסוד מן ו"ק דרוח לכלי דכתר משגת הנפש כללות של רוח דנפש. וזה אמרו, כשיצא אור היסוד לגוף, "נתוסף הארה בהמלכות שנתגלה בה בחינת רוח". וכן אח"כ, בביאת אור הבינה לגוף, נמצא מלכות מקבלת ממנו אור הנשמה, וז"א מקבל ממנו רק רוח, כנ"ל.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שכדי שיתהוה כלי, אנחנו צריכים הרגש עביות, כי בלי הרגש העביות לא יהיה כלי. כדי שיהיה הרגש כזה צריך התפשטות האור והסתלקותו שתעשה הכלי ראוי לתפקידו, שירגיש העביות שלו. כדי שיהיה האור מתפשט במדרגה אז צריך אור שלם במדרגה, ויותר מזה אור שלם דב' מקיפים ושהם יסתלקו. למה ב' מקיפים אנחנו עוד לא יודעים לגמרי. 

מדבר איתנו על עביות. צריך להבין ערך מיוחד להסתלקות האור כדי שתתקבל עביות. בשיעור קודם אמר לנו שלכאורה אפשר לחשוב באו"ח המלביש יש עביות, מכיוון שהוא כבר פועל ממטה למעלה ואולי רכש עביות בהתנגדות לקבלה. אומר שלא כי זה עדיין בראש. אולי, דבר שני, אפשר לחשוב שכבר התפשט מלמעלה למטה, ואולי בעקודים יש עביות. אומר שלא, כי האור והכלי באו כאחד ולכן אולי יש עביות אבל לא מורגשת. רק כשהסתלק המסך יש הרגשת עביות. זה בכללות. עכשיו אומר וחוזר לחוק הקודם, ומספר איך התפשטו האורות בכלים, כדי שנבין את הכלל שלמדנו – רק בהסתלקות האור יהיה הרגש עביות. צריך קודם כל ללמוד התפשטות האור לכלים. 

בשיעור היום למדנו לא לחשוב שכשחזר האור בהתפ' ב' אז ביטל הרגש העביות. כי ירד אור יותר קטן. לפרצוף עב מגיע רק אור חכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה וכיוב'. היה חסר אור ונשאר הרגש עביות. אפשר לשאול: מה יעזור שכשמסתלק האור ואח"כ יחזור. תהיה הרגשה טובה ואח"כ תיסתם העביות. אומר שחוזר אור יותר קטן. התהליך לא מתבטל במשך התיקון, כי אפשר לחשוב – אומר שבנקודות מתגלה העביות, ואח"כ יחזור האור בפרצוף הבא ותתבטל העביות. אז עם מה נישאר? אנחנו רוצים להכיר עצמנו. אומר שלא לדאוג ותהיה היכרות עצמית. בגמה"ת יחזור כל האור אבל זה תהליך מיוחד.

הבנו שלא מפריע להמשיך לגלות את העביות, גם אם יחזור האור.

עכשיו, אחרי שנרגענו מזה, בא לספר לנו התלבשות אורות בכלים ואומר כך: ההתפשטות הראשונה של העקודים, הטעמים היו רק נפש. כשיש כלי אחד יש רק נפש. כדי להבין זה טוב יותר, נכון שיש רק נפש, אבל בה יש נרנח"י דנפש כי צריכים לראות שבעקודים הכלים נעשו ע"י הזדככות המדרגה בנקודות. בהסתלקות כלי מלכות יצא תחילה. רוצה להסביר איך התפשטו האורות בכלים. כדי להבין זה צריך לדעת 3 דברים: א. התפשטות האורות בכלים. מצד זה סדר ביאת האורות – התחתונים באים תחילה. ב. לגבי הכלים – ככל שיש יותר כלים יש יותר פירוט באור שנכנס. ג. כל תחתון שעובר דרך העליון משאיר בו רושם. עד כאן יש ג הקדמות. 

יש כאן סדר שחשוב לדעת. למשל, כשמגיע רק אור הנפש לכלי דכתר בטעמים אז נאמר (ציור) שעכשיו יש את כלי הטעמים, היה בו זיווג דהכאה בראש וכעת בא ומתפשט האור לגוף. אם מתפשט בכל הע"ס שבתחילה יחולקו לה"ס – כתר, חכמה, בינה, ז"א ומלכות. כשיתפשט האור כל זה רק כלי אחד, כי רק בנקודים התחילו להיות עוד כלים. בעקודים אמר שהתפשט רק אור הנפש, אז איך וכמה ממנו התפשט? אומר שבהתחלה היה רק נפש דנפש, אח"כ, כשבא הרוח אז נהיה רוח והנפש ירדה למטה, וכשהגיע נשמה, אז הרוח ירד ובבינה אז קיבלה נפש והנפש ירדה ורוח ירדה. כשהגיע גם חיה אז נשמה ירדה לכלי דחכמה, והרוח לכלי דבינה, והנפש ירדה לכלי דז"א. נהיה חיה, נשמה, רוח, ונפש. כשיש גם כלי מלכות ז"א כשהגיע אור יחידה דנפש ואז החיה ירדה לכלי דחכמה ונשמה ירדה לכלי דרוח ורוח ירד לכלי דז"א, ונפש ירדה לכלי דמלכות. יוצא שמנפש יש כל הנרנח"י בעקודים.

אפשר לראות בציור יותר ברור (ציור) שכל זה התפשטות הטעמים במדרגה. קודם התפשט הנפש בכלי דכתר, עד שכל הנפש התפשט אז יש במצב הטעמים נרנח"י דנפש, ומצד הרוח, שלא מורגש בכלל, יש נרנח"י דרוח, וכן הלאה עד נפש דיחידה. 

כשתגיע הנקודה הראשונה אז יהיה נרנח"י דרוח ויתקבל מקיף אחד מצד הנפש. מצד כלי מלכות שהיא שלמה, כי נעשתה ראשונה, וכל הכלי שלה קיבל נרנח"י כי קיבל נפש. אבל לפני שנדבר על התפתחות הנקודות בשיעור הבא – מה שמלמד כאן זה שבגלל שיש חמישה כלים בהתחלה ולא יותר ועוד לא הנקודות, אז התקבל נרנח"י דנפש, שיורדת בכל פעם למדרגה יותר גדולה. איך זה קשור לנקודות עוד לא למדנו. 

שיעור 23 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ג עמ' רמ"ז-רמ"ח – ו מרחשון
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בפרק הקודם למדנו שרק בהסתלקות האורות בזמן הנקודות היה הרגש עביות הכלים. היות ובראש, ממטה למעלה כוח הדין לא פועל, ובגוף ממעלה למטה האור והכלי באו כאחד. לכן בהם אין הרגש עביות
2. היינו עלולים לחשוב שהתפתחות הכלים עם התפתחות יציאת הפרצופים הבאים תתבטל כי יחזרו האורות לכלים. אולם הרגש העביות לא יתבטל כי יגיעו אורות קטנים יותר ועדיין תישאר הרגש העביות
3. ההתפשטות של העקודים, דהיינו הטעמים – יצאה בבחי' נפש בלבד.
4. ג' הקדמות צריכים בענין התהוות הכלים. א' סדר ביאת האורות שבהם כל התחתון בא תחילה. ב' במספר הכלים שיש לאור, דהיינו ככל שיש יותר כלים יש יותר פירוט והתקדמות באור בבחי' נרנח"י. ג' שכל תחתון העובר בעליון מניח שורשו בעליון.
5. כאשר יש חמישה כלים בהתפשטות הראשונה אז יש לנו כל הנרנח"י דנפ"ש ונרנ"ח דרוח וכן לאה עד נפש דיחידה. היות ונפש הגיע ה' פעמים למדרגה ורוח ד' ונשמה ג' וחיה ב' ויחידה רק פעם אחת שהגיעה יחידה דנפש.
6. בשיעור הבא נלמד על המשך כניסת האורות לכלים ויחד עם זאת הסתלקות האורות רק מכלים שגמרו לקבל את כל נרנח"י הפנימיים שלהם.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב