הדף היומי בתע"ס – חלק ד | שיעור 24 עמודים רמ"ט-ר"נ

16

בס"ד

חלק ד שיעור 24 עמוד רמט

אור הרוח בא מן ו"ק דז"א, וע"כ ביסוד התחיל אור הרוח להתגלות, 

ונשתלם עם ביאת החסד דז"א

ז) וטעם הדבר, הוא לפי שסוד הרוח בא מו"ק כנודע, ולכן בבא היסוד התחיל להתגלות במלכות בחינת הרוח, ע ואינו נשלם לגמרי עד שיצאו כל הו"ק, שהוא מהיסוד עד החסד, ואז נגמר בחינת הרוח כולו של מלכות. ובבא כל אחד מהם, היה מתגלה במלכות קצה א' מבחינת הרוח, כמ"ש בזוהר תרומה.

אור פנימי

ע) כי ז"א, היא רק בחינה אחת מן ד' בחינות הנודעות, שהיא בחי"ג כנודע, אמנם יש בו ששה קצוות, הנקראים: חג"ת נה"י. וע"כ אין אור הרוח נשלם אלא אחר התלבשותו בששה כלים הללו. וזה אמרו שהארת רוח שמלכות מקבלת מז"א אינו נשלם, מטרם שיתגלו כל הו"ק שלו, כי אז נשלם ז"א.

ה' חסדים הם, חג"ת נ"ה כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ , ויסוד אינו 

חסד פרטי אלא הוא הכולל של כל ה' חסדים חג"ת נ"ה

ח) וכבר נודע, כי היסוד אינו מכלל הו"ק, כי אינם פ רק ה' חסדים מחסד עד הוד, אך צ היסוד, אינו לוקח חסד פרטי לעצמו, רק שנכללים כל הה' קצוות בו, נמצא כי בחינת כללות של הרוח, זה הוא שנתגלה במלכות כאשר בא יסוד, אבל בצאת ההוד או הנצח וכיוצא משאר ספירות אז היה מתגלה בחינת הקצוות ממש של הרוח במלכות.

אור פנימי

פ) יש כאן הבנה מקורית, שצריכים להבינה היטב. כי באמת אין יותר בכל ע"ס רק ה' בחינות, שהן: השורש שנקרא כתר, וד' הבחינות שנקראות חכמה בינה ז"א ומלכות. וה' בחינות הללו הן נבחנות עוד באור ישר עצמו. כמ"ש זה בחלק א'. ומה שאנו מבחינים בבחי"ג שש ספירות חג"ת נה"י, הנה אין כאן שום הוספה על ה' הבחינות, אלא שהם הבחן מיוחד של ה' הבחינות ההן, מבחינת התכללותן בז"א. באופן, שג' ספירות: כח"ב המקובלים בז"א, מתמעטים אצלו לבחינת ג' ספירות חג"ת, וספירת נצח שבו, הוא בחינתו עצמו, וספירת הוד שבו, היא התכללות המלכות שבז"א.

ודבר החיוב להבחן כפול של ה' הבחינות אצל ז"א ביחוד, יש בזה ענין רב. כי כללות כל האור המקובל בפרצופין נבחן לב' בחינות שהן: אור החכמה, ואור החסדים, שהמרחק ביניהן רב מאד, וכבר מובא זה בחלק א' (באו"פ פרק א' אות ה') ע"ש. והן מכונות ג"כ בשם אור ג"ר, ואור ו"ק. משום כי אור החכמה נבחן, רק בג"ס הראשונות: כתר חכמה בינה, שהם: יחידה חיה ונשמה. אבל ברוח ונפש, שהם: ז"א ומלכות, יש בהם רק אור החסדים, ואפילו בג"ר שלהם. כמ"ש בזוהר (משפטים אות תק"כ) רישא דמלכא אתתקן בחסד ובגבורה.

ומתוך, שגם הג"ס הראשונות דז"א כח"ב, הן רק בחינת אור החסדים, הנה יצא לנו הבחן מיוחד של ג' הבחינות הראשונות, מבחינת היותן רק אור החסדים. ונמצא ע"כ, ב' מינים של ג' בחינות ראשונות, או מאור חכמה, או מאור החסדים. שג' בחינות הראשונות בהיותן בחינת אור החכמה, הן נבחנות בשמות: כתר חכמה בינה. ומצד היותן מבחינת אור החסדים, הן נבחנות בשמות: חסד גבורה תפארת, דהיינו אצל ז"א, כמבואר. ולפיכך, פעם אנו מכנים לה' הבחינות: כח"ב ז"א ומלכות, והיינו בשעה שגה"ר הן אור החכמה. ופעם אנו מכנים אותם חג"ת נ"ה, או ה' חסדים והיינו בשעה שגה"ר הן מבחינת אור דחסדים לבד. ותזכור זה לכל המקומות.

ועם כל זה, אותם ה' החסדים: חג"ת נ"ה, אינם נבחנים, לה' בחינות של עביות, כמו ה' הבחינות הכוללות, כי אור דחסדים גופו אינו אלא רק בחי"ג בלבד, והוא נקרא אור רוח. באופן, שאין שום הבחן בערכי העביות בין שש הספירות חג"ת נה"י.

צ) שהרי אין כאן יותר מה' בחינות, כמ"ש בדיבור הסמוך. אכן ספירת היסוד, היא הבחן ג' מה' הבחינות הכוללות, והיינו מבחינת ההתכללות והשתוף של מדת הרחמים בדין, המובא לעיל (באו"פ ח"ד פ"א אות ד'), באופן, שה' הבחינות: חג"ת נ"ה, הם הרחמים והדין כל אחד בפני עצמו, שמצד הרחמים הם נקראים ה"ח, ומצד הדין הם נקראים ה' גבורות. ובספירת היסוד שמה מקום השיתוף דמה"ר בדין, ושמה נכללים ה' חסדים וה' הגבורות אלו באלו ונמתקים יחד, ומכאן מושפעים למלכות. וזה אמרו "אך היסוד, אינו לוקח חסד פרטי לעצמו, רק נכללים כל הה' קצוות בו" כמבואר.

כשיצא יסוד דז"א נתגלתה כללות הנפש דז"א, וכשיצא ההוד נתגלה 

קצה א' דנפש ז"א וכו', עד שנשלמו הו' קצוות

ט) והנה כל זה הוא מה שנוגע אל בחינת המלכות, אמנם מה שנוגע אל הו' קצוות דזעיר אנפין הוא באופן זה: כי בצאת היסוד, אז מתגלה בחינת כללות ה' קצוות דזעיר אנפין בבחינת נפש לבד, אך בבוא ההוד אז מתגלה קצה א' דנפש דזעיר אנפין. וכן עד שנשלמו כל הו' קצוות.

כל קצה וקצה מחג"ת נ"ה כשיצאו נתנו כללות הארת הנפש ביסוד.

אבל בה' הבחינות עצמן אין אחד מוסיף כלום לחברו

י) עוד יש ק הפרש אחד בין היסוד לה' קצוות אחרים, והוא, כאשר בא ההוד נתן כח כללותו מחדש ביסוד, בחינת נפש לבד, וכן כולם, עד שיצא החסד, וגם הוא נתן בצאתו, כח כללותו ביסוד, מה שאין כן בשאר ה' קצוות, כי בבוא אחד לא היה מוסיף שום תוספות בחבירו כלל ועיקר, כי כולם שוים, רק כאשר נשלמו כל הששה, אז נמצא, שנגמר כל הזעיר אנפין בבחינת נפש.

אור פנימי

ק) כי להיות היסוד, רק בחינת התכללות של הה' קצוות, על כן הוא מחויב להיות מושפע על ידיהם, ולפיכך בביאת כל קצה וקצה הוא מתמלא ומשתלם. מה שאין כן ה' הקצוות עצמם, שהם ה' בחינות נבדלות זו מזו כמו ה' הבחינות הכוללות, לכן אין האחד מוסיף כלום לחברו כי כל אחד ואחד מתגדר בבחינת עצמו.

סיכום: למדנו בשיעור הקודם שכל אחת מהבח' שנכנסות למדרגה בעקודים כדי שיהווה כלי, זה עיקר הלימוד בחלק ד – איך לייצר כלים. אומר שרק מבח' עקודים שמתפשט כל האור והסתלק ממנו, צריך כלל בהתהוות הכלי, שה' אורות יכנסו וגם שני מקיפים, ויסתלקו ואז יהיה כלי. אז אדע שהארה שלמה. לפני כן לא נהיה לי כלי אחרי הסתלקות ההארה. אם היתה הארה חלקית זה לא נקרא כלי. לכן צריך לראות קודם שנהייתה הארה שלמה.

בעקודים, בהתפשטות ראשונה, היתה הארה שלמה רק מבח' נפש, עוד בלי המקיפים רק כאו"פ. מבח' רוח, כיוון שהיו רק 4 כניסות, 4 בח' כלים דרוח, נכנסו רק 4 דרוח, 3 דנשמה, 2 דחיה ו1 כחיה. על זה עוד נדבר בהמשך. בשיעור זה בא ואומר – דע לך שמה שאמרתי שנכנסים 5 בח' דנפש, הן לא 5 אלא 10 וזה עיקר השיעור. למה 5 בח' הן 10? אומר, כי 5 בח' הן ע"ס, כי קו"י י.ה.ו.ה – כח"ב תו"מ, כי הת"ת מתחלקת ל6. מצד הת"ת זה אור הרוח שמתחלק ל6 – בעניין חלוקה ל6 זה עיקר הלימוד.

הלימוד הזה אומר שכל בח' מהבח' יש בה את חוק ההתכללות, או שנאמר כך – כדי ללמוד את החלוקה ל5 ולא ל6, ואח"כ נוסיף את היסוד, צריכים 3 חוקים שהם מבהירים את העניין: 1. חוק ההתכללות. 2. כל פרט מכיל את הכלל בו הוא נמצא. 3. כל חיסרון מקבל שם. 

כעת נראה: כח"ב יש בהם שלמות, כי כתר הוא שורש שלם. חכמה מקבל אור חכמה, האור והכלי מתפשטים כאחד. לבינה יש שלמות של חסדים, כולה בהשפעה, כשמתחילה להרגיש חיסרון הופכת לז"א שאינו שלם. יש בו חסדים בהארת חכמה. ומלכות לפני הצמצום מקבלת את כל האור, וגם מבח' תכונת ההשתוקקות המלאה, וגם מבח' הא"ס שמאיר בה היא שלמה. כח"ב שלמות. מלכות שלמה ורק ת"ת אינה שלמה. המסקנה היא שת"ת היא חוסר שלמות.

נחזור לכללים ונאמר: אם ת"ת יש התכללות אז מחולקת גם בכח"ב תו"מ וכך כ"א מהבח' הכלליות מחולקות. כאן קרה משהו מיוחד. 

לפי החוק השני, כ"א מהפרטים האלה יש חוסר שלמות וזה שיש חיסרון – מקבל שם. לכן כשיש חיסרון בכתר – המלכות, הכלי. השם הוא כתר. אין חיסרון פרטי לכ"א. כ"א מתנהג כמו כתר שהוא שלם. יש חיסרון כי מוגדר ככתר או כחכמה. אותו הדבר כאן – ברגע שכ"א מהפרטים יש חיסרון, צריך לקבל שם אחר. לא יכול לקרוא לכולו ת"ת אלא צריך לקרוא, כנגד הכתר – חסד, כנגד החכמה גבורה וכיוב'. נקראו בשם חדש מטעם החיסרון הפרטי, אבל הם אותו גובה קומה.

בח' שישית היא יסוד, זה כולל את כולם. למה צריך עוד בח'? כדי להעביר למלכות. כל בח' צריכה להעביר לבח' שאחריה את כל מה שחוותה. כתר צריך להעביר לחכמה. חכמה לבינה, דרך המלכות, כי המלכות עוקד את כל הבח' שלפניה. אז גם פה המלכות תעקוד הכל ותעביר ליסוד, רק שכאן א"א כי כאן היא בח' חיסרון פרטי ולא של הכלל. כל אחד מפרטיה הוא בח' שם פרטי. רק היסוד נדרש כדי לכלול את כולם ביחד. מה שלא היה צריך במקומות האחרים. יוצא שכשאני אומר שאור הרוח שיש 5 כניסות נפש נרנח"י, אומר שהן 10 כי אור הרוח שבנפש מתחלק ל-6 אז יש עשר בח'. 

שיעור 24 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ג עמ' רמ"ט-ר"נ – ז מרחשון
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בח"ד אנו למדים על התהוות הכלים לצורך כך צריך שיכנסו כל ה בחי' או"פ וב' מקיפים כדי שיסתלקו ויתהווה כלי
למדנו שרק בנפש נכנסים ה' בחי' ברוח ד בנשמה ג בחיה ב וביחיחדה אחד
3. כל הה' כניסות של נפש הן גם נקראים י' כניסות של אור כי הרוח מתחלק לשש
4. התחלקות של הת"ת לשש יש בה ב' הסברים. ולמה לחמש ומה התוספת של השישי
5. כדי להבין את התחלקות הת"ת לחמש בחי' בשמות חדשים אנו צריכים ג' חוקים:
א חוק ההתכללות
ב. כל פרט כפוף לכלל בו הוא נמצא
ג. כל חיסרון מקבל שם
6. היות ות"ת מחולקת מפאת החוק הראשון. והיות שכל בחי' שבה בעלת חיסרון מפאת החוק השני שכל ת"ת היא חוסר שלמות. ומכיוון שכל בחי' מקבלת שם חדש כי לכל בחי' יש חיסרון. לכן הם נקראים חג"ת נה"י, בהתאמה כנגד כח"ב תו"מ.
8. הבחי' הו' שהיא יסוד היא הכלל של כל בחי' קודמות כי כל בחינה כי כל בחינה מהווה פרט שלא מוסיף לפרט האחר ולכן צריך פרט כדי להעביר את ההארה למלכות מה שלא היינו צריכים בהארות האחרות

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב