הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 2 עמוד רצ"ג

227

פרק ה שיעור 2 עמוד רצג

ד) ובהיות חשק הענפים, גם הם, לקבל הארה ולינק מן השרשים, אז הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים, עולים שניהם למעלה, תחת הכתר, שעלה תחת המלכות של השרשים, ושם מקבלים הארתם ממנו. ואחר שקבלו כל צרכם, אז הכתר של הענפים, העומד שם תמיד, הנה הוא הופך עתה פניו מהם כלפי מעלה אל השרשים ואחוריו כנגד הזכר והנקבה הנזכרים.

ד) הזכר והנקבה שבכלי הכתר של הענפים העליונים: הם הרשימו דכתר עם הרשימו דבחי"ג, הכלולים בהמסך שעלה ונסתלק מהתפ"א להמלכות של ראש (כמבואר בחלק ד' פ"ד באו"פ סעיף נ' עש"ה). ואע"פ שהבחי"ד לא השאירה רשימו, וא"כ מאין יש כאן רשימו דקומת כתר. אמנם יש בכל בחינה ב' מיני רשימות כי יש בחינת רשימו דהמשכה, שהוא שייך לבחינה תחתונה של המדרגה. ויש בחינת רשימו של התלבשות האור שהיא שייך לבחינה העליונה שבקומת  המדרגה. (ועי' בזה בהסת"פ בחלק ד' אות מ"א) ויחס של ב' רשימות הללו הם כבחינות זכר ונוקבא אשר רשימו דהתלבשות, הוא בחי' זכר שברשימו, ורשימו דהמשכה, הוא בחי' נקבה שבהרשימו, ותדע, כי רק בחינת הנקבה של הרשימו דבחי"ד נעלמה, דהיינו, השייך להמלכות, אבל בחינת הזכר של הרשימו השייך לכתר, הוא נשאר וכלול בהמסך שעלה להמלכות של ראש כנ"ל.

עולים שניהם וכו' ושם מקבלים הארתם ממנו, הנה העליה נעשה על ידי הזדככות המסך שבטבור דהתפ"א, עד שנעשה זך כמו המאציל, דהיינו המלכות דראש, כי השואת הצורה מיחד את הרוחניים לאחד:  וכיון שהמסך דגוף נעשה זך כמו המסך של הראש, נבחן שעלה ונתיחד עמו במקומו לאחד. ונודע שאין הסתלקות נוהג בראש, כל עיקר. אלא המסך אשר שם, נמצא תמיד בזווג דלא פסיק עם האור העליון, ולפיכך גם המסך שעלה לשם, נכלל עמו ג"כ בהזווג שלו, ומקבל עמו יחד מהאור העליון. וזה אמרו, "שעולים שניהם וכו' תחת המלכות ושם מקבלים הארתם ממנו". דהיינו, ע"י שנכלל בהזווג העליון אשר שם. כמבואר. 

ואחר שקבלו כל צרכם, פי' עד שנעשו ראוים להתפשט, עם הארתם זו שקבלו, אל מקומם להגוף. כמ"ש לפנינו. 

הופך עתה פניו כלפי מעלה, כלומר כי נפסק הזווג השייך לאור הכתר שאז מפסיק הארתו מלהתפשט להזו"ן אשר תחתיו. וזה מכונה שאחוריו הוא כנגד הזו"ן, כי מניעת הארה, מכונה בשם אחור. וטעם הפסק הארתו, יתבאר לקמן, שהוא משום, שהגיע הזווג אל הנוקבא הכלולה בהרשימו, שהיא עביות דבחי"ג, הממשיכה, רק מקומת חכמה, של השרשים העליונים, ולא מן הכתר דשורשים, וע"כ אין אור הכתר שמתחת המלכות מקבל עוד אור בשביל הזו"ן אשר תחתיו. ואחר שנעשה הזווג דבחי' ג' הנז', הנה אז, תיכף מתפשטים הזכר והנקבה אל הגוף להכלי דכתר שיש שם כמ"ש לפנינו. ונעשה התפשטות הב' דעקודים.

ה) והטעם בזה, שהם צריכים לעלות מעלה, הוא, לפי שאלו הכלים של העקודים הם הכלים הראשונים שנאצלו כנז"ל, ולמעלה מהם לא נאצלו כלים, כי האור רב שם, ואין הכלים יכולים להתקיים שם, ולכן אם האור העליון היה נמשך למטה עד מקומם בהיותם תוך הכלים שלהם, היו הכלים מתבטלים, ולכן הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי הכתר יעלו למעלה.

ה) אלו הכלים של העקודים, הם הכלים הראשונים:  היינו, הכלים של התפשטות הא', אשר הזכר והנקבה של הכתר הנ"ל עלו משם. (עי' לעיל חלק ד' פ"א אות ה' בדברי הרב ובאו"פ). 

האור העליון היה נמשך למטה וכו' היו הכלים מתבטלים:  כלומר, אם היה מתפשט קומת כתר בחזרה אל הכלים, כמו שהיה מתחלה בטרם הסתלקותו, אז היה נמצאים הכלים שנעשו בעת הסתלקות היו חוזרים ומתבטלים, מטעם שכתב הרב לעיל חלק ד' פ"ו אות ג' ע"ש. 

הוצרך שהאורות לבדם של הזו"ן שבכלי הכתר יעלו למעלה, כי בהיות שהזו"ן דכתר הללו, שעלו למעלה ע"י המסך שנזדכך, אין להם רק עביות דבחי"ג, כנ"ל בסמוך ד"ה הזכר, ע"ש ע"כ אינם ממשיכים רק קומת חכמה, ואור החכמה מתלבש בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה וכו'. ונמצא שכל כלי חסר הרבה משיעור אור הראוי לו כי כלי הכתר, אין לו עתה, אלא אור החכמה, הנמוך ממנו הרבה. וכן כלי החכמה, אין לה אלא אור הבינה וכו', ומחמת זה, הוכר העביות שבהכלים, באופן שלא יוכלו להתבטל.

סיכום: חזרנו על השיעור הקודם, ונזכיר בקצרה שבחלק ה' מדברים מטעם התפשטות האורות של הפרצוף השני, פרצוף ע"ב, לצורך כלים ריקנים של פרצוף גלגלתא. חלק זה נקרא מטי ולא מטי – מתפשט ולא מתפשט, היות והאורות שבאו מפרצוף ע"ב להתפשט בגלגלתא מתפשטים ויוצאים שוב ושוב עשר פעמים. לכן החלק הזה נקרא מטי ולא מטי. 

עוד למדנו שבמלכות הראש ישנם כל השורשים למה שקורה אח"כ בגוף. 

לאחר הביטוש בפרצוף גלגלתא עלו רשימות ממה שהיה בגוף לראש והאור הסתלק מהמדרגה. למדנו שאור הזך שהסתלק מהמדרגה עומד מתחת לפה, דהינו מתחת לשורשים, כי בפה ישנם כל השורשים של מה שקורה בראש ומה שיהיה בגוף, כי הוא גם גורם לראש ע"י או"ח שעשה, וגם גורם למה שיהיה בכלי. יוצא שהפה הוא המקור של כל השורשים. לא פה גשמי. הפה זה המלכות של הראש שהיא השורש למחשבה והשורש להרגשה. זה מקום האני של האדם. 

אור הזך הזה עומד למטה מהפה, למטה מהשורשים. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.

בשיעור הזה בא ומוסיף לנו עוד כמה ידיעות. 

אומר, כאשר הזדככה המדרגה אז המסך שעלה למעלה השאיר ב' רשימות: ד' דהתלבשות וג' דעביות. ד' התלבשות זה זיכרון מהארה שהיתה. ג' דעביות זה איזה כח יש לי לקבל בע"מ להשפיע. למה לא נמשך ד' דעביות כי הביטוש גרם לחוויה להיות כזו שלא יכול יותר על ד'. אומר שהרשימות עלו לראש, בסדר כזה: קודם כל נקראים זכר ונקבה שעלו לראש. זה המידע שעלה לראש, נקראים זכר ונקבה, חוץ מאשר רשימות של ד' דהתלבשות וג' דעביות שיש בגוף, המסך העלה גם רשימות זכר ונקבה לראש, והם עומדים גם בראש. מסתדרים כך: הפה, ששם נמצאים כל השורשים נמצא למעלה. מעליו כל הזיווג דהכאה שהיה בראש. מתחת לפה יש אור הזך שהסתלק מהמדרגה, שהוא אור הכתר. מתחתיו יש את הזכר ד' דהתלבשות, ומתחתיו הנקבה – ג' עביות, שהן הרשימות שעלו עם המסך. סדר זה מורה שאור הזך כבר לא יכול להאיר יותר פנימה למדרגה, והוא עומד עם אחוריו כלפי מטה. עומד מאחוריו לזכר ולנקבה ומקבל מהשורשים לא את מה שעיקר אצלו, שהוא אור הכתר, אלא רק אור חכמה המאיר לזכר ולנקבה. ז"א זיווג דהכאה שעושים על השורשים הם רק על ד' ג' ולא יותר, למרות שהזיווג הוא על ד', כי נוצר באני אני חדש, שעבר חוויה בגלגלתא. החוויה משאירה רושם. הרושם זה הרשימות שעלו לראש. אז לא עובר את אותה החוויה, לא עושה מה שעשה קודם. זו המחשבה בצירוף חוויה חדשה.

עוד אומר, שהכלים האלה שנוצרו, כלי העקודים הם הכלים הראשונים שנאצלו בעולמות, כדי לשמור על ההתפתחות וההתקדמות שלנו, אז האור שמאיר חזרה לכלים הריקניים שנשארו בגלגלתא לאחר הביטוש, נשאר כלי ריקני, לא יכול להאיר בו אלא רק אור יותר קטן. נותן לנו שני טעמים למה רק אור של ג' יכול להאיר בו ולא אור של ד': 1. אם יאיר בו אור של ד' אז הוא יסתם ולא יהיה יותר רצון. לא יהיה כלי להתקדם לתכלית. 2. אין לי עביות. אין מסך ולא יכול לקבל הארה למקום הזה. 

עוד חזר על מה שנלמד בחלק ג' בתשובה רי', שאחרי שהמסך עלה למעלה והיה זיווג דהכאה, עלה למקומו ועשה התפשטות ב'. זה פחות חשוב.

נסכם מה חשוב בשיעור, כדי שיהיה סדר רציף. אומר כך: ראשית, היה זיווג דהכאה על בח' גלגלתא. היה ביטוש, האור הסתלק ונשארו כלים ריקניים ועוד הרבה כלים בתוכו של הנקודות. עשרה כלים. שנית, אומרים שהאור שהסתלק, המסך הזדכך ועלה לראש ולכן האור הסתלק. כשהמסך הזדכך ועלה לראש העלה רשימות. רשימות ד' ג'. עכשיו האור החדש שיבוא לפרצוף הבא יהיה ע"פי רשימות אלה. יאיר ד' ג' ולא יותר. אגב כך נאמר שהרשימות מסתדרות עם האור בצורה הזו, שיש שורשים, אור הזך, זכר ונקבה. בזה לא השתמשנו עדיין ונשתמש בהמשך.

רוצים לומר פה שזה היה הטעם העיקרי של הלימוד, שכל האור שיבוא לכלים ריקניים שנשארו מגלגלתא הוא רק אור חכמה ולא יותר. לכן אור חכמה יאיר בכלי כתר. אור בינה יאיר בכלי חכמה. אור חסד בכלי דבינה וכיוב', תמיד יהיה חסר קצת הארה בגוף. זה מה שלמדנו. 

שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד רצ"ג – ל' מרחשון תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. לאחר שמסתלקת הארה מגל' אחר הביטוש, אור הזך עולה ועומד מתחת הפה דראש שהוא השורש של כל ההארה הזאת
2. בזמן הזדככות המסך שעלה לראש, הוא העלה רשימות לראש. רשימות אלו נקראים זכר ונקבה, ובהתאמה – ד' דהתלבשות וג' דעביות.
3. הסדר שמסתדרים הבחינות בראש הן כדלקמן:
הפה שבו כל השורשים נמצא למעלה
מתחתיו אור הזך שהסתלק
מתחתיו הזכר שהוא ד' דהתלבשות
ומתחתיו הנקבה שהיא ג' דעביות
4. כל ההארה שיכולה להתקבל בפרצוף הבא הוא רק עפ"י הרשימות שעלו לראש, דהיינו רק ד' ו ג'.
5. יוצא מהנקודה הקודמת, שההארה שתתקבל בכלים שנוצרו בגל' תהיה תמיד עד גמר תיקון קטנה יותר מהכלי. כך שלא תאבד אותה עביות. יוצא שאור חכמה יאיר בכלי דכתר, ואור הבינה יאיר בכלי דחכמה וכן האלה עד שהמלכות יאיר בכלי דיסוד.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב