הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 7 עמודים ש"ב-ש"ג

62

חלק ה שיעור 7 עמוד שב

יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה, ואז הזכר נכלל בנוקבא, שהנוקבא מקבלת תחלה, לפי, שהיא נשתוה במעלה עם הזכר ושניהם בשוה קבלו משורש הכתר עליון, ולפי, שעתה מקבלים משורש חכמה, לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג', שבכאן, והם מקבלים ממנה ונכללים בה, בסוד אשת חיל עטרת בעלה.

יא) ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה: כלומר, שנעשה הזווג על המסך של בחי"ג של המלכות דראש בלי השתתפות עם העביות דהמשכה דבחי"ד, אשר אז האו"ח העולה ממטה למעלה, אינו משיג קומת כתר עליון, אלא רק, עד קומת חכמה העליונה של הראש. וזה אמרו "ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה". דהיינו חכמה של ראש, כנ"ל. 

הזכר נכלל בנוקבא כו' בשוה קבלו משורש הכתר עליון. פי' כי עתה שנעשה הזווג על המסך דבחי"ג שהוא ממשיך רק קומת חכמה של ראש, ונמצא שאור החכמה של ראש, התלבש בבחינת כלי דכתר של ראש, כמו שמבאר והולך וכיון שגם בראש נתכללו הכתר וחכמה זה בזה, נמשך מזה, שגם הזכר, שהוא רשימו דקומת כתר, והנקבה, שהיא בחי' רשימו דקומת חכמה, כנ"ל, נכללו גם הם זה בזה, והזכר, מקבל אור הזווג של הנקבה. וזה אמרו "כיון, שהזכר והנקבה קבלו בזווג הא' בשוה, מכתר עליון של הראש, כמו כן גם עתה אחר שבא אור החכמה לכלי דכתר של ראש, המה מקבלים ג"כ מכלי דכתר, שניהם בשוה, כמבואר. הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג' שבכאן והם מקבלים ממנה. כלומר, כי מתחלה בזווג הא' שנמשך קומת כתר של ראש, נמצא שאור הזווג היה שייך אל אור הכתר שעלה מהגוף להמלכות דראש, וכן לזכר דכלי דכתר, שהוא הרשימו דקומת כתר, אבל להנוקבא לא היה שום שייכות בזה האור דכתר עליון, להיותה הרשימו דקומת חכמה כנ"ל, ונמצא, שהנוקבא היא המקבלת מכל אלו הג' האורות, מחמת התכללותה בהם כנ"ל. אמנם עתה, שהזווג נעשה על הבחינה שלה, דהיינו בחי"ג, נמצאת הנוקבא עיקר המקבלת, מאלו הג' האורות כי שאר השנים, אין להם שייכות לקומת חכמה, אלא, שמקבלים ממנה.

יב) אמנם טעם ירידת שורש חכמה למטה במקום שורש הבינה וכו', הוא לכמה טעמים. הא' הוא, לפי כשהוא קרובה לשורש כתר אינה יכולה להאיר ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר. ועוד כי צריכה הוא להתקרב למטה, כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו כנ"ל, וזה גורם קריבת השורש אליה מדריגה א' יותר, מקרבת הזכר שבכתר אל שורשו. ועוד, כי ביארנו כי לעולם השרשים אינם נמנעים מלהשפיע למטה, בהיות התחתונים רוצים לקבל, לכן שורש הכתר אינו נמנע מלהשפיע למטה, כל זמן היות זו"ן חוץ מן הכלי שלהם, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע, ולכן כאשר תתרחק החכמה ותרד למטה במקום הבינה, אז ישאר המקום שלה פנוי, ואז, בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר, ממלא אותו מקום חלל הפנוי, אז, החכמה היא משפעת למטה, נמצא, כי אז, גם אם הכתר משפיע, אינו מבטל הארת חכמה.

יב) קרובה לשורש כתר אינה יכולה להאיר ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר: כלומר, אם לא היו יורדים המדרגות, אלא, שהיה אור הכתר בכלי דכתר ואור החכמה בכלי דחכמה וכו' הרי אז, לא היתה יכולה אור חכמה להשפיע לגוף, משום שהיא מתבטלת אז באור הכתר, כי כל ספירות התחתונות מתבטלות, ואינן נכרות כלפי ספירה העליונה שבהמדרגה. ולכן, כל מדרגה אע"פ שיש בה ע"ס אינה נקראת, רק על שם העליונה שבהם, כנודע, וע"כ, אי אפשר לאור החכמה שתתגלה למטה, אא"כ שיעשה הזווג על בחי"ג בלבד, כי אז יורדים המדרגות, ובא אור חכמה לכלי דכתר, אשר אז יהיה אור החכמה הספירה העליונה ותהיה ניכר הארתה.

זו"ן חוץ מהכלי שלהם, וא"כ אין החכמה יכולה להשפיע: כלומר כל זמן שהם בראש, נמצאים שהם בלי כלי. ולפיכך כל זמן שהמדרגות במקומם ואור כתר עליון בבחי' כלי שלו, הרי הארתו מגיע תמיד להזו"ן, ואינם מוכנים לקבל מאור אחר הקטן ממנו. וע"כ, צריכים לירידת מדרגות, שאור הכתר לא יאיר בכלי שלו, אלא אור החכמה. כנ"ל.

תתרחק החכמה ותרד למטה במקום בינה וכו' ואז ישאר המקום שלה פנוי. פירוש, שבשעה, שמדרגת חכמה יורדת למדרגת בינה נמצא מדרגה של חכמה פנויה, ואין מקום,  אחר אל אור החכמה להתלבש אם לא בכלי דכתר כי הכלי של עצמה משמשת לאור הבינה. 

בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר ממלא אותו מקום חלל הפנוי, אז החכמה משפעת למטה: פירוש, כי בעוד שאור הנמשך מהכלי דכתר, ממלא אותה מדרגת חכמה החסרה, דהיינו, שאור חכמה עצמה מתלבש שם, כנ"ל, הנה אז מדרגת החכמה משפעת למטה, ואינה בטלה באור הכתר, כנ"ל, להיותה עתה הספירה העליונה שבראש, ואין מדרגה אחרת למעלה ממנה.

יג) ואמנם ירידת החכמה למטה, לא תפסיד הארתה, בהתרחק מן המאציל מדריגה א' כנ"ל, הוא מזה הטעם, אחר היות הכתר עליון ממלא אותו מקום החלל. כי בשלמא, אם היה נשאר שם מקום פנוי וחלל, היה נפסק האור מן המאציל לחכמה, ואדרבה, היתה מפסדת החכמה, ויותר טוב היה להשאר במקומה, אמנם עתה, שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא, יש דרך ומעבר אל אור המאציל להשפיע בשורש החכמה, ואינה מפסדת כלל.

יג) לא תפסיד הארתה בהתרחק מן המאציל מדרגה א': כלומר, אחר שירד כלי דחכמה למדרגת בינה מטעם שהתלבש בה אור הבינה כנ"ל, הנה לא נעשה בזה שום הפסק בין הספירות, לסבת מדרגת חכמה החסרה שם, מטעם, שאומר להלן, כי לא נשאר שם שום חלל פנוי, בתוך המדרגות, כי הכלי דכתר, שבה התלבש אור החכמה, נמצאת שממלא מקום חסרון ההוא. וזה אמרו, "עתה שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא יש דרך ומעבר אל אור המאציל להשפיע בשורש חכמה" כלומר, שאור החכמה שמושפע מהמאציל הוא מושפע בכלי דכתר, ונמצא הכתר ממלא מקום החכמה. והבן.

סיכום: למדנו היום בעמודים שב-שג, הוספנו על הנלמד בשיעור קודם – זיווג דהתלבשות, שנקרא זיווג דזכר. 

זיווג דזכר אומר שנעשה זיווג על ד דהתלבשות. בזיווג זה היה צריך לעשות כל מיני שינויים, שאור המלכות עולה ליסוד. זה השינוי הכי גדול שהיה. בגלל שאור המלכות עלה ליסוד אז אור הזך עלה למלכות ומתחתם התלבשו ד ו-ג, כל זה בראש, בתוך הפה. רק מה, שכתר נשאר בכתר, וחכמה נשאר בחכמה. כל השורשים נשארו במקומם. כשנעשה זיווג על ד דהתלבשות האיר אור הכתר, שהוא אור מאוד מופשט. ועתה, באים לעשות את הזיווג השני. זיווג שנקרא זיווג דעביות, זיווג דנקבה. שהעיקר בו הוא ג'. ובעניין זה יש לימוד חשוב מאוד. מייד נראה מה קורה בשורשים, אבל הלימוד חשוב גם מבחינה רעיונית.

אומר לנו, אם רוצים שהנקבה תשלוט, אז צריך לתת לה מקום משלה. כשהזכר זז הצידה. אולי זה נראה לא נח לגברים, אבל יש מקום שצריך לנקבה לשלוט. היכן? כאשר צריך להתפשט לגוף. כאשר צריך לבוא למקום מעשי, אז הנקבה צריכה לשלוט. ופה למדנו שאם הזכר ימשיך לשלוט ותחת שליטתו היא תצטרך לשלוט ולא תהיה עצמאית אז היא לא תבוא לידי ביטוי, כי הצד שלה שונה משלו. היא צריכה לעמוד בנפרד. לא להבין זה לומר רק מה שהוא רוצה. לכן אמרנו שבהקשבה, כשאתה רוצה לדבר עם חברך, אתה רוצה שגם תבוא לדעה המשותפת, שים עצמך בצד. תן לו לדבר ולעמדתו לשלוט לכמה דקות בשיחה ביניכם, ואתה תתכלל בו. אתה תנסה להבין מה שהוא אומר, לראות איפה הוא צודק. ואז יכול לבוא ליחד. אם לא אז לא יהיה יחד. אותו הדבר עם ילד. אבל הילד קטן, אבל יש בו שבך אין. הוא מרגיש את החיסרון. לא אתה. אי אפשר להבין את החיסרון בלי להכנס לראש שלו ולתת לזה מקום. למשל, הילד רוצה ללמוד תופים ואתה אומר לו ללמוד פסנתר. הילד רוצה ללמוד תורה ואתה אומר שילמד אומנות כי זה יותר נחשב. האם אנחנו מוכנים לשים עצמנו בצד כדי לתת מקום לצד האחר לשלוט, גם אם נראה יותר קטן. כך זה כאן: ג' עביות עושה זיווג הד' זז הצידה. הוא הפרט והיא הכלל. 

בגלל שכך צריך לקרות אז קרו כל מיני תהליכים, ואת התהליכים האלה למדנו בפירוט ונחזור עליהם בקצרה: הכתר עכשיו, בגלל שעושים זיווג על ג' אז שורש החכמה עולה לכתר, שורש בינה עולה לחכמה, או שאפשר לומר כמו שכותב: שורש הכתר יורד לבח' חכמה. שורש החכמה יורד לבח' בינה. למה? כי עכשיו בכתר מאיר אור החכמה. צריך לוותר על הארת הכתר בכתר, ומה שיאיר בו זו רק חכמה, ובחכמה יאיר בינה. למה זה טוב? כי עכשיו אני רוצה להאיר חכמה, ותמיד הכלי הגבוה הוא זה שמאיר במדרגה, כי אם יש לי שורש יותר נמוך אז תמיד רוצה לקבל מקום יותר גבוה, כי יש עניין לקבל את האור הכי גבוה כדי לעשות נ"ר לבורא. לכן אור חכמה עולה לכלי דכתר. כי אם לא היה עולה היית מסתפק בחכמה. אומר שקטן מתבטל בפני גדול. אין לו משמעות אם לא עומד בפני עצמו. לכן הכתר מסתלק ואור החכמה מאיר בכתר. זה זיווג עביות וזה השינוי נעשה, ונותן לנו הרבה סיבות למה נעשה בצורה הזו, אבל זו הנקודה העיקרית, שכאשר עושים זיווג על עביות אז החכמה מאירה עכשיו. כששורש החכמה עלה לכתר, שורש בינה עלה לחכמה, ולא חסר פתאום שורש חכמה, בגלל שעכשיו בחכמה מאיר בינה. אלא לא חסר כי בכתר מאיר חכמה.

זו"ן ואור הכתר יקבלו מכתר זה, מחכמה. בגלל שיש השוואת צורה עם ג' דעביות השולטת כאן.

שיעור 7 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד ש"ב – ש"ג – ו' כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בזיווג דהתלבשות, שהוא זיווג דזכר, השינוי שנעשה בשורשים הי ששורש המלכות עלה ליסוד ובשאר לא היה שינוי.
2. בזיווג דזכר, השליטה היא לזכר – לד' דהתלבשות, שהוא הכלל. והחכמה או הנקבה, מתכללת בו.
3. בזיווג דנקבה, הנקבה היא הכלל והזכר מתכלל בה.מכאן אנו לומדים שאם המחשבה הפרקטית צריכה לשלוט, צריך לתת לה מקום והזכר צריך לעמוד בצד. לשים את עצמו בצד ולהיות תחת הנקבה.
דוגמה: אם יש לי רעיון שעכשיו אני רוצה להיות פרקטי,אז זה שיש לי רעיון לא זה מה ששולט. אלא איך אני מבצע. כי אם יש לי רעיון להיות ציפור וזה לא בר ביצוע אני שם את ה בצד. מי ששולט כרגע הוא איך מבצעים את זה
4. כתוצאה מכך שצריך לתת מקום לשיטה לצד הנקבה, דהיינו לג' דעביות, נעשות שינויים גם בשורשים. הכתר ירד לבחי' חכמה, דהיינו שבשורש הכתר מאיר אור החכמה וכן בשורש החכמה מאיר אור הבינה.
5. השינוי בשורשים מאפשר לסילוק אור הכתר, כך שחכמה לא תצטרך להיות מבוטלת בו, תוכל לקבל שליטה ולהאיר את תכונתה לצד הנקבה הנקראת ג' דעביות
6. כדי לעשות זיווג שלם, חייב את ב' הזיווגים. זיווג דהתלבשות כדי להתקשר לעליון, שבמקרה זה הוא גלגלתא. והזיווג דעביות, כדי להוציא בחי' חדשה שהוא פרצוף ע"ב

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב