הדף היומי בתע"ס – חלק ה' | שיעור 13 – סיכום | עמודים שי"ד-שט"ו

209

בס"ד

חלק ה שיעור 13 עמוד שיד'

ל) ונחזור לענין ראית העינים, ונאמר כי הנה עשיית כלים היה ע"י הסתכלות ראיתה והבטתה באור העקודים הנקראים נפש הנזכר, וזהו סוד הפסוק, וירא אלקים את האור כי טוב ויבדל וגו', כי הנה הרוח והנשמה, שהם אורות האזן והחוטם נקראים אור גמור, והנפש שהם עקודים היוצאים מן הפה הם נרמזים במלת "את" יתירה, במה שאמר הכתוב, את האור, ואמר כי בהיותו אלקים שהוא המאציל רואה ומביט בנפש הנקרא את, אז ויבדל וכו', שהם בחינת עשית הכלים, אשר הם המבדילים ומגבילים נותנים קצבה ושעור באורות, ומבדילים חלקיהם זה מזה כנודע.

ל) הסתכלות ראיתה והבטתה באור עקודים הנקראים נפש: הפה דראש נקרא נפש כמ"ש לפנינו. והתפשטות האור מכונה בשם הסתכלות והבטה. ולפיכך התפשטות אור העליון אל המסך שבכלי מלכות לזווג דהכאה, מכונה בשם הסתכלות והבטה בהנפש, דהיינו במסך שבמלכות כמ"ש לפנינו. 

המאציל רואה ומביט בנפש הנקרא את. כמ"ש בדיבור הסמוך, שהמסך שבכלי מלכות מכונה נפש ומכונה את. כמ"ש הרב באר היטב, לעיל (ח"ג פ"ג אות ג' עש"ה).

לא) והנה בראיה זו, יש אור ישר ואור חוזר. ובהסתכלות ראיה זו, בבחינת אור ישר, באור הנפש, היה יכולת מספיק לעשות הכלים של ג' ראשונות, אבל השבעה הכלים תחתונים לא נגמרו, אלא עד שנמשך הסתכלות אור ישר למטה עד כלי המלכות העשירית, ואח"כ חזרו שני האורות שהם אור ראית העין ואור הנפש שיצא מן הפה, ושניהם חזרו להסתלק למעלה, מלמטה למעלה, ואז בעת הסתלקותם ממטה למעלה, נעשו שבעה הכלים התחתונים בסוד האו"ח, אבל שלשה כלים הראשונים נעשו באור ישר, מלמעלה למטה, ע"י הסתכלות או"י דעינים באור הנפש כנזכר וכו'.

לא) בראיה זו, יש אור ישר ואו"ח: כי התפשטות אור העליון להפרצוף מכונה בשם ראיה. ואותו חלק האור המקובל בהפרצוף נקרא בשם אור ישר דהיינו עד כלי המלכות. ואותו חלק האור, שאינו מקובל בהפרצוף, מחמת המסך שמחזירו לאחוריו, דהיינו אותו החלק, שהיה ראוי להתלבש בהמלכות, הוא מכונה בשם אור חוזר. וזה אמרו, בראיה זו יש או"י ואו"ח. 

ובהסתכלות ראיה זו בבחינת או"י באור הנפש: היינו במלכות שנקרא נפש. ואור הנפש, היינו האור חוזר שהיא מעלה ממנה למעלה ומלביש את האור העליון, בבחינת ע"ס של ראש. וזה אמרו, היה יכולת מספיק לעשות הכלים של הג"ר. כלומר, הכלים של הע"ס דראש שהם ממטה למעלה, שהם נבחנים לשורשי כלים, כנודע.

השבעה כלים התחתונים לא נגמרו וכו' עד כלי מלכות העשירית. שנקראת מלכות דמלכות, או נפש דנפש. כי המלכות של ראש הנ"ל, שנקרא נפש או "את" היא נתפשטה בעצמה, לע"ס מינה ובה עד למלכות שלה עצמה, דהיינו מלכות דמלכות. וע"ס אלו מכונה גוף או ז"ס תחתונות. ואצל א"ק נקראים עקודים, המתפשטים מפה דא"ק עד הטבור שלו. כי המלכות של ראש נקרא פה, והמלכות דמלכות נקרא טבור. 

אור ראית העין, ואור הנפש שיצא מן הפה. היינו האור ישר ואו"ח, כי אור הראיה הוא או"י, ואור הנפש, הוא או"ח העולה מהמלכות, כנ"ל. 

ושניהם חזרו להסתלק למעלה, ממטה למעלה וכו' נעשו שבעה הכלים התחתונים בסוד האו"ח. והיינו ע"י הזדככות המסך, כמ"ש באורך לעיל בחלק ד'. שבהזדככות המסך מבחי"ד לבחי"ג, נפסק הזווג מבחי"ד, והאו"ח עם או"י דקומת כתר שבתוכו, מסתלקים ועולים למעלה, ונעשה הזווג בבחי"ג שהוא בחינת ז"א דאו"י, שהאו"ח של הזווג הזה מקשר ומלביש רק קומת חכמה. ובא אור החכמה בכלי  דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה ואור הז"א בכלי דבינה, ואור המלכות בכלי ז"א וכלי המלכות נשאר בלי אור. ואז נחשך ונתעבה כלי המלכות ונעשה אז לכלי, כנ"ל בדברי הרב אות כ"ז ע"ש. וכן אח"ז שנזדכך המסך דבחי"ג לבחי' ב' שהיא בינה דאו"י. ונסתלק האו"ח והאו"י דקומת חכמה, ונמשך קומת הבינה. שאז אור הבינה מתלבש בכלי דכתר, ואור הז"א בכלי דחכמה, ואור המלכות בכלי דבינה, ונשאר גם כלי דז"א בלי אור. הנה אז נחשך ונתעבה כלי דז"א, ונעשה עי"ז לכלי, כנ"ל, בדברי הרב. וכשנזדכך מבחי"ב לבחי' א', שהוא חכמה דאו"י, ונסתלק קומת בינה ונמשך קומת ז"א, ובא אור ז"א בכלי דכתר, ונשאר גם כלי הבינה בלי אור. הנה אז, נחשך ונתעבה גם כלי דבינה. וכו' על דרך זה. הרי שהכלים דגוף, אינם נעשים, אלא ע"י הסתלקות אור הישר ואור החוזר למעלה, כי אז הם נחשכים ומתעבים ונעשים לכלים. 

אמנם רק ב' הכלים של הז"א ושל המלכות, נגמרו לגמרי על ידי הסתלקות זו, הן חצים הפנימי לאו"פ, והן חצים החיצון לאו"מ. (כנ"ל דף שי"א באו"פ ד"ה שיתרחק עש"ה). אמנם ג' הכלים: כתר, חכמה, בינה, לא נגמרו עוד כאן בהסתלקות זו. משום שהמה חסרים עוד את חצאי דופן הכלים, החיצונים, כי לא היו להם שום עליות להשגת כלים ואורות מקיפים כנ"ל. וע"כ המה לא נגמרו זולת אחר כך בהתפ"ב, כמ"ש לפנינו. 

אבל ג' כלים הראשונים נעשו באור ישר מלמעלה למטה, ע"י הסתכלות האור ישר דעינים באור הנפש. כלומר הכלים דג"ר שהם דע"ס דראש הם נעשו ע"י התפשטות האור ישר ממעלה למטה לזווג דהכאה בהמלכות, שהמלכות העלתה  או"ח ממטה למעלה והלבישה את האור ישר דעינים. כמ"ש הרב באורך בתחלת חלק הג'. ע"ש.

לב) ונבאר עתה זו החזרה השניה של האורות איך היתה, דע, כי אין חזרתם עתה פעם שנית כמו ירידתם בפעם ראשונה, כי אז ירדו כולם למקומם כל היוד אורות, אבל בחזרת ירידה זו השנית, אלו ירדו כולם למקומם, היו כל הכלים אשר נעשו כבר ע"י הסתלקותם, חוזרים להתבטל כבראשונה, כי לא יכלו לסבול האורות שלהם, כמו שאירע להם אז, ולכן הוצרך, שהאור העליון שבכלם, שהוא הכתר, שהוא גדול ושקול ככל הט' אורות יחד כלם, שישאר למעלה תמיד דבוק בשרשו, המאציל אותו, והוא תוך הפה של א"ק.

לג) ולא חזרו לצאת משם ולירד להתפשט למטה רק ט' אורות התחתונים בלבד, ונתפשטו באופן זה: אור החכמה נכנס בכלי של הכתר, ואור של הבינה נכנס בכלי של החכמה וכו', עד שנמצא, כי אור המלכות נכנס בכלי היסוד, והנה עתה, יש שני שינוים, מאשר היה בראשונה, כי עתה אור הגדול יותר מכל הט' ביחד, שהוא הכתר, נשאר למעלה בשרשו, ועוד, כי הנה כלי הכתר, אע"פ שאין בו כח לסבול האור הגדול שלו עצמו, הנה יוכל לסבול אור החכמה שהוא קטן מאד מן הכתר, ועד"ז, בכל שאר הספירות. ולשתי סבות הנ"ל, יש יכולת וכח עתה באלו הכלים לסבול האור שלהם, ולא יחזרו להתבטל כבראשונה.

לד) ואע"פ שאנו עתידים לבאר לקמן, כי כל הט' אורות התחתונים, נכנסים יחד תוך כלי הכתר, ואח"כ נשאר בתוכו אור החכמה לבדו, ואח"כ יורדים ח' אורות אחרים, ונכנסים לתוך הכלי של הבינה, וכן עד"ז כולם. הנה אין דבר זה לא מעלה ולא מוריד. כי כלל גדול בידינו, כי העליון גדול מכל מה שלמטה ממנו, א"כ גם כשיכנסו ט' אורות יחד בכלי הכתר, כל השמנה תחתונים אינם נערכים למאומה, בערך אור החכמה, שהיא עליונה מכולם, והיא האצילה אותם. וכבר נתבאר, כי אור החכמה יוכל לסובלו הכלי של הכתר להיותו בחינה יותר עליונה, א"כ מכ"ש הוא שיסבול גם את שאר הח' אורות שתחתיו. ועד"ז הוא בשאר הכלים, כי כיון, שאין אור המיוחד לכלי ההוא נכנם בו, אלא אור קטן זולתו, לכן יוכלו לסבול האורות ולא יתבטלו כבראשונה.

 

סיכום: לאחר שלמדנו בשיעור קודם שכלי גמור נעשה ע"י התפשטות נרנח"י והסתלקות, התפשטות של ב' או"מ – חיה ויחידה, והסתלקותם, אז נהיה כלי גמור. את האו"פ צריך לפנימיות הכלי ואת המקיף לדפני הכלים. זה מה שלמדנו בשיעור קודם.

בשיעור זה מזכיר לנו באופן כללי מה קרה כאן, והתחיל לבאר את כל עניין התפשטות והסתלקות, ובתוך כדי כך הראה לנו כמה דברים שאנחנו כבר יודעים, אבל רוצה להזכיר לנו.

אין חידוש, רק סדר לימוד, כדי שנתרגל למה שכתוב בכתבי הארי.

אומר לנו בכתבי הארי הקדוש, באות לא', שיש מה שקורא לזה ראיה והבטה, ובלב' אור הנפש, וכו'. אומר שאור עליון התפשט, זה נקרא שהביט, או הסתכל, ואח"כ היה או"ח שדחה את האור – אור הנפש. למה קורא לו כך כי המלכות נקראת נפש, וכשהיא דחקה את האור למעלה בסוד או"ח, אז היא נקראת הנפש. אח"כ עשתה או"ח המלביש בראש המלביש או"י וזה עשתה כלים דראש, אז מה עשה כלים דראש הנקרא כלים דהסתכלות. זה לא עשה כלים דגוף. לזה צריך עוד תנועת התפשטות מלמטה למעלה.

בעולם א"ק התנועה מתרחשת ממילא, אבל אנחנו קוראים לזה התפשטות מיני ובה, כלומר שהמלכות מתרחבת, היא גמישה, כדי לקבל את אותה הארה מלמעלה למטה, להוציא מה שקרה בראש מהכח אל הפועל, וצורה זו שלה מגדירה את הגוף הזה כז"ת שהן בח' הגוף. יוצא שיש ג' ספירות עליונות וז"ת. ג' העליונות הן בח' כתר, חכמה ובינה של הראש וז"ת נקראות ז' ספ' של גוף.

לאחר מכן אומר לנו שהספירות האלה של הגוף יוצאות באמת, לא די בהתפשטות הראשונה מלמעלה למטה, אלא צריך גם שיהיה את כל התהליך שלמדנו שהוא תהליך הנקודות. הרחיב פה באו"פ את כל תהליך הנקודות – מזדכך, מגיע אור יותר קטן והכלי התחתון נעשה כלי.

מספר איך מלכות נעשתה כלי, אח"כ הז"א נעשה כלי וכיוב, אומר שאלה כלים אבל לא גמורים. כדי שיהיו גמורים צריך או"מ שבונה את דפני הכלים, ואז הם בח' כלים גמורים. אם כך, רק כלי ז"א וכלי מלכות, רק הם נעשו כלים גמורים, וג' כלים של הגוף, של בינה, חכמה וכתר לא נעשו כלים. הם יעשו כלים כאשר יתפשט האור העליון בפרצוף ע"ב למדרגה, אז יעשו כלים. נלמד איך בהמשך. 

עוד אומר, נושא שני – שכאשר יבוא ויתפשט התפשטות ב' שנקראת ע"ב פנימי או חיצון. פנימי זה מה שגלגלתא עשה זיווג על ג' והתפשט לגוף. נקרא ע"ב הפנימי. ויש גם ע"ב החיצון. כאשר התפשטו אורות אלה למדרגה אז מספר דבר שידענו – שאור הכתר לא יכול היה להתפשט חזרה למדרגה. אור הכתר שהיה במדרגה קודם, נשאר בחוץ. לא יכול להתפשט למדרגה, כמו שראינו (ציור) אור הזך שהוא אור הכתר, נשאר מחוץ למדרגה, מתחת לשורש, לפה אבל מעל הגוף.

אומר שאם בא לעשות זיווג בפרצוף ע"ב הפנימי ויתפשט שוב אור הכתר אז יתבטלו הכלים. גם אי אפשר שיתפשט כי אין לו מסך על בחיד'. עביות של מסך הזדככה ע"י הביטוש ויורד רק אור החכמה לכלי דכתר. עכשיו אומר שאור החכמה יורד לכלי דכתר ואור הבינה לכלי דחכמה, ואור החסד ירד לכלי דבינה וכן הלאה, עד שאור המלכות יהיה בכלי יסוד.

אומר עוד, לא קורה בדיוק כך, זה רק שיחה כללית ויש הרבה תהליכים שאותם נלמד ונקראים 'מטי ולא מטי', שבאמת מה שקרה בהתחלה התפשטו כל ט' אורות – חכמה, בינה, חסד וכו' כולם בכלי דכתר, שיכול לסבול את זה כי זה אור יותר קטן מכלי הכתר. אח"כ הסתלק וחזר רק אור הבינה ואח"כ הסתלק וכו', את התהליך הזה נלמד בהמשך.

למדנו היום חזרה כללית על כך שבזיווג דהכאה נעשה ע"ס דראש וז' דגוף. חזר והזכיר שהכלים היחידים שנעשו הם של ז"א ומלכות, ואמר שהאור החדש שמגיע הוא של חכמה ויש תהליך של מטי ולא מטי. 

אין תגובות

להגיב