הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 12 עמודים שי"ב-שי"ג – סיכום

178

בס"ד

חלק ה שיעור 12 עמוד שיב'

*       כז) ודע כי כל הכלים האלו לא  נתעבו ונתהוו כלים, אלא, אחר הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פניו מן הכלי, לפי שאע"פ שאור העליון של כלי הכתר נסתלק מתוכו ועלה אל המאציל, כיון שעלה במקומו אור החכמה, אין כלי הכתר מתעבה ונתגשם, וכן על ד"ז בכל שאר האורות, ונמצא כי כיון שנתבאר למעלה בדרוש הקודם לזה, כי אור הכתר של עקודים מסתלק ראשון לכולם ואור המלכות מסתלק אחרון מכולם, נמצא כי אין מתחיל להיות נעשה בחי' כלי, אלא מלמטה למעלה, וכלי המלכות קידם להעשות תחלת כולם. לפי, שכיון שאור המלכות מסתלק באחרונה, הנה בהיותה מסתלקת מתוך הכלי שלה עצמה, אין הכלי מתעבה עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלי שלה, ואז התשעה כלים עליונים עדיין יש בהם אור, אע"פ שאין לשום אחד מהם בחינת חלק האור המגיע לחלקו ממש, ולכן אינם מתעבים ונגשמים, אבל כלי המלכות, שנתרוקנה מן האור שלה לגמרי, וגם אין אור אחר למטה ממנה שיעלה בתוכה, לכן היא מתעבת ונעשת כלי, אבל אינה מתעבת לגמרי, עד שיתרחק האור ממנה לגמרי, ג' מדרגות וכו'. וטעם הדבר יובן עם הנזכר, כי כל פחות משלשה כלבוד דמי, ולכן אחר שנתרחק האור ג' מדרגות שלימות, אז נחשך הכלי לגמרי ונגמרה עשיתו.

* שער הקדמות סוף דרוש ב' בעלם עקודים.

כז) שיתרחק האור ממנו ג' מדרגות: כי אין הכלי נעשה אלא ע"י הסתלקות האור ממנה לגמרי, הן או"פ והן או"מ. ונודע כי עד ב' מדרגות מקבל הכלי עדיין או"מ, וע"כ אינו נעשה כלי עד שיתרחק ממנו האור ג' מדרגות. כי למשל הכלי דז"א, בעת שאור ז"א מסתלק מהכלי ועולה לבינה אין זה נחשב עוד לריחוק מדרגה, כי מקבל עוד יחידה דאו"פ, אלא רק בעת שמתרחק ועולה לחכמה, מתרחק מהכלי מדרגה אחת, ומקבל או"מ הא', ואח"כ כשמתרחק ב' מדרגות ועולה לכתר, הרי מקבל עוד האו"מ הב'. והנה הכלי עוד לא נחשך לנמרי, עד שמסתלק גם מהכתר אל המאציל, אשר אז אין הכלי משיג שום אור והוא נגמר. 

וכן הכלי מלכות, כשמתרחק ממנה האור מדרגה אחת, דהיינו כשעולה אור המלכות לז"א, הנה עדיין מקבלת או"מ הא' וכשמתרחק ב' מדרגות, דהיינו בעת שעולה לבינה, הנה עדיין מקבלת או"מ הב', אלא בשעה שאור המלכות עולה לחכמה. שהיא מדרגה הג', כבר אין מקבלת עוד שום הארה. ואז נחשך הכלי מלכות ונגמר. 

וע"כ מבינה ולמעלה לא נגמרו הכלים. כי אפילו בעלות אור הבינה להכתר, הרי הבינה מקבלת עוד היחידה דאו"פ, שאין זה נבחן כלל לריחוק מדרגה. ומכ"ש הכתר והחכמה. ועי' כל זה בדברי הרב לעיל (ח"ד פ"ו אות טו) ובכל ההמשך שם. 

ומלבד הנ"ל, יש עוד תנאי לגמר כלי, שהוא השלמת חצי דופן החיצון בהכלי הנ"ל בדברי הרב (ח"ד פ"ד אות ג') שכל עוד שאין חצי דופן החיצון בכלי השייך לקבלת מקיפים, אין הכלי נשלמת. והנה הכלים דג"ר לא השיגו בעת עליתם למאציל שום אורות מקיפים כמ"ש שם, בדברי הרב, ונמצאים הכלים דג"ר שהמה חסרים מחצי דופן החיצון של הכלים שלהם, וע"כ לא נגמרו אלא אח"כ בהתפשטות הב'. כדברי הרב כאן.

כח) ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות ונתעלה בשורשה שהוא תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתונים, שהם מחסד ועד המלכות, ונמצא כי גמר מלאכתם היה על ידי הסתלקות האורות, ובעת הסתלקותם נעשו כלים שלהם, אבל ג' כלים עליונים של כתר חכמה בינה לא נגמרה מלאכתם, לפי שעדיין לא נתרחקו ג' מדרגות גמורות מן אור המלכות שעלתה במאציל, כנ"ל. אמנם, גמר מלאכתם היה אח"כ, בעת שחזרו האורות לירד ירידה שניה לתוך הכלים הנ"ל כמ"ש בע"ה.

כח) גמר מלאכתם היה, אח"כ, כעת שחזרו האורות לירד ירידה שניה: כי אז נגמר חיצוניות הכלי שלהם, וגם האורות נתקטנו שם בקביעות, כי בא רק אור החכמה לכלי דכתר,  ואור בינה לכלי דחכמה, וכו', ובזה נגמרו בחי' הכלים שלהם.

כט) עוד נוסיף ביאור בענין עשית אלו הכלים, הנה נתבאר בדרוש הקודם, כי שלשה מיני אורות, שיצאו מאח"פ דא"ק, הם בחינת נר"ן, והם מתלבשים זה בזה כנ"ל, ואמנם אור היוצא מן העינים דא"ק, נקרא נשמה לנשמה הנקראת חיה, ומקומה שם למעלה בעין, אבל היא מתפשטת למטה, כמו שנבאר. והוא כי במקומה עומד בבחינת אור מקיף אליהם, וממנה מתפשטת למטה, אור מועט דק מאד, הנקרא ראיה. ואינה הבל גמור, כמו ההבלים היוצאים מן האח"פ, שהם הבלים גמורים מוחשים ומורגשים, ולהיותו אור דק מאד וחלש, לכן ממנו נעשו בחינת הכלים של העקודים היוצאים מן הפה, ולא נעשו אורות, לפי שהוא אור חלש כנ"ל. אבל אור האח"פ, אלו לא היו בחינת הבל ממש ומורגש, אפילו בחינת כלים, לא היו יכולים להעשות, להיותם, אורות יותר תחתונים מאור העינים, ולכן יצאו בבחינת הבל ממשי ומורגש, ולכן נעשו בחינות אורות הנקראים נר"ן כנזכר.

כט) אורות שיצאו מאח"פ דא"ק, הם בחינות נר"ן: כבר נתבאר זה בדברי הרב לעיל (ח"ד פ"ו אות ו') ובההמשך שם וע"ש באו"פ. אור היוצא מהעינים וכו' ומקומה שם למעלה בעין וכו' בבחי'  או"מ. היינו, בחינת או"מ דיחידה לז"א, אבל לנוקבא, אינו מגיע כלל אפילו מבחינת או"מ. כדברי הרב (ח"ד פ"ו אות י"ז) וע"ש באו"פ. 

אור מועט דק מאד הנקרא ראיה, ואינה הבל גמור, כמו ההבלים היוצאים מאח"פ, שהם הבלים גמורים: האו"ח המתפשט ממעלה למטה עם או"י שבתוכו לע"ס שנקרא גוף, מכונה בשם "הבל" להיותו יוצא, מזווג דהכאה בעביות שבהמסך. ואם העביות מרובה, נמצא או"ח יותר גדול והקומה יותר גדולה כנודע. ולפיכך, עד בחי"ב נבחן, אשר העביות שהמסך מספיק להעלות או"ח להמשיך האור ממטה למעלה, בשיעור מספיק, שיתפשט אח"כ גם ממעלה למטה לבחינת גוף, והאו"ח מכונה משום זה הבל גמור. אבל העביות מבחי"א שנקרא עינים, הנה העביות דבחינה ההיא דק וחלש מאד, ואינו הבל גמור שיוכל להתפשט ג"כ ממעלה למטה, וע"כ אין מגיע ממנו אור לתוך הגוף.

וזה אמרו, ולהיותו אור דק וחלש לכן, ממנו נעשו בחינת הכלים של העקודים, ולא נעשו אורות. כלומר שאנו מבחינים באור העינים רק בחי' האו"י שבו, שהוא, בחינת עצמות אור העושה זווג דהכאה בהאורות דאח"פ ומוציא הכלים בשבילם, כמו שמבאר לפנינו. אבל בו עצמו אין הזווג מספיק להוציא קומת אור להגוף, כמו האח"פ אלא רק בבחינת אור חלש.

סיכום: היום למדנו חוק, שכדי לעשות כלי, שתישאר בך השתוקקות שלא תהיה הארה. שתהיה רעב או מסוקרן ממש, אז צריכים לקחת לך הכל, אפילו את האו"מ. ז"א שצריך שהאור קודם כל יתקבל אצלך ואח"כ יתרחק כולל המקיפים, ואז תהיה השתוקקות מספיק חזקה לאור הזה. 

מבח' טכנית זה אומר, הלימוד, שכל הנרנח"י יאירו בכלי, ולמדנו שלכל כלי יש ה' פנימים וב' מקיפים וגם שהמקיפים יאירו ואח"כ יסתלקו.

כשאני מרגיש משהו, למשל קראתי ספר, ואני מרגיש תענוג גדול מהספר. זה נקרא שקיבלתי או"פ על אותו ספר. עכשיו אומר, בסדר, אני רוצה לראות, להרגיש את ההשתוקקות לספר. שם את הספר בצד. עכשיו יש לי שאלות על הספר, וזה עונה לי על שאלות כמו למה ללמוד ספר זה בכלל? וגם ההארה מזה הסתלקה. יש שאלות יותר גבוהות על השלכות רחוקות מהספר הזה, וגם זה היתה הארה והסתלקה. עכשיו נוצר געגוע גדול, כי יודע שמהספר היו השלכות לדברים אחרים. אלה אורות מקיפים. כמו סיבות בגללן נכון לקרוא ספר. למשל, קראתי ספר על זוגיות שהראה לי שבזוגיות, למה התחתנו, למה באנו לקשר? כדי ליצור פירגון הדדי, אהבה, יחד, רגש, להחליף תובנות מחשבתיות. אלה הסיבות לקשר, ופתאום אני רואה שהקשר כרגע לא קיים. לא מרגיש את הקשר. אישתי הלכה לעבודה וגם אני, וגם אני יודע שהיו לקשר השלכות. זה השפיע על הילדים שהתחנכו טוב יותר, והשפיע גם על המצב הבריאותי שלי. פתאום רואה שהדברים הללו גם מתרחקים ממני. גם המצב הבריאותי לא טוב. גם הקשר עם הילדים התקלקל וגם לא מרגיש את הקשר. אז הכלי שלם, כשיש את ההשלכות מתוך האו"פ שהיה וגם המקיפים שהאירו. זה נקרא דופני הכלים – הסיבות שמחזיקות את הרצון הפנימי. למדנו בחלק ד' שהאורות המקיפים נדרשים להחזיק את דפני הכלי. כדי שיהיה כלי שלם צריך גם את הסיבות. רוצה את הזוגיות, כי זה משפיע גם על דברים אחרים בחיים. יכול להגיד שמקשר לבורא, נותן יותר נחת בלימוד, מסיט מחשבות על דברים אחרים. אז זה עושה לי קשר טוב. אז רואה שגם זה הסתלק ממני אז רואה שפתאום קשור לבורא, פחות מרוכז בלימוד. רוצה יותר דברים חיצונים, אז רואה שזה הריפוד של הקשר. דופן הקשר. בקיצור, אם הבנו את המשל או לא, זה פחות חשוב. הנקודה הפנימית אומרת שכל כלי צריך ה' פנימים וב' מקיפים. בהתפשטות האורות והסתלקותם מגלגלתא נוצרו כלים.

עיקר מה שלמדנו היום, שבהתפשטות והסתלקות האורות מגלגלתא נוצרו ב' כלים – מלכות וז"א. זהו. כי רק בהם נוצרה מציאות של התפשטות האור והסתלקותו, הן פנימים והן מקיפים, עושה את הכלי ראוי לתפקידו. כי הסדר הוא שבכניסת האורות צריך שיכנסו כל הנרנח"י. לכלי המלכות נכנסו כולם. כשהסתלק המדרגה שהאיר, כל המלכות היתה נרנח"י דנפש, אבל ברוח שהאיר, האיר רק נרנ"ח דרוח. כשיצא נקודה ראשונה היתה תוספת אור, כי עוד אור התפשט. אור הרוח קיבל תוספת נרנח"י דרוח, ובמצב הזה שהיה בנקודה הראשונה הסתלק כל האו"פ – כל הנרנח"י דנפש והאיר מקיף אחד לכלי המלכות. כשהסתלק נק' שניה האיר מקיף ב' למלכות, כשהסתלק השלישי, הסתלקו גם המקיפים מהמלכות, אז המלכות נהיתה כלי. אותה דוגמא לז"א שהסתלק מהכתר נהיה כלי לכתר, אבל ב, א ו-ד' – בינה חכמה וכתר עוד לא נעשה כלי. יעשה כלי בהתפב' כשיבוא אור לכלים הריקנים אז יעשה כלי, אנחנו עדיין לא יודעים איך.

למדנו היום, שבהתפשטות והסתלקות רק מלכות וז"א נעשו כלים. ז' כלים, כי ז"א כולל שישה. 

שיעור 12 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד שי"ב – שי"ג – י"ב כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור זה למדנו על הכלים הנוצרים בגל' בזמן התפשטות והסתלקות האורות
2. התפשטות האור והסתלקותו הן מבחי' פנימי והן מבחי' מקיף עושה את הכלי ראוי לתפקידו
3. האורות המקיפים חשובים כי הם מייצרים את דופני הכלים שנותנים חיזוק לכלי, ולכן גם בהם צריך התפשטות והסתלקות.
4. הכלים היחידים שנוצרו בהתפשטות והסתלקות א' הם כלי מלכות וכלי ז"א, היות ורק בהם התקיימו התנאים שנאמרו לעיל.
5. הכלים של בינה חכמה וכתר יעשו בהתפשטות ב'. בהמשך נלמד כיצד.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב