הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 22 עמוד שכ"ט- ש"ל

132

חלק ה שיעור 22 עמוד שכט'

מא) אחר כך חזר להיות לא מטי בכתר, ואז הוא מטי בחכמה, ואז הבינה היה ראוי להיות נשארת שם בחכמה כבתחלה, אך מחמת אור החסד אשר במקומה, לכן, יורדת להיות שם עמו. וזהו כי חפץ חסד הוא, וכבר ידעת, כי הבינה נקרא הוא. וכאשר ירדה הבינה במקומה, אז החסד אין צריך אליה, ויורד למקומו. ונקרא מטי בחסד ואז עולה אור הגבורה בחסד, וזה נקרא לא מטי בגבורה, ואז הופכת כלי הגבורה פניה למטה, ונותנת הה' אורות למטה בת"ת. וזה נקרא מטי בת"ת.

מא) לא מטי בכתר וכו': כי חזר ונזדכך עביות דבחי"ג דנקבה ובחי"ד דזכר שבכלי דכתר, שאז נסתלק הזו"ן דכתר לשורשוואז הפך פניו למטה, דהיינו, שביטל את פנים שלו. והאחורים נעשו לפנים כנ"ל. ואז נתן את השארית שבו, שהוא העביות דבחי"ג דזכר ובחי"ב דנקבה אל הכלי דחכמה. ואז הוא מטי בחכמה. 

ואז הבינה היה ראוי להיות נשארת שם בחכמה כבתחילה. כי אחר ששב הפנים למקומו בהחכמה הנה תיכף חוזרים החו"ב למדרגה אחת, שאז הבינה בכלי דחכמה כנ"ל. אמנם כאן לא נשאר כך, כי החכמה הפכה פניה למטה ואחוריה  למעלה והחזירה את הזו"ן דבינה אל הכלי דבינה, וחזרו ונתחלקו לב' פרצופין. והבן זה היטב. כי מתחילה בעת שקבל הכלי דחכמה, את האורות זו"ן שלה, ושב הפנים של החכמה על מקומו, כבתחלה, הנה אז ודאי שהבינה וחכמה נתחברו ונעשו לכלי אחד, מטעם הנ"ל, אצל לידת גדלות החסד, עש"ה. כי כן גם כאן, שהחסד היא בכלי בינה שנתחבר לכלי דחכמה, הריהו מקבל שוב הארת החכמה כבתחלה, ונמצא שוב שהחסד נתגדל ואינו צריך לאמו. אבל אי אפשר לו עוד לירד מעצמו אל כלי שלו, זולת על ידי השפעת הבינה. לכן הוצרך החכמה להחזיר את זו"ן דבינה לכלי דבינה, כי אז גם הבינה מחזרת פניה למטה, ומחזירה את אור החסד למקומו להכלי שלו. 

אך מחמת אור החסד אשר במקומה לכן יורדת להיות שם עמו. כלומר, כי אם שהבינה נשארה מחוברת בכלי דחכמה, אז היה נשאר החסד במקומה, ולא היה יורד להכלי דחסד שלו, כנ"ל בדיבור הסמוך. וע"ש.

כי חפץ חסד הוא. כי זה כל תכונתה של הבינה, שהיא חושקת בחסדים יותר מלאור החכמה, וזה הגרם להזדככות עביות דבחי"ג דזכר דחכמה אל בחי' ב', ואח"ז, הבחי"ב דבינה לבחי"א, שהאור שלו הוא אורדחסדים. ואז היא נמצאת פב"פ עם הכלי דחסד, ואז נותנת את אור החסד בחזרה אל הכלי דחסד. כנ"ל באורך. וזה אמרו "כאשר ירדה הבינה למקומה, אז החסד אין צריך אליה, ויורד למקומו" כי אחר שכבר קבל הארת חכמה, מעת שהכלי דבינה וכלי דחכמה היו מחוברים יחד כנ"ל, כבר אין צריך עוד ליניקת הכלי דבינה, וע"כ הוא יורד למקומו.

לא מטי בגבורה, ואז, הופכת כלי הגבורה פניה למטה. כי כל התחלקות הגבורה מהחסד, היתה מחמת הב' מרחקים, דהיינו, מחמת חזרת הזו"ן דכתר למקומם, שהאחורים שלהם עכבו את אור החכמה מהכלי דחכמה, ואז נפסק הארת החכמה מהחסד לכן הפך פניו למטה, ונתן בחינת ו"ק אל הגבורה, כנ"ל, ולפיכך, עתה, שהחסד השיג שוב את הג"ר שלו, נמצא מאליו אשר בחינת אור גבורה שנפרד מהג"ר, חזר שוב להכלי דחסד כבתחלה, מטרם שנפרדו. 

וראה והבן, שהדבר דומה לגמרי לדרכי הכלים דחכמה ובינה הנ"ל, כי כמו שהתחלקות האורות דזו"ן דחכמה וזו"ן דבינה, נעשו בסבת הפיכת אחורים דכלי דחכמה, שפירושו שהחכמה עזבה השפעת הג"ר שלה, והשפיעה רק ו"ק, שהם בחינת הזו"ן דכלי דבינה, כן האורות דחסד וגבורה נתחלקו מכח הפיכת פנים דכלי דחסד, שאחר שנמנע ממנו הארת הג"ר, מכח ב' המרחקים, הפך פניו, והשפיע ו"ק בלי ג"ר, שהוא האור של הגבורה, כנ"ל. וכמו שאחר שלא מטי בכתר ונתבטל כח אחור שלו והחזיר אור החכמה לכלי דחכמה אשר אז שב הפנים של חכמה על מקומו כבתחלה, ובזה חזרו ונתיחדו האורות דזו"ן דחכמה וזו"ן דבינה לפרצוף אחד, כנ"ל. אותו הדבר הוא גם כאן כי אחר שהחסד השיג הארת החכמה, מעת היותו בכלי דבינה בזמן חיבורה עם החכמה, כנ"ל, וחזר עם הגדלות למקומו שאז שב הפנים שלו כבתחלה, הנה נמצאים מתיחדים בזה האורות של חסד וגבורה לאור אחד. וכל זה הוא מטעם שאין האור מתחלק לג"ר וו"ק אלא משום איזה גורם שמכריחו להדבר, לכן תכף בזה הרגע שנתבטל הגורם, המה חוזרים לאור אחד כבתחלה. 

וזה אמרו "לא מטי בגבורה, ואז הופכת כלי גבורה פניה למטה ונותנת ה' אורות למטה בת"ת". כי בעת שאור הגבורה מתחבר עם אור החסד לאחד, הרי החיבור הזה פועל ג"כ על הכלים שלהם, וכיון שהכלי דגבורה נתחברה עם הכלי דחסד, הרי, החזירה בזה את פניה למטה, כי בטלה הפנים שלה, שהיה מעכב על השפעת ג"ר, והחזירה אחוריה למעלה, דהיינו שפנתה להשפיע הארת ג"ר כמו הכלי דחסד. ואז השפיעה את השארית שלה, המיוחס אל הת"ת, להכלי דת"ת, ומקבל גם הת"ת הארת ג"ר. וז"ס שהת"ת נקרא ו' עם ראש, שהוראתו הוא אותו הארת ג"ר, שמקבל ע"י השפעת אור הגבורה, בעת שהגבורה מחובר לאחד עם אור החסד. ובזה תבין, המובא בכמה מקומות, שהת"ת הוא ממוזג מחסד וגבורה יחד, והיינו כנ"ל, שהוא מקבל שארית אור הגבורה, מעת היותו מחובר לאחד עם אור החסד. והבן זה.

סיכום: היום לומדים על מטי בת"ת. אחרי שלמדנו בשלב ראשון מטי בכתר, היה ביטוש, נהיה לא מטי בכתר מטי בחכמה. המשיך להזדכך חכמה מג' דהתלבשות שלו בהתחלה לבד על סמך המדרגה הכללית, נשאר ב' ב'. עשה זיווג ב' ב' נתן רשימה של ב' דהתלבשות לב', והוא מכוחו עצמו ב' דעביות וגם הוא עשה זיווג על ב' ב'. זה היה מטי בחכמה ב' ב' וגם לבינה היה ב' ב'. המשיך להזדכך לב' א', והג' דהתלבשות שעלה למעלה לכתר ועורר אותו שוב לעשות זיווג על ד' ג'. עשה זיווג זה ואז נהיה מטי בכתר לא מטי בחכמה מטי בבינה כי נתן לו חסדים. אח"כ שוב הזדכך ונהיה מטי בחכמה, ויחד עם זה, לפני כן מה שקרה זה שהוא הזדכך מג' אח"כ גם מהב' ונתן א' לבינה, אבל היה לה רק חסדים אז לא יכולה היתה להוליד א'. אח"כ היה מטי בחכמה והב' הצטרפה אליו כי שניהם מדרגה אחת. שניהם ב' שניהם באו מבינה ולכן הצטרפו למדרגה אחת שקיבלה חכמה, ואז גם א' שבתוכה קיבל חכמה ואז א' נולד. אח"כ היה שוב ביטוש, שוב הזדככה החכמה ואז שוב א' חזר לבינה נהיה ו"ק ונהיה חכמה.

עכשיו יש מטי בגבורה, ועכשיו המצב הכללי הוא מטי בכתר, לא מטי בחכמה, מטי בבינה, לא מטי בחסד. מטי בגבורה. כי מאיר כרגע ו"ק חסדים. מטי בכתר זה ו"ק מטי בחכמה זה ג"ר, אז כשבחכמה בינה מצטרפת ובחכמה נפרדת ממנו. עכשיו מתחילה תנועה. אם מטי בכתר שוב מזדכך, ביטוש. אחרי הביטוש נהיה מטי בחכמה על ג' ב'. אם יש מטי בחכמה על ג' ב' אז בינה שאגב א' נמצא בתוכה, היא מצטרפת לחכמה לפרצוף אחד ואז הא' שנמצא בתוכה מקבל הארת חכמה. וגם בינה מקבלת הארת חכמה. אחרי שבינה קיבלה חכמה למדרגה של א' שבתוכה, חוזרת למקומה, נקרא שמזדככת מג' דהתלבשות וחוזרת לטבע שלה, חפץ חסד. כל מה שעלתה לחכמה זה בשביל הבן, אבל הבן קיבל מטי בחכמה אז חוזרת למקומה. הוא ממשיך להיות מטי בחכמה, אבל היא לא רוצה את החכמה הזו, חפצה בחסדים, אז חזרה למקומה והיא רוצה להוליד הא' שנמצא בתוכה, אבל א' קיבל חכמה ולא נולד כי צריך שני תנאים – גם שיהיה חכמה, וזה כבר קיבל, וצריך גם הפיכת פנים של בינה שתתן את הכח לכלי החסד. אז מזדככת מהב' שלה לא' וע"י  זה הופכת פניה לחסד ונותנת לו הא'. חסד נולד ואז נולד עם חכמה. עדיין במטי בחכמה. אז א' נולד ויש לו בח' חכמה. בגלל שהיתה לו חכמה אז הגבורה מתבטלת אליו כי כבר אין הארת ו"ק אלא חכמה, אז מתכללת בו. קטן מתכלל בפני גדול. כמו שהבינה מתכללת בחכמה כשישנה, כך הגבורה מתכללת בחסד כשיש לו חכמה. בגלל שהתכללה עם החסד אז צד הו"ק שלה כבר לא חשוב, כי כשיש ו"ק במדרגה אז פניה למעלה, כי זה טבעה. כשיש ג"ר במדרגה אז פניה למטה. בחסד זה הפוך. בחסד ו"ק דג"ר, דווקא כשיש ו"ק במדרגה אז פניו למעלה. כשיש ג"ר במדרגה פניו למעלה. כשיש מצב של מטי בחכמה אז פניה יהיו למטה. בגלל שפניה למטה יכולה לתת לת"ת ה' אורות ואז נהיה מטי בת"ת.

אז המצב במטי בת"ת – לא מטי בכתר, מטי בחכמה, לא מטי בבינה, מטי בחסד, לא מטי בגבורה, מטי בת"ת. בדרך עברנו גם שיש מצב של מטי בחכמה ובינה יחד. רק באמצע הם נפרדו, זה התהליך שלמדנו. 

שיעור 22 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד שכ"ט-ש"ל – כ"ד כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. המצב בו אנו נמצאים הוא מטי בגבורה והתמונה השלמה במצב זה הוא מטי בכתר לא מטי בחכמה מטי בחכמה לא מטי בחסד – מטי בגבורה.
2. כתר מזדכך מד'ג', הופך פניו לחכמה, מעביר אליו רשימות של ג'ב', חכמה עושה זיווג על ג'ב' ובינה – שהא' נמצא בתוכה – מצטרפת לחכמה לזיווג לקבלת חכמה
3. בינה בהצטרפה לחכמה מאפשרת לא' שבתוכה לקבל חכמה במצב זה של מטי בחכמה
4. בינה חוזרת למקומה מפאת תכונתה שהיא חפצה בחסדים וע"כ מזדככת מהג' דהתלבשות ולא מקבלת חכמה למרות שיש חכמה במדרגה.
5. ג' מזדככת גם מב' דעביות שבה, הופכת פניה לחסד ומולידה את החסד למקומו.
6. כדי שחסד יוולד למקומו צריך ב' תנאים
א – שיהיה לו חכמה (שזה קיבל כשבינה הצטרפה לחכמה בג'ב')
ב – שבינה תהפוך פניה לחסד (שזה קרה שבינה הזדככה במקומה מב' דעביות לא'
7. מאחר וחסד קיבל ג"ר, אז הגבורה מפאת היותה קטנה התכללה ועלתה לבחי' החסד.
8. היות ואין ו"ק במדרגה, אלא ג"ר, שמצב זה שונה מתכונת הגבורה, לכן הפכה פניה למטה ונתנה את הה' רשימות לת"ת שעי"כ נעשה מטי בת"ת.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב