הדף היומי בתע"ס – חלק ה | שיעור 26 עמוד של"ז- של"ח

94

חלק ה שיעור 26 עמוד שלז

מו) אח"כ חזר להיות לא מטי בכתר, ואז הוי מטי בחו"ב וחסד, ואז הוי לא מטי בגבורה, ומטי בת"ת, ולא מטי בנצח, ומטי בהוד, ולא מטי ביסוד כי עלה בהוד, ואז הופך פניו ונותן אור למלכות למטה במקומה, ואז הוי מטי במלכות. והרי עתה נשלם בחינות הראשונות, שהוא מציאות התפשטות. והנה הגיעו כל יוד אורות עד המלכות.

מו) לא מטי בכתר וכו' ומטי בהוד ולא מטי ביסוד כי עלה בהוד, ואז הופך פניו ונותן אור למלכות למטה במקומה, ואז הוי מטי במלכות: כבר נתבאר ענין לא מטי בכתר שהוא מסבת הזדככות הרגילה ע"י ביטוש דאו"פ באו"מ, שאז נזדכך הבחי"ג שבכלי לבחי"ב, שהאור היוצא בזווג זה הוא קומת בינה, ושארית הזה נתן הכתר אל הכלידחכמה, וכו' כנ"ל. וכיון שחזר הארת הג"ר להפרצוף, חזרו כל בחינת הפנים דחכמה ובינה וחסד ות"ת והוד אל מקומם כבתחילה, ואז נמצא אור היסוד שעולה ומתחבר עם הארת הפנים דג"ר של ההוד, מטעם הנ"ל, ואז נמצא הכלי דיסוד שהופך פניו למטה, דהיינו שמשפיע ג"כ בחי' הארת ג"ר מצד שליטת הכלי דהוד עליו, אלא לא מבחי"א רק מקומת אור מלכות כי האור הנשאר בכלי היסוד אינו אלא קומת מלכות, כנ"ל. ואז הוי מטי במלכות. 

אמנם צריך לדעת כאן, מהו אור של היסוד שעלה להוד, ומהו השארית שלו שנתן להכלי דמלכות. וצריכים לידע בעמקות יתירה את מקוריותה של ה' הנ"ל שירדה להכלי דיסוד. וכבר ידעת שה' זו היא תולדה מזווג הזו"ן שבכלי דבינה, ויש עוד לדעת בצורת ה' זו יש ד' על גבי ו', שהוא הו' שבפנימיות הה' שאין לה ראש. ויש בזה רמז חשוב, כי ה' זו כלולה מהזכר ונקבה שבבינה, וע"כ בחינת הנקבה שבה' ה"ס הד' ובחינת הזכר שבה' ה"ס הו' בלי הראש שבתוכה.

ופירוש הדברים הוא. כי ענין הפסק רגל השמאלי בסוד הה' יורה, על הפסק הג"ר מהו"ק שהוכן ונעשה בתוך הכלי דבינה. כי תראה חידוש גדול, אשר הנקבה היא חשובה ביותר מן הזכר שלה, כי הזכר הוא תולדה הבא מזווג זכר ונקבה דכלי דחכמה בשעה שהזכר הוא בבחינת הרכנת ראש, כנ"ל בדברי הרב (דף שט"ז אות ל"ה ובאו"פ שם ד"ה החכמה) שהחכמה הפכה פניה ומאירה לבינה פנים בפנים הארה לבדה וכו'. שפירושו הוא, כי הזכר שבכלי דחכמה שהוא בחי"ג הפך פניו ונזדכך לבחי"ב, כמו הנוקבא של כלי דחכמה, ונמצא שהזכר הרכין ראשו, כי הג"ר דחכמה מכונה ראש, כי עתה אחר שנסתלק מעביות דבחי"ג נעלם ממנו אור החכמה כולו, ומשתוה עם קומת בינה של הנקבה שלו, ואז נזדווגו והולידו את הזכר של הכלי דבינה הנ"ל. ונודע, שכל בן ותולדה נבחן לבחינת ו"ק של המאציל שלו, הרי שמדרגת הזכר הוא בחינת ו"ק של קומת בינה בלבד, שהרי המאציל שלו דהיינו הזכר והנקבה דחכמה, שהולידו אותו, הנה בעת שהולידו אותו לא היה לשניהם אלא קומת בינה בלבד, כנ"ל, ונמצא הבן שלהם רק ו"ק של הקומה הזאת. כנ"ל.

אמנם הנקבה של הכלי דבינה, היא בחינת הרשימו של הבינה שנשאר בהכלי ההוא מזמן של התפשטות הא' אשר אור הבינה של התפ"א הניח שמה בעת הסתלקותה משם. והנה אור הבינה הזה היה לו שם קומת כתר, כי כל הע"ס דהתפ"א היה להם קומת כתר, כנודע. והנך רואה גודל החשיבות של הרשימו הזו שנשארה בכלי דבינה. ועם כל זה נעשתה לנוקבא לזכר דכלי דבינה שהוא חסר אפילו מג"ר דבינה כנ"ל. והיה זה מטעם, שהרשימו זו אורה מועט מאד, כי כל האור שלה כבר נסתלק, והיא רק רשימו, שפירושו אור מועט מאד, המוכרח להשאר אחר כל אור בעת שמסתלק מהמקום שהיה בו וע"כ מתוך שהרשימו היא חסרת אור ע"כ נעשתה לבחינת נקבה אל אור הזכר הנ"ל הנמוך בהרבה הימנה, כדי לקבל ממנו אור. והבן זה.

עתה תבין היטב סוד הה' הנ"ל, שנאצלה מזכר ונקבה הללו. כי הו' קטועה בלי ראש העומד בתוך הה' הוא בחינת הזכר שבהתולדה הזאת, כי הוא בחינת ו"ק דקומת בינה וחסר בחינת הראש דקומת בינה, כנ"ל, וע"כ גם הו' שנמשך ממנו, הוא קטועה בלי ראש. והד' המקפת על גבי הו' קטועה הזו אשר בהה', היא בחינת הנקבה אשר בתולדה הזאת, ונבחנת כמו הראש על גבי הו' קטועה, להיותה כולה בחינת ג"ר, כנ"ל, אלא שחסר לה אור, שזה יש לו להו' קטועה, שכל אורה אינו רק ממה שמקבלת מהו' קטועה הזה. ולפיכך היא נקראת בשם דלת, להורות שהיא דלה וריקה משפע מבחינתה עצמה אלא שצריכה לקבל מהזכר שלה.

והנה סוד ההפסק שנעשה ברגלה השמאלי של הה' יורה שהיא נפסקה לב' מדרגות נבדלות זו מזו, וזהו שנעשה עתה ע"י עלית אור היסוד אל ספירת ההוד, כנ"ל. כי ידעת ב' מיני אורות שישנם בהכלי דיסוד, הא' הוא בחינת הדינין שנשארו בהוד אחר שנעלמו שם הארת הג"ר, כנ"ל. וב' הוא אור הה' שנמשך אליו מהזו"ן שבבינה כנ"ל. והנה אחר דמטי האור בהוד, שהוא בחינת הארת הג"ר שנפרשו מאור היסוד, בעת היות האור ההוא בהוד, כי ע"כ ירד שאריתו להיסוד, נמצא עתה כאשר ירד שוב האור ההוא לההוד, הנה השארית שירד להיסוד, ודאי חזר לשורשו להוד, שיש לו עתה שוב שמה ההארת ג"ר שלו, והנה האור הזה בעת שעלה, לקח עמו גם את בחינת הו' קטועה שבתוך הה' שבהיסוד והעלהו לההוד. באופן שב' אורות עלו מהיסוד הא' הוא אור המלכות הנ"ל דהיינו השארית שלקח מקודם מההוד. והב' ו' קטועה שבתוך הה'. וטעם הדבר הוא כי אע"פ שהו' ההוא אינו כלל מבחינת ההוד, עכ"ז עלה שמה, והוא מטעם, מחמת היותו מחובר מקודם, באור המלכות כדי למתקה, כנ"ל. שאור המלכות הוא בחינת ה"ג והה' הוא בחינת ה"ח והם נמתקו זה בזה ע"ש. והנה המיתוק הזה בא רק מן הו' שבתוך הה' להיות שהוא האור כולו שבתוך הה', אלא ודאי שלקח גם מן הד' את הארת הג"ר שבה, דהיינו רק בזמן דלא מטי בהוד והוא היה בהיסוד בלי הארת ג"ר. אמנם עתה שחזר ומטי הארת ג"ר בהוד הרי, שאינו צריך יותר להארת ג"ר שבבחינת הד' וע"כ לא לקח בעת עלותו שמה רק בחינת הו' ולא בחינת הד' המקפת עליו. ותדע שבחינת הד' ההיא המקפת עליו, ירדה ונתלבשה בכלי המלכות. 

סיכום: בשיעור הקודם הגענו למטי ביסוד. בשיעור היום לומדים לא מטי ביסוד ומטי במלכות. איך נעשה התהליך? כמו התהליכים הקודמים, אז רוצים ללמוד איך הגענו למטי במלכות, זו נקודה אחת שנלמד היום. נושא שני שנלמד הוא מה קרה שניהיה מטי במלכות, כי היסוד צריך להצטרף להוד וקרה פה משהו ששונה מהרגיל, ורוצים לראות מה קרה עם ה' שעברה ליסוד, לא חוזרת באופן רגיל כי היתה צריכה להזדכך כדי לעבור ליסוד. כשהיסוד חוזר להתכלל בהוד, מה קורה עם ה'. נלמד איך בה' המסויימת הזו ממה היא מורכבת. כדי להבין את מורכבותה דרך הבנה זו נסביר שחזר היסוד להוד, מה קרה בה'.

הנושא הראשון הוא מטי במלכות. מטי במלכות הוא בח' ג"ר. ג"ר זה כשיש מטי בחכמה. ז"א היה עד כה מטי בכתר. מזדכך כתר, נהיה מטי בחכמה שבינה מצורפת אליו. זה מטי בחכמה ובינה. חסד שמקבל בח' ג"ר נהיה מטי בחסד. גבורה שהיה קודם שהיה מטי בכתר היה מטי בגבורה, עכשיו אין אז מטי בגבורה אז מצטרפת לחסד ואין מתי בת"ת, שדרך הגבורה עוברת ת"ת הארה מתוך שהתכללה בחסד ועכשיו יש לה ג"ר. אותו הוא מעביר לת"ת, אז מטי בת"ת לא מטי בנצח, כי הצטרף לת"ת מטי בהוד כי הוא ג"ר ולא מטי ביסוד כי מצטרף אליו. לא מטי ביסוד הופך פניו ונותן בח' אחת למלכות ופה השאלה – איזה בח' נותן למלכות ואז מטי במלכות ובזה סיימנו את כל המטי ולא מטי שלנו. בתוך זה רוצים להבין מי הבח' שנותן לה, כדי להבין זה צריך להבין מה קרה עם ה' הזו, שזה הנושא השני.

אז נושא ראשון קל – היה מטי בכתר ומטי ביסוד, נהיה לא מטי בכתר מטי בחכמה. כל הג"ר מקבלים, היסוד מצטרף להוד, מעביר פנים לפנים למלכות, נהיה מטי במלכות.

הנושא השני – מי זו ה' זו, שכל הז"א קיבל ה' שהוא חסד והוא צד הנקבה של כל המדרגה הזו. מי זו ה'? אומר, בוא נראה, אנחנו למדנו שבינה עושה זיווג על ב' ב' כדי לבנות את הה' הזו. אז רוצה לראות מי זו הב' ב' של הבינה שעשתה זיווג להוליד את הה'. הולכים לבח' החכמה ואומרים שבחכמה היה ג' ב'. ג' דהתלבשות הסתלק ועלה לד'. נשאר ב' ב' בחכמה. ב' ב' עשה זיווג, ובזיווג הוא ג"ר אבל לתחתון נותן רק ו"ק. אז בזיווג ב' ב' ניתן ב' דהתלבשות לבינה. הזכר של הבינה הוא ו"ק של הב'. לעומת זאת הנקבה של הבינה הגיעה מהרשימה דהתלבשות שנשארה בכלי דבינה. הרי ב' דעביות שהיה בחכמה לא יכולה לקבל. עוד לא היתה הזדככות של הב'. אז ב' ב' של בינה, הב' של הנקבה באה מהרשימה שבאה מגלגלתא שהיא ג"ר. אם היא באה מבח' ג"ר אז מה שקרה בבינה זה זכר שבא מו"ק ונקבה שבאה מג"ר. אז הנקבה מסכימה לקבל זכר שהוא רק ו"ק, כי יש לאור ולה אין. יש לו אור כי הוא בא מזיווג. הארה זו שבאה מזיווג הופכת להיות בח' הזכר. הבנו שיש פה זכר ונקבה בבינה, שהם עושים זיווג ב' ב' ומזה נולדת ה'. ה' זו בנויה משנים – ד' וו'. ה' זו היא החסדים שניתנים בכל המדרגה. אבל חסדים אלה הניתנים במדרגה ניתנים רק עד ההוד. רוצה לראות ממה בנוי החסד שנקרא ה'. בנוי מב' ב', זכר ונקבה. הנקבה נותנת את הד' כי היא דלה ועניה, רק רשימה, אין לה מעצמה כלום. רשימה חייבת לקבל הארה, אז בטבע ד' של ה' שהיא דלה ועניה ולכן נותנת את הד'. הזכר נותן את צד הזכר, את הוו' שבתוך הה'. הו' קטנה כי היא מציאות של ו"ק, אז גם היא קטנה מהג"ר, מאותה ד'. וגם קטועה. ז"א שהזכר פה מוחלש. יש ביניהם פירוד. רואים שהו' לא מחובר לנקבה בה'. יש פה שאלה, למה בה' עליונה בבינה שגם נקראת ה' יש שם קטיעה בין הו' לה' נלמד במקומו.

אם כך הבנו שה' זו היא בח' זכר ונקבה כשהד' צד הנקבה והזכר בח' ו' קטועה בלי ראש. אחרי שהבנו מי זו ה' זו, שואלים מה קורה שמטי ביסוד והיסוד הזה חוזר להתכלל בהוד. על זה אומר הרב שה' זו שניתנה ליסוד, היה חייב להיות הזדככות, כי אי אפשר לתת בח' א' ליסוד, כי אור המלכות מאיר בה והוא שורש, אז א' היה צריך להזדכך לשורש, ואז גם ה' זו בח' א' הזדככה לשורש, ועכשיו שחוזרת להוד הוא אומר שלא צריך הד' הזו, אותו הארה שניתנת למלכות והו' בלבד חוזר להוד. יוצא עכשיו שכל מה שרצינו להבין – מי זה האור האחד שנותן היסוד למלכות, איזו רשימה הוא נותן. הרי למדנו שכשכתר מעביר לחכמה, מעביר ג' ב', שזה 9 בראש. חכמה מעביר לבינה 8, בינה מעבירה לחסד 7, חסד מעביר לגבורה 6, גבורה מעבירה לת"ת 5, ת"ת לנצח 4, נצח להוד 3, הוד ליסוד 2, יסוד מעביר אחד אבל לא נשאר לו כלום. הוא שורש. הוא יוצא על שורש. על בח' הכי קטנה. שורש לא יכול להזדכך ולהעביר רק בח' אחת למלכות, אז מעביר את הד' שבתוך הו'. הד' דלה ועניה וזה כל מה שיש למלכות, שתתן השפעות גדולות אח"כ, כי היא דלה, אין לה מעצמה לא כלום, ומכיוון שכך אז נראה במלכות כל מיני תמורות למיניהן, שלתמורות אלה יהיה השפעה בהמשך הלימוד. 

בזאת סיימנו את המטי ולא מטי, והבנו מה המלכות מקבלת כדי שיהיה מטי במלכות. 

בשיעור הבא נרחיב יותר בעניין המטי במלכות, עוד הארה קטנה יהיה על זה, ועוד תהיה לנו יותר הבנה למה גרם כל השינוי הזה. 

שיעור 26 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
סיכום בנקודות עמוד של"ז-של"ח – כ"ח כסלו תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני

1. בשיעור זה נלמד שני נושאים עיקריים:
א. התהליך לקראת מטי במלכות
ב. מהו האור האחד שעובד מיסוד למלכות
2. במצב שהיינו עד כה היה מטי בכתר, ומטי ביסוד היות והוא ו"ק
3. כתר מזדכך, נהיה מטי בחכמה שהוא ג"ר. ולכן גם מטי בהוד ויסוד עולה ומתכלל הג"ר שלו שהוא הוד. מעביר בחינה למלכות ואז נוצר מטי במלכות. שהיא בחינת ג"ר.
4. ישנה קושיא, לגבי העברה של בחינה אחת מיסוד למלכות, שהרי יסוד הוא כבר בחי' שורש ואין בחי' קטנה משורש.
5. הה' שעברה מהבינה לכל הז"א בנויה מד' וו' – שהד' ניתנה מצד הנקבה דבינה והו' שבה' ניתנה מהזכר של בינה.
6. כאשר היסוד חוזר להוד, חוזר רק הו' שבה' אולם הד' אינה חוזרת והיא האור האחד שניתן למלכות כדי שתוכל להיות מסוגלת לקבל הארה מבחי' מטי במלכות

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב