הדף היומי בתע"ס – חלק ה | סיכום שיעור 32 עמודים שמ"ח – שמ"ט

253

שיעור 32- סיכום בנקודות- תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'
עמוד שמ"ח-שמ"ט– ה' טבת תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בשיעור הקודם למדנו, שכדי שלא יהיה זעם, דהיינו "רגע באפו", אנחנו צריכים לבחור מחדש כל פעם בתהליך. ואם לא בחרתי מחדש, אז יהיה זעם ולא תהיה לי ברירה, אלא להתקדם בייסורים.
2. מטי ולא מטי הקבוע של פרצוף ס"ג מתהווה היות ויש בבינה כח של בחירה. מדוע? כי התהליך של מטי ולא מטי בבינה לא בא בגלל ביטוש, אלא מחמת חשק הבנים, בגלל תפקיד ובגלל בחירה, ולכן יכולה לחזור לבחירה הזו שוב.
3. בשיעור זה למדנו כיצד נעשים הכלים של כח"ב של גלגלתא, זאת מכיוון שבתהליך הנקודות של גלגלתא נעשו רק הכלים דז"א ומלכות
4. הכלים דז"א ומלכות הם כלים לקיום . הכלים דכח"ב הם כלים להעצמה, ולכן הם נעשים באופן שונה.
5. כלי יכול להיעשות רק אם יש החשכה. בכלים דז"א ומלכות ההחשכה נעשתה על ידי הסתלקות האורות הפנימיים והמקיפים.
6. בכח"ב ההחשכה נעשית עי החוויה החדשה שמגיעה ומחשיכה את החוויה הקודמת, עוד לפני שנחשכה והיא זו שמחשיכה אותה . זאת אומרת שהכלי נעשה על ידי חוויה.
7. למשל, כיצד נעשה כלי דכתר? כאשר מגיע אור החכמה, הוא מפריד בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה והוא עצמו הופך להיות כלי לאור הזך של הרשימה.
8. היכולת שלנו שהחוויה תהיה כלי, זה אומר שאני מתקדם מהר להר, מפיסגה לפיסגה ולא צריך לפול למקום של העדר, כך בונים העצמה.❦

<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">חלק ה' שיעור 32 אות שמט'</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>*</b> <b>נ) והנה כאשר חזרו האורות ליכנס, נכנס אור החכמה בכתר, ואז אור הכתר שבתוכו שנשאר בעת הסתלקות כנ"ל, כי אין הכלי נגמר עד התרחק ממנו האור ג' מדריגות וזה לא שייך בג"ר כנ"ל, אז נכנס אור הכתר, שנשאר שם תוך אור החכמה הנכנס עתה ומתלבש בתוכה, ונעשית נשמה אליה, לפי שהוא אור הכתר ונעשה דכורא והחכמה שסביבותיה נעשית נוקבא, ואז אור המובחר יותר מתלבש תוך החכמה, ומה שהחשיך מעט מחמת ריחוק האורות משם, זה ישאר בחי' כלי, לב' טעמים: א' מחמת התרחקות אור משם, גרם לו גרמת חשך. ועוד כי אפילו המובחר ממנו, מסתלק ומלבש תוך אור החכמה הנכנס שם, ואז נגרע אור הראשון הנשאר מן הכתר, ונעשית כלי לכתר, כי אור החכמה מפסיק ביניהן. באופן, כי אדרבה, ביאת האורות בהתפשטותם עתה, הוא הגורם בג"ר אלו להעשות כלי, ולא נעשו כלים בעת הסתלקותם, כנ"ל. ועוד טעם א', כי הלא כאשר אור בחי' הכתר נשאר למעלה, כנ"ל, כי מעולם לא נכנס עוד תוך הכלים אלו, רק נשאר בסוף הי' שרשים של האורות למעלה, והפך אחוריו למטה, לכן האורות עתה מועטים יותר מבתחלה, ואפילו בעת הסתלקות. וכעד"ז בכלי הב' של חכמה שנכנס בתוכו אור הבינה, ואז אור החכמה מתלבש בתוכו, והאור הנשאר נחשך ונעשה כלי מחמת התרחקו, אע"פ שאינו הרחק גמור, והרי עתה יש זכר ונקבה ביחד בכתר, וזכר ונקבה בחכמה, נמצא, כי מעולם כתר וחכמה אינם מתבטלים ממציאותם להעשות מזכרים נקבות, כי הרי האורות שלהם עצמן נשארים במקומן, אע"פ, שאינם גמורים כמו מתחלה, ואדרבה, שאר האורות שבאו עתה נתוספים עליהם, ונעשים נקבות עליהם.</b></p>
<p style="text-align: justify;"><b>* עץ חיים שער ז' פרק ג' בד"ה ונחזור בא"ד.</b></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">נ</span><b>) ג' מדרגות וזה לא שייך בג"ר</b><span style="font-weight: 400;">: כבר נתבאר זה באו"פ לעיל על דברי הרב (דף שי"א) כי ב' תנאים מחויבים להשלמת הכלי: הא' הוא תשלום החצי דופן החיצון, שהוא בחינת המקום לקבלת או"מ. כי מתוך שאין לך אור שלא יהיה בו פנימי ומקיף, א"כ גם אין לך כלי שלא יהיה בו כלי פנימי וכלי חיצון, שיהיה מוכשר לקבל את ב' הבחינות שבאור. ולפיכך מכנה אותם הרב בשם ב' חצאי הדופן (לעיל ח"ד פ"ה אות ה') כי הוא תנאי מחויב בהדופן של הכלי כלומר בבחינת הכשר הכלי שיהיה ראוי לקבל איזה אור בתוכו. וזהו תנאי א'. ותנאי הב' הוא שיהיה פעם ריקן מכל אור ואפילו מבחי' או"מ. כי הסתלקות האור עושה אותו לכלי. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ולפיכך לא נעשו הכלים בהתפ"א ובהסתלקות א' בנקודות, רק להז"ת שהם זו"ן, כי המלכות שהשיגה נרנח"י פנימים בשלימות, בעת ההתפשטות, לכן בעלותה לז"א השיגה או"מ הא', ובעלותה לבינה השיגה או"מ הב', ובעלותה לחכמה, לא קבלה עוד שום אור יותר, כדברי הרב (ח"ד פ"ו אות טו) וע"כ בבואה לחכמה, שנתרחקה אז ג' מדרגות מהכלי שלה, שהם חכמה בינה ז"א, הנה נשלמו ב' התנאיםהנ"ל, כי כבר השיגה את חצי דופן החיצון לקבלת הב' מקיפין. ואינה מקבלת עוד שום אור יותר. וע"כ נגמר הכלי שלה, אמנם הז"א אינו נגמר בטרם ביאתו למאציל, משום כי בעת עלות הז"א לכתר, הרי הוא מקבל שם עוד את האו"מ הב', וא"כ אין עוד הסתלקות האור מהכלי שלו לגמרי, אלא אח"כ כשנסתלק גם מהכתר ובא למאציל אז נחשך הכלי שלו ונגמר. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">אמנם הג"ר, שהם כח"ב, לא קבלו שם בהתפ"א שום מקיפים, גם האור לא נפסק מהם לגמרי, כי אפילו הבינה בביאתה לכתר, עדיין מקבלת שם בחי' יחידה פנימית שלה, וע"כ הם חסרים ב' התנאים, וע"כ לא נעשו כלים אל הג"ר, בהתפ"א ההיא. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>המובחר יותר מתלבש תוך החכמה ומה שהחשיך מעט, מחמת ריחוק האורות משם, זה ישאר</b> <b>בבחינת כלי</b><span style="font-weight: 400;">. כלומר, כי הרשימו כלול מאור וכלי כמו כללות האור שממנו נשאר, וכבר ידעת דברי הרב לעיל (ח"ד פ"ו אות ב) שבהתפ"א מטרם שנסתלק, היו האורות מעורבים עם הכלים, ואין שום הכר כלי שם, ולפיכך גם הרשימות הנשארים מאורות ההם, היו ג"כ מעורבים מאור וכלי יחדיו (עיין בח"ד בהסתכלות פנימית אות מ"ח) ומכל שכן הכלים דג"ר, שאפילו הכלים בעצמם אינם נחשבים עוד לכלים כנ"ל. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ולפיכך, עתה כשחזרו האורות בהתפ"ב, ובאו זכר ונקבה בכלי דכתר, שהזכר הוא מבחינת הרשימו דאור כתר דהתפ"א, הנה נחלקת הרשימו לב' בחי' אור וכלי שבו, שהמובחר שבו, דהיינו בחינת האור, הוא נעשה לבחינת אור של הזכר דכלי דכתר, והגרוע שבו שהוא בחינת הכלי שהיה מעורב בו, נפרש ממנו, מחמת אור החכמה שנתלבש ג"כ באותו הכלי דכתר, ומתוך שאור החכמה נתלבש בהכלי של הרשימו, נמצא החכמה מפסקת, בין אור של הרשימו ובין הכלי שלו, ואז נחשך הכלי ההוא ונגמר בה בחינת הכלי, כדברי הרב.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>בהתפשטותם עתה הוא הגורם בג"ר אלו להעשות כלי</b><span style="font-weight: 400;">. כי האור של החכמה שנתלבש בכלי דכתר, הפסיק בין האור וכלי של הרשימו, שבזה נחלשה הרשימו דהתפ"א ג"כ. וכל עוד שהרשימו הוא שלם, עדיין מתחזק הכלי מן הרשימו שבו, ואפילו אחר התרחק ממנה האור ג' מדרגות, אמנם עתה הנה גם בחינת רשימו נחלשה, אחר שנגרע ממנה בחינת הכלי שבה כנ"ל. וגם משגת בזה בחינת חצי דופן חיצון, כי הכלי נכללה גם מבחי"ג מפאת הלבשתה את אור החכמה, שהוא בחי"ג, והוא בחי' חיצוניות להבחי"ד. ועד"ז הכלי דחכמה של התפ"א, שנתלבשה בה עתה אור הבינה הוא משגת ע"י את חצי דופן החיצון, כי אור הבינה הוא בחינה ב' שהיא חיצוניות להכלי של החכמה שהיא בחינה ג'. ועד"ז הכלי דבינה דהתפ"א, שנתלבש בה אור הז"א, משגת על ידו חצי דופן החיצון שלה, כי אור ז"א הוא בחי"א, שהוא חצוניות לבחי"ב. הרי שהכלים דג"ר נעשה ע"י התפ"ב של עתה, ועצם ההתפשטות גורם להם להעשות כלים.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">והנה הרב אומר כאן ג' טעמים בענין גמר כלים דג"ר: הא', מסבת יציאתו והתרחקותו של אור המובחר של הרשימו מאור העב וגרוע שבו, וע"כ, נעשה אור העב של הרשימו לכלי גמור. הב', מסבת ביאת אור חדש של החכמה, המתלבשת באותו אור העב של הרשימו, שהוא מתמצע ומפסיק בין אור המובחר של הרשימו ובין אור העב דהרשימו, שע"י זה נעשה אור העב לכלי גמור. הג', מסבת האחורים של האור הכתר, הנשאר עומד בראש ולא חזר להתפשט להגוף בהתפ"ב הזה, שהאחורים האלו, ממעטים את אור הג"ר עוד ביותר ממה שהיה בעת ההסתלקות גופיה. וע"כ הוא מחשיך על הכלים ביותר מהרחק ג' מדרגות. ולכן נעשו עתה לכלים בעת התהוות אחורים של הכתר מתחת המלכות של הראש. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><b>זכר ונקבה ביחד בכתר, וזכר ונקבה בחכמה</b><span style="font-weight: 400;">. שהרשימו דכתר דהתפ"א נעשה לזכר דכתר, והרשימו דחכמה של התפ"א נעשה לזכר דחכמה. ואור חכמה דהתפ"ב הבא מחדש, נעשה להנקבה של הכתר, ואור הבינה דהתפ"ב נעשה בחי' הנקבה דכלי דחכמה.</span></p>

&nbsp;
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">סיכום: היום הזכרנו לימוד 'רגע באפו חיים ברצונו' שהוא תהליך שאדם יכול לעשות בפנימיותו. המשמעות היא שכאשר האדם עושה תנועה כלשהי ומקבל אורות, וגמר לעשות את התנועה, הוא בא להמשיך עוד משהו. רוצה להמשיך אבל צריך לבחור בזה מחדש. כל פעם שבא ללימוד צריך  לבחור מחדש. כל פעם שבא לתפילה צריך לבחור מחדש. אם לא בוחר אז אין ברירה אלא לעשות בכפיה ויסורים. אבל אם בוחר מחדש אז הוא יכול להתחיל שוב את התהליך של מטי ולא מטי הקבוע, דהיינו כמו אש, את ההתלהבות הזו מהעשיה יכול לעשות מתוך בחירה. אם לא, אז יהיו לו יסורים. למשל, בא להתפלל וכואב לו. בא להתפלל אבל לא מרגיש מחובר, אז אומר את המילים. אבל למה קרה לו? כי לא בחר מחדש. בא לשיעור. צריך לבוא ולבחור מחדש את המטרה שלו. אומר הרבי מקוצק: "מי שהתפלל היום כמו שהתפלל אתמול – רשע טוב ממנו", כי לא בחר מחדש. הבחירה מחדש אומר שבוחר בחסדים מכוסים, כמו הטבע של ג"ר דבינה. אם לא – אותו רגע שהסתלקתי מהמדרגה הקודמת ולא בחרתי שוב לעשות תהליך במדרגה חדשה, הרגע הזה יכול להמשך כמה שנים או חודשים שלא בוחרים שוב מחדש. מסתמכים על זה שהתחתנו לפני 5 שנים, ולא בוחרים כל יום מחדש להיות נשואים לבן הזוג הזה. אם לא בוחרים אז שוכחים את המטרה. הרי בחרנו להתחבר כדי לאהוב, לא לצורך כלים וקניות. לא לזה התחתנו. התחתנו לאהבה ואת זה שוכחים ולא בוחרים מחדש. לא הפכתי דתי כדי לעשות מצוות חיצוניות, אלא כדי להתחבר לשית' אבל צריך לבחור כל יום מחדש. ואם לא, אם מושך את הרגע יותר ויותר אז נהיה קשה, וצריך מסגרת מיוחדת, עם תנאים מיוחדים ומלאכותיים. זה בא ביסורים כי לא בוחרים מחדש את התהליך. חיים ברצונו, אם אתה בוחר, תקבל מזה חיים ארוכים. כשאתה לא בוחר אתה סובל. אז ברגע שמרגיש סבל צריך לעצור ולבחור. מהו התהליך שאני עושה בחיים? אם אני לומד זה לייצר הסכמה פנימית עמוקה של בחירה בדבר. כל החלטה שלך צריך לבחור מחדש. זה למדנו בשיעור קודם.</span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">בשיעור זה אנחנו לומדים כיצד נעשו הכלים כתר, חכמה, בינה של גלגלתא. מדוע רק על כלים אלה מדובר? כי למדנו בחלק ד' פרק ו' באות טו', שב' הכלים ז"א ומלכות נעשו כבר בנקודות דגלגלתא, כלים גמורים. וכתר, חכמה ובינה לא נעשו כלים גמורים. עכשיו בפרצוף ע"ב, ואח"כ גם בס"ג, למלא את הכלים הריקנים של גלגלתא, צריך כלים. ז"א שאדם, רצונו צריך להיות רצון שלם, שבנוי מכל מרכיבי הרצון של כתר, חכמה, ז"א ומלכות. ואם אין לו כל המרכיבים אז הרצון אינו שלם. נשאלת השאלה ופה יש תהליך חשוב – אם בונה רק כלי ז"א ומלכות, וזה קורה להרבה, אז הם עובדים בחיים רק על דרך המוכרח. ז"א, אומר בעה"ס, ב' נקודות שמפעילות את האדם – ההיעדר והשובע. כשעובד כך אז כשרק מרים את הראש טיפה מעל המים – לא רוצה להמשיך לעבוד. בעולמות הרוחניים הכלים נעשו שלמים כדי שהאדם יגיע למטרה השלמה, ולא יסתפק רק בלנשום. עכשיו אומר אם כך, צריך לספר איך נעשים הכלים של הג"ר – כתר, חכמה ובינה, כי הם נותנים את ההעצמה בחיים. היום אנחנו לומדים זאת. אומר כך, יש שלב שבו נשארות רשימות מבעבעות שנקראות רשימות דהתלבשות. היתה לי חוויה ואני עדיין חש אותה אבל לא במלאות. לא רק זוכר אותה, אלא גם חש אותה. ואז חש בגלל שנשארה רשימה, זיכרון חי שממש נותן להרגיש את הדבר, כי לא היתה עדיין הסתלקות מלאה. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">מה גורם להרגשה? האם המעשה גורם להרגשה? לא. אלא החוויה הפנימית של התלבשות האור בכלי היא ע"י ההרהור. המעשה רק נותן כח לשמור את ההרהור, אבל כשההרהור עדיין קיים אתה עדיין חווה, עד שההרהור מסתלק, ואז נשארת רשימה רדומה, ואז יש השתוקקות וגעגוע לדבר. בכלי יש השתוקקות לדבר זה שונה מאשר שעדיין מרגיש, עוד לא שקטתי מהדבר. רוצה שיהיה לי כלי וגעגוע להעצמה, לא רק לצאת ידי חובה. לא רק לומר את המילים ביבשות. זה לא מספיק. זה נעשה כשאותה רשימה שעדיין מבעבעת בנויה מרשימה דהתלבשות של אור וכלי, כמו שהיתה החוויה – היתה השתוקקות, קיבלתי הארה. השתוקקות ליחד, הגיע אור לכלי והיה אור עם כלי. כשהסתלק האור אז נשארה רשימה מבעבעת. אבל עדיין היא בנויה אותו הדבר, יש בה אור הזך של הרשימה ואור העב של הרשימה. הכלי נעשה כשבאה חוויה חדשה. החוויה החדשה היא זו שמייצרת לי את ההפסק ומונעת ממני את הרשימה הזו. יוצרת הפסק בין אור העב של הרשימה לאור הזך שלה. זאת עדיין רשימה מבעבעת (ציור) וזו כבר רשימה מתגעגעת. יש לשים לב מה שקרה זה שהחוויה החדשה – אור חכמה, באה והפרידה את הרשימה והפכה אותה ממבעבעת למתגעגעת. ז"א שבשביל כלים להעצמה, בשונה מכלים לקיום, צריך לעבור מחוויה אחת לחוויה הבאה, והחוויה הבאה היא שמייצרת לי רצון להעצמה, אבל אם היה לי הפסק גמור של האור, בלי חוויה חדשה, אז זה מייצר לי רק רצונות של קיום ולא של העצמה. </span></p>
<p style="text-align: justify;"><span style="font-weight: 400;">ז"א, אדם רוצה להיות אדם גדול ולזה צריך להמשיך את החוויות, ההתנסויות והלימוד כל פעם מחדש. ואם ממשיך את החוויות אז החוויה הבאה מייצרת געגוע להעצמה, כל הזמן להתקדם מעלה. כאן הוא מלמד איך זה קורה מלמטה למעלה. זה תהליך יפה ומשמח. תענוג של חוויה לפעול כך בצורה מטרתית כזו וכל הזמן להתקדם מתוך חוויות. אם לא – אין ברירה ומתקדמים מתוך העדר. צריך גם את זה וגם את זה. גם יראה וגם אהבה. אלה שתי הבח'. לכן הכלים של כתר, חכמה ובינה נעשו ע"י אור חדש שבא והפריד בין הרשימה ובין הכלי. בין אור הזך של הרשימה לאור העב. כך שאור העב הופך להיות זכר והחוויה החדשה הופכת להיות כלי לגעגוע לאותו אור הנרצה. ואז יש לי כלי של עצמה, אז שמקבל את החוויה החדשה יקבל אותה בעצמה. לא יסתפק לקבל אותה רק לצאת ידי חובה. ואז כשבא לחוויה חדשה, תפילה, לימוד, סעודה, לשבת חדשה או לחג חדש, מרגיש שאני בא לזה מתוך חוויה חדשה, מרגיש רצון לעשות בצורה החזקה והטובה ביותר שיש. סימן לצעיר זה שהחוויות נראות כמו עוצמה. אם לא אז רק יעשה קצת, לצאת ידי חובה. זה זקנה. </span></p>
<p style="text-align: justify;"></p>
<p style="text-align: justify;"><strong>שיעור 32- סיכום בנקודות- תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ה'</strong>
<strong>עמוד שמ"ח-שמ"ט– ה' טבת תש"ף</strong>
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בשיעור הקודם למדנו, שכדי שלא יהיה זעם, דהיינו "רגע באפו", אנחנו צריכים לבחור מחדש כל פעם בתהליך. ואם לא בחרתי מחדש, אז יהיה זעם ולא תהיה לי ברירה, אלא להתקדם בייסורים.
2. מטי ולא מטי הקבוע של פרצוף ס"ג מתהווה היות ויש בבינה כח של בחירה. מדוע? כי התהליך של מטי ולא מטי בבינה לא בא בגלל ביטוש, אלא מחמת חשק הבנים, בגלל תפקיד ובגלל בחירה, ולכן יכולה לחזור לבחירה הזו שוב.
3. בשיעור זה למדנו כיצד נעשים הכלים של כח"ב של גלגלתא, זאת מכיוון שבתהליך הנקודות של גלגלתא נעשו רק הכלים דז"א ומלכות
4. הכלים דז"א ומלכות הם כלים לקיום . הכלים דכח"ב הם כלים להעצמה, ולכן הם נעשים באופן שונה.
5. כלי יכול להיעשות רק אם יש החשכה. בכלים דז"א ומלכות ההחשכה נעשתה על ידי הסתלקות האורות הפנימיים והמקיפים.
6. בכח"ב ההחשכה נעשית עי החוויה החדשה שמגיעה ומחשיכה את החוויה הקודמת, עוד לפני שנחשכה והיא זו שמחשיכה אותה . זאת אומרת שהכלי נעשה על ידי חוויה.
7. למשל, כיצד נעשה כלי דכתר? כאשר מגיע אור החכמה, הוא מפריד בין אור הזך של הרשימה לאור העב של הרשימה והוא עצמו הופך להיות כלי לאור הזך של הרשימה.
8. היכולת שלנו שהחוויה תהיה כלי, זה אומר שאני מתקדם מהר להר, מפיסגה לפיסגה ולא צריך לפול למקום של העדר, כך בונים העצמה.❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧</p>

אין תגובות

להגיב