הדף היומי בתע"ס חלק ז' | שיעור 1 – עמוד תפה – תפו

54

בס"ד

חלק ז' שיעור 1 עמוד תפה

ח ל ק   ש ב י ע י

עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו

* א) דע, כי אלו המלכים, שרשם הוא, שם ב"ן הראשון, שיצא מן הארת העינים של א"ק הנקרא עולם הנקודים. וכל בחינת המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו. כי יש מלכות באריך ובאו"א ובזו"ן, וכולם נתבררו ע"י שם מ"ה שיצא ממצחא דא"ק, שהוא בחינת הזכר. וכבר ידעת כי אין לך ספירה דלא אתכלילת מי"ס, וא"כ בכל ספירה וספירה שבכל העולמות מוכרח שיש בה בחינת מלכות הנעשית ממלכים הנ"ל.

* מבוא שערים שער ו' ח"ב פ"א.

אור פנימי

א) המלכים שרשם הוא, שם ב"ן הראשון: כלומר, שבעולם התיקון הם בחינת שם הויה במילוי ההין שבגימטריא ב"ן. ואע"פ שממקורם הם בחינת הוי"ה דס"ג, דהיינו נקודות דס"ג, כמ"ש הרב בעץ חיים שער י' סוף פרק ג', עש"ה. שלעתיד לבא כשיתוקנו כל אלו מלכים לגמרי יוחזר שם ס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה, שזה ענין חזרת העולם לתהו ובהו, ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג, עכ"ל. ועכ"ז בעולם התיקון ירדו הנקודות דס"ג ונעשו שם ב"ן, שפירושו נוקבא דשם מ"ה וטפלה אליו, וכל מה שיש לה היא מקבלת מהזכר שהוא הוי"ה דמ"ה. ולכן אנו מכנים תמיד את ז"ת דנקודים בשם ב"ן, אע"פ שהם נקודות דס"ג. 

והנה באמת נבחן הפרצוף שיצא על ידי הזווג במסך דבחי"א המכונה אור העינים, שהוא הוי"ה דמ"ה שפירושו ע"ס בקומת ז"א, אלא שנקרא בשם הוי"ה דס"ג מב' טעמים: א', משום שיש שם אור הזכר שיצא על בחי"ב דהתלבשות, הנקרא ישסו"ת, כנ"ל דף ת"ד באו"פ ד"ה והועילה. ע"ש. וקומת ישסו"ת נקרא הוי"ה דס"ג. וטעם ב', משום הכלים דנקודים, שהם בחינות נקודות דס"ג דא"ק, דהיינו ט"ת דס"ג שירדו למטה מטבור דא"ק, שהאור נסתלק מהם והכלים האלו עברו להע"ס דעולם הנקודים, כמ"ש דף תכ"ח באו"פ ד"ה וצריך. וע"כ נקראים בשם נקודות דס"ג. 

המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו: כי ע"י עלית ה' תתאה שהיא המלכות, למקום העינים שהוא חכמה, נתערבה ונתחברה המלכות בכל ספירה וספירה מהע"ס. ומשם ואילך נמצאת מלכות הזו המחוברת עם ה"ר, כלולה בכל ספירה ובכל פרצוף. כמ"ש באו"פ דף תכ"ח ד"ה יוד נקודות.

סיכום: התחלנו את חלק ז' בו לומדים על שבירת הכלים ובה עניין גדול. אנחנו יודעים שכאשר היתה בחירה ביתר דביקות, שזו תכלית קיומנו, של כל הבריאה, בזה בחרה, וזה צריך לצאת מהכח לפועל.

היות ובחרה ביתר דביקות, אז יצא פרצוף שנקרא א"ק, או פרצוף גלגלתא, שהוא בא ליישם את הבחינה הזו של לקבל בע"מ להשפיע. 

עשה זיווג דהכאה וקיבל חלק מהאור בע"מ להשפיע, אבל חלק לא קיבל. אותו חלק שלא קיבל, נקרא או"מ, שבטש בטבור וגרם לו להסתלק. אז נוצר מצב שבראש תמיד מאיר אבל בגוף כבר לא מאיר האור אז יצאו עוד שני פרצופים שהם כנגד ע"ב וס"ג, ובאו והאירו את מה שהסתלק מגלגלתא. אז גם בהם האיר האור, אבל יש לנו בעיה רצינית – כל המקום הזה של גלגלתא ע"ב ס"ג הוא כנגד צד המאציל, דהיינו ט"ר. אבל המלכות שעליה היה צמצום, שהיא הנק' האמצעי שבאמצע ממש, היא עצם המלכות, עצם הבריאה, ולא רק ההתכללות, עליה לא קיבלנו אור. אם לא קיבלנו אור ז"א שזה רק סימן שלא תיקנו את הכלים. הרי שכשעושים צמצום ומסלקים את האור, זה היה כדי לתקן כלים, לפני שמקבל את האור שוב. ז"א אין בעיה שלא קיבלנו את האור. יש בעיה שלא תיקנו כלים. עד שלא מקבל את האור ומרגיש אושר מוחלט ומושלם, אז מבין שלא נעשתה עבודת תיקון הכלים. זו הבעיה. עכשיו בא לצאת עולם הנקודים, שנקרא מ"ה וב"ן יוצא כאן (ציור). מ"ה וב"ן זה הם עצם הבריאה. גלגלתא ע"ב ס"ג הם רק סוג של הכנה לטובת הבריאה. החשיבות היא שמתארים לנו את התכלית אליה צריך להגיע. יצא מ"ה וב"ן שזה עולם הנקודים בתחילה בקטנות, כי יצא אגב נקודות דס"ג, שיצאו מתחת לטבור. הן באות ומלבישות על מ"ה וב"ן הפנימיים של גלגלתא כי גלגלתא עצמו מתחלק, לגלגלתא של גלגלתא, עד החזה נקרא ע"ב, ומחזה עד טבור נקרא ס"ג, ולמטה נקרא מ"ה וב"ן שהם כל הלמטה מטבור של גלגלתא, שעליו צריך להלביש פרצופים כדי לגלות את המ"ה וב"ן. אז הראשון שיוצא כחלק מפרצוף נקרא נקודות דס"ג, שהוא מלביש על מ"ה וב"ן. פרצוף מ"ה וב"ן יוצא ת"כ הסתלקות ס"ג כשורש, כרשימות שהוא מעלה ומוציא בעקבותיו את עולם הנקודים. 

עולם הנקודים, או פרצוף מ"ה שנקרא גם ב"ן הראשון, הוא יוצא דווקא במ"ה וב"ן ויוצא כך שיוצא כתר, או"א וז"ת דנקודים, ולמטה יוצא חושך (ציור) – חלל, עד מקום הפרסא.  

יוצא שעולם הנקודים יצא כדי לתקן את כל המקום אבל בעצם יוצא רק עד הפרסא. אח"כ יוצא בגדלות, פנים בפנים, ושבירה. 

את כל מה שיצא בגדלות ושבירה רוצים ללמוד, כי הרי כל מה שיוצא בעולם הנקודים הוא עיקר הבריאה. ועיקר הבריאה, יוצאת פעם ראשונה בח' הנקבה ונשברה. היא באה לבטא את נקודות דס"ג, אז אומר, קודם כל זו הנקבה הראשונה שיצאה, נקראת ב"ן כי היא הנקבה. והיא לעתיד לבוא תיקרא ס"ג, כי כל מה שיצא לנו בכתר ואו"א יצאו על ב' א', וב' התלבשות יש לה הכח לחבר אותי לעליון. זה החפץ חסד, התיקון שדרכו עושים, ולכן כל מה שיצא בעולם הנקודים נקרא גם ס"ג. לכן עוד לא יכול לבטא אותו כי היתה שבירה, אז לעתיד, כשיהיה הכל מתוקן יקרא ס"ג. סיבה נוספת שנקרא ס"ג – כי כאשר יצאו ז"ת דנקודים והיה רק ב' א' במדרגה אז לא היה לו אפשרות להתפשט מיני וביי, אז לא היו כלים לאו"א, אז לקחו כלים מנק' דס"ג, והכלים האלה שמשו בז"ת דנקודים. אז שימשו כלים של ב' א', אז הכלים הם כמו של ס"ג, כי אין כלים עצמאיים. אמנם יצא ד' ג', אבל הם רק בהתכללות, לא עצם המדרגה של עולם הנקודים יצא על ב' א', ומה שיצא אח"כ באצילות, זה שורש שהתכלל עם א'. יוצא שכל המדרגה שיצאה בעולם הנקודים, היא בעצם אנחנו. היא העולם. כל מה שיש למעלה, זה רק צורת מחשבה, צורת השקפה, אבל מה שקורה במציאות שלנו, כולל המחשבה וכל מה שיש, זה בעולם הנקודים. לכן, המלכות שבכל העולמות, בכל המקומות, יצאה בעולם הנקודים, וקרה שמלכות שעלתה לבינה בנקודות דס"ג, שיצרה שסיום רגלין עלתה למעלה, סיום רגלין זה מלכות שמבטאה את המדרגה. אז המלכות הזו מבטאה את כל הע"ס דסיום, ואם כך היא אומרת 'אני המלכות המבטאה את גדלות כלי הקבלה'. בגלל שמלכות עלתה לבינה, של כל ספירה וספירה, ז"א שיצרה לה את הרצון. שכל הרצונות בכל המקומות הם רצונות של גדלות כלי הקבלה. של עצם הבריאה. יוצא שכל רצון שאנחנו פוגשים במציאות, יש לו התכללות מהרצון של המלכות. לפני כן בגלגלתא ע"ב ס"ג לא היה ולא השתמשו ברצון הזה. עכשיו משתמשים בו. נראה בהמשך שמשתמשים בו בהתכללות, ופה באו והשתמשו בעצם הרצון, ולא הצליחו והוא נשבר.

כל מה שאנחנו נלמד, זה שכל הרצון שנשבר, באים לתקן אותו, ובשל כך, גם פה וגם בצורת המחשבה שגרמה לשבירה, אז הולכים לתקן. בשלב א' הולכים לתקן את המחשבה, שתהיה כזו שכ"כ מאורגנת ומסודרת שלא תגרום לשבירה. שתמיד אפשר לחזור אליה. שיש אנך מסודר. ובהמשך נלמד כל מה שקרה בעולם השבירה. נראה מה השלילה שקרתה, וכל זה נלמד פה, בחלק ז'. 

לומדים מה קרה בעולם הנקודים, עד שהגענו לשבירה, ומה קרה כתוצאה מהשבירה. זה מאוד מעניין. כי זה ממש מתאר את כל התבניות מחשבה, הפרדיגמות השליליות שיש לנו, שנובעות מכאן. ואת כל מה שצריכים לתקן זה בגלל המקום הזה. זו החשיבות הגדולה, ללמוד ביסודיות את חלק זה כי כל מה שנלמד אח"כ, כל החלקים, כל התורה כולה, בנויה על תיקון מה שנשבר פה. כולל חטא עץ הדעת, עולם אצילות, מועדים וחגים, שבתות, מלחמה בין מדינות, השלום, המלחמות שישנן עם העולם הערבי, כולל ביהמ"ק. הכל כלול ממה שקורה בעולם הנקודים. 

לכן, זה צריך ללמוד היטב. זה מה שנלמד בע"ה. 

שיעור 1 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז' 

סיכום עמודים תפ"ה- תפ"ו – כ"ו שבט תש"ף

בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני 

מה דיברנו עד כה? 

אנחנו התחלנו ללמוד היום את חלק ז' – אנחנו הולכים ללמוד על שבירת הכלים.

לשבירת הכלים יש עניין גדול​​ . למה? אנחנו יודעים שכאשר היתה בחירה ביתר דבקות, שזו תכלית הקיום של כל הבריאה. בזה היא בחרה וזה צריך לצאת מהכח אל הפועל. היות והיא בחרה ביתר דבקות, אז יצא פרצוף שנקרא עולם א"ק או פרצוף גלגלתא שבא ליישם את הבחינה הזו של לקבל בעל מנת להשפיע. 

עשה זיווג דהכאה וקיבל חלק מהאור בעל מנת להשפיע. 

אבל חלק הוא לא קיבל. אותו חלק שלא קיבל נקרא אור מקיף שבטש בטבור וגרם לו להסתלק.

אז נוצר לנו מצב שבראש תמיד מאיר, אבל בגוף כבר לא מאיר האור.

אז יצאו עוד שני פרצופים שהם כנגד ע"ב וס"ג ובאו והאירו את מה שהסתלק מגלגלתא, אז גם בהם האיר האור. 

אבל, יש לנו בעיה רצינית. מה הבעיה? - כל המקום הזה של גלגלתא ע"ב ס"ג הוא כנגד צד המאציל, דהיינו ט' ראשונות.

אבל המלכות שעליה היה צמצום, שהיא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש, היא עצם המלכות, היא עצם הבריאה ולא רק התכללות, עליה לא קיבלנו אור. למה הכוונה שלא קיבלנו אור?  אם לא קיבלנו אור זה רק סימן שלא תיקנו שם את הכלים.

הרי כשאמרנו שאנחנו עושים צמצום ומסלקים את האור, זה היה לסלק את האור כדי שאני אתקן כלים לפני שאני מקבל את האור שוב. כלומר אין בעיה שלא קיבלנו את האור, יש בעיה שלא תיקנו כלים, רק שכשאני לא מקבל את האור ואני לא מרגיש אושר מושלם אז אני מבין שלא עשיתי את העבודה שלי, לתקן את הכלים. https://lh5.googleusercontent.com/Fkav7403lZW4v_GVDp_lhDhk5qFRNvFPQavUgE-MoWLG4V1PN6c_jdkBSfk75uaMfZzSrW2DWwvh0LOmDFWxQqSWo9YLaNDNnp0SOFR7fDuy9Uyo1OtatdGiHErwO0Oqf6LWQyDJonGsOEWJbQ

אז יש לנו בעיה שלא תיקנו את הכלים.

כעת בא לצאת עולם הניקודים. עולם הניקודים נקרא מ"ה וב"ן יוצא כאן.                                

פה יוצא עולמות מ"ה וב"ן . זה בעצם צד הבריאה. עצם הבריאה.

 גלגלתא, ע"ב, ס"ג זה לא הבריאה.

גלגלתא ע"ב ס"ג זה סוג של ההכנה לטובת הבריאה.

מה החשיבות הגדולה? שמתארים לנו את התכלית שאליה צריך להגיע.

יצא מ"ה וב"ן שזה עולם הנקודים.

עכשיו הוא יצא בהתחלה בקטנות, בגלל שהוא יצא אגב נקודות דס"ג,https://lh5.googleusercontent.com/OAwmluLFzLR5EQZkvURzx7wj6r4btaqsx6alm3J9enwOLWOd4qkACQ5BO5GdhJyBTVP9lSviavFKqIPydoOnU209fbot77Ots8GiO4-C_uez60T4rsuPJJOgGjrBpEwwjCdEOOADi1PSus9D0w

 שיצאו מתחת לטבור. 

הם מלבישים על מ"ה וב"ן הפנימיים של גלגלתא. כי גלגלתא עצמו מתחלק: 

לגלגלתא של גלגלתא עד החזה הוא נקרא ע"ב

מחזה עד הטבור הוא נקרא ס"ג. 

ולמטה נקרא מ"ה וב"ן .

 

                                                                              

אז מ"ה וב"ן הוא כל הלמטה מטבור של גלגלתא שעליו צריך להלביש פרצופים כדי לגלות את המ"ה וב"ן

אז הראשון שיוצא כחלק מפרצוף נקרא  נקודות דס"ג שהוא מלביש על המ"ה וב"ן.

עכשיו הפרצוף הזה מ"ה וב"ן הוא יוצא תוך כדי הסתלקות ס"ג אז הוא רק יוצא כשורש, כרשימות שהוא מעלה ומוציאים בעקבותיו את עולם הנקודים.

עולם הנקודים או פרצוף מ"ה שהוא נקרא גם ב"ן הראשון הוא יוצא דוקא פה במ"ה וב"ן והוא יוצא בצורה כזו שיוצא כתר, אבא ואמא וז"ת דנקודים ולמטה יוצא חושך, חלל עד מקום הפרסה. https://lh5.googleusercontent.com/6_okD8mKU6b5BVSijhgyBNBrz0d3A56y21dMRUz6v3DXTElcTyBIkdBMm-Go-OGondivbcMrnQQNhawjh4IrqTRmwj1Aw6mSbkqi08WH_jdUqcx6UEJqfCBeuTMAxe7CmKnsjte9ugzdf02Wqg








יוצא שעולם הנקודים יצא כדי לבוא לתת תיקון לכל המקום הזה אבל הוא בעצם יוצא רק עד הפרסה ואחר כך יוצא בגדלות,  פנים בפנים גדלות ושבירה....

את כל מה שיצא פה בגדלות ושבירה אנחנו רוצים ללמוד.

למה? כי הרי כל מה שיוצא פה בעולם הנקודים הוא עיקר הבריאה. 

באנו להוציא פעם ראשונה את בחינת הנקבה והיא נשברה.

כעת, מה היא באה לבטא? היא באה לבטא את נקודות דס"ג. 

אז הוא אומר ככה- קודם כל זאת הנקבה הראשונה שיצאה.

נקבה נקראת ב"ן. והנקבה הזו לעתיד לבוא תקרא ס"ג.

אומר לנו מב' טעמים תקרא ס"ג:

  • כי כל מה שיצא לנו פה בכתר ואבא ואמא (או"א) הם יצאו על ב"א וב' דהתלבשות יש לה את הכח לחבר אותי לעליון, זה החפץ חסד, זה התיקון שאנחנו עושים... ולכן, כל מה שעשה פה בעולם הנקודים נקרא גם ס"ג. רק שאני עוד לא יכול לבטא אותו כי היתה שבירה, אז לעתיד לבוא כשהכל יהיה מתוקן נקרא לו ס"ג. 

 

  • יש עוד סיבה למה אני קורא לו ס"ג. למה? כי מכיוון שכאשר יצאו ז"ת דנקודים והיה רק ב"א במדרגה אז כל הז"ת דנקודים לא היה לו אפשרות להתפשט מני וביה, אז לא היו כלים לאבא ואמא, אז מה הם עשו? הם לקחו כלים מנקודות דס"ג, והכלים של נקודות דס"ג שימשו בז"ת דנקודים, אז הם שימשו כלים של ב"א. אלה היו הכלים. אז הכלים עצמם הם כמו הכלים של ס"ג, אין להם כלים עצמיים. אמנם יצא פה ד"ג אבל ד"ג זה רק התכללות , זה לא עצם המדרגה. עצם המדרגה של כל עולם הנקודים יצא על ב"א ומה שיצא אחר כך בעולם אצילות על שורש, זה שורש שהתכלל גם עם א' . 

 

יוצא אם כך שכל המדרגה הזו שיצאה בעולם הנקודים, היא בעצם אנחנו. 

היא העולם. כל מה שיש למעלה, זה רק צורת מחשבה, צורת השקפה, אבל מה שקורה בעולם בכלל אצלנו כולל המחשבה שלנו כולל כל מה שיש, זה פה בעולם הנקודים. 

לכן המלכות שבכל העולמות, בכל המקומות, היא יצאה פה בעולם הנקודים. 

מה קרה פה? מלכות שעלתה לבינה בנקודות דס"ג, שיצרה שסיום רגלין עלתה למעלה. (וסיום רגלין זה מלכות שמבטאת את כל 10 הספירות דסיום). אז אם המלכות מבטאת את כולם. אז מה אומרת המלכות? אני המלכות שמבטאת את גדלות כלי הקבלה. בגלל שהמלכות עלתה לבינה, ומלכות עלתה לבינה של כל ספירה וספירה. זאת אומרת שהיא יצרה לה את הרצון שכל  הרצונות שבכל המקומות הם רצונות של גדלות כלי הקבלה, של עצם הבריאה. יוצא כל הרצונות שאנחנו פוגשים אותם במציאות, יש להם התכללות מהרצון הזה שבמלכות.

 

לפני כן בגלגלתא ע"ב ס"ג, לא היה רצון כזה. לא השתמשו ברצון הזה. עכשיו משתמשים ברצון הזה. אנחנו נראה בהמשך שמשתמשים בו רק בהתכללות אבל פה באו והשתמשו בעצם הרצון ולא הצליחו והוא נשבר. 

עכשיו כל מה שאנחנו הולכים ללמוד זה שכל הרצון הזה שנשבר, אנחנו באים לתקן אותו. ובגלל שאנחנו באים לתקן אותו גם פה וגם בצורת המחשבה שגרמה לשבירה, אז אנחנו הולכים לתקן.

בשלב ראשון אנחנו הולכים לתקן את המחשבה, שהיא תהיה כזו שהיא כל כך מאורגנת ומסודרת שלא תגרום לשבירה. שתמיד נוכל לחזור אליה, ויש לנו אנך כזה מסודר. ובהמשך נלמד כל מה שקרה פה בעולם השבירה, נראה מה השלילה שקרתה לנו. ואת כל זה אנחנו הולכים ללמוד פה בחלק ז'. מה לומדים פה בחלק ז'?

מה קרה פה בעולם הנקודים עד שהגענו לשבירה ומה קרה כתוצאה מהשבירה. זה מאד מעניין כי זה ממש מתאר לנו את כל תבניות/פרדיגמות החשיבה השליליות שיש לנו. מפה זה נובע. ואת כל מה שאנחנו צריכים לתקן, אנחנו צריכים לתקן בגלל המקום הזה.​​ לכן יש לזה חשיבות מאד גדולה ללמוד ביסודיות את החלק הזה. כי כל מה שנלמד אחר כך, כל החלקים, כל התורה כולה, היא בנויה על לתקן את מה שנשבר פה.​​ כולל חטא עץ הדעת, כולל עולם אצילות, כולל המועדים והחגים, כולל שבתות. כולל מלחמה בין מדינות, כולל השלום, כולל המלחמות שיש פה עם העולם הערבי, כולל בית המקדש והר הבית, הכל כלול ממה שקורה פה בעולם הנקודים. 

 

לכן את זה צריך ללמוד היטב.