הדף היומי בתע"ס חלק ז' | שיעור 5 – עמוד תצב – תצג

143

חלק ז' שיעור 5 עמוד תצב

י) וכמ"ש באדרת נשא דף קל"א ב', דמנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו. ואין הפירוש דיש מהם קצת מלכים שנתבסמו וקצתם שלא נתבסמו, אמנם הכונה, דמנהון ממש, מחלק המלכים עצמם, מכל חלק וחלק של כל אחד מהם, נתברר קצתו ונתבסם, וחלק מהם מכל אחד ואחד שבהם לא אתבסם, ונשאר למטה, כמ"ש בע"ה. 

י) דמנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו וכו' וחלק מכל אחד ואחד שבהם לא אתבסם ונשאר למטה: כנ"ל שהוא פרצוף אדם א', שיש בו קליפות כנגדו מראשו ועד רגליו, דהיינו נגד כל ה"פ דזו"ן דאצילות. ואלו ה"פ אשר נתבררו ונעשו לעולם האצילות, השאירו כל אחד ואחד חלקים ממנו שלא נתבררו עדיין, אלא עתידים להתברר ע"י העלאת מ"ן מעבודת הצדיקים במשך השיתא אלפי שני דעולם התיקון. 

ותדע ששירים אלו דפרצופין הנ"ל דאצילות, שנשארו בלתי מבוררים, הם סוד כל שכר הטוב המזומן לצדיקים מכח בריאת העולם בעשרה מאמרות, דהיינו העשרה כלים דאצילות מבחינת שיתוף הרחמים בדין, כנ"ל. שעי"ז נתהוה הנהגת שכר ועונש בעולם. והוא מכח ב' המצבים דזו"ן: קטנות וגדלות. אשר עם עשית מעשים טובים מעלים מ"ן לזו"ן, שעי"ז משיג הגדלות וג"ר ומתגלה הרחמים. ואם ח"ו עושים מעשים רעים גורמים בזה שהזו"ן חוזרים למצב הקטנות, והנהגה של דין מתגלה בעולם. וכן לכל יחיד ויחיד בבחינת נשמתו עצמו. 

אמנם צריך שתבין כאן שאין העדר ברוחני, ומכ"ש אצילות שאיהו וגרמוהי וחיוהי חד בהון, וענין המוחין דגדלות וקטנות העוברים ושבים בז"א דאצילות מפאת המעשים של התחתונים, אין הפירוש שבשעת ביאת מוחין דקטנות נעדרים והולכים להם ח"ו המוחין דגדלות הקודמים, אלא רק הוספה יש כאן, כי המוחין דגדלות הקודמים שנמשכו ע"י עבודת הצדיקים נשארים כן לנצחיות בלי שום שינוי כל שהוא ע"י מעשים רעים של הרשעים אלא שהרשעים גרמו שנעשו בחינת מוחין חדשים של קטנות ודין, הנוספים על מוחין הקודמים, אמנם הנהגת העולם הוא תמיד ע"י מוחין הנוספים לאחרונה. באופן ששלשלת הזמן המצויה לנו בעוה"ז מבחינת היה והוה, נמשך לנו מהעליונים בכח פנימיות וחיצוניות, שמה שהיה, נמשך מפנימיות, ומה שהיא בהוה, נמשך לנו מחיצוניות, והחיצוניות היא תמיד מגולה לנו בעוה"ז, והפנימיות נסתר ממנו ואינו משמש לנו כלום, אלא שעתיד להגלות לנו לעתיד לבא בגמר התיקון. 

וז"ס צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ואין הפירוש לעוה"ב לאחר פטירתם, כי למתים חפשי כנודע. אלא יש צדיקים שזוכים לאורות עולם הבא בחייהם. ומשמיענו חז"ל שאפילו אותם צדיקים הגדולים שכבר זכו לעוה"ב בחייהם, מ"מ אין להם מנוחה, אלא שמוכרחים לעבוד עבודת הקודש ולבא תמיד בבחינת אחורים הקודמים להפנים, כדי להעלות מ"ן למוחין חדשים יותר גבוהים. והוא משום שיש בירורים גם בפרצופים דג"ר דז"א שהם למעלה מאורות דעוה"ב, וז"ס שפרצופים של הנשמות עתידים להלביש עד קומת א"ק דעשיה. שאז יהיה קומתם דה"פ א"ק שוים כנודע. ויתבאר במקומו. 

וענין הלבשה זאת, שהנשמות זוכים להלביש הפרצופים העליונים, פירושו השכר הטוב הגנוז לצדיקים לעתיד לבא. כי כל המוחין הנמשכים ע"י העלאת מ"ן שהם מעלים בכח המע"ט שעושים, אע"פ שאח"כ באים בבחינת האחורים, וגורמים שוב קטנות לזו"ן הנה נתבאר, שהמוחין דגדלות הקודמים אינם ח"ו נעדרים, אלא שבאים בסוד הפנימיות, כנ"ל, ולפיכך יש להם דרך להמשיך בכל פעם מוחין חדשים, ומוחין ראשונים באים להם בפנימיות באופן שבכל פעם הם ממשיכים מוחין יותר גבוהים, כנ"ל. וכל אלו המוחין שנמשכו לפרצופין העליונים ע"י המ"ן שהעלו, כל אלו שייך לחלקם, ואע"פ שבהוה אינם נהנים רק מאותם המוחין שהמשיכו לאחרונה, אמנם גם המוחין הקודמים נשארו לנצחיות אלא שאינם משמשים להם בהוה, כנ"ל, כדי שיוכלו להוסיף חיל ולילך מחיל אל חיל, ולעתיד לבא ישיגו כל אלו המוחין שנמשכו על ידיהם, בבת אחת. 

וז"ס שאמרו חז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל לאהבי יש ואוצרותיהם אמלא. (סוף מסכת עוקצין) דהיינו המוחין שהמשיכו בהעולמות העליונים שזה חלקם לעתיד לבא. כמבואר.

יא) והענין כי מאלו רפ"ח נצוצין של המלכים דמתו וירדו בעולם הבריאה, הנה בבוא התיקון של המלך הח' הדר, התחיל לברר מהם הנצוצות והכלים ג"כ, וכל מה שבירר מהם לא היה ממנו רק חלקי הנוקבא שבכל הפרצופים. ובתחילה נתברר המבורר והנבחר והמשובח שבכולם, ועלה באצילות. 

יב) וגם באצילות עצמו יש מדרגות, כי בתחילה ע"י העיבור העליון הנזכר, התחילו לברר היותר משובח שבכולם, וממנו נעשית נוקבא דעתיק, אחר שנתערבו אור הניצוצות דרפ"ח ניצוצות עם האור של נקודת הכתר שנשאר באצילות, וגם הכלים של המלכים נתערבו עם הכלים החדשים דמ"ה החדש, ומהכל נעשה נוקבא דעתיק ועתיק, ועד"ז בכולם. ואח"כ ע"י זווג דדכורא דעתיק עם נוקבא, העלו וביררו נצוצות שהיו נופלות למטה, החלק הראוי אל נוקבא דאריך ונכנסו במקום העיבור, בסוד מיין נוקבין, ושם מתמתקים ומתתקנים ע"י שהיו שם זמן העיבור ונעשים בחינת פרצוף.

סיכום: בשיעור הקודם למדנו שהיתה שבירה שגרמה לכך שיפלו לקליפות בסוד יא' בח'. לא למדנו, אבל יש שך ניצוצין. היום בא ומלמד, שאותם מלכים, דהיינו הגופים שנשברו, חלק מהם נתמתקו חלק לא נתמתקו בעולם האצילות שבא לתקן את הכלים השבורים. אצילות, זה האני של האדם בא ואומר 'אני רוצה לתקן'. אומר, יש סדר לתיקון. אתה לא מתקן הכל בבת אחת. אם תרצה לתקן הכל בבת אחת, יהיה כמו בשבירת הכלים, או כמו בחטא עץ הדעת. אומר, תתקן לאט לאט. יש סוגים בכלים שנשברו. הם התחלקו לד' סוגי כלים. ד' סוגי רצונות. ד' סוגי ח"ג שמהם תעשה מוצרים. המוצר שצריך לייצר בחיים הם כלים דהשפעה. אז אתה יכול עכשיו, מהרצון להשפיע, לעשות כלים דהשפעה, להביא אותם לאצילות. או מהרצון לקבל שממנו יצאו ד' סוגי כלים.

סוג ראשון, הוא כלים של השפעה. כלים אלה אפשר לתקן בעולם אצילות. ותיקנו אותם שם. ובנו את עולם אצילות כבסיס על הכלים דהשפעה אלה, כלומר שאם רוצה לבנות את חיי, בשלב ראשון, מדבר שנשבר, קודם כל – מה יכול להשפיע פה. מה שייך ברצון המתגלה, איזה צד של השפעה יש פה. בכל רצון לקבל, לא משנה מה אני רוצה – לאכול, ספורט, לטייל, לעשות ברית לנכד, לא משנה מה, בכל מקום יש רצון להשפעה, אותו אפשר לתקן באופן קבוע, בלי שישבר לעולם. יש משהו שיכול לקחת ולהפוך לחלק מהישות שלי כדבר קבוע. כך מתקנים אני אמיתי. צריך עוד תיקונים רבים כמו ברית, זיווג אב"א, נלמד בחלק ז' את הזיווגים המאפשרים את זה. זו נקודה ראשונה – באנו להשפיע ולא לקבל, ואז זה יכול להיות קבוע אצלי. אבל אם באתי לקבל משהו, מתחיל להיות דבר שלא כ"כ קל לתקן. לכן בעולם אצילות, כדבר קבוע, קודם תיקנו את רצונות ההשפעה שהתקלקלו, שנשברו בעולם הנקודים, כמו הרצונות בקטנות. עושים שם גם תיקון מיוחד, שלא יתערבבו שוב ברצונות לקבלה. מפרידים ואומרים 'אלה רצונות להשפעה, זו המחוייבות השלמה, באתי לתת עצמי לדבר זה, זה קבוע ומחוייב, בזה לא נוגע'. כך מתקנים בהתחלה. 

הכלים הבאים הם כלים דהשפעה, אבל שהתכללו עם כלים דקבלה. זה כבר אפשר לתקן גם בעולם אצילות בעולה ויורד. לא בבת אחת. ויש גם כלים ששייכים לעולמות בי"ע – כלים דקבלה, שהתכללו מכלים דהשפעה. אותם מתקנים בכל שיתא אלפי שני. כל פעם שאתה מתפלל, או עושה מע"ט או יש מועדים מיוחדים, אתה עולה למעלה, מעלה את הרצונות, יכול לתקן וחוזר לעולם בי"ע. כל פעם, כמו בהכלא של הקליפות – לוקחים רצון ומתקנים, אבל לא לגמרי, כי יש רצונות קבלה שהם נקראים 'לב האבן' שאותם א"א לתקן. הם מבח' הרשימות, זה מלכות שנגנזה ברדל"א, הנקרא אבן מאסו הבונים, א"א לבנות איתה. בגמה"ת נוכל לתקן גם את לב האבן.

אם כך יש ד' סוגי כלים: דהשפעה, כלים דהשפעה שהתכללו בכלים דקבלה, כלים של קבלה שהתכללו מכלים דהשפעה וכלים דקבלה. 

עוד אומר, שהכלים האלה שאנחנו באים לברר, יש בהם בהנהגה הזו יש סדר שמאתגר אותנו וסדר כזה שכל פעם שאתה עושה תיקון, ואתה מקבל מוחין, לוקחים לך את המוחין. לא נותנים לך להרגיש שאתה גדול, ושוב נותנים לך להרגיש קטן, כדי שיהיה עוד ח"ג, כי לא יכול לתקן הכל בבת אחת, אז לוקחים את הרגשת המוחין שטוב לך. נותן הרב"ש את המשל, שבועטים לך בקופסא, ואתה צריך שוב ושוב לתקן. אז לא להתלונן. התלונה באה מהקליפה שמרגישה שבאה ליהנות ושוב מקבלת חיסרון. אומר, לא באת ליהנות. זו טעות. זו מחשבת הקליפה. זה 'רשעים בחייהם נקראים מתים'. כשאתה רואה חיסרון תשמח בהזדמנות שניתנה לתקן. צריך לקבל על עצמך שבאת לתקן. כי זה נקרא עולם התיקון, ולכן כשבא לבנות מספיק חזק את עולם האצילות שלך, אז ככל שעולם זה, ההוויה הפנימית שלך יותר חזקה, אז יש לך אפשרות לתקן דברים יותר גדולים. אבל אם ההוויה הפנימית לא חזקה, תמיד תתפרק. נק' האצילות כ"כ רחוקה ממך שאתה לא מרגיש איזושהי השראה פנימית לתיקון. זה נקרא שעולם האצילות שלך מאוד לא מתוקן.

עוד מספר לנו, שכאשר באו לתקן את עולם אצילות, זה התחלק להרבה מדרגות. עולם האצילות נקרא כמו זכר שלוקח נקבה מעולם התיקון, ולכ"א יש נקבה מיוחדת שלו. כ"א מקבל את הנקבה בדיוק שמתאימה לו. לא אחרת. יכול להיות שלא מתאימה לגמרי, כי הוא גם לא מתאים לגמרי. אבל מה שהוא צריך, זה מה שהוא מקבל. ולפי הנקבה שלו, יש לה תפקיד. תפקידה לבטא את הזכר בעולם. כמו שיש מחשבה והבנה שהרבה אנשים, עם הרבה הבנות, אבל לא יודעים להוציא מהכח לפועל, כי אין להם את הצד המעשי, להפוך למשהו שהוא גם ממשי. ולכן חסר נקבות בעולם. יש הרבה רעיונות לאנשים. יש הרבה אנשים, אפילו עם בעיות, אפילו של קשב וריכוז, שיש להם הרבה רעיונות יפים, מחשבות המופשטות והרעיונות טובים וגדולים, וזה דבר מצויין, להפוך אותם לדבר מעשי, זה דבר קשה וצריך לזה נקבות. אבל אם הנקבות רוצות רק תשוקה עצמית. אם הלבבות שלנו, התשוקות שלנו רוצות רק תענוג, אז התענוג מפריע להוציא מהכח אל הפועל, ולכן אותם בעלי רעיונות גדולים שרודפים אחרי תענוגות, לא עוצרים לרגע כדי להתרכז, להוציא לפועל, זה נקרא שאין להם נקבה מתוקנת. לכן היום יש בעיה עם הנקבות. לא ח"ו לחשוב על נשים וגברים. יש בעיות עם צד הנקבות, ולכן צריכים לראות איך מגדלים מחדש נקבות שיש להן מסירות להוציא מהכח אל הפועל את הרעיונות הגדולים שיש היום בעולם.

שיעור 5 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז'
סיכום בנקודות עמוד תצב – תצג – א אדר תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. לאחר שבירת הכלים, בעולם הנקודים נוצרו ארבע סוגי כלים
א – כלים דהשפעה, שהם מתבריים העולם אצילות.
ב – כלים דהשפעה שהתכללו מכלים דקבלה, הם יתברוו בגדלות דאצילות ובהתקנת בי"ע דקדושה
ג – כלים דקבלה שהתכללו בכלים דהשפעה, הם יתבררו בבי"ע דקדושה בשיתא אלפי שני ע"י מ"ן של צדיקים
ד – כלים דקבלה הנקראים לב האבן, שהם אינם מתבררים עד גמר התיקון.
2. סדר הבירור הוא לאט לאט, כך שבכל פעם מתגלה הרצון המקלוקל ולאחר שמתקנים אותו, לוקחים מאדם את הרגשת השלמות שיש בדבר המתוקן ושוב נותנים לו חיסרון וזאת כדי שימשיך לתקן כי לשם כך הוא בא לעולם.
3. האדם צריך לבנות את האצילות שבו, את נקודת ההשראה הקבועה שאליה הוא מגיע בנפשו כדי לתקן. ממידת ההשפעה והמחויבות שבו ולא ממידת התענוג שבו. כשיעשה כך – אז הוא יוכל לבנות 'אני' קבוע ויציב המאפשר להמשיך לתקן.
4. בעולם התיקון זו פעם ראשונה שישנם זכרים שלקחו נקבות שהיו נפרדות מהן ויוצא שב' פרצופין מתאחדים (פרצוף הזכר נק' מ"ה והנבה ב"ן) ככל שהזכר יותר זך ויותר גבוה הוא מקבל נקבה יותר זכה והפוך.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב