הדף היומי בתע"ס חלק ז' | סיכום בנקודות | שיעור 26 – עמודים תקל – תקלא

26

בס"ד

חלק ז שיעור 26 עמוד תקל

נ) והנה נמצא, שאלו האורות שמהחזה ולמטה באים מכוסים, וכבר ידעת כי התעלמות האור וכיסויו, הוא מציאות תיקונו, כי עי"כ יש כח בכלי לסבול האור להיותו בא מלובש. וא"כ לא יהיה שוין שבירת הכלים שמחזה ולמטה, שהם ב"ש תתאין דת"ת ונה"י ומלכות, אל שבירת הכלים של הדעת וח"ג ושליש עליון דת"ת, כי ודאי יותר גדולה תהיה שבירת העליונים משבירת תחתונים. ולכן בבא התיקון ז"א, בעת התיקון פרצופו, בא להיפך, כי מב"ש דת"ת ולמטה, היו אורותיו והחסדים שבהם מגולין, וזהו לפי שיש בהם יכולת לקבלם שלא ע"י מסך בינה, לפי שלא היתה שבירתן גדולה, אבל העליונים שהם מרישא דז"א עד החזה, באו בתיקון סתומים ומלובשים עתה תוך מסך בינה, שהוא יסוד שלה כנודע. וזהו, לפי שבתחלה היו מגולין והיתה שבירתן גדולה, ואע"פ שגם שהנו"ה הם מכוסים וסתומים, עכ"ז הרי נתבאר במקומו, כי החסדים המגולין מכים בהם ואורם יוצא לחוץ.

נ) האורות שמחזה ולמטה באים מכוסים: כלומר, שבחינת ג"ר שבהם מכוסים באחורים דאמא. וצריך שתדע כאן, כי התיקון השלם דזו"ן, הוא, אשר הג"ר שלהם יהיו מכוסים באחורים דאמא, והז"ת שלהם יהיו מגולים. כי אז ע"ס שלהם מתוקנות דוגמת ע"ס דבינה דאו"י: כי בינה דאו"י כלולה ג"כ מע"ס, מכתר וחכמה העליונים לה, גם מז"ת שלמטה ממנה, שהן בחינות זו"ן שלה, המכונים תבונה, כנ"ל. (דף תקכ"ג ד"ה ועדיין עש"ה) ונתבאר שם, שמעת שבינה התחילה להמשיך הארת חכמה בשביל זו"ן, כבר נבחנת לתבונה, ולז"ת שלה, שפירושם, השורשים שנשארו בבינה, שהניחו אצלה ז"ת אחר צאתן למקומן. אבל בינה עצמה נבחנת כמות שהיא בתחילת אצילותה, דהיינו באור דחסדים ואחוריה לחכמה, ע"ש. הרי, שג"ר דבינה מכוסים עם האחורים שלה, ורק ז"ת שלה נתגלו בהארת חכמה. ולפיכך גם ז"א בעת שהוא מתוקן כמותה, שג"ר שלו מכוסים באחורים דבינה, וז"ת שלו מגולים בהארת חכמה, הוא נמצא אז בתיקון שלם. 

וזה אמרו "שאלו האורות שמחזה ולמטה באים מכוסים, כי התעלמות האור וכיסויו הוא מציאת תיקונו" דהיינו כנ"ל, שמתוך שראש דתבונה כבר מלביש על האחורים דאבא ואמא עלאין המתוקנים בתיקון קוים, כנ"ל (דף תקכ"ח ד"ה ועם) עש"ה. אשר ע"כ, האורות דתנהי"מ שנתפשטו מהם, שבכל אחד מהם יש ע"ס כנודע, הנה ג"ר שלהם היו מכוסים באחורים דאמא, ובחינת הארת חכמה היתה רק בז"ת שלהם. שזה דומה לע"ס דז"א בעת תיקונו, כנ"ל. וז"ש "כי התעלמות האור וכיסויו הוא מציאת תיקונו, כי כן עולה התיקון גם בז"א דאצילות כנ"ל. משא"כ האורות דחג"ת, שלא היה להם שום תיקון מאחורים דאמא, אלא כל ע"ס שלהן היו מגולות ואפילו ג"ר שבכל אחד, ע"כ היו שבירתן קשה יותר מנה"י. 

בעת התיקון פרצופו בא להיפך: כי בתיקון הוא נמצא, אשר חג"ת שלו מתוקנים באחורים דאמא, שהוא המסך דיסוד אמא, המלובש בת"ת שלו עד החזה. ומחזה ולמטה מתגלה בו הארת חכמה בחסדים, דהיינו כנ"ל, שג"ר שלו שהן חג"ת מכוסים במסך ונה"י שהם ז"ת דז"א, החסדים מגולים שזה בהיפך מז"א דנקודים, שחג"ת שלו היו מגולים לגמרי, כנ"ל בדיבור הסמוך, ונה"י שלו היו מכוסים. ותיקון זה התחיל בנה"י דנקודים, שיצאו מלובשים באחורים דאמא, כנ"ל, ונגמר בעולם אצילות. כמ"ש במקומו. 

החסדים המגולין מכים בהם ואורם יוצא לחוץ: כי אין החסדים מתגלים, רק בקו האמצעי דז"א, שהוא ע"י יסודות דאו"א, המלובשים שם, אבל בקצוות שולטים אחורים דאמא. אלא שאו"ח עולה מתתא לעילא ומכה בב' הקוים ימין ושמאל, ומוציא את אורותיהם לחוץ. כמ"ש היטב במקומו. ותדע, שאורות אלו היוצאים לחוץ בסבת, ההכאה, הם האורות דנה"י, של כל ספירה, וספירה שהיו שם בכל אחת מהן, בבחינת ואחוריהם ביתה, שפירושו שהיו נכללים בחג"ת של כל אחד, כנ"ל (דף תק"ו ד"ה סוד הטפה עש"ה) ועתה ע"י הכאת החסדים המגולים מקו אמצעי בספירות דקצוות, יכולים הנה"י של כל אחת, לצאת מהתכללות החג"ת, ולהתגלות לחוץ. בבחינת אחורים הנשלמים בהארת חכמה, שאין להם עוד שום פחד מיניקת החיצונים. ע"ש בדף תק"ו והבן היטב. וכבר ידעת, שהכאה פירושו התמעטות, כי בשעה שב' אורות ההפכים זה לזה פוגשים יחד, המה ממעטים זה את זה, ומתוך כך מתחבר ונולד, הארה חדשה. כן הדבר כאן, כי מתוך שהחסדים המגולים בהארת חכמה, המה הפכים אל הספירות שבב' הקצוות, שמכח אחורים דאמא שבהם נמצאים דוחים חכמה, ע"כ המה מכים זה בזה, ומתוך הכאתם נולדים ומתגלים נה"י חדשים בהארת חכמה, כנ"ל. והשלמת הענין, יתבאר במקומו בע"ה.

סיכום: היום למדנו על היחס שבין המלכים שיצאו בשני הפרצופים השונים. יצאו מלכי דחג"ת מאו"א, יצאו מלכי תנהי"מ מישסו"ת. אומר, רוצה לראות מה ההבדל ביניהם. ז"א שיש לנו כל מיני רצונות שנשברים. נשברים מפעם לפעם. רוצה להבין מתי השבירה שלי היא כזו שאני צריך לא רק סתם להדחיק אותה, אלא להגיד שאותה כרגע מסתיר ופועל אותה רק במופשט, ולא יכול לקבל בה אור. ומתי השבירה שלי היא כזו, התסכול הוא כזה שאני כן יכול לנהל אותה ואפילו לקבל ממנה מעט הארה. השבירה היא כזו, למשל ביחסים שלי, אני רוצה למחוק אותם לגמרי כרגע, ולא לעסוק בהם, ומתי כן יכול לעסוק בהם באופן חלקי.

אנחנו רואים שלעתים יש לנו מצבים שבהם אנחנו רוצים להתעלם מהדבר לגמרי, ולא לראות אותו יותר. לכאורה, אנחנו יכולים לחשוב שזו חוסר התמודדות. מצד שני אפשר לומר, שאם אבוא להתמודד עם זה לא יהיה לי כח, אז צריך להסתיר לגמרי, ולפעול שם רק באמונה. זה בדרכי השבירה, או בדרכי חוסר ההבנה במח. לא מבין ולא רוצה להתעסק, כמו ילד קטן שההורים שלו אומרים לו שיש עליו הגבלות מסויימות והוא לא מבין. סיפר מישהו, שנשבר מול הילד שלו שאמר שרוצה לצאת לחברים, ונשבר. אומר ששלושה ימים מחזיק את הילד בבית, ובסוף נתן לו לצאת. מתי הילד צריך לקבל את דעת רבותיו, דעת מנהיגיו, לומר 'כזה ראה וקדש', ומתי צריך כן לנהל מחשבה, ולנסות להבין. 

אומר, יש שני סוגים. יש סוג של אמונה שצריך לקבל למעלה מהדעת, הנקראת 'חסדים מכוסים'. ויש מקומות שבהם צריך לקבל, אבל יכול לקבל קצת הבנה. כמו בדרכי התורה. בסתרי תורה אין מה להבין. ככה זה וזהו. ויש דברים שאפשר עוד להקיש ולהבין למה קורים כך. אומר, פה אנחנו רואים את שתי הצורות הללו. 

הצורה הראשונה נקראת 'מלכי דחג"ת' שיצאו למעלה מחזה. לעומתם מלכי תנהי"מ יצאו כך, למטה מחזה, שבהם כן יכול לנהל עם קצת ידיעה. אומר, ההבדל ביניהם הוא שהכח של השבירה הוא לפי צורת יציאתם. מי שמנהל את חייו עם כח של ח"ח, עם כח של אמונה אז אם הוא נשבר, השבירה יותר קטנה. אומרים למשל על הנפתרים 'הוא דתי. יותר קל לו'. השבירה שלו יותר קלה. אם לא דתי מתפרק לגמרי, כי לדתי יש אמונה. 

למלכי תנהי"מ היתה אמונה, היינו כח של ח"ח. למלכי דחג"ת לא היתה אמונה ולכן השבירה שלהם יותר קשה. אמונה נקרא כח שנקרא אחוריים דאמא של ח"ח. הכח של ח"ח, אומר, שאחרי שבירת הכלים ירדו האח"פ של הראשים, של או"א, של גופא דאבא, גופא דאמא ויסודות, ירדו האחוריים שלהם האח"פ לגוף, ומה שנשאר בראש זה זיווג ח"ח רק על ג"ע. אז ג"ע יכלו לתת להם עכשיו חסדים מכוסים.

שאלנו, למה במצב הקטנות, כשהזיווג בקטנות היה אב"א, אז למה במצב הקטנות הג"ע לא נתנו לאח"פ? כי לא הכירו אותם. אבל בגדלות הם חזרו לאותו המצב, אבל כבר עם היכרות, כי האח"פ האלה שירדו לגוף, הם היו בראש, אז היו כבר יחד. אז מכירים אותם. 

עוד צריך להבין שתמיד ברוחניות משאירים רושם. אז נשאר רושם של אח"פ בראש במקום ג"ע, ולכן מטעם הרושם הזה יש קשר לאח"פ. לכן נתנו להם ח"ח. הבנו את זה אז לאחר מכן, כאשר יוצאים ראש של ישסו"ת אז מקבלים כח מהח"ח מאח"פ שירדו לגוף. אז יוצאים עם אמונה. למדו משהו מהעליונים שלהם, בנושא אמונה. אז הם כבר פועלים עם אמונה. נכון שנשברו. האמונה לא הספיקה לא להשבר, אבל השבירה יותר קלה. זה כואב כשמישהו נפטר, אבל השבירה יותר קלה. כואב כשאומרים לך שאתה מוגבל בדברים מסויימים, או שהפסדת כסף, או שקיבלת דוח תנועה. לא נעים אבל יכול להתמודד עם אמונה. לא צריך מעכשיו, אם עשית תאונה, ויש לך אמונה, אתה לא מפסיק לנהוג ברכב. לעומת מי שאין לו אמונה, עשה תאונה ולא נוהג יותר. זה תלוי בכח האמונה שהיה לך כשנפגעת. זה התחלק להרבה חלקים. פה נותנים לנו שניים עיקריים. לכן מספר לנו שכשבאים לבנות את עולם אצילות אז בונים אותו כך שבעולם אצילות, כשבאים לבנות את הכלים שנשברו, מתחילים לבנות בקטנות (ציור) ובמצב הקטנות, כשבונים את עולם התיקון, את האני המתוקן, וכל פעם עושים את זה מחדש. נשברים, פוגמים, כועסים, רבים, חולים, ואז רוצים לבנות.

איך בונים? אומר, יש קודם כל דבר שאתה לא מבין בכלל, יש דברים שבאו משבירה, ממציאות שאין לך שום ידיעה בה – חסדים מכוסים. למעלה מחזה. 

יראה. קודם כל אתה בונה הכל על יראה. על היכולת שלך לוותר. היראה מתאפשרת בתכונת הענווה. כתוב 'עקב ענווה יראת השם'. לאה אימנו היתה בענווה גדולה. ולכן יראה זו, שלה, איפשרה לרחל לקבל את בח' האהבה. שני הדברים האלה נמצאים באדם אחד.

אם אתה יודע לקבל מה שאתה לא יודע. אם אתה יודע להיות ביראה ובהתבטלות גמורה, מתוך הענווה שזה באמת אני לא יודע, אז יש לך אפשרות בחלקים האחרים שלך לקבל אהבה, להיות בחסדים מגולים. כך תבנה את האני שלך. 

פגמת. כמעט בכל פגימה שלך, בכל חטא שלך יש צדדים שאתה לא יודע. יש צדדים שאתה צריך לראות ששם לא היתה לך אמונה. לכן כשאתה בונה את האני שלך מחדש אחרי פגם, או אחרי כעס, תבנה אותם בשתי צורות. לא מתוך גאווה, כי הגאווה מביאה לתסכול גדול מאוד. רוצה לבלוע הכל ומאשים את כל העולם כשפגמת. חכה. פגמת? עצור רגע והסכם לקבל הדרכה. לקבל שיש דברים שאתה לא מבין. תתמסר אליהם ותבנה דרך שבתוכה תוכל להבין.

אדה"ר חטא, עם ישראל חטא במצרים. קודם מוכן לקבל תורה בבח' מעשה – אני מאמין. אח"כ נשמע, נראה מה אפשר להבין, אבל קודם כל מקבל. אחר כך נראה מה אפשר להבין. אבל קודם כל המסגרת מחזה ולמעלה בונה בחסדים מכוסים. יראה. אין אהבה בלי יראה, בלי התבטלות גמורה זו, הצורה שבנינו בימין, שמאל ואמצע. 

צריך עבור זה ענווה. אדם גאוותן כשהוא מקלקל הוא רוצה שכל התיקון יהיה רק מצידו. הוא לא מקבל שיש דבר עליון וגדול ממנו ולכן הוא לא מתקן. לא רוצה לשמוע אף אחד, שום תורה, לא רוצה ללכת בדרך. רוצה לבד. אומרים לו 'רגע. יש דרך, תקבל שיש תורה'. אומר שלא רוצה אלא שמבין כמו שהוא מבין, שיש לו דרך משלו. אומרים פה בצורה יפה בחכמה, שישנם שני סוגי שבירות הנמצאים בכל מצב ומצב, ולכן תמיד התיקון של האני צריך להיות כזה שיש חסדים מכוסים וחסדים מגולים.

מלכי דחג"ת נשברו יותר חזק, בגלל שלא היה להם ח"ח. מתקנים אותם מחזה ולמעלה בחסדים מכוסים. 

מלכי תנהי"מ שנשברו יותר חלש, מתוקנים בחסדים מגולים. הפוך ממה שהיה קודם. 

אם לא היה קורה כך, לא היתה לנו דרך לתקן את האהבה והיא היתה נעלמת מהעולם. יכולים לאהוב מעט. האהבה אינה שלמה, היא אהבת דודים שפעם קיימת ופעם לא. היא לא יכולה להיות שלמה, אלא רק בגמה"ת. 

שיעור 26 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ז'
סיכום בנקודות עמוד תק"ל – תקל"א כ"ח אדר תש"ף
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. אנו רואים הבדל בין שבירת מלכי דחג"ת לבין שמלכי תנהי"מ ובהתם לזה תיקונם
2. שיצאו מלכי דחג"ת, לראש לא היה חפץ חסד ובהתאם לכך השבירה היתה קשה.
3. לראש של מלכי תנהי"מ היה חפץ חסד ולכן שבירתם קלה יותר משבירת מלכי דחג"ת.
4. הראשים של מלכי תנהי"מ קיבלו חפץ חסד מאח"פ של הראשים של מלכי דחג"ת שירדו לגוף וקיבלו חפץ חסד מזיווג אחורים של גו"ע שלהם שנשארו בראש. שעשו זיווג שם אב"א.
5. בעולם התיקון ז"א דאצילות מתוקן כך שמחזה ולמעלה הוא חסדים מכוסים כנגד שבירת מלכי דחג"ת ומחזה ולמטה חסדים מגולים כנגד שבירת מלכי תנהי"מ
6. בכל שבירה של האדם ישנן ב' בחי' של שבירה: כזו שלא היתה לו בה אמונה וכזו שהיתה לו בה אמונה. לפיכך תיקון של כל שבירה נפשית צריכה לכלול חלק של קבלה של דרך באמונה מלמעלה בהתבטלות גמורה וחלק שבו צריכה להיות הבנה ושותפות של התחתון

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב