הדף היומי בתע"ס חלק ז' | סיכום| שיעור 31 – עמודים תקלט – תקמ

49

בס"ד

חלק ז שיעור 31 עמוד תקלט

המשך אות סא' בפנים.

ואין להקשות לפי"ז, למה נשבר הכלי דשליש עליון דת"ת, מאחר שלא היה בו אלא מבחינת אב"א, שהוא כולו בחינת פנים כמבואר. בי כבר כתב הרב, שרק באו"א נשאר בהם בחינת הפנים אבל בהכלים דז"ת גם בחינת הפנים נשבר בהם. אמנם באמת לא היה שבירתו גדולה, אלא שירד מבחינת ראש דת"ת, לבחינת ו"ק דת"ת, דהיינו לבחי' מחזה ולמטה. ומ"ש הרב לעיל שנפל לכתר דבריאה, הוא אחר שנתפשט בו הגוף, דהסתכלות עיינין דישסו"ת, ונשבר, והאור נתעלה לחצי העליון דכלי החדש דת"ת, הנה אז נפל לכתר דבריאה. דהיינו אל הבחינה שכנגדו שם כי הגוף דישסו"ת שנתפשט בו, הוא גם כן בחינת כתר דישסו"ת, כמ"ש לעיל. וע"כ נפל לכתר דבריאה. ומזה תראה, שאין שבירתו גדולה, כי כל הכלים של המלכים ירדו לז"ת דבריאה, ורק הת"ת נפל אל הכתר דבריאה, שהוא קרוב לאצילות. 

אור הדעת שירד וכו' גם הוא נתעלה ועלה במקומו: כבר נתבאר לעיל (באו"פ דף תקל"ח ד"ה אור הת"ת) אשר תכף אחר התפשטות ג' קוים דכח"ב לבחינות כלים חדשים דחג"ת, עלו יחד כל האורות של ד' המלכים דעת וחג"ת למקומם כל אחד בקו שלו. עש"ה. 

וטעם עליתם בחזרה אל הכלים דחג"ת החדשים שיצאו במקומם. הוא, מכח הזווג החדש שהוא הראש דישסו"ת שיצא שם במקומם, שהוא בחינת התפ"ב החוזרת וממלאת הכלים ורשימות שנשארו אחר ההסתלקות של פרצוף העליון. ע"ד שהיה בפרצופים הקודמים דא"ק. כי הרשימות והכלים הריקים של פרצוף העליון עוברים תמיד לפרצוף התחתון שלו. וכן הדבר כאן, אצל ישסו"ת שהוא ממלא הכלים והרשימות דגוף של או"א עלאין, אלא שהכלים כבר נשברו ונפלו, ואינו ממלא רק את הרשימות לבד. שהן האורות דחג"ת שנפלו מקודם לנהי"מ דאצילות. וע"כ חזרו עתה למקומם, ומתמלאים באור דישסו"ת כמבואר. 

ובזה תבין ג"כ, טעם ירידה הכפולה, שקרה להכלים של המלכים: דעת וחג"ת ההם. והוא, כי עיקר חיות הכלים ההם שנפלו לכחב"ד דבריאה, הוא הרשימות שלהם, וכיון שהרשימות האלו היו מבחינת ג"ר דז"ת, שהן אורות הגופות דאו"א עלאין, כנ"ל. ע"כ נפלו ג"כ להבחינה שכנגדן, לג"ר דבריאה, דהיינו בכחב"ד דבריאה. ולפיכך עתה, אחר שעלו הרשימות שלהם במקום הכלים החדשים, ונתחדשו בהארת הראש דישסו"ת, הנה מצד אחד הרויחו הרבה, שהרי השיגו אור חדש תחת אור הראשון דאו"א עלאין אשר נסתלק מהם. אמנם מצד אחר, הפסידו הרבה, כי מתוך שנעשו מקבלים לאור דישסו"ת, הרי ירדו בזה מבחינת ג"ר לבחינת ז"ת. שהרי ישסו"ת הם כלפי או"א רק בחינות ז"ת לבד. כנ"ל. ומתוך כך, נמצאים הכלים שלהם אשר בבריאה, שירדו ג"כ מבחינת ג"ר של הבריאה לבחינת ז"ת של הבריאה, וע"כ נפלו עוד נפילה יתירה, ממקום כחב"ד דבריאה למקום נהי"מ דבריאה. 

ואין להקשות, שלפי"ז היו להם ליפול לחג"ת דבריאה. ולא לנהי"מ. כי זה כבר נתבאר, שבכלים הריקים נבחן העביות לשפלות, וכל הזך יותר הוא בהם חשוב יותר. וע"כ כשחג"ת נהי"מ נופלים לז"ת, המה מתהפכים, שהחג"ת נופלים לנהי"מ, והנהי"מ הזכים יותר, נופלים לחג"ת דבריאה. כנ"ל, והוא פשוט. 

ותדע שזה אור הדעת שעלה למקומו הוא רק הרשימות דחסדים של הדעת. אבל הרשימו דגבורות עדיין נשארה שם במלכות. והיא עלתה רק אחר שביה"כ של המלכים דנהי"מ כמ"ש להלן.

סב) וא"ת, והרי אמרנו למעלה שהוא מוכרח שלא יהיה הפרש בין הכלים והאור שלו רק ג' ספירות, וא"כ איך ירד הכלי של הדעת למלכות דבריאה. התשובה הוא כי ודאי הוא דהיכא דאפשר אפשר. והנה תחלה היה זה נהנה וזה אינו חסר, כי בתחלה היה הכלי נהנה מאורו בהיות הדעת למטה, והאור אינו חסר ג"כ, כי גם אם יעלה במקומו בדעת האצילות, אין לו שום כלי שם, ולכן היה חפץ להאיר בכלי שלו, וכיון שירד שוב לא יעלה. אמנם כאשר ראה, שיש בחינת כלי במקומו, קרוב הוא אל הנאת עצמו ותועלתו, יותר מלהועיל אל הכלי שלו, כי עתה בעלותו למעלה במקומו יש לו כלי, ושם יוכל לקבל האור לעצמו מלמעלה מן המאציל, ומן הכתר בקירוב גדול, ולכן עלה למעלה. והנה טעם זה יספיק לבחינת תועלת האור לעצמו. ואמנם גם לבחינת החסרון הכלי שלו ברדתו למטה במלכות דבריאה כנזכר, אינו הפסד גדול כ"כ, כי מה שאנו אומרים, שצריך שלא יהיה הרחק בין האור ובין הכלי שלו ג"ס לבד, הוא כשיעור ג"ס דאצילות, אשר שיעורם גדול, אבל בבריאה כל הי"ס דבריאה, שיעורם אינם אפילו כשיעור ספירה אחת דאצילות. וא"כ הרי הוא כאלו עומדת בראש הבריאה, כי כל הי"ס דבריאה כשיעור ספירה אחת נחשבין. 

סב) מן המאציל ומן הכתר בקירוב גדול: כי שם הוא מקבל מראש החדש דישסו"ת, שהוא כתר, שכל ראש הוא בחינת כתר, כנודע. וגם אח"כ כשעולים אצלו הרשימות דגבורות שלו, נעשה עליו עצמו זווג חדש ומקבל אור מהמאציל. וזה אמרו "ושם יוכל לקבל אור מן המאציל ומן הכתר בקירוב גדול" ולכן עלה למעלה.

סיכום: אומר כך, כאשר מלך מלך שליש עליון דת"ת, לא נשבר בעת מלכותו, כי היתה לו עביות קלושה והיה בח' אב"א, אז לא נשבר. הוא כן נשבר כאשר יצא מלך ב' שלישים תחתונים דת"ת התחברו שוב לכלי אחד כי גם במקורם היו כלי אחד, ואז נשבר וירד לכתר. אז יש לנו כבר ידיעה שהוא לא נשבר מייד בהתחלה. זו ידיעה ראשונה.

עוד אנחנו צריכים להבין, למה הוא נפל לכתר דבריאה? למה לא נפל למקום יותר נמוך? אומר, שהשרשימה שלו נשארה בכלי והחזיקה אותו למעלה ולכן לא ירד למקום יותר נמוך. השבירה שלו לא כ"כ גדולה ואנחנו רואים שהת"ת שזה בח' היסודות, השבירה שלו היא במקום שנקרא גם בהמשך 'מלך היסוד', הוא לא נשבר כל כך, כי נחבא אל הכלים, וגם כי היתה לו עביות קלושה. אח"כ גם אם יצא עם ב' שלישים תחתונים דת"ת, השבירה לא גדולה כי הצטרף לכח הת"ת. הת"ת היא מקום האני האמיתי של האדם שלא נשבר, ואותו צריך לחפש. לכ"א יש משהו שהוא מאוד קרוב. כתר זה כמעט ואין בו שבירה כי כתר דבריאה זה ממש כמעט כמו אצילות. לכן לכ"א יש אני שמצד אחד הוא כבר נברא אבל הוא מאוד קרוב למשהו של השראה עליונה, ופה צריך לחפש אותו. הוא לא עוסק בזה כ"כ כאן, וגם לא בהמשך. אבל כדאי לזכור נקודה זו. 

דבר נוסף שמלמד, שהיתה ירידה כפולה. התחלנו לדבר מזה בשיעור הקודם, ופה הרחיב את הדיבור בעניין. שאל כמה שאלות, אבל קודם ההסבר הכללי. אומר שבהתחלה כשנשברו הכלים אז היתה ירידה של הכלים למקום דעת חב"כ של הכלים, ואח"כ היתה שבירה נוספת, ירידה נוספת והם נפלו למלכות יסוד ונ"ה. הירידה השניה שלהם קרתה כי הרשימות שהחזיקו אותם למעלה עלו למעלה, למקום חג"ת. שואל למה לא היו שם קודם? כי לא היו שם קודם כלים. עכשיו שיש שם כלים אז יכולים לעלות למקום הזה. אומר, זה בח' 'זה נהנה וזה לא חסר', פירוש – הרשימה לפני שהיה כלי של אח"פ של הראשים, אז הרשימה ירדה למקום המלכות של מקום אצילות. והאירה לכלי של הדעת שנפל למקום דעת דבריאה. אומר, זה נהנה – הכלי נהנה, כי מקבל הארה מהרשימה, והרשימה לא חסרה. שואל למה לא נשארת במקום שלה של הדעת, או במקום החסד, למה יורדת ליסוד? אומר שאין לה מה לעשות שם. לא משנה לה כי המקום הזה למעלה ולמטה הוא אותו הדבר עבורה. זה נקרא שהיא לא חסרה בדבר. אולם, אם כבר נהיה כלי למעלה אז יש לה שני טעמים לחזרה למקומה. א. חוזרת כי יש כלי. וכל רשימה יש לה שאיפה להיות בכלי. ב. מקבלת הארה מראש ישסו"ת וראש גופא דישראל סבא וגופא דתבונה וכיוב' מקבלים הארה מהראשים. אז כשהרשימה מקבלת הארה אז יש לה יתר חשיבות להיות במקום הזה. ואז נופלים הכלים למקום יותר נמוך. זה גם מאפשר לכלים של תנהי"מ להשבר ולעבור למקום של החג"ת. 

שואל, למה הכלים דתנהי"מ נפלו למקום יותר נמוך מהכלים דדחג"ת כי הרי יותר גבוהים מהם? אומר שלמדנו שכשהעביות יש שם הארה בקדושה כמובן, אז העביות חשובה. אבל כשאין הארה, ז"א שכשאין כח של מסך במקום, אז העביות היא לגרעון. לכן מלכי דחג"ת שהיו יותר גדולים נופלים למקום יותר נמוך, ולכן תיקונם יותר קשה. לכן מלכי תנהי"מ למקום דחג"ת וכולם נופלים למקום בינה, חוץ מכלי ת"ת שנשאר במקום הכתר. 

עוד ידיעה חשובה שאמר כאן, שנדע, כשאמר לנו שהרשימה של אור מלך הדעת נשארה, היתה במקום מלכות, ואחרי שהיה כלי עלתה למעלה, אז הרשימה של הדעת הזו, דהתלבשות, או ליתר דיוק 'אור הזך של רשימה דהתלבשות של מלך הדעת' היה מורכב מחסדים וגבורות. רק החסדים של אור הזך של הרשימה עלה למעלה, והגבורות נשארו למטה. נצטרך זה להמשיך ונזכיר במקום. 

אין תגובות

להגיב