הדף היומי בתע"ס חלק ח' | שיעור 4 – עמודים תרה-תרו

97

1. חזרנו מעט על הכללים בשיעור הקודם שהפרסא במה החדש שיוצא מהמצח היא בנויה כאלכסון של הא' שמאפשר לאחפ לעלות למקום אצילות בלי לבטל את צמצום ב'. שזה סוג גדלות חדש שלא היה בעולם הניקודים.

2. עוד הזכרנו שמה החדש יוצא מהמצח אין הכוונה לצמצום ג' אלא לעליית ה' תתאה לעיניים בקומה של מצח.

3. מה החדש יוצא על ידי טעמים תסג ברצון העליון הנקרא סליק ברעותא , עלה ברצון העליון.

4. מבחינה נפשית ייתכן שלבחינות שנפגמו יהיה רצון לשקוע בעצמותם אולם לכל אחד יש צד עליון כמו בסג שברצון העליון שבאדם הוא רוצה לתקן, ולכן לשמה נצטרך לפנות כדי לתקן.

5. כתוב: מה דאלפין שהוא עולם האצילות נהיה זכר לסג. מדייק אותנו בעל הסולם שלא ייתכן שעולם האצילות שיוצא למטה מטבור יהיה זכר לסג שנמצא למעלה מטבור וודאי גדול ממנו הרבה וגם מוליד אותו, אלא הכוונה שהוא זכר למה שעולם הניקודים משתמש בנקודות דסג לכלים במצב הקטנות שבו ולזה הוא נהיה זכר.

6. המלכים נקראים שם מלכים מלשון מלכות להורות כי נעשו נוקבא לשם מה דאלפין.

בס"ד

חלק ח שיעור 4 עמוד תרה

סיכום: היום הזכרנו מעט את מה שלמדנו בשיעור קודם, את עניין עולם אצילות שנקרא מ"ה דאלפין, ומ"ה זה י.ה.ו.ה במילוי אלפין – גימ' מה. 

עוד למדנו בשיעור הקודם, עניין חשוב שהפרסא בעולם אצילות הופכת להיות בח' אלכסון, שאלכסון זה מורה שמאז שהעלינו אח"פ דעליה, כלומר שהתחתונים שהם אח"פ יכולים לעלות למעלה, בח' 'מגביה שפלים'. אותם שפלים שעלו מפרסא לא היו כמו עולם הנקודים שירצו לקבל אור ואז תהיה שבירה, אלא שאפשר להעלותם למעלה, למרות שהם למטה מפרסא, כי הפרסא באלכסון אפשר להעלותם למעלה. זו תהיה דרך ההתקדמות בעולם האצילות. זה יהיה התיקון בו. אחד התיקונים הגדולים זה תיקון הפרסא שתהיה באלכסון. זה נקרא אח"פ דעליה. מושג שאינו ברור לגמרי, אבל קצת למדנו, שכשאח"פ עולים למעלה, אז הם הופכים להיות קו שמאל, כי זה רצון לקבל שעלה למעלה. אז פתאום יהיה לנו במדרגה ג"ע שהוא ימין ואח"פ שהם שמאל, ואז הזיווג יהיה לאחד אותם, וזה אחד מהדברים שנלמד באצילות הרבה פעמים, איך מייצרים את הקו האמצעי הזה, שיש 90 סוגי קו אמצעי, ולא נלמד את כולם, אבל את השורשים נלמד. היה יפה לעשות טבלא, לראות את כולם, ולראות כמה זה מדויק בנפש. אלה הדברים העיקריים שלמדנו בשיעור הקודם. 

למדנו גם, בשיעורים הקודמים, שכל מה שיצא עולם האצילות בא להחיות את המתים. דהיינו, בא להחיות את הכלים השבורים. הוא יוצא ע"פי הרשימות שעלו מעולם הנקודים. ברשימות הללו למדנו שיש שני סוגי מידע עיקרי: א. שיוצא על שורש. כי בח' א' נסתלקה, הזדככה. ב. שצריך לצאת בתיקון קווים כי כך הסתדרו הרשימות בעולם הנקודים.

עוד למדנו, שצריך שיוצא עולם האצילות, לתקן גם את הג"ר דנקודים, ולא רק את הכלים השבורים, כי גם הג"ר שחזר לקטנות צריך תיקון כי כל האור שהיה בו הסתלק. גם הג"ר צריך תיקון ולא רק הו"ק. 

למדנו, שכאשר באים לתקן את עולם הנקודים, אנחנו צריכים לצאת ולעלות לתקן, אז עולים עד המקום המתוקן, מלמטה עולות הרשימות, ולכאורה ראש דנקודים הוא הציל את ז"ת דנקודים. אומר, גם הראש דנקודים היה לא שלם, אז עלינו לתקן עד המקום שהוא מתוקן, היינו, עד ראש הס"ג. 

כל התיקון הולך במדרגות עד שנגיע לתיקון השלם, וזה ילך לאט לאט, לא בבת אחת. 

היום למדנו שהשם מ"ה החדש הזה, שיוצא מהמצח, יוצא ברצון העליון. היינו נקרא שיש לו גילוי הארה מלמעלה, הארת כלים, והוא יוצא ממקום הטעמים דס"ג. 

האר"י הקדוש קרא שעולם האצילות נהיה זכר לס"ג. זה היה קשה, ובזה התמקד רוב השיעור. מדוע האריז"ל אומר שעולם אצילות שהוא מ"ה דאלפין נהיה זכר לס"ג שנהיה לו נקבה. דרך ס"ג פרצוף עליון, פרצוף ששייך לעולם א"ק. איך אתה אומר שהוא נהיה נקבה? אומר, מה שאנחנו אומרים שהוא נהיה נקבה, זה רק מכיוון לא כל הס"ג, אלא שמתכוונים רק לנקודות דס"ג, ואפילו לא סתם לנקודות דס"ג, אלא רק לנקודות ששימשו את ז"ת דנקודים. 

מכיוון שעולם האצילות בא לתקן את ז"ת דנקודים, בגלל שהוא שימש בז"ת דנקודים אז צריך לקרוא, אומר, צריך לזכור שמה שאנחנו אומרים, שמ"ה החדש בא לתקן את עולם הנקודים, בא לתקן את ס"ג, אבל רק את ז"ת דנקודים שהם קיבלו את הכלים שלהם בקטנות מנק' דס"ג, אבל לא מדובר על נק' דס"ג אלא רק מזכיר מאיפה קיבלו את הנק' האלה. אז לא לחשוב ח"ו שאצילות נהיה זכר לעולם א"ק, זה לא קורה. אלא רק איזושהי בח' פרטית בתוך הס"ג ששימשה בעולם הנקודים. זה מה שלמדנו.

עוד למדנו, למה הם נקראים מלכים, פירוש יפה, בעולם אצילות, כי הם ירדו לבח' נקבה ולבח' מלכות. 

מבח' נפשית, נקבה זה דבר שהוא בעל חיסרון. וכשהיתה לנו איזושהי שבירה, ואנחנו באים עם דבר חדש לתקן, אז הצד שבא לתקן צריך להפסיק להתלונן, ולומר שלא יכול, ואין כח, ולא מסוגל. אתה נהיית זכר וזכר זה שצריך לקחת את העגלה קדימה, ולא משנה אם זה אישה או איש. אם אתה חושב שהתיקון יהיה על זה שתתלונן כמה קשה לך – ככה לא מתקנים. אם אתה רוצה לתקן – תהיה זכר. אומר, גם אם לקחת לתקן חלק מדבר גדול מאוד, אל תהיה קורבן, אלא תהיה זכר, לך קדימה, ראה מה אפשר לתקן ותוביל גם אם לקחת דבר גדול, אתה לא יכול לתקן את הדבר מעליך, אבל גם השתמשת במשהו, אפילו חלק ממשהו גדול שמעליך, שכאן זה נק' דס"ג, גם לזה אתה צריך להיות זכר, ולא תגיד שזה גדול עליך. מה פירוש גדול עליך? אם השתמשת בדבר גדול, וגם אם לקחת את זה מהתורה, מחכמים, מאדם גדול ממך, לקחת את זה? זה הפך שלך? השתמשת ונשברת? עכשיו אתה רוצה לתקן? קח על זה אחריות. 

בא ומספר לנו שעולם האצילות לקח אחריות על מה שנראה עצום וגדול ממנו. אומר, נהיה זכר לס"ג. איך נהינו זכר לס"ג? אומר, כי בס"ג הוא השתמש בנק' דס"ג. השתמשנו במשהו של מישהו גדול מאיתנו, אבל זה היה אצלך. השתמשת בעולמו של הקב"ה, שהוא מראה. נהיה שלך. השתמשת בעט הזו, לא שלך, של חבר שלך. ראית אותה, השתמשת בה באיזושהי צורה, ואצלך היא נשברה. קח אחריות על התיקון שלה. ואם לקחת אחריות על התיקון שלה – אל תבכה לעליון. למה אתה צועק אליו? קח אחריות ותעשה את התיקון. זה מה שמלמד אותנו כאן. 

אין תגובות

להגיב