הדף היומי בתע"ס חלק ח' שיעור 20 – עמודים תרלה-תרלו

140

בס"ד

חלק ח שיעור 20 עמוד תרלד

סיכום: הגדרנו את המסגרת שבה אנחנו מדברים. שיוצא עולם חדש שנקרא עולם האצילות. יוצא בפרצופים נפרדים שלא צריכים להזדכך כדי שיצא פרצוף הבא, אלא יחד כולם מתקיימים כפרצופים נפרדים בעולם אצילות. נקראים עתיק, א"א, או"א וזו"ן. 

כל פרצוף כזה לוקח נקבה, כי הנקבה של אצילות נגנזה ברדל"א ואין לו נקבה, אז לוקח נקבה מעולם הנקודים. 

עכשיו דנים בנקבות שהוא לוקח. אומר, עניין מיוחד שבא"א הבינה לא נמצאת בראש שלו. יש לזה הרבה השלכות, ורוצה לתת לנו פה הבנה – למה הבינה לא נמצאת בראש א"א. הרעיון מצד השקפה הוא להבין כך: יש ראש של אמונה. יש ראש של מדע, של החכמה, שהם שורשים שנקראים 'שורשי המוחין'.

עתיק הוא ראש של אמונה. א"א הוא ראש של מדע, ואח"כ יש את או"א – המוחין עצמם, שם כל התהליכים שקורים להסיק מהם מסקנות והשלכות, נקראים זו"ן. אז בשורשי המוחין יש איזושהי אמונה, ויש לנו את החכמה. 

האמונה נותנת חכמה למדע. אבל אומרת למדע שאם רוצה לקבל חכמה, את הבינה שלך צריך להוריד ממך. לא יכול להשתמש בה, כי אם אתה עם הבינה שלך תרצה להשיג את החכמה אז תטעה. כי אם תשיג דרך הבינה של החכמה, של המדע, תרצה להשיג את החכמה של האמונה, אתה תתבלבל ותיקח למקום פרטי, כי זה מה שקרה בעולם הנקודים. 

מה שתעשה הוא להוריד את הבינה מהחכמה שלך, אל תיקח אותה אליך. אלא תשים אותה במקום שימוש של הבנת הדברים למטה, ולא איך אתה מבין את העליון, כי אותו א"א להבין בבינה, אלא רק בחכמה, בהשראה. אבל את הבינה שלך תוריד למטה. ז"א שבא"א אין בינה בראש. הוא מקבל אור, כל המדע יקבל ככה. זאת החכמה. אין סיבה למה זה ככה? 'אשרי העם שככה לו'. שכל החכמה שנקראת חכמת התורה, שבאה מהאמונה, ממשה, שנקרא חכם, משפיע, היא באה כהשראה אלוקית. 

את הבינה של א"א, שהוא מנהל את כל החכמה לכל עולם האצילות, אומר, אני את הבינה שלי מוריד למקום או"א שהם כל ההתנהלות המדעית, לפיה בונים את כל החכמה הזו. 

כעת נותן סיבות, גם מדעיות – למה זה ככה. אומר, מכיוון שכל זכר לקח לתקן נקבה, והנקבות שלקחו לתקן באו מעולם הנקודים, אומר נסתכל מה קרה בעולם הנקודים, מה לקחנו לתקן. אומר, בעולם הנקודים היה לנו ג' מצבים: אב"א, פב"א ופב"פ. אומר, מפה לקחו את בח' הנקבות. 

עתיק, שהוא צד האמונה, לקח דבר שלא נפגם, לקח ג"ע דכתר, ממצב של אב"א. 

א"א אומר שרוצה לקחת את אח"פ דכתר לנקבה. קיבל אבל יש תנאי: אח"פ דכתר שעליהם מדובר, הם היו במצב פב"א. אח"פ אלה ירדו חזרה לאב"א אבל צריך לדעת אילו אח"פ הם. זה רק ג"ע של אח"פ אלה. זה לא כל האח"פ. כי אח"פ אלה שהיו פה (ציור) כשה"ת ירדה למטה, הם התחלקו ואתה לא לוקח את האח"פ השלמים שהיו בקטנות, אלא רק את ג"ע של אח"פ אלה ולא את אח"פ דאח"פ, כי במצב של פב"א הכתר קיבל רק את הג"ע דאח"פ ואת האח"פ של אח"פ נתן לאו"א כדי שגם הם יכנסו לראש ויהיו גדולים. לכן הם לא השתמשו באח"פ העצמיים שלהם אלא השתמשו באח"פ דכתר ולכן לא היו בפב"פ. זו הסיבה שאם לא קיבלת את אח"פ דאח"פ שלך, יש לך רק ג"ע ואין לך אוזן – בינה, אז אין אח"פ דאח"פ אלא רק ג"ע, כתר וחכמה. אז ראש א"א אין לו בינה כי לא קיבל אח"פ דאח"פ ואלה ירדו לבח' או"א כי או"א קיבלו אותם. 

כשבאים לתקן או"א שלקחו אח"פ דאו"א, איזה אח"פ לקחו? אח"פ דפב"א שהם אח"פ דאח"פ דכתר. זה עוד עניין שעליו לא הרחיב פה. מה שקרה עם אח"פ של הגדלות, של פב"פ זה לקחה לאה. אח"כ נדבר מזה. 

בעצם אנחנו אומרים שכשא"א לקח אח"פ הוא לקח רק את ג"ע דאח"פ ולא את אח"פ דאח"פ. ובגלל זה אין לו בינה בראש. בינתיים מוצא סיבות מצד האורות ועוד עניין. 

נקודה נוספת, רוצה להתחיל להסביר על ג' בח' נה"י. וזה נובע מכך שיש פה קושיה: אנחנו לומדים ב' דברים שנראים כסותרים זא"ז ולכן לא ברור לנו. מצד א' כתוב שיש התלבשות נה"י דעליון בבח' מוחין בתחתון. מצד ב' הראש דתחתון מלביש על חג"ת דעליון. 

שוב, למשל נה"י דעתיק מתלבש בראש דא"א. מצד שני ראש דא"א מלביש על חג"ת דעתיק אז צריך לומר שחג"ת דעתיק מתלבש בראש דא"א. למה אומר שנה"י דעתיק מתלבש בראש דא"א. אלה שני דברים סותרים. הנה"י הוא למטה מראש דא"א. אומר, לא להתבלבל. יש במושג נה"י, זו שפה קצרה והנה"י עליו מדובר הוא לא הנה"י דגוף אלא נה"י אחרים, יש נה"י מיוחד בראש דעתיק שעושה זיווג, היינו או"ח שאותו יחד עם האור נותן לראש דא"א. חוץ מזה א"א מלביש על החג"ת. כדי להבין נה"י זה מסביר שיש ג' בח' נה"י: נה"י דראש עליון מעצם אצילותו. נה"י חדשים שמתגלים בו בשביל התחתון, ונה"י חדשים שהתגלו בו ע"י עליית המ"ן של בן התחתון. ג' מיני נה"י: שלו עצמו, בשביל התחתון שלו, ובשביל הנכד שלו, הבן של התחתון שלו. זה נקרא ג' סוגי נה"י וכדי להבין זה אומר, רוצה להסביר ע"י ג' הפרצופים: עתיק, א"א, ואו"א וכך זה נוהג בכל ג' שלשות כאלה. 

איך בדיוק זה נוהג בדיוק נלמד בשיעור הבא. 

תובנה מחלק ח׳ – שעור 20

המשך הסבר יציאת בינה חוץ לראש דא״א והרעיון הנפשי העומד מאחורי זה:

מיהי הנקבה דא״א? באופן כללי עד כה למדנו כי היא האח״פ דכתר דנקודים.
כעת מדייק הרב, ואומר שאח״פ אלו הם מבחינת מצב פב״א שהיה בעולם הנקודים.
האח״פ הללו מחולקים לגו״ע ואח״פ.
רק את גו״ע דאח״פ לקח א״א כנקבה.
א״א אינו משתמש בבינה (אוזן) ומוציא אותה מחוץ לראשו. כלומר מחוץ לבחינת חכמה.
החג״ת דעתיק משפיעים למקום הראש דא״א חכמה.
והנה״י משפיעים למקום הגוף דא״א חסדים. במקום גוף זה (בגרון דא״א) נמצאת הבינה.

מהי המשמעות הנפשית?
כח הבינה, הוא כח החלוקה, הפירוט, כח השכל המדויק, הביקורת, המודעות העצמית. (ועוד)
כח זה יצא מכלל ראש. את החכמה שלנו עלינו לקבל מהעליון – מעתיק שהוא בחינת אמונה בבחינת אשרי העם שככה לו. שככה גימטריא משה (בחינת אמונה), מבלי לרצות לחקור ולהבין למה דרכי האמונה הם כך ולא אחרת. בכח המחקר והביקורת נשתמש בבחינת הגוף כלומר באופני השימוש.

על השאלה למה העליון עשה כך? נענה באמונה למעלה מהדעת.
ועל השאלה איך נפעל את רצון העליון? נענה בבינה.

חלק ח – שיעור 20
1. פרצופי אצילות לוקחים בחינת נקבות כפי מה שמתאים להן לתקן ככל שהפרצוף צד הזכר הוא גבוה יותר לוקח נקבה מתוקנת יותר.
2. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הראשון מדוע בינה דראש דא"א ירדה למקום הגוף בבחינת גרון. השני- למדנו מדוע מצד אחד אומר שנה"י דראש מתלבשים בראש דתחתון מאידך הראש דתחתון מלביש לחג"ת דעליון.
3. עולם האצילות לוקח את הנקבות מג' מצבים שבעולם הנקודים שהם אב"א, פב"א ופב"פ.
4. עתיק לקח מה שלא נפגם כלל במצב של אב"א דהיינו את גו"ע דכתר ואת גו"ע דאו"א ועוד.
5. א"א לוקח את האח"פ דכתר ממצב הפב"א שהם רק גו"ע דאח"פ דכתר היות ואת האח"פ דאח"פ דכתר נתן להשלמת הגדלות של או"א דנקודים במצב פב"א.
6. היות וא"א לקח רק את גו"ע דאח"פ דכתר לנקבה לכן הבינה דראש שלו לא נמצאת בראש אלא ירדה לבחינת גוף גם לאי יכולתה לקבל את האור הגדול של עתיק במקום הראש .
7. מבחינה השקפתית נאמר שראש דא"א המהווה את הראש המדעי אינו יכול לקבל בבינה שלו את החכמה העליונה אלא שצריך לקבל אותה כהשראה בבחינת שככה לו, ועם הבינה ישמש רק במקום התפשטות החכמה עצמה כי אינו יכול להבין את האמונה. ואם ינסה להבין תהיה שבירה. (בגמ"ת יהיה שינוי שאותו נלמד במקומו)
8. ישנו הבדל בין נה"י דגוף לנה"י בראש שהוא בחינת או"ח, מה שמדובר שנה"י דראש מתלבשים למוחין דראש דתחתון אין מדובר על נה"י דגוף אלא על הנה"י שנקראים או"ח דראש שנקראים גם לבושי מוחין.
9. מה שכתוב שראש דתחתון מלביש על חג"ת דעליון מדובר על בחינת גוף ולכן זה לא סותר את בחינת הנה"י שהם לא גוף שמתלבשים במוחין לתחתון.
10. ישנם ג' בחינות נה"י דעליון שהם: נה"י דראש העליון מעצם אצילותו , נה"י של התחתון שלו שמתגלים אצלו ונה"י של בן התחתון שלו שמתגלים אצלו שעל שלושת אלו והפירוט שלהם נלמד בשיעור הבא.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב