הדף היומי בתע"ס חלק ח' שיעור 21 – עמודים תרלז-תרלח

112

תובנה מחלק ח׳ – שעור 21

סדר לידת הפרצוף באצילות
למדנו זה מכבר, כי פרצופי שרשי המוחין דאצילות- עתיק-א״א נולדים לאחר עיבור, למצב אב״א, לאחר מכן מעלים ביקוש לגדלות, מקבלים גדלות פב״א (גדלות בראשים וו״ק בגופים). במצב פב״א הם מולידים את התחתון. כאשר התחתון מבקש לגדול כדי אף הוא להוליד עולה לבקש גדלות פב״א. במצב זה מתגדל העליון עוד יותר ומקבל מדרגת פב״פ על קומת התחתון ולא על קומתו עצמו.

לדוגמא- עתיק לאחר שנולד באב״א. מעלה ביקוש לעליונו (ראש הס״ג) ומקבל פב״א. במצב זה מעבר את הרשימות דתחתון – א״א ומולידו.
לאחר שא״א נולד במצב אב״א. מעלה הוא ביקוש לגדלות.
עתיק מזדווג עם נוקבא שלו- גו״ע דכתר, שמקבלת במצב הזה גדלות של פב״פ על נה״י דקומת חכמה. ומעבר את בחינת האח״פ דכתר, שהיא הנקבה דא״א.

מהו המושג נה״י דקומת חכמה?
נה״י פירושו לבושי מוחין, צורת הגיון. העליון כאשר בא להסביר דבר לתחתון צריך להלביש את התובנה בכלים של התחתון. לכן זה נקרא שהוא עושה זיווג על קומת התחתון.

ב׳ דדי בהמה
במצב זה של לידת הנוקבא דא״א יורדים א״א ונוקבא (או רק נוקבא) למקום שממנו הרשימות עלו כלומר תחת הפרסא דאצילות שם הם יונקים מב׳ דדי בהמה.
ב׳ דדי בהמה מיניקים את א״א בבחינת אור האמונה של עתיק המאיר גם בבריאה ומאפשר לנולד לקבל קיום רוחני. לאחר מכן שבים א״א ונוקבא למקומם הקבוע באצילות.

אין תגובות

להגיב