הדף היומי בתע"ס חלק ח' שיעור 21 – עמודים תרלז-תרלח

90

בס"ד

חלק ח שיעור 23 עמוד תרלח

סיכום: היום ניסינו להבין את המושג שנקרא 'ב' דדי בהמה'. 

מה שקרה עם כל הרעיון של לידת פרצוף בעולם אצילות – אנחנו מדברים על התהליך של בניית הפאזל של עולם אצילות. אבל כרגע, מדבר איתנו על הפאזל של ג' פרצופים בעולם אצילות שנקראים: עתיק, א"א, או"א. 

הסדר שלהם הוא שכולם עומדים למעלה מפרסה. יש ב' דדי בהמה למטה מפרסה, שהם ב' דדי בהמה של עתיק. ב' דדי הבהמה של עתיק הם הכח שיורד למקום התחתון, למקום ששם קליפות, כדי לאפשר למדרגה שהקליפות לא יאחזו בה. 

מצד אחד היא חייבת לרדת לקליפות, כי שם נמצא חומר הגלם של עולם השבירה. זה 'השעון המקולקל'. באים לתת לאדם ח"ג לעבודה כדי לבנות את האני שלו, של עולם האצילות שלו. אומרים לו, בוא נראה איך אתה בונה את עולם האצילות שלך, את האני הקבוע שלך, שהוא מקום ההשראה שלך. שאליו תעלה ולקבל ממנו את ההשראה. אתה רוצה לבנות אותו ואז, כרוצה לבנות את עולם האצילות, האני שלך, אז מספר לך איך אתה בונה אותו. 

בהתחלה האמונה שהיא עתיק, נבנית מלמעלה ולא יורדת לקליפות, ואם היא יורדת אז הקליפות לא יכולות להאחז בה. זה נקרא 'עתיקא קדישא', שנעתק מהשגה – ההשגה לא מתערבת בזה. אבל כשבא להוליד את צד החכמה, א"א, אז יש כבר סכנה, כי החכמה זה דברים שאתה חוכך בדעתך, חושב ע"י היקש, קודם ונמשך, אז באה הקליפה ורוצה להציק לך. 

כשפרצוף נולד בעולם אצילות, א"א למשל. צד המדע שלך, צד החכמה, דרכי המחשבה שלך, דרכי ההתנהלות שלך, שזה א"א, ברגע שמוליד אותם הם יורדים למקום של בי"ע, שם נמצאות קליפות שרוצות להיאחז בא"א, שכשהוא נולד הוא נולד במקום בי"ע כי משם באו הרשימות. היות ומשם באו הרשימות יש לנו חוק: שכשמולידים מישהו מולידים ממקום שממנו באו הרשימות, ולכן נולד במקום הזה ואז אנחנו פוחדים, שאם יאחזו בו הקליפות אז אותה הנקבה שהולידה – הפילה. מה צריך לעשות לתינוק הזה? חייב להניק אותו קודם כל שיהיה לו קיום. שמים אותו באינקובטור, נותנים לו מייד כח שלא ימות. את הכח הזה נותנים לו, קצת דומה לזה שלא מנתקים מייד את חבל הטבור, אז מקבל ממנו חיות. זה לא מדדי אישה, שנמצא במקום החזה. אלא מדדי בהמה שנמצא במקום הבטן. משם יונקים, כי דדי בהמה שנמצא במקום החזה זה כבר השפעה שמניקים את כח ההשפעה בעולם אצילות. זה אח"כ נראה. זו יניקה אחרת, של מדרגת הרוח. פה מדובר על יניקה של מדרגת הנפש, בשביל קיום. 

כשיורדים למקום שלכאורה מלוכלך, קודם כל צריך שם קיום. צריך שמישהו יזין את המקום הזה, וא"א בלי זה. א"א להיוולד בלי. יורדים למקום בי"ע, יונקים מדדי בהמה שנותנים ב' דברים: א. אפשרות להתקיים, אחרת הקליפות יתנו את הקיום. להרגיש את הרצון, להרגיש שלא רוצה. אם לא רוצה אז לא קיים. אני רוצה משמע אני קיים, אבל אם אני רוצה ואת הרצון אקח מהקליפה אז תהיה לי בעיה. לכן קודם כל צריך שמשהו יזין אותי, ואלה ב' דדי הבהמה. ב. רוצה שיתנו לי את הכח לעלות לעולם אצילות ולהתמקם שם בדיוק במקום שהאני שלי צריך להיות. אז זה התהליך מבח' ההשקפה. 

מה שקרה מבח' מעשית בעולמות זה שלנקבה של עתיק, שהיא ג"ע דכתר. ברגע שגמר להתקיים כאמונה, אין בו פגם, הג"ע שלו בכלל לא נפלו ולא ירדו ויש להם שלמות, ויש להם גם אפילו אור. אז אין לו בעיה, גם בגלל שהוא שורש דשורש יכול לרדת למטה מטבור ופרסה והקליפות לא יכולות להאחז בו כי הוא אמונה שלמה, שורש, ובכלל ניתן מס"ג, מבינה עליונה שאף אחד לא יכול לגעת בה. אבל אחרי שנולד, אז יש לו את הנה"י שלו, של מדרגת כתר. אח"כ, היות והנקבה שלו קשורה לנקבה של א"א, וגם יש לו את הרשימות מצד הזכר, רשימות דחכמה, כי מצד הזכרים עתיק הוא כתר וא"א הוא חכמה. מצד הזכרים יש לו את החכמה מעתיק, לפני שנולד, כי בעתיק יש את כולם כח"ב תו"מ. לקח את הכתר ואת החכמה צריך לעבר כדי להעבירה לא"א, וצריך לעבר גם את אח"פ דכתר, את צד הנקבה, אז יש להם קשר לג"ע דכתר ולאח"פ דכתר. הם היו מדרגה אחת. אז יכול להביא אותם אליו ולעשות זיווג על החכמה. אז עושה זיווג על בח' החכמה וע"י הזיווג הזה הוא מוליד את א"א. 

כשא"א נולד, כשהוא עושה זיווג בראש זה על רשימות שקטות, רשימות שעוד לא באו לידי ביטוי, אבל כשמגיע אליהם האור, אז מורגש שהם באו מגוף, אז כבר לא יכולים להשוואת צורה עם הראש, אז הם יורדים למקומם, בדיוק כמו שלמדנו בפרצוף גלגלתא, שכשהרשימות עלו לראש ועשו שם זיווג והוכרה עביותם – ירדו לגוף. אז ברגע שעתיק עשה זיווג על ג' יורד למטה מפרסה. כבר אמרנו, ששם יונק מב' דדי בהמה, עולה למעלה למקומו, למקום של חג"ת דעתיק. משם הוא מקבל ממה שעתיק עושה זיווג על בח' ג'. שעתיק שעושה זיווג על ג' – נה"י דחכמה, נותן אור חכמה לראש של א"א. זה צריך להתפשט לגוף שלו. הוא כתר. אבל הגוף שלו מתפשט נה"י דחכמה ומזה נותן לראש א"א. 

מיקמנו את א"א באני שלי, בעולם האצילות. הוא עומד בגופי האמונה. יש את ראשי האמונה ואת גופי האמונה. הוא מתמקם בגופי האמונה. בגוף האמונה – אני מאמין במדע. אבל הוא כפוף לגופי האמונה שלי. אם הוא גוף האמונה והוא לא יהיה תלוי בראש האמונה. באמונה בבינה העליונה, אז לא יהיה גוף. אין גוף בלי ראש. גוף, מדע, שזה ראש דא"א. ראש המדע – האמונה בקודם ונמשך בלי אמונה בבורא לא קיימת. לכן צריך להאמין בוודאי הראשון, אחרת אין אמונה בקודם ונמשך שהוא גוף, נגף, מוות. אין מקום לזה בלי וודאי ראשון. אז לא מתקיים קודם ונמשך בלי וודאי ראשון. 

מיקמתי אותו בגוף של עתיק, שהוא הופך להיות ראש. זה ראש דא"א שהוא חכמה, מכיוון שמצד הזכר הוא חכמה אבל יש בו גם את בינה וז"א. אז מצד החכמה הוא רוצה להוליד את בינה, אז צריך לעשות זיווג על בינה. הוא גם אח"פ דכתר והיות ואח"פ דאו"א שלקחו לתקן, שזה הנקבה של או"א, שזה אח"פ דאו"א שבאים במצב פב"א, שזה אח"פ דאח"פ דכתר, שאותם, היות והם קשורים לג"ע דכתר, הם עולים לא"א. בקיצור – אולי דבר לא כ"כ ברור, אבל א"א מעבר, מביא לרחם שלו את או"א, אבל רק כרשימות. לוקח את הזכר של או"א שזה בינה, את הנקבה של או"א שזה רשימות של ז"ת דנקודים ומעבר אותם. צריך לעשות עליהם זיווג. עושה זיווג בראש, בא לידי ביטוי שהם באו מגוף, הם יורדים למקום בי"ע. יונקים מב' דדי בהמה ועולים למקום, במקום נה"י דעתיק, שהוא מקום ראש דאו"א. גם מקום חג"ת דא"א. 

עוד אומר, שכדי שא"א יעשה זיווג כדי להוליד את או"א צריך להתחבר עם עתיק, לכן עתיק עושה זיווג עם א"א על הנכד, ואז רואים בעתיק ג' זיווגים: א. לעצמו על נה"י דכתר. ב. על נה"י דחכמה לראש דא"א. ג. על נה"י או"א, נה"י ג' על מדרגת בינה. 

אלה ג' בח' נה"י שיש בעתיק. 

 

 

אין תגובות

להגיב