הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 40 עמודים תרעא-תרעב

57

הדף היומי בתעס תרעא-ב

1.לאחר קביעות עולם האצילות שתוקנו רק מצב הא' ומצב הב' מעולם הנקודים דהיינו אחור באחור ופנים באחור נשאר כל מצב האחוריים של עולם הנקודים שלא תוקן.

2. לצורך המשך התיקון היה צריך להוליד את עולמות ביע ואת נשמת אדם הראשון שהוא פנימיות העולמות.

3. הצורך בנשמת אדם הראשון היתה מכיוון שהשימוש רק בעולמות כמו שהיה למעלה לא הספיק והיה צריך דבר חדש משהו יותר זך ולכן נוצרה הנשמה שהיא מצד החוקים העליונים כנגד הקו שיצא כאדם קדמון ביחס לעיגול. ולכן נשמת אדם הראשון היא הפועלת והשליח של אדם קדמון דהיינו לייצר את האהבה.

4. זון דאצילות שצריכים להוליד את ביע ונשמת אדם הראשון נמצאים במצב של קטנות ואינם יכולים להוליד במצב זה.

5. לצורך הולדה זון דאצילות עולים להיכל אוא ומשמה מולידים את נשמת אדם הראשון.

6. אדם הראשון נולד כאשר ראשו במקום זא דאצילות שמשם עלה עולם הבריאה, גרונו במקום מלכות דאצילות שלשם עלו ד' ראשונות דיצירה, גופו מתפשט בכל עולם הבריאה שלשם עלו ו' תחתונות דיצירה, וד' ראשונות דעשיה , ורגליו במקום ו' ראשונות דיצירה שלשם עלו ו' תחתונות דעשיה.

7. יוצא שאדם הראשון מתפשט ממקום זא דאצילות עד מקום חזה דיצירה ומשם ולמטה זה מדור הקבע של הקליפות שאסור לאדם הראשון להתפשט שמה, שהוא גם מקום עץ הדעת ומקום הנחש.

תובנה מחלק ח׳ – שעור 40

לידת אדה״ר
בעל הסולם מאפשר לנו לקבל הסתכלות כללית על מבנה אצילות והמשך התיקון באמצעות אדם הראשון.
כפי שלמדנו, שבירת הכלים שארעה בעולם הנקודים עומדת לתיקון על כל מצביה.
תחילה לקח אצילות את מצבי האב״א והפב״א שבהם לא היתה שבירה.
לשם תיקון הכלים של מצב הפב״פ שבהם עיקר הקלקול ובהם יהיה עיקר התיקון נדרש אצילות להוליד מתוכו ב׳ בחינות חדשות – חיצוניות ופנימיות. עולמות בי״ע ואדה״ר.

זו״ן שעולים ב׳ עליות כדי להשיג מוחין דחכמה להיכל או״א יולדים את ב׳ הבחינות הללו:
ראשו של אדם הראשון נולד מחזה דז״א הקבוע (קביעות הב׳) ולמעלה-עד הטבור דא״א. (לשם עלה עולם בריאה)
גרונו- במקום מלכות דאצילות – (לשם עלו ד״ר דיצירה)
חלק גופו העליון – במקום בריאה (לשם עלו ו״ת דיצירה ו-ד״ר דעשיה)
רגליו – במקום ו״ר דיצירה (לשם עלו ו״ת דעשיה)

באופן כללי: אדם הראשון מלביש מז״א דאצילות- עד חזה דיצירה הקבוע שלאחר החטא.
אדה״ר נולד במצב של עליית עולמות, כאשר כל המקום של מחזה דיצירה ולמטה מוגבל מבחינתו ואסור לגעת בו. הוא שנקרא גם מדור הקבע של הקליפות, מקום עץ הדעת. בחינות של עצם גדלות כלי הקבלה.
זה גם פירוש השם ״שדי״ – שאמר לעולמו די. שלא יתפשט למקום חזה דיצירה ולמטה עד סיום רגלי א״ק.

חידוש
חידוש מיוחד שארע בלידת אדה״ר הוא שכמו שהקו (א״ק) יצא כפנימיות לעיגולים. והעיגולים נחשבים לחיצוניות ומתוקנים רק אגב הקו, כך גם עתה – העולמות, אע״פ שיצאו בקו חוזרים להוות סביבת פעולה, כמו עיגולים. והאדם הוא פנימיות והוא המתקן.

אין תגובות

להגיב