הדף היומי בתעס חלק ח' | שיעור 46 עמודים תרפג-תרפד

63

שעור 46 – תרפג-תרפד
1. אנו מנסים להבין את ג' הבחינות שנתחלקו כל הנשמות שהיו כלולות באדה"ר.
2. הבחינה הראשונה בנשמות היא זיהרא עילאה שהיא כנגד העלייה הב' של נשמת אדה"ר בין הערביים שבו השיג הארה גדולה ועצומה טרם התפשטות לגוף דהיינו טרם אכילה מעץ הדעת. בחינה ב' של הנשמות ממה שנשאר לאחר החטא אור הנפש בכלי דכתר בחינה ג' של הנשמות היא מה שהסתלק מצד האורות ומצד הכלים ט"ר דאורות וט"ת דכלים.
3. בעולם הנקודים אנו רואים ג' חלוקות אב"א, פב"א ופב"פ .
4. מב' החלוקות הראשונות של עולם הנקודים נתקנה הקביעות של עולם האצילות כזווג תדיר דלא פסיק שלא תלוי במעשה התחתונים.
5. ממצב פב"פ נתקן בעולם האצילות אפשרות לתיקון רק ע"י נשמות הצדיקים שמעלים מ"ן ולכן נקרא זווג שלם כי הוא של גדלות אבל לא לגמרי היות ותלוי במעשה התחתונים (אגב כך מזכיר שבגמ"ת יהיה זווג שלם שלא תלוי יותר במעשה התחתונים כי יהיו מתוקנים לגמרי)
6. מצב הא' של הנשמה שהיא זיהרא עילאה מתאימה לחלוקה ב' בעולם הנקודים שהיא פב"א וכן לגדלות דאצילות פב"א.
7. בחינה ב' של נשמת אדה"ר שהיא אור הנפש בכלי דכתר שנשאר לאחר החטא מתאימה לחלוקה א' דנקודים אבא ולקטנות דאצילות.
8. את שאר החלוקות והסיכום נלמד בעזה בשיעור הבא.

 

תובנה מחלק ח׳ – שעור 46
השוואת המצבים השונים בין עולם הנקודים / אצילות / אדה״ר
עיקר שעור זה (והשעור הבא) עוסק בהשוואה בין נקודים, אצילות ואדה״ר על ג׳ המצבים שמתקיימים בכל אחד מהם.

ג׳ בחינות זיווגים בעולם אצילות
לפני שנפרט את ג׳ המצבים מסביר בעל הסולם כי אצילות עצמו בנוי על בסיס ג׳ בחי׳:
אב״א ו-פב״א- שבהם הזיווג תדיר דלא פסיק (זיווג תמידי וקבוע) ותפקידו להחיות את העולמות. הוא מהווה את הקיום של עולם האצילות שאינו מושפע ממעשי התחתונים.
חלוקה ג׳ בעולם אצילות היא מצבי הפב״פ שנובעים מעליית מ״ן (ביקוש / תפילה) של התחתונים.
בחלוקה הג׳ נבחין ב׳ בחינות:
א. זיווג שלם שאינו גמור – זיווגים על בחי׳ פב״פ להולדת נשמות נשמה, חיה ויחידה אך רק בזמה״ת – במצבי עליה, בזמנים מיוחדים. בבחינת תיקון הזמן אך לא תיקון המקום.
ב. זיווג שלם גמור להולדת נשמות – זיווג על גדלות פב״פ שיהיה בגמה״ת בבחי׳ מטי רגלין ברגלין.

השוואת ג׳ מצבים – עולם הנקודים / עולם אצילות / אדה״ר
1. מצב אב״א דעולם הנקודים (שבו מאיר אור הנפש בגוף) מקביל ל- אב״א בעולם אצילות ולמצב אדם הראשון לאחר השבירה בבחי׳ מה שנותר בו אור הנפש בכלי דכתר.
2. מצב פב״א דעולם הנקודים (גדלות המוחין, שלא התפשטה לגוף) – מקבילה לפב״א בעולם האצילות ולמצב אדה״ר טרם החטא בשעה העשירית. שעה שהשיג את שיא גדלותו בבחי׳ תיקון הזמן (המוחין) אך לא התפשט לבי״ע.
3. את המצב השלישי יסביר בעל הסולם והרב מחר

אין תגובות

להגיב