הדף היומי בתע"ס חלק י' שיעור 19 -עמודים תתק"א-תתק"ב

22

הדף היומי בתע"ס חלק י' סיכום שיעור 19 עמודים תתק"א-תתק"ב

היום לאחר שהזכרנו את כל העניין של ההבדל בין הבינה לתבונה, הראינו את ההבדל המהותי בין או"א לישסו"ת, ההבדל המהותי הוא בין זכירה לשכחה. שכחה נמצאת במקום שיש קליפות ואם לא היה לנו כוח של השכחה אז כל הטראומות שהיינו עוברים בחיים היו נשארות לנו. אבל אני צריך להתקדם מהם. אם אני רוצה לעבוד נכון, אז אני צריך את כל כוח השכחה שיש ותכף נראה למה זה פה בישסו"ת, למטה מפרסה במקום הדינים, הדרך שלי לתקן אותו זה לחבר אותו למקום הזכירה שזה נקרא מצוות הזכירה לעלות לבית המקדש שזה מצווה לזכר. צד הנקבה נמצאת למטה יש בה שכחה, בצד הגוף יש שכחה. השכחה הזו היא טובה כי היא נותנת את הכוח, נקבה אמתית נותנת את הכוח לשכוח את הדברים הקודמים ולבוא לדברים חדשים מתוקנים ואיך אנחנו רואים את זה בפרצופים? אומר, שאנחנו מסתכלים על עולם אצילות אז אנחנו אומרים שא"א הוא בחינת כתר, או"א הם בחינת חכמה, ישסו"ת בחינת בינה וזו"ן הם זעיר אנפין ומלכות. אז או"א הם בחינת חכמה אז הם נקראים: אבא נקרא הויה במילוי יודין שזה גימטריה ע"ב, צד הזכר. ואמא שזה אהיה, זה צד נקבה היא נקראת אהיה דיודין. כאשר אנחנו מדברים על אחוריים, דהיינו על דין שזה למטה מפרסה, אז אחוריים נספרים בריבוע. בריבוע זאת אומרת, שאם אני לוקח את הויה דיודין בריבוע, איך זה הויה דיודין בריבוע? יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי. אבל לא סתם ריבוע, כי אם זה סתם ריבוע לא ריבוע במילוי אז זה ריבוע אחוריים של ראש. אבל אם זה ריבוע מצד הגוף אז זה ריבוע במילוי. אז לכן ריבוע של הויה במילוי יודין זה יוצא קפ"ד או גימטריה מקדם ואמא אהיה דיודין הריבוע שלה זה תקמ"ד. מה זאת אומרת שזה אחוריים? זאת אומרת שאמא ואבא נותנים דינים לתחתון אבל הדינים שהם נותנים לתחתון הופכים להיות פנימיות של התחתון ומה הפנימיות של התחתון? קפ"ד ותקמ"ד. שכשהם עושים זווג בין ב' הבחינות האלה, יש"ס ותבונה, זה הפנימיות שלהם. עכשיו בתוך הפנימיות שלהם, של ישסו"ת, יש הרבה מדרגות כמו שלמדנו, שכל פרצוף יש לו התקדמות בחמש מדרגות עיבור, יניקה, מוחין דנשמה, מוחין דחיה, מוחין דיחידה, אבל הוסיף לנו פה דבר חשוב, היות ואמרנו שישסו"ת הוא בחינת נשמה של אצילות אז כל ההתקדמות שלו היא תהיה תמיד בבחינת נשמה ואו"א הם חיה כל ההתקדמות שלו היא בחינת חיה וכן הלאה לכן כשהוא עכשיו עושה זווג במצב הזה שלו מראים לנו שהוא בבחינת תשכ"ח. כי קפ"ד פלוס תקמ"ד זה גימטריה תשכ"ח. כדי להגיד לנו במצב הדין הזה אפילו שזה פנימיות של העליון, הדין של העליון שיורד לתחתון הוא בא בבחינת שכחה, אם לא היה לנו שכחה היינו משתגעים, לא היינו יכולים לשאת את עצמנו. האפשרות שלנו לשכוח היא מאפשרת לנו לשאת את עצמנו ולבוא למקום של תיקון כל פעם מחדש. לכן צריך להשתמש בכוח השכחה הזה בצורה מכוונת. להגיד רגע, אני רוצה עכשיו לעלות לתיקון לגדלות, אני עוזב את מה שהיה אתמול. למה? מה אתה מתעלם? לא אני לא מתעלם, אני לא רוצה לזכור כרגע את כל האשמה שיש לי מאחורה, כי זה בא רק כדי לאתגר אותי קדימה. אז עכשיו מה שיכול לאתגר אותי קדימה אני עושה, מה שלא, אני שוכח כי אני לא יכול לשאת את כל הקטנות שלי אלא רק מטעם העליון והעליון נתן לי את זה כפנים. איך אני משתמש בשכחה כפנים? איך אני משתמש במצב של עיבור ויניקה כפנים? כשאני יודע שיש גדול ממני ואם אני יודע שיש גדול ממני וישסו"ת יודעים שיש או"א, יש להם גדול מהם אז הם יכולים לעשות תיקון. 

נקודה נוספת שאנחנו רואים פה, מספר לנו על משה רבינו שהטבע שלו היה בבחינת או"א, מבחינת מדרגת חכמה של עולם אצילות, השאר היו מבחינת למטה. לכן כל התיקון שלנו בא ממשה רבינו שהיה בבחינת למעלה, איך זה נספר? הרי גם לו היו דינים גם לו היו התמודדויות? שכל הדינים שלו נחשבים לבחינת 4*30 ולא כמו בישסו"ת שזה 24*5. למה זה בדיוק ככה עוד לא דיברנו ממש אבל בינתיים רק להבין שזה 4*30 שזה 120צרופי אלוקים ובישסו"ת זה 24*5.          

אין תגובות

להגיב