ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קכ"ו אנו מתחילים את פרק ז' המבאר בכללו איך מלכות דאצילות ירדה והיתה לכתר בעולם הבריאה.
ביחס שבין עולם האצילות לעולם הבריאה נראה שעולם הבריאה הוא רק בקומת בינה ולעומתו אצילות, שהוא העליון שלו, הוא בקומת חכמה. בהקשר לכך נאמר גם שכל פרצוף תחתון מלביש מהפה של הפרצוף העליון שלו ולמטה ואינו מלביש על מקום הראש של העליון.כלומר יוצא מכך, שביחס לעליון שלו חסר לו את ג' הספירות הראשונות שהם מבטאות את גובה הקומה היותר גדול שיש בעליון ואין בו.
למדנו גם שיש ב' בחינות שיורדות מעולם עליון לעולם תחתון, אך על זה נרחיב בפעם הבאה.
[כאן חשוב מאד להדגיש שבחלק ג' צריך בעיקר להבין את הרצף הכללי ואת העקרונות שבעל הסולם רוצה להעביר לנו ופחות חשוב להבין כל פרט מהעולמות וכד' כי עליהם הוא ירחיב מאד בחלקים הבאים].
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קכ"ה אנו עדיין ממשיכים לדבר על הכתר. הבחינת האפס המוחלט היא אור א"ס שנמצא בבחינה העליונה, והוא מאציל (כלומר הוא הסיבה והגורם) את הבחינה הראשונה שבכתר שהיא ניצוץ בורא והיא נקראת גם עתיק, והיא מאצילה את הבחינה השניה שבכתר שהיא ניצוץ נברא ונקראת גם אריך אנפין.
יוצא שהבחינה האחרונה שבמאציל (שהיא מלכות דמלכות שבו) היא זו שמאצילה את הבחינה הראשונה שבנאצל, כך יוצא שהמלכות שבעליון הופכת להיות לכתר אצל התחתון, שכאמור בכתר זה יש עוד בחינה שניה (אריך אנפין), וביחד שתיהם הם הממוצע בין המאציל לנאצל.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קכ"ד אנו ממשיכים לדבר על הכתר שהוא הבחינה הממוצעת בין הבורא לנברא, ובין כל מאציל לנאצל.
האור שבעליון שמיועד בשביל התחתון נקרא "אפס מוחלט" כלומר שאין לנברא שום תפיסה בו היות ונקודת הרצון לקבל שבו אינה מורגשת כלל כעוביות והיות ואין תפיסה באור ללא כלי. ולאחריו יש את הכתר שהוא הבחינה הממוצעת בינו לבין הנאצל שבה כבר מתחילים להתעסק עם הרצון לקבל הזה.
הכתר מתחלק לשתיים: 1) "ניצוץ בורא" שזהו האור ישר שאותו דוחים על ידי האור חוזר שמעלה המסך. 2) "ניצוץ נברא" זהו האור חוזר המלביש את האור ישר שבו כבר כלולים ד' שורשי הכלים שנוצרו, ורק אחר כך תהיה התפשטות לגוף לד' הכלים הממשיים: חכמה, בינה, ת"ת ומלכות.
מבחינה השקפתית נראה ארבעה שלבים: 1) מה שמגיע מבחוץ — אליי. 2) הגבולות והמסגרת שהם ההכרה הגבוהה שלי כלפיו. 3) היחס שלי לדבר. 4) התפשטות הדבר להרגשה ממשית.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קכ"ג אנו מתחילים בסיעתא דשמיא את פרק ו' העוסק בהרחבה בבחינת הכתר שהיא הממוצעת בין המאציל לנאצל.
בכל נאצל ישנם ד' בחינות, ה"ראשית" וההתחלה היא החכמה, ולאחריה הבינה, והת"ת והמלכות. בחינת הכתר שהיא הממוצעת בין מאציל לנאצל לפעמים אינה נמנית עם הספירות של הנאצל (כי היא רק התפשטות האור ובניית שורשי כלים, ולכן היא הכלל של המדרגה ואינה ככלי היכול להיחשב כפרט), ואולם לפעמים כן מונים אותה כחלק מהספירות. הכתר דומה לכתר המלך שהוא למעלה מראשו ולא בתוכו ממש.
כך זה בעולמות העליונים אבל בגשמיות כן נוכל לראות את הבחינה ממוצעת כדבר ממשי (כמו למשל שהממוצע בין גוף האדם ללבושים שלו הם השערות והציפורניים שלו).
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמודים קכ"א וקכ"ב אנו ממשיכים לדבר על הבחינה הממוצעת בין מאציל לנאצל. האור המגיע מהמאציל הוא אור מאין-סוף והוא מתלבש בבחינת הכתר, כלומר שמתפשט עד שפוגע במסך שבמלכות שהוא מעלה אור חוזר שמלביש את ד' הבחינות, וכך נוצרים ד' שורשי כלים בראש הפרצוף (שהם חכמה, בינה, ת"ת ומלכות), והם יתפשטו לד' כלים בפועל בגוף, ורק שמה תורגש העוביות ותקבל את האור.
"ניצוץ בורא" זהו האור ישר שאותו דוחים על ידי האור חוזר שמעלה המסך, ו"ניצוץ נברא" זוהי המלכות שמעלה את האור חוזר ומלבישה על האור ישר, ובה כלולים ד' שורשי הכלים שנוצרו.
והנה, בכל נאצל תהיה בחינה ממוצעת הכלולה מצד המאציל וצד הנאצל, ובצד הנאצל יהיה השורש לנאצל שבפועל.
מכיוון שהבחינה הממוצעת היא בראש, ושמה אין עדיין הרגש של עוביות (כלי, רצון לקבל) על כן הקשר למאציל שצריך להיות על ידי הבחינה הממוצעת צריך להיות קשר אמוני!
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד ק"כ אנו ממשיכים ללמוד על ד' הבחינות ואומרים שכאשר מגיע האור מלמעלה עד שפוגש במסך הוא בא בבת אחת ואין הבחן של ד' הבחינות בסדר התפשטותו למרות שהם כן קיימים אבל כאשר מזדככת העוביות שבמסך אז נבחין בגילויים של ד' הבחינות, כיוון שהיא מזדככת לאט לאט בסדר המדרגה מהבחינה העבה עד הזכה.
לאחר שלמדנו שישנה חלוקה של ד' בחינות, וכל בחינה מהם גם מחולקת לד' בחינות וכו', אנו לומדים שיש מבחינת ממוצע בין הבחינות האלה שהוא מחבר ומגשר בין המדרגות. ממוצע זה הוא הבחינה השניה שבתוך הכתר, ועליו נרחיב בהמשך.
למשל ביחס בין אצילות לבריאה: אצילות נקרא הבורא והבריאה נקראת הבריאה ובה יש ד' בחינות. בין אצילות לבריאה יש בחינה ממוצעת הכוללת את ד' הבחינות שהיא בחינת הכתר.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קי"ט אנו מתחילים בע"ה את פרק ה' העוסק בד' בחינות המחוייבות להימצא בכל נאצל, ובשורשם שהוא הכתר, ובבחינה הממוצעת שמקשרת בין הבחינות.
כל עליון נבחן למאציל כלפי הבחינה שלמטה ממנו, כיוון שיצאה ממנו. אור א"ס, הנבחן למאציל, התפשט לנאצל בסדר של ד' בחינות של עוביות עד שפוגש במסך שבמלכות. כך קורה גם בכל התפשטות ממאציל לנאצל.
ד' בחינות אלו נמצאות בכל הפרטים שבמציאות כמו "גן" העובר בתורשה ממאציל לנאצל (ואף על פי כן יש שוני בין אחד לאחד, ולכל אחד תפקיד שונה במציאות).
השם של ד' הבחינות יהיה על פי המסגרת שבה נדבר עליהם. למשל, בכללות המציאות נקראים ד' הבחינות: אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. ואולם באדם הם יקראו: האדם הפנימי, הגוף, המלבושים שעל הגוף והבית. וכן על זה הדרך בכל פרט שבמציאות.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קי"ז אנו ממשיכים לדבר על האור ישר שעובר מבחינה לבחינה "בדרך מעבר", ועל כך שרק על ידי האור החוזר ישנה "התלבשות" לאור ישר.
באור חוזר יש להבדיל בין האור החוזר שהוא למעלה מהמסך שבמלכות, כלומר בזיווג שהעליון עושה לצורך התחתון ששמה עוביות המסך המעלה אור חוזר פועלת ממטה למעלה, ולכן ההגבלות של המסך אינם חלים בזיווג זה (למשל ההגבלה שבבריאה יתקבל רק אור הבינה ולא אור החכמה) אלא רק כאשר המסך והמלכות מתפשטים לעשר ספירות חדשות של העולם התחתון ונותנים לו את האור אז נראה שהגבלות אלו חלים וחייבים לפעול על פי הוראותיהם.
ובעקבות כך נאמר גם שדווקא כאשר מתפשט המסך ממעלה למטה אז נבחן שיש לבוש גמור על האור בכלים חדשים אלו דאור חוזר, ולא בעולם העליון ששמה זה רק שורש ללבוש.
עניין זה נובע מהחוק ש"כל כח הדין (שבמסך) פועל ממקום הימצאו ולמטה ולא ממקום הימצאו ולמעלה".
בעמוד קי"ח אנו לומדים ששם הויה (י-ה-ו-ה) כולל עשר ספירות, וד' העולמות אבי"ע הם כנגד עשר הספירות הכוללות את כל המציאות. ולכן יוצא שכל עולם הוא כנגד אות בשם הויה. אות י' המייצגת את החכמה היא כנגד אצילות. ה' — בריאה. ו' — יצירה. ה' — עשיה.
ואע"פ שיש בכל עולם עשר ספירות פרטיות ופרטי פרטיות אבל באופן כללי מסתדרים כל העולמות על פי עשר ספירות, אשר ד' אותיות הויה מרמזות עליהם. וידיעה זו היא חשובה מכיוון שיש תמיד ערכים מקבילים בין ע"ס הפרטיות לבין הכלליות, ומזו נלמד על זו.
לכן, כל עולם נבחן על פי גובה הקומה הגבוהה שבו אע"פ שהוא כולל עשר ספירות.
עוד הזכרנו שכל עולם אינו יכול לקבל שום אור אלא רק כמה שהמסך הנמצא ממעל לו, משפיע אליו.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קט"ז אנו ממשיכים את עניין התלבשות האור בד' העולמות שעל ידי כך כל עולם מצומצם מגובה הקומה שיש לעולם העליון ממנו ויש לו מסך על גובה הקומה שלו (למשל אצילות מצומצם מבחינת כתר, ויש לו מסך על בחינת חכמה). כך נבדיל בין המושג צמצום האוסר קבלת אור לבין מסך המתיר קבלת אור בצורה נכונה.
בנוסף נבין שכל עשר הספירות שבעולם מסויים מקבלים את אותו אור, עפ"י גובה הקומה הכללי שבעולם.
עוד הרחיבנו ואמרנו שכאשר למשל נעשה זיווג על בחינת בינה באצילות בשביל בריאה זה לא מונע מז"א ומלכות לקבל את אור החכמה המושפע באצילות, מכיוון שהמסך של בחינת בינה הוא רק ממטה למעלה ואין העוביות שלו פועלת ומגבילה באצילות כלום אלא רק בעולם הבריאה שיקבל בחינת בינה מזיווג זה נראה שעוביות המסך מאפשרת קבלת אור הבינה ולא כלל אור החכמה.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קט"ו אנו ממשיכים בעניין התלבשות האור בד' העולמות על ידי כך שכל עולם עושה זיווג על הבחינה המתאימה לתחתון ונותן לתחתון (חוץ ממה שעושה לצורך עצמו).
לכן, עולם א"ק שגובה קומתו הוא בחינה הד' עושה זיווג דהכאה על בחינה הג' שהיא חכמה — ונותן לאצילות הבא אחריו. אצילות עושה זיווג דהכאה גם על מה שקיבל מעליונו, ובנוסף עושה זיווג על בחינה הב' שהיא בינה בשביל עולם הבריאה, וכן הלאה בשאר העולמות.
מובן שגם אם נעשה זיווג דהכאה למשל על בחינת חכמה בשביל אצילות יצטרך האור לעבור אל בינה ודרכה לז"א ודרכו למלכות, אך זה רק בבחינת מעבר מכיוון שזה הסדר התהוותם בד' בחינות דאור ישר ולא שנעשה שוב זיווג דהכאה להלביש את האור העליון.
בנוסף הדגשנו שאם נראה בעולם מסויים הרבה בחינות של פרצופים ומסכים — כולם הם חלקים של גובה הקומה הכללי שבאותו עולם.
ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
בעמוד קי"ד, בהמשך לעניין ה"התלבשות" של האור ישר באור חוזר הדגשנו שוב את ההבדל ביניהם השייך לעניינו — ד' בחינות דאור ישר הם ד' בחינות שדרכם עובר האור עד שמגיע למלכות, ולכן כשאומרים למשל "חכמה דאור ישר" פרושה הספירה השניה אחר "הכתר". אבל ד' בחינות דאור חוזר הם ד' שיעורים של זיווגים דהכאה, ולכן כשאומרים למשל "חכמה דאור חוזר" הכוונה שנעשה זיווג דהכאה על המסך שבמלכות והאור חוזר הלביש עד בחינת החכמה משום שהמסך השתמש בעוביות של בחינה הג'.
עוד הדגשנו שכשנעשה זיווג דהכאה עד בחינה מסויימת ולא עד כתר, אז העוביות היותר גדולה "גנוזה" בתוך הקומה הזאת. כלומר אם למשל בעולם הבריאה עושים זיווג דהכאה על בחינה הב' והאור שם הוא אור של בינה, אזי כתר וחכמה גנוזים שם, כלומר שאין משיכה והשתוקקות לאור של כתר וחכמה אלא ההשתוקקות הזאת "גנוזה".