תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ע"ט אנו ממשיכים לעסוק בעניין התכללות הספירות כך שכל ספירה, תהיה במקום שתהיה, מתחלקת לעשר ספירות, וכן כל אחת מהעשר ספירות שבתוכה מתחלקות לעשר ספירות וכו' עד אין קץ.
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ע"ח לומדים שעל ידי ההתככלות של כל ספירה בתוכה גם מבחינות האור ישר וגם מבחינות האור חוזר יש לכל ספירה עשר ספירות. כך לדוגמא לכתר יש תשע ספירות של אור ישר כיוון שאחד מהאור ישר שמבחינתו עצמו ועוד שמונה שעוברים דרכו לספירות התחתונות עד יסוד (מלכות לא מקבלת אור ישר), ויש בו עוד ספירה אחת מאור חוזר שמגיע מהמלכות, וכך יש בו עשר ספירות. בחכמה יש שמונה מאור ישר ושתים מאור חוזר, וכן הלאה בכל ספירה שבכל מקום — יש עשר ספירות.
כל ספירה היא יחידנית כי יש בה התכללות מסויימת שאינה באחרות כך שלדוגמא כתר שבתוך הנצח שבהוד שונה מאשר הכתר שבחכמה וכד'.
כל ספירה היא שלימה כי יש בה איזון בין אור ישר שהוא צד ההתפשטות לבין האור החוזר שהוא צד ההתגברות. איזון זה צריך להיות גם אצל כל אחד מאיתנו ואותו צריך לקיים ע"י שנקנה בינה יציבה.
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
עמוד ע"ז אנו ממשיכים ללמוד את סדר ההתכללות של הספירות זו מזו, ולאחר שלמדנו על ההתכללות הנוצרת על ידי האור ישר שעובר ממעלה למטה דרך הספירות, היום אנו לומדים על ההתכללות הבא מצד האור החוזר שעובר ממטה למעלה דרך הספירות.
המלכות בדחיתה את האור מעלה "אור החוזר", כלומר אור שאינו נמשך מהזך אל העבה אלא בהיפך, מהעבה שהוא המלכות אל הזך שהוא הכתר.
לכן במלכות יש עשר ספירות דאור חוזר כי עובר בה האור חוזר העולה אל כל עשר הספירות, וביסוד יש תשעה כי עוברים דרכו האורות השייכים ליסוד, הוד, נצח וכו' עד כתר, וכן הלאה בשאר הספירות שכל ספירה שעובר בה אור חוזר שלה ושל הבאים אחריה — הוא נשאר בה בקביעות.
יוצא שישנה התכללות אחת של הספירות על ידי האור ישר, והתכללות שניה על ידי האור החוזר, ועל ידי ב' התכללויות אלו מתחלקת כל ספירה לעשר ספירות, ומחר נפרטם.
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ע"ו אנו ממשיכים ללמוד את סדר ההתכללות הנוצר על ידי כך שכל אור שבא מלמעלה משאיר רושם קבוע בספירות שעבר דרכם, ולכן כל אור שמגיע מהספירה העליונה אל הספרות התחתונות ממנה נשאר גם בספירות שעבר דרכם.
ולכן, מבחינת האור ישר הבא מלמעלה למטה, כיוון שכל האורות של הספירות עוברים דרך כתר — לכן הכתר מתפרט לעשרה ספירות כי כולם עברו דרכו, וחכמה לתשעה וכן הלאה עד שבמלכות יש רק ספירה אחת של אור ישר (וכמובן שלאחר הצמצום אין בה בכלל מאור ישר).
למדנו גם שהמלכות לאחר הצמצום הופכת להיות "כתר" לאור חוזר, כי היא אומרת: "אני רוצה להיות שותפה, ולכן אני דוחה את הרצון הפרטי שלי לאור, וכל אור שיבוא להתקבל ברצון זה — אני דוחה אותו". היות וכך, כל העשר ספירות נמצאות במלכות מצד אור חוזר הבא מטה למעלה, כי היא דחתה אותם. על בחינת האור החוזר נרחיב יותר מחר.
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ע"ה אנו מתחילים בעזרת ה' את פרק ט' המבאר למה כל ספירה שבכל עולם כלולה מעשר ספירות, וכל ספירה שבתוכה כלולה גם מעשר ספירות וכן הלאה שכל ספירה כלולה מעשר עד אין קץ.
(זהו עניין נפלא, ונראה בו שהחוקיות הנוהגת בכלל נוהגת גם בכל אחד מהפרטים, וכך יכול להיות קשר בין הפרטים לכלל, וכן כך יוכל הפרט לפעול את טבעו היחידני והמיוחד בשביל הכלל).
מתחיל להסביר בכך שכל אור מגיע מא"ס עד המדרגה הצריכה את אותו אור, ובדרך עובר אור זה דרך כל המדרגות שמא"ס עד לאותה בחינה כדי שתוכל אותה בחינה לקבל את האור בצורה המתאימה לה. מכיוון שאין העדר ברוחני לכן אור זה נשאר גם בכל אחד מהמדרגות שעבר דרכו.
(כך גם כל חוויה שאדם עובר נשארת בו לנצח כרושם פנימי, ולכן חשוב לעבור חויות שישאירו בנו רשמים נכונים שיעזרו לנו להתקדם בעבודת ה').
תע"ס – ספרו היסודי של מר"ן בעל "הסולם" על כתבי האר"י הקדוש.
בעמוד ע"ד אנו ממשיכים את מה שלמדנו אתמול שאמנם הנאצל מושך את האור על ידי המסך בכלים העבים יותר אבל האור הגדול יתקבל דווקא בכלים הזכים יותר שבנאצל, וככל שהמסך משתמש בעוביות גדולה יותר למשיכת אור זאת אומרת שיש לנאצל כלים זכים שבהם יתלבש האור.
והטעם הוא מכיוון שכדי לקבל את האור צריך השוואת צורה עם האור. לכן כאשר מגיע אור למדרגה הוא מתקבל הכלי הזך שהוא כתר כיוון שהוא בהשוואת הצורה לאור שמגיע. כאשר המסך משתמש כבר בעוביות של בחינה א' יגיע אור גדול יותר ואז ירד האור הקודם שהוא אור הנפש למדרגת החכמה והאור החדש שהוא אור הרוח יתקבל בכלי הזך יותר שהוא כתר וכן הלאה.
בעבודת ה' נראה שיצר הרע מנסה להראות לנו שבמקום שבו אנו מרגישים השתוקקות גדולה יותר שמה אנו צריכים לקבל את האור הגדול אבל תפקידנו הוא רק למשוך את האור בעזרת ההשתוקקות הגדולה אבל לקבל אותו דווקא בכלים הזכים יותר שהם כלי האהבה שהם בהשוואת הצורה לבורא.
עוד למדנו, שהיות והעיגולים הם ללא הרגשת עוביות כי הם בהשוואה אחת לכן קודם מתקבל האור בכלים דיושר והם נותנים אור לכלים דעיגולים, וכיוון שהם רק "מקבלים" לכן נבחן האור שבהם שהוא "אור הנפש".