תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 59 | אלף רמ"ג-רמ"ד | הדף היומי


סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 59| אלף רמ"ד-רמ"ה| הדף היומי 

אז מה אנחנו למדנו פה היום בהסתכלות פנימית?

הוא בא לתת לנו מבט יותר רחב על לידת ז"א.

מה מיוחד בלידת ז"א?

שהז"א נולד מהבטן מהיסוד זאת אומרת שצריך זיווג דיסודות זיווג על מדרגת חכמה כדי להוליד אותו. הוא לא נולד מריבוי חסדים מהפה אלא נולד מהיסוד שזה דווקא עניין של חכמה.

והמושג הזה שהוא נולד מחכמה יש לו רעיון גדול ואותו רוצה להסביר לנו ע"י המורכבות של עולם אצילות.

עוד פעם:

יש הבדל בין לידת הפרצופים בעולמות א"ק שנולדו מהפה.

הפה אנחנו רואים שיש לו פתיחה לרוחב.

אבל היסוד יש לו פתיחה לאורך.

מה זה אומר?

שצריך שם חכמה כדי להוליד.

לכן כשרוצים להוליד את ז"א צריך חכמה.

זה הרעיון. על זה הוא רוצה לדבר.

כדי להסביר שז"א צריך לצאת עם חכמה אז הוא בא מסביר לנו קודם כל מה זה בקיעה.

מסביר לנו מה זה בקיעה ואומר יש בקיעה לאורך בקיעה לרוחב.

מה סוד הבקיעה?

אומר שסוד הבקיעה זה שאני מבטל את עיכוב של המסך כי המסך מעכב אותי מלקבל אור אבל התפקיד שלו כן לתת לי לקבל אור.

אז אם הוא מעכב אותי ומאפשר לי אח"כ ע"י העיכוב הזה ונבקע העיכוב ונעשה זיווג ומתקבל אור במדרגה אז נוצרה בקיעה.

עכשיו אם אני מקבל אור דחסדים זה בקיעה לרוחב.

אם אני מקבל אור חכמה זה בקיעה לאורך.

מה אני רוצה אם אני רוצה להוליד את ז"א?

בקיעה לאורך. אני רוצה לקבל חכמה כי אמרנו שז"א נולד רק מחכמה.

אז אומר אוקי אז בוא קודם כל נראה איך מייצרים בכלל את הזיווג הזה בעולם אצילות.

אומר כדי לעשות זיווג צריך זיווג בין יסוד דאבא ליסוד דאמא שנקרא בעולמות העליונים זיווג בין חך לגרון. בין יסוד דאבא ליסוד דאמא.

אז כדי להבין את זה קודם הסביר לנו מי זה יסוד דאבא ומי זה יסוד דאמא.

תראו איזה מהלך גאוני של בעל הסולם הכל מסודר אצלו.

אז מי זה יסוד דאבא ויסוד דאמא?

אז הוא אומר כך יסוד דאבא נקרא צר ואריך. יסוד דאמא נקרא קצר ורחב.

אז נתן לנו ב' דברים בעולם שהם צריכים להשלים זה את זה.

אומר אם אתם תשלימו זה את זה יהיה אור חכמה במדרגה אפשר להוליד את ז"א.

מצוין. אז בוא נזדווג ונוליד את ז"א.

אומר רגע רק רגע כשאתה רוצה להוליד את ז"א אתה צריך הקדמה.

לפני שתוליד את ז"א היה לנו פה בעיה גדולה בעולם הנקודים.

כשבאנו להוליד את ז"א אז נשברנו.

למה?

הולדנו אותו גאוותן יצא ילד עם ראש גדול. נולד ומת.

לא טוב ראש גדול מדי גם לא קטן מדי.

איך קוראים לאלה עם ראש גדול מונגולואיד?

אסור להיוולד עם ראש גדול מדי כי הוא מת.

כך קרה לנו בעולם הנקודים.

בא בעולם אצילות אמרו רק רגע לפני שנעשה בקיעה לאורך צריכה להיות קודם כל בקיעה לרוחב.

אומר אבל אתה עושה זיווג על חכמה.

איך אתה רוצה לעשות בקיעה לרוחב לפני בקיעה לאורך?

אומר אני חייב.

אם אני לא יעשה בקיעה לרוחב אני ארצה לקבל את כל אור החכמה אני יחנוק את ז"א אני אחנוק את הוולד הוא ימות לי.

אז אני צריך לתת לו חכמה אבל מדודה קצת חכמה רק הארת חכמה ואם הוא ירצה יותר שיעשה התפתחות.

כי כשנתתי לו בעולם הנקודים את כל החכמה הוא מת.

עכשיו אני אתן לו חכמה מועטת.

הוא לא כתב את זה פה אבל זה ברור למדנו את זה אלף פעם.

אז הוא בא ושואל איך זה מתחלק?

אומר זה מתחלק במדרגות כך שעד החזה יש לנו תיקון מיוחד שהבקיעה שם תהיה לרוחב שיש שם חסדים שיש להם כוח שכשתבוא החכמה אליהם הם יגידו תודה רבה לא רוצים חכמה.

זה נקרא חסד דבינה א' שחסד דבינה א' נקרא חסדים מכוסים כשתגיע החכמה תהיה לי אפשרות להתנגד לחכמה ולהגיד לא רוצה. זה מיצר לי בקיעה לרוחב.

ואח"כ תהיה לי בקיעה לאורך והבקיעה לאורך היא תאפשר לי שאני אוכל להוליד את ז"א לכן רק ישסו"ת שהיא האמא היא מולידה.

למה האמא מולידה ולא האבא?

כי לאמא יש בקיעה לאורך. לאבא לא.

למה לאבא לא?

כי האבא אצלו הבקיעה היא לרוחב. אבא הכוונה לאו"א עילאין הבקיעה שלו היא לרוחב חסדים מכוסים הוא בא לתת את צד החסד. האמא יש לה בקיעה לאורך ואז היא מולידה מהיסוד שלה מבחינת אורך.

אבל האורך שלה בא לידי ביטוי רק כשהיא בזיווג עם האבא.

זה מורכב אבל חכם מאד העולם בנוי מאד מאד יפה מאד מסודר מאד מאד מסודר זה הכל מדיוק.

שאלה:

יוצא שיש היפוך באו"א בין הכלי לתכונה?

נכון, נכון מאד, יפה.

בגלל זה מתבלבלים תמיד מי בעל חסד מי לא בעל חסד השאלה מתי מדברים.

דווקא מצד הלידה היא אחראית לחכמה והוא לחסדים.

מצד האור הוא אחראי לאור חכמה.

טוב צריך לדבר מזה בתפקידים גם.

סיכום בנקודות:

  • ז"א שונה מהפרצופים הקודמים בכך שהוא נולד מהיסוד ולא מהפה.

  • הגדרת הבקיעה: בקיעה היא ביטול כוח העיכוב שבמסך והאפשרות להתפשטות אור למדרגה.

  • ישנם שני סוגי בקיעות עיקרים: בקיעה לרוחב שפרושה האפשרות לנתינת חסדים למדרגה. ובקיעה לאורך שפרושו אפשרות נתינת חכמה למדרגה.

  • הזיווג נעשה בעולם אצילות בין היסודות ובהם יש את שתי סוגי הבקיעות.

  • יסוד דאבא הוא צר ואריך: צר בחסדים וארוך בחכמה. יסוד דאמא הוא קצר ורחב: קצר בחכמה ורחב בחסדים.

  • הזיווג והחיבור בין ב' היסודות מאפשר איחוד של ארוך ורחב ומאפשר התפשטות של אור חכמה במדרגה.

  • בעולם הנקודים שילוב זה בין היסודות גרם לשבירה. על כן כאן בעולם אצילות נעשה תיקון שתהיה הקדמה של בקיעה לרוחב ורק לאחר מכן בקיעה לאורך חלקית.

  • עד מקום החזה הבקיעה היא לרוחב. ומחזה ולמטה במקום ישסו"ת הוא בקיעה לאורך. ועל כן ישסו"ת היא המולידה את ז"א בבחינת חכמה.

עד כאן היום. תודה רבה.

אין תגובות

להגיב