תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 54 |אלף רל"ג-רל"ד הדף היומי

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ב שיעור 54| אלף רל"ג-רל"ד | הדף היומי

היום הוא בא ללמד אותנו שבמצב המוחין תמיד מתחלקים. המוחין תמיד מתחלקים לחכמה בינה ודעת.

בכל אחת מהמדרגות שנרצה לקבל מוחין אז נקבל אותם בשלוש צורות. הדעת הוא תמיד הגילוי של אותם מוחין.

גם כשאתה נמצא וזה החידוש גם כשאתה נמצא בעיבור

כי מה זה עיבור?

עיבור זה התבטלות לעליון.

אז בהתבטלות לעליון אתה שואל רגע אז מה אני צריך לעשות?

אין לי מה לעשות בהתבטלות שלי לעליון.

לא גם בהתבטלות שלך לעליון שאתה במצב של עיבור יש לך הרבה מה לעשות כדי שתראה גם בתוך זה שלבים.

יש שלב של חכמה. שלב של בינה. ושלב של דעת.

עכשיו מכיון שהשם אלקים הוא מראה על המוחין אז בתוך השם אלקים אנחנו רוצים למדוד את המוחין האלה שנקראים חכמה בינה ודעת.

אז איך אני צריך לקבל את החכמה בינה ודעת במצב שאני אומר אני רוצה להתבטל לעליון.

בכלל להיוולד.

איך אני יכול להוליד רצון חדש בתוכי?

אני רוצה להוליד רצון חדש בתוכי.

איזה רצון?

אני רוצה עכשיו אני לא הייתי שלוו.

אני רוצה להוליד רצון לשלווה אין לי יודע מה זה באופן כללי אבל אני רוצה להוליד אותו מחדש.

אפילו כל יום שאני מתעורר בבוקר אני רוצה עכשיו להוליד היום החלטתי היום אני רוצה להוליד מבחינת מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית היום אני רוצה להוליד איזה בחינה מיוחדת בתוכי.

איך אני אוליד אותה?

אז הוא אומר שם אלקים מראה את המידה הזאת כשאתה בעיבור אז הה' של השם אלקים היא נותנת לי את ההבחנות בתוך העיבור.

איזה הבחנות?

 

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יב תעס\שיעור 54 חלק יב\תמונה שיעור 54 חלק יב a.jpg

בהתחלה הבחנה ראשונה היא בה' בי' שבתוך הד' ככה נראית החכמה שבשם אלקים שבחכמה שבעיבור. חכמה דעיבור.

מה זה חכמה דעיבור?

י' זה אומר שיש שהאבא העליון טמן פה משהו שאפשר להוליד.

זאת אומרת האמונה שלך בעיבור שאפשר שיולד מזה משהו זה צד החכמה שבך.

אם אתה לא מאמין שאתה יכול להוליד מזה משהו שנתן לך העליון שטמן בתוכך אז אתה לא יכול להוליד.

אם אין לך שלווה איך תוליד אותה?

אתה מאמין שיש בך אבל היא נמצאת כפוטנציאל לכן אתה צריך לראות אותה כי' בתוך הד'.

אתה ד' אתה בדלות אתה עוד לא הגעת לגדלות אבל בד' הזאת שבונה לך את העיבור את ההתבטלות וההתמסרות שלך לעליון היא בונה אותה בצורה של י' בתוך הד'.

עכשיו כשאתה בא לעשות עבודת נפש.

מה אתה אומר לעצמך?

אני אתבטל לגמרי ואני יכון למקום הרי שכשאנחנו גדולים ואנחנו באים למצב של עיבור אז אנחנו צריכים לכוון את עצמנו איך לעשות את העיבור הזה.

אז כשאדם רוצה לעשות עיבור הוא אומר אני רוצה להתבטל אני צריך להאמין שהעליון טמן בי פוטנציאל של שלווה או של שמחה או של פורים.

עכשיו אני רק בעיבור אני מכין את עצמי לקראת הדבר. זה החכמה שבי.

מה הבינה שבי?

שאני יכול להוליד את זה.

כשאני בעיבור אני מתבטל ואני יכול להוליד את זה.

אז אם אני יכול להוליד את זה.

אז מה אני יכול להוליד?

את הו' ו' זה הז"א שנולד.

אז כשאני רוצה להראות שהוא יכול להיוולד מתוך אותה דלות

אז איך אני יצייר את מוח הבינה שבעיבור?

אני צריך להתחיל לשנות את התפיסה שלי.

אני יכול קודם כל לתפוס שזה קיים בי ואח"כ לתפוס שאני יכול להוליד את זה מתוכי ואח"כ שבאמת ​​ זה נולד מתוכי שאני שותף ללידה הזאת וזה ​​ כבר יכול להיוולד זה חלק ממני כבר.

זה יהיה כבר ג' ווים.

אז ו' בתוך ד' זה שאני יכול להוליד שז"א יכול להיוולד.

ו' זה כבר שאני חלק מזה יש כבר דעת וזה כבר הלידה הזאת היא כבר לא רק אני מאמין בזה יש בתוכי את התפיסה המלאה של הלידה של התכונה הזאת.

למשל בן אדם רוצה להתחתן?

אומר אני בשידוך.

אם אתה תולה את כל הדברים בחוץ ואתה אומר טוב בגלל שאין לי עיניים ירוקות אז אני לא יכול להתחתן אז אולי אני אקנה עדשות ויעשה קוצים בשיער ואז אני אוכל להתחתן.

אולי הוא יתחתן אבל החתונה היא לא באמת חתונה.

אבל אם הוא אומר אני רוצה להכין את עצמי להתחתן.

כשאני רוצה להכין את עצמי

מה אני מכין?

אני מכין רצון.

איזה רצון אני מכין?

קודם כל אני צריך להסכים שהבורא טמן בי את האפשרות להתחתן.

בחינה חיצונית לא. בחינה פנימית. יש לי אפשרות להיות שותף יש לי אפשרות לבוא ליחד הוא טמן בי את זה.

אח"כ שזה יכול להיוולד ממני ואח"כ שאני בתוך זה. זה כבר אפשרות שהיא נולדת ממני. היא כבר האפשרות הזאת נולדה היא לא רק פוטנציאל היא לא רק אפשרית היא כבר נולדה.

לא שהתחתנתי שהאפשרות הזאת שהיא קיימת בי כבר נולדה זהו.

עכשיו אני יכול להתחיל ללכת לבצע אותה.

לפני כן אני לא יכול להתחיל לבצע.

זאת אומרת שאני צריך להעביר בה התבטלות שלי לתכונה שאני רוצה להוליד מתוכי ג' שלבים.

נתנו לי. יש את האפשרות להיוולד. ויש בי כוח כבר שאצלי היא נולדת. זה ג' בחינות של הה' בתוך השם אלקים.

י' בתוך ד' זה החכמה שבבינה זה כשבכלל הזרע נתפס בביצית זה בג' ימים ראשונים של העיבור.

הו' שבתוך הד' זה הולדת זה כבר שהבינה יכולה להוליד היא בהריון זה כל תשעת חודשי הריון.

ועלית ז"א לבינה ג' ווים זה בבחינת יניקה שזה בכ"ד חודש.

סיכום בנקודות:

  • במצב העיבור ישנם גם ג' בחינות מוחין: חכמה בינה ודעת.

  • הביטוי למוחין אלו מתראה בציור של הה' של השם אלקים היות ואין עוביות למדרגה כי הוא בעיבור וכל הזיווגים הם מבחינת האם לכן זה לא מתבטא במילוי אלא רק בציור.

  • מוח החכמה שבעיבור יתראה בצורה של ד' וי' בתוכה שזה מצביע על כך שהעליון טמן את מה שיכול להיוולד בתוך הבינה. זה זמן ג' הימים הראשונים של העיבור של זמן קליטת הזרע.

  • מוח הבינה שבעיבור מתבטא בציור של הה' כד' וו' בתוכה והוא מורה שהבינה יכולה להוליד את מה שטמן האבא בתוכה. שזה זמן ההריון.

  • מוח הדעת מתבטא בציור של הה' כג' ווים שזה מורה על כך שיש ממשות בלידה שזה עלית הז"א לבינה לבחינת דעת. שזה זמן היניקה של כ"ד חודש.

עד כאן היום. תודה רבה.

 


סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות -חלק י"ב שיעור 54 |אלף רל"ג-רל"ד הדף היומי
1. במצב העיבור ישנם גם ג' בחינות מוחין חכמה בינה ודעת.
2. הביטוי למוחין אלו מתראה בציור של הה' של השם אלוקים היות ואין עוביות למדרגה כי היא בעיבור וכל הזיווגים הם מבחינת האם לכן זה לא מתבטא במילוי אלא רק בציור.
3. מוח החכמה שבעיבור התראה בצורה של ד' ו-י' בתוכה שזה מצביע על כך שהעליון טמן את מה שיכול להיוולד בתוך הבינה. שזה זמן ג' הימים הראשונים של העיבור של זמן קליטת הזרע.
4. מוח הבינה שבעיבור מתבטא בציור של הה' כ-ד' ו-ו' בתוכה והוא מורה שהבינה יכולה להוליד את מה שטמן האבא בתוכה שזה זמן ההריון.
5. מוח הדעת מתבטא בציור של הה' כג' ווים שזה מורה על כך שיש ממשות בלידה שזה עלית הז"א לבינה לבחינת דעת שזה זמן היניקה של כ"ד חודש.

אין תגובות

להגיב