תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 17 | אלף שכט-של

87

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 17| אלף שכ"ט-ש"ל | הדף היומי

היום למדנו על ב' ביעי דכורא בהמשך למה שלמדנו בשיעור הקודם.

בשיעור הקודם למדנו על התיקון השלישי שלמדנו שהתיקון השלישי הוא תיקון התפארת.

היה לנו בהתחלה את התיקון מצד החסד ומצד הגבורה של עתיק שמתקן את הראשים בא"א שמלבישים עליהם.

שראש דגלגלתא מלביש על חסד אז הוא מגלה את בחינת החסד בעתיק.

וראש שנקרא מוחא סתימאה מלביש על גבורה דעתיק ומגלה את הגבורה.

איזה ב' בחינות מגלים?

זה ב' בחינות בקטנות.

יש חסד ממש חסד שלם שזה חסד של צמצום א' חסד של בינה בצמצום א' שזה חסדים שהם חסדים שלמים והחסדים השלמים האלה נותנים את הכוח של התחברות נפשית שלמה למידת האמונה ואז כשבא אור חכמה הוא אומר אני לא רוצה לקבל אני כמו בינה דאור ישר שדוחה חכמה אני לא רוצה חכמה.

צד המוחא סתימאה מלבישה על הגבורה.

ומה היא אומרת?

אומרת אני כמו המלכות של צמצום א' שמלכות של צמצום א' היות והיא לא יכולה להיות מתוקנת הייתה בה שבירה יש עליה צמצום אז כוח הצמצום שבה הוא זה שמופיע שנקרא בוצינא דקרדינותא ואז המוחא סתימאה מתוקנת בכך שיש בה את הכוח של הקושיות של הדחיה לא של ההתחברות לעליון אלא של הדחיה הגדולה.

כל דבר שמגיע אליה היא יכולה לדחות אותו והם נקראו עזקא דכיא בגלגלתא ועזקא רבה במוחא סתימאה אלה ב' תיקונים ראשונים.

התיקון השלישי אומר שהתיקון הזה בא מצמצום ב'. לא מצמצום א'.

ב' התיקונים הראשונים באו מצמצום א'.

התיקון השלישי בא מצמצום ב'.

והתיקון הזה שבא מצמצום ב' הוא הווסת שאומר בוא נתקן את האלכסון הזה של הפרסה שיהיה את הכוח לעבוד בצמצום ב' ולהעלות לעשות אח"פ דעליה להשתמש רק בעליון ונוכל להוריד את העליון למטה שהוא יוכל אח"כ לעלות למעלה.

כל הסיפור של זיווג של צמצום ב' הוא מתקן בא' הזאת באלכסון של הא'.

וזה התפארת שיכול לשים וסת מתי יותר מתי פחות.

אף פעם לא בפול ווליום כי זה מחריש את האוזניים.

ולא בשקט כי לא שומעים כלום.

לא חסדים מכוסים לגמרי ולא גילוי כל החכמה של צמצום א'.

יש לי וסת. זה השליטה שאדם צריך אחרת יש לו או התפרצויות או דיכאון. לא צריך לא התפרצויות כאלו ולא דיכאון.

מה צריך?

צריך את הקו האמצעי הזה שיודע לשים את היד על הוסת.

אבל מתי יכול לשים את היד על הוסת?

אם הוא יכול להיות בשקט גמור הוא יכול לא להתפרץ אז הוא יכול לבוא למקום הזה של הוסת.

המניעה הגדולה גם מטעם התחברות למקום אמיתי שזה החסד וגם מטעם היכולת לדחות כל דבר בצורה מלאה זה נותן את האפשרות להחזיק את התפארת הזאת שהיא התיקון השלישי.

תדעו לכם שכוח הוסת הזה זה כוח של ניהול פנימי ניהול עצמי.

לכן הקרומא דאוירא יש לה ענין מאד מאד גדול בנפש האדם.

אבל כל זה שייך רק לראש.

עכשיו הוא אומר אני רוצה שהראש הזה יהיה בגדלות.

התיקון הרביעי מצד אחד למדנו בשיעור הקודם שהוא נקרא עמר נקי שערות הראש ואחרי שסיפר לנו מה זה שערות הראש קצת בשיעור הקודם הוא עוד לא גמר את התיקון הזה ואומר רק רגע יש לנו פה עוד איזה שהיא נקודה שצריך להבהיר אותה שלא הוזכרה באדרא זוטא ובאדרא רבה אבל פה בחלק י"ג בתלמוד עשר הספירות מביא בעל הסולם את דברי האר"י הקדוש שמסביר את הנקודה הזאת.

אומר צריכים לעשות את המעבר כשרוצים לעשות את הוסת הזה כדי להשלים אותו צריך לעשות מעבר מקטנות לגדלות.

איך עושים את המעבר הזה?

צריכים להביא את הרצונות העמוקים ביותר שקיימים באדם שהם באים ממקום הכי נמוך אבל הוא פנימי הוא בעומק הוא נמוך הוא בעומק אבל הוא פנימי אבל הוא גם מסוכן.

איפה המקום הזה?

מצריים. מקום של קליפה. מקום שצריך זהירות גדולה ממנו. מצד אחד.

מצד שני אי אפשר בלעדיו.

אז תביא את המקום הזה שהוא מקום מאד מאד נמוך אבל אל תקבל בו אור.

תעורר את ההשתוקקות אבל אל תקבל בה אור זה נקרא ב' ביעי דכורא שזה מקום לחימום הזיווג.

זה מקום הפיוס. מקום יצירת ההשתוקקות.

מאיפה זה נובע?

מנצח והוד התחתונים שהם פנימיים ומכיון שהם הכי נמוכים אז יש לנו חוק שלמדנו בחלק י':

תמיד החלק הכי נמוך מחזיק את הרצונות הכי גדולים. כל הרצונות הגדולים מתנקזים בחלק התחתון.

כשאתה רוצה לעורר את הרצונות הגדולים אתה הולך לחלק התחתון אבל הוא גם נמצא פנימי כי גנזנו אותו הרי לא משתמשים ברצונות הגדולים האלה כמו ברצונות שלמטה מטבור לא משתמשים בהם.

אבל גם הרצונות האלה למטה מטבור שבאנו לתקן אז את הרצונות האלה שבאנו לתקן למטה מטבור הם גם מתחלקים לראש תוך סוף.

והחלק התחתון הנה"י התחתונים האלה בהם נמצאים הרצונות הכי גדולים של צמצום א'.

אומר כשאתה בא לתקן אותם תיזהר.

במה תיזהר?

תשתמש בהם לחימום הזיווג אבל לא לקבל את האור.

למה?

כי אי אפשר בלי השתוקקות לעבוד את השם. אי אפשר בלי בערה פנימית לעבוד את השם.

איפה אנשים טועים?

כשמעוררים את ההשתוקקות הזאת אבל רוצים לקבל בה את האור.

ואז צריכים תירוצים.

אז זה מה שלמדנו היום.

וצריכים קצת לחזור לתיקון הרביעי לראות מהו כי זה רק הכנה לתיקון הוא לא מדבר על זה כעוד נקודת תיקון. יש מקומות שהוא אומר שזה התיקון הרביעי.

איך שאתה עושה זיווג כבר ישר יורד האור איך אפשר לעשות זיווג בלי לקבל את האור?

זיווג למשל שאתה משתוקק למשהו אתה רואה אותו כמו אירוסין התארסת אבל אסור לך לבוא על ארוסתך.

למה אסור?

כי היא עוד לא נשואה לך.

אתה רואה את הרצון הגדול אתה יודע כבר שהוא שייך לך אבל אתה עוד לא יכול להשתמש בו.

מתי תוכל להשתמש בו?

כשיהיה חופה וקידושין. כשיהיה חופה היה קידושין לא היה חופה.

רק אחרי שיש חופה מותר לך לבוא אליה.

זה קשור לנצח והוד שליש תחתון דנצח שליש תחתון דהוד זה נקרא כנגד ו' ונקודה עוד צריכים לקשר את זה לתיקון הרביעי נראה את זה בשיעור הבא.

שאלה: מה זה קרומא דאוירא?

קרומא דאוירא זה המסך של עתיק של צמצום ב' שעושה חלוקה במדרגה בין מה שאי אפשר לקבל בכלל חכמה לבין מה שאפשר לקבל אבל באופן חלקי זה נקרא קרומא דאוירא כמו רקיע אבל רקיע שעומד באלכסון שמאפשר לעלות ולרדת כמו סולם.

אז זה כמו סולם שנתן עתיק לא"א שיכול להיות בעולה ויורד.

ומה לגבי מוחא סתימאה שהוא למטה מקרומא דאוירא?

הוא למטה מכיון הוא משמש בכלל בצמצום א' אבל הוא משמש בראש בקטנות. כשבאים בגדלות אז צריכים להעלות רצונות חדשים מלמטה אז צריכים את הנצח והוד.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור הקודם למדנו על תיקון התפארת כשבפנימיותו פועל הקרומא דאוירא שהוא מסך דצמצום ב' העומד באלכסון כנגד סולם המאפשר לעלות ולרדת ולווסת את ההארה.

  • תיקון הרביעי הוא נקרא עמר נקי שרק התחלנו ללמוד אותו אבל לא סיימנו שהוא נקרא שערות הנובעות מאור חוזר שיצא מהמדרגה הנמצאים למעלה מהמסך.

  • בשיעור זה למדנו על ב' ביעי דכורא שהתפקיד שלהם לעורר את הגדלות ע"י העלאת חסרון משליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד שהם רק לחימום הזיווג אבל לא לקבלת האור כפי שלמדנו בחלק ז' שהם נקראים הארה דרך היסוד.

  • ב' ביעי דכורא באים מבחינת צמצום א' והם נמשכים מחסד וגבורה שנמצאים בראש וצריך אותם מכיון שבראש עדיין אין את הרצונות הגדולים שאותם צריך לתקן והם זכים ולכן היה צריך את נצח והוד כדי לעורר את הרצונות היותר גדולים ויותר עמוקים אף על פי שיש בהם גם קליפות.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 17 | אלף שכט-של
1. בשיעור הקודם למדנו על תיקון התפארת שבפנימיותו פועל הקרומא דאווירא שהוא מסך דצמצום ב' העומד באלכסון כנגד סולם המאפשר לעלות ולרדת ולווסת את ההארה.

2. תיקון הרביעי הוא נקרא עמר נקי שרק התחלנו ללמוד אותו ולא סיימנו שהוא נקרא שערות הנובעות מאור חוזר שיצא מהמדרגה הנמצאות למעלה מהמסך.

3. בשיעור זה למדו על ב' ביעי דכורא שהתפקיד שלהם לעורר את הגדלות על ידי העלאת חיסרון משליש תחתון דנצח ושליש תחתון דהוד שהם רק לחימום הזיווג אבל לא לקבלת האור כפי שלמדו בחלק ז' שהם נקראים הארה דרך היסוד.

4. ב' ביעי דכורא באים מבחינת צמצום א' והם נמשכים מחסד וגבורה שנמצאים בראש וצריך אותם מכיוון שבראש עדיין אין את הרצונות הגדולים שאותם צריך לתקן והם זכים ולכן היה צריך את נצח והוד כדי לעורר את הרצונות היותר גדולים ויותר עמוקים אף אף פי שיש בהם גם קליפות.

אין תגובות

להגיב