תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 34 | אלף שסג-שסד

56


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https:/

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 34| אלף שס"ג-שס"ד | הדף יומי  

מה למדנו היום?

אז א. הרחבנו את הידיעה שלנו בסוד התפילין לא מספיק אבל הרחבנו.

אנחנו יודעים שיש הארה.

עולם האצילות התפקיד שלו הוא לתקן את מה שקרה בשבירת הכלים.

התיקון השלם הוא שיתקבל עוד פעם אור חכמה כמו שהיה בעולם הנקודים רק שלא תהיה שבירה זה התיקון השלם.

אבל הבעיה היא אף פעם לא באור הבעיה היא שיהיה כלים ראויים לקבל את האור.

זאת אומרת כשאנחנו אומרים שהתיקון הוא לקבל את כל האור

משמע שצריכים להכין כלים ראויים לקבלת האור.

מה הפריע לכלים?

הסיגים.

מלכות של סיום רגלין שעלתה לתפארת וקיבלנו דרכה אור והסיגים האלה דהיינו הרצון לקבל לעצמו שעליו יש צמצום התערב בכלים.

מה הכוונה התערב בכלים?

הרי אנחנו משתמשים ברצון לקבל כדי לבנות את הכלי ברצון בעל מנת לקבל משתמשים בו הוא חומר גלם שלנו אבל לקחו אותו כמוצר.

לקחו אותו כאילו מותר לקבל בו אור ושם הייתה הטעות וברגע שרצו לקבל בו אור אז הוא עצמו הפך להיות השתוקקות הפך להיות כלי כי קיבלו בו אור ועכשיו האור הסתלק והוא השורש לכל הקליפות.

עכשיו כשבאים לקבל אור מחדש אז מזה מאד נזהרים ואיפה שמופיע הדין הזה של רצון לקבל לעצמו צריך לעשות שם תיקון.

מי מקבל המוחין העיקרי בעולם אצילות?

ז"א.

הוא עיקר עולם אצילות.

כל מה שיצא א"א ואו"א וישסו"ת זה רק אמצעי כדי לתת לז"א.

כשז"א יצא בקטנות אין בעיה הוא בכלל לא מקבל אור חכמה.

אז אני לא פוחד כל כך עשיתי לו איזה שהוא תיקון שיוכל לקבל חסדים זה פחות בעיה זה אגב בקטנות דנקודים לא הייתה בעיה כל כך לתיקון הזה.

אבל זה עוד לא אפילו מתחיל את התיקון כי הקלקול היה רק בגדלות ובקטנות תיקנתי את הז"א רק עם כלים של הקטנות של ז"א בעולם הנקודים אז לא הייתה בעיה הוא גם לא נשבר שם מחמת עצמו.

הבעיה היא בגדלות.

עכשיו כשהוא בא לקבל גדלות.

אז הוא אומר לא"א תן לי גדלות.

בא לתת לו גדלות בא לקבל גדלות אומר רק רגע אם אתה בא לקבל גדלות אז אסור לך אתה לא יכול אגב כך אני יענה על השאלה שואלים עוד פעם

מי זה השתמשו ברצון לקבל לעצמו כמוצר מי עשה את זה?

ז"ת דנקודים.

שעכשיו בשבילנו הוא ז"א דאצילות.

אז עכשיו כשבאים לקבל גדלות במדרגה אז הגדלות הזאת שבמדרגה

א"א עושה זיווג ונותן אור.

אור חכמה בא למדרגה לז"א אבל הוא מתוקן כבר.

במה הוא מתוקן?

אומר אני לא מקבל חכמה נעשה תיקון מיוחד שהוא לא יקבל את החכמה הזאת וכשהיא מגיעה אליו אז יעשה זיווג.

והזיווג הזה מוציא את ההארה הזאת של החכמה לחוץ מראשו.

הוא מוציא אותו מחוץ לראשו בסוד תפילין של ראש.

עכשיו לתפילין הזה יש חשיבות מאד גדולה.

למה?

כי הוא מחזיק את אור החכמה כמקיף.

מחזיק את התקווה הנה את זה אני רוצה.

ראיתי את זה בחלון ראווה את זה אני רוצה עכשיו יש לי למה לשאוף.

אבל אם הייתי סתם מסלק אותו או מנסה לקבל אותו בפנימיותי אם הייתי מנסה לקבל אותו בפנימיותי הוא היה מסתלק לגמרי כמו בעולם הנקודים.

אז זה משהו ביניים.

אני אומר לו לא עכשיו אני לא אומר לו לא אני אומר לו לא עכשיו.

אלא תן לי להתכונן אליך כשאתה בא אלי ואתה אומר לי אני רוצה ללמד אותך דבר גדול.

אני לא אומר לך לא.

אני אומר לך תן לי להתכונן לזה.

כי אם אני אומר לך לא אז אתה מסתלק.

אם אני אומר לך תן לי להתכונן לזה.

אני מבין שאתה רוצה לעשות פה עבודה.

כשז"א מניח תפילין הוא אומר אני בא לעשות עבודה לעבור ממצב של קטנות למצב של גדלות.

מה הוא יצטרך לעשות?

לעלות בעולמות.

לעלות למדרגה יותר גבוהה מצד עצמו לעשות תיקונים.

הוא יצטרך לעלות כלים חדשים לתקן אותם לעשות תיקון שלם שלא דיברנו עליו היום איך.

מה כל מה שרצינו לדבר ממנו?

שזה תיקון גדול לקבל תפילין של ראש שזה כמו מדרגת ביניים בין לא לקבל אור חכמה לבין כן לקבל אור חכמה.

כי כן לקבל אי אפשר במצב הקביעות.

לא לקבל אני לא יעשה את התיקון.

אז איך אני כן יקבל?

מדרגת ביניים שמאפשרת לי לעבור ממצב של קטנות למצב של גדלות.

וזה כל השאיפה של האדם בזה הוא נהיה אדם שעומד עומד על רגליו.

לכן תפילין של ראש כדי תמיד בעמידה לעשות לא בישיבה.

וזה עניין גדול שאנחנו אומרים הנה זאת התקווה שלנו.

עכשיו למה התקווה הזאת כל כך חשובה?

כי אנחנו מציינים שאנחנו באים לאהבה שלמה עם הבורא.

באים לקבל את אור חכמה באים לעשות את התיקון באתי לתקן אם אני צריך לעשות משהו אז היום אני יעבוד כל היום רק כדי לתקן ולעלות את המדרגה של הגדלות.

כשאני אגיע לשבת כל הנחות התפילין של משך השבוע יעמדו לי לקבל אור חכמה בשבת.

אז מה תעשה הנקבה?

היא הרי לא מניחה תפילין.

עוד לא דיברנו מזה מה השאלות האלה?

אבל זה מעניין נכון?

אבל עוד לא דיברנו מזה.

אחרי צמצום ב' לא אמור להיות בכלל השתוקקות של ג"ר דחכמה?

אבל אם לא תהיה השתוקקות של ג"ר דחכמה אז לא נגיע אף פעם לתיקון.

מה עושים?

יש השתוקקות להגיע לשלמות אבל גונזים אותה אבל היא לא לא קיימת.

כי אם יגיע האור יש סכנה שיקבלו אותו כמו שהיה בחטא עץ הדעת.

אבל מסתירים את ההשתוקקות הזאת.

אבל מה שאתה שואל אתה עדיין עסוק במילים ג"ר דחכמה וו"ק דחכמה זה מה שמפריע לך.

אבל הו"ק דחכמה בעולם אצילות הוא כמו ג"ר דחכמה בשבילם.

כי זה נקרא הג"ר של המצב של אח"פ דעליה.

כל השבתות והמועדים שמדובר הכל מדובר על חכמה שהיא דרך הו"ק ולא ג"ר.

נקודה נוספת שלמדנו בשיעור הזה זה שיש שלושה מושגים:

קוצין נימין ושערות וכולם לכאורה מדברים על שערות אז מדוע לא משתמש בשפה אחת?

אז באופן כללי קוצין נימין ושערות הם כנגד עיבור יניקה ועיבור ב' עיבור של גדלות.

אבל יש עוד הרבה מאד שמות שמשתמש בהם ולא ברור כל השמות האלה שמשתמש בהם ושאל פה בקמ"ב העלה הרבה תמיהות מה זה בכלל השערות זה מותרי מוחא זה אור שמסתלק זה אור חוזר שמסתלק מה זה הקוצי דשערי פעם הוא אומר שהם מבחינת חכמה והנימין עליהם אומר שהם בחינת בינה.

אז אם קוצי דשערי ונימין זה שערות אז מה ההבדל ביניהם למה זה חכמה וזה בינה?

ועל השערות הוא אומר שהם דעת ואח"כ הוא אומר להיפך שקוצי דשערי הם בדעת לא השערות.

ובכלל אם הוא אומר שזה בעיבור א' בעיבור א' אין בכלל דעת אז איך אתה אומר לי שהשערות הזקופין הן מהדעת?

בקיצור יש פה הרבה שאלות ולכן צריכים ללמוד כל דבר לפי מקומו ולפי המדרגה שלו.

ויסביר לנו בשיעור הבא יותר ביאור על מה מדברים והיכן וזה ייתן לנו את האפשרות להבין יותר את הדברים.

סיכום בנקודות:

  • למדנו שהתפילין דראש הם תיקון של בחינה אמצעית בין קבלת אור החכמה לבין דחייתה לגמרי והוא בחינת קבלתה כאור מקיף דהיינו כתקווה לא דחיה ולא קבלה אלא תקווה.

  • התקווה של תפילין דראש בבחינת אור מקיף היא תקווה שצריכה להיות ממומשת ולכן היא מתקבלת על המצח ממש ובהמשך נלמד גם כשהיא משפיעה על הלב דרך אחורי הראש מקשר הד' שמעביר דרך הזרועות שאז נלמד על מה זה תפילין דנקבה.

  • אנו לומדים שלושה מושגים בשערות הנקראים קוצין נימין ושערות.

  • מושגים אלו נוהגים במקומות שונים ובכלל מושג השערות מופיע פעם כאור שהסתלק פעם כאור חוזר ועוד תמיהות שמעלה בעל הסולם מהמקומות השונים בהם כתובים מושגים אלו.

  • תשובות על תמיהות אלו נתחיל ללמוד בשיעור הבא.

עד כאן היום. תודה רבה.

 

/bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב