תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 47 | אלף שפט-שצ

44

סיכום: תלמוד עשר הספירות-חלק י"ג שיעור 47 | אלף שפ"ט-ש"צ | הדף היומי

מה למדנו היום?

היום הגדרנו את הידיעה ואת ההבנה מדוע בינה דאריך יצאה מהראש ואפילו כשחזרה אליו לא חזרה כמשהו אורגני.

שהיציאה הייתה יציאה של חלוקה שהיא חלוקה מספיק חזקה שנותנת לה עצמאות.

זאת אומרת בכל ראש יש חכמה ובינה שעושים זיווג.

הבינה מקבלת אור ונותנת לתחתונים.

פה בא"א לא קרה ככה.

כשבא לקבל אור חכמה אז הבינה שלו יצא מחוץ לראש נשאר לו רק כתר חכמה בראש

בינה יצאה מחוץ לראש.

אומר למה מה קרה פה?

תשובה:

אומרים לא"א אתה לא יכול להשתמש עם הבינה שלך.

אומר למה?

אומר כי אם אתה תשתמש עם בינה שלך אז במצב הקטנות אין לנו בעיה ממילא אין חכמה במדרגה וגם יש לך תיקון של חפץ חסד.

אבל כשאתה בא לגדלות ורוצה לקבל חכמה

אז איזה חכמה אתה מקבל?

אתה מקבל חכמה ע"י זה שאתה מושך אור ע"ב ס"ג.

אור ע"ב ס"ג מבטל את הפרסה וגורם לך שאתה אח"פ של כתר אח"פ של עתיק שתתחבר עם עתיק לפרצוף אחד אז זה המצב שבו אתה תקבל חכמה.

עוד פעם:

איך א"א מקבל חכמה?

ע"י התחברות עם עתיק לפרצוף אחד.

אז איזה חכמה הוא יקבל?

מה שעתיק מקבל חכמה.

איזה חכמה עתיק מקבל?

חכמה של צמצום א'.

אומר מה הבעיה אז אני יקבל גם.

אומר אתה לא יכול.

כי אם אתה תקבל חכמה של צמצום א' אתה פרצוף החכמה זה מה שאתה תשפיע לתחתונים.

אז הוא אומר אז מה אני יעשה אבל אני מתחבר עם עתיק?

יש לנו הצעה:

איזה הצעה הציעו לו מה אמרו לו לעשות?

אז הוא אומר אני אוציא את בינה.

למה אני אוציא את בינה?

כדי שלא יהיה מי שישפיע לתחתונים את האור הזה.

מה זה יעזור הרי בסוף כל סוף באנו כן להשפיע חכמה לתחתונים

אומר אוקי היא תשפיע חכמה

אבל כשאני אומר יצאה

לא יצאה מבחינה טכנית הוצאתי אותה מהראש

היא יצאה מהראש הכוונה היא נמצאת בראש אבל היא יצאה מתפקוד של בינה שהיא אורגנית שייכת לראש.

אז למי היא שייכת עכשיו?

היא שייכת לס"ג היא לא שייכת לפרצוף ע"ב.

זאת אומרת שהחכמה שלה תהיה חכמה של בינה שמסכימה לקבל חכמה בשביל התחתונים.

זה משהו אחר

זה בינה שתקבל דרך ל' דצלם ולא דרך ג"ר. לא תקבל יותר ג"ר דחכמה.

למה?

כי זה בינה ששבה להיות חכמה.

היא עדיין שומרת על כוח הבינה שלה.

מה זה כוח של בינה?

חסדים.

זאת אומרת היא תקבל אור חדש.

אור חכמה של בינה ולא אור של בינה שהתבטלה לגמרי בחכמה ומתקבל אור חכמה.

כי בינה שהיא חלק מחכמה היא בטלה לחכמה אז כל האור שיש שם זה אור חכמה.

אבל בינה שעדין עומדת כעצמאית אומרת אתה רוצה לתת לי חכמה לפי איך שאני יכולה לקבל.

מה בינה שראש לא אמרה כך?

לא.

בינה של חכמה היא הופכת להיות כמו חכמה.

רגל של פיל הוא פיל.

לוקחים את הפיל אומרים לו תשתמש עם רגלים של גמל.

אומר קשה לי.

אז תאכל פחות.

תפסיק להיות כזה עבה כי אתה הולך עכשיו על רגלים של גמל.

אומר למה בשביל מה עשו ככה?

כי הפיל הזה כשנותנים לו רגלים של פיל הוא שובר את כל כלי החרסינה ולכן צריך להיזהר מפילים.

מה התהליך שגרם לה לצאת?

הגבהת ראשי ירכין. הגבהת ראשי ירכין שמו את המסך כך שאי אפשר שבינה שעושה מסך תקבל חכמה. זה התהליך שנקרא הגבהת ראשי ירכין. זה התהליך שגרם שבינה תצא מחוץ לראש.

פה הוא מסביר את הרעיון למה זה קורה. לא איך זה קורה למה זה קורה.

אז למה זה קורה?

כדי שהיא לא תקבל חכמה של ג"ר דחכמה.

זה היה הטעם.

והוא אומר שברגע שקרה כך והבינה יצאה מחוץ לראש זאת אומרת שלראש אין בינה אורגנית.

אתה רוצה להשתמש עם בינה אתה צריך להשאיל בינה מלמטה מס"ג.

אומר לחכמה אין יותר בינה אז הוא לא יכול להשפיע חכמה.

למה?

אין לו מי שישפיע.

אומר אבל לו יש חכמה לראש דאריך?

יש.

יכול להשפיע לתחתונים?

לא.

מי אצלו צריך להשפיע לתחתונים חכמה?

בינה.

יש לו בינה?

לא.

למה?

יצאה מחוץ לראש.

אז אם הוא בכל זאת ירצה להשפיע חכמה הוא יצטרך לבקש מלמטה מאו"א: חבר'ה בואו לפה אני צריך להשפיע חכמה את מוכנים לבוא?

רגע בוא נשמע מה יש לך להציע עושים משא ומתן מוכנים לבוא אבל יש להם תנאים לאו"א

אומרים לו רק ו"ק דחכמה אתה זוכר כן?

אומר בוא נדבר פה

לא. לא נדבר.

מראש ו"ק דחכמה לבוא או לא לבוא?

מתחיל להגיד אה בה

אומרים טוב להתראות תבוא עוד שבוע לא מדברים עכשיו.

ככה הם קשוחים או"א אין להם משוא פנים.

זאת אומרת שכשרוצים לקבל אור מבקשים מס"ג:

ס"ג בוא אלינו ניתן לך אור חכמה תיתן לתחתונים

אומר כן אני מקבל לפי התנאים שלי.

למה?

אני יש לי כבר ניסיון

כשאני באתי והתבטלתי לעשות רק מה שאתה רוצה נשברתי אני שמתי לי גבול לא מקבלים יותר בשום פנים ואופן ג"ר דחכמה כדי לתת לתחתונים.

למה זה קרה בא"א?

אומר כי הוא לקח מהמלכים.

למה בעתיק זה לא קרה?

כי עתיק לא לקח מהמלכים.

ועל זה נתן פה סוגיה שלמה יש שתי צורות להבין את זה

קצת ניתן בזה השקפה ונאמר כך:

בשורש דשורש אנחנו רוצים לא לבטל את זה מעתיק.

למה?

כי יש לנו אמונה בשלמות גם אם אנחנו כרגע לא יכולים להגיע אליה.

ולכן אנחנו צריכים את פרצוף עתיק שישמור על צמצום א' ויהיה שם ג"ר דחכמה.

אבל לא בשורש דשורש אלא בשורש שצריך לנהל את התחתונים שמה אנחנו מתנהלים בחוסר שלמות בדווקא.

למה?

כי אנחנו יודעים שכרגע אי אפשר לקבל את השלמות.

וזה דרך חיים ולכן אנחנו צריכים להסכים שבשורש דשורש שלנו יש שלמות ואנחנו לא יכולים עדיין לחיות את זה.

בא"א כל החכמה שהוא יקבל שהחכמה נותנת שלמות.

חכמה זה אור האהבה היא ניתנת בצורה חלקית.

אז בא בן אדם אומר אני רוצה אהבה שלמה.

אומרים לו רגע אתה לא יכול.

זה אהבה שתהיה חלקית.

אין אהבה שלמה בעולם רק בגמר תיקון.

נקודה נוספת אחרונה:

האם גם באו"א וזו"ן תהיה יציאה של הבינה לחוץ מראש?

תשובה: לא

למה?

כי אצלם האור חכמה מראש הוא רק ו"ק דחכמה.

רק במקום אחד בפרצוף החכמה של עולם אצילות שנקרא א"א רק בה צריך את היציאה הזאת לחוץ מראש.

סיכום בנקודות:

  • בשיעור זה אנו עוסקים בידיעה שבינה דראש דאריך דווקא היא ולא במקומות אחרים יצאה מהראש ואף כשחוזרת לראש נשארת היא עצמה ולא חלק אורגני מהראש.

  • כאשר א"א עולה לעתיק לקבל חכמה הופך להיות פרצוף אחד עם עתיק והיות והאור שיש שם הוא אור של ג"ר דחכמה ואם א"א יקבל את הג"ר דחכמה בבינה שלו ויתפשט לתחתונים אז תהיה שבירה לכן הוציא את בינה מחוץ לראש.

  • בפרצופים האחרים אין אור של ג"ר דחכמה בראש לכן אין צורך להוציא את הבינה שלהם מחוץ לראש.

  • במצב של פב"א בעולם הנקודים לאבא היה חכמה ואמא לא קיבלה את החכמה לכן לא הייתה שבירה ואילו בפב"פ שאמא דהיינו בינה קיבלה את החכמה הייתה שבירה לכן כאן נעשה גניזו דאור של או"א וזאת ע"י הוצאת בינה מהראש שלא תקבל חכמה.

  • טעם נוסף אומר כאן שעתיק לא מתקן מהמלכים מטעם שצד הב"ן שלו הוא שלם מצד עצמו ולא משויך למלכים ואילו מא"א והלאה שיש להם שיוך למלכים בעיקר מצד הגדלות שלהם לכן צריכים דווקא הם להוציא את הבינה מחוץ לראש.

  • כל האור שיתקבל דרך בינה שחוזרת לראש אבל נשארת היא עצמה יהיה אור חכמה שעובר דרך הבינה והוא הנקרא ל"ב נתיבות החכמה.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 47 חלק יג\תמונה שיעור 47 חלק יג a.jpg

 

 


1. בשיעור זה אנו עוסקים בידיעה שבינה דראש דאריך דווקא היא ולא במקומות אחרים יצאה מהראש ואף כשחוזרת לראש נשארת היא עצמה ולא חלק אורגני מהראש.
2. כאשר אריך אנפין עולה לעתיק לקבל חכמה הופך להיות פרצוף אחד עם עתיק והיות והאור שיש שמה הוא אור של ג"ר דחכמה ואם א"א יקבל את הג"ר דחכמה בבינה שלו ויתפשט לתחתונים אז תהיה שבירה לכן הוציא את בינה מחוץ לראש.
3. הפרצופים האחרים אין אור של ג"ר דחכמה בראש לכן אין צורך להוציא את הבינה שלהם מחוץ לראש.
4. כפי שבמצב של פנים באחור בעולם הנקודים לאבא היה חכמה ואמא לא קיבלה את החכמה לכן לא היתה שבירה ואילו בפנים בפנים שאמא דהיינו בינה קיבלה את החכמה היתה שבירה. לכן כאן נעשה גניזו דאור של או"א וזאת על ידי הוצאת בינה מהראש שלא תקבל חכמה.
5. טעם נוסף אומר כאן שעתיק לא מתקן מהמלכים מטעם שצד הבן שלו הוא שלם מצד עצמו ולא משוייך למלכים ואילו בא"א והלאה שיש להם שיוך למלכים בעיקר מצד הגדלות שלהם לכן צריכים דווקא הם להוציא את הבינה מחוץ לראש.
6. כל האור שהתקבל דרך בינה שחוזרת לראש אבל נשארת היא עצמה יהיה אור חכמה שעובר דרך הבינה והוא הנקרא ל"ב נתיבות החכמה.

אין תגובות

להגיב