תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 71 | עמודים אלף תלז-תלח

73

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ג שיעור 71 | אלף תל"ח-תל"ט | הדף היומי

בואו נראה מה למדנו היום:

אז ראשית הצבנו לעצמנו איזה שהיא הבנה ראשונית למה בכלל לומדים את בחינת השערות.

התשובה היא היות שהם השורש לכל המוחין דזו"ן דהיינו כל פעם כשבאים ורוצים לקבל גדלות אז צריכים לעשות זיווג על חכמה על גדלות.

למה בכלל רוצים לעשות זיווג על גדלות?

כי זה התפקיד שלנו שבאנו לתקן את הכלים שנשברו מבי"ע ולכן יש עניין גדול לעשות את התיקונים הללו דווקא מצד הגדלות.

ואנחנו מבינים שאם אנחנו באים לעשות זיווג בגדלות ואנחנו לא יכולים.

למה לא יכולים?

כי אי אפשר לעשות עוד פעם גדלות של צמצום א'.

אז צריך לעשות גדלות מיוחדת של צמצום ב'.

ובגדלות של צמצום ב' אותם בחינות שרוצים צמצום א' הם סוערים.

אז הם יוצאים החוצה בסוד מותרי מוחא דהיינו אותו אור חוזר שהיה בראש יוצא החוצה.

אבל זה מתאר לנו את הצורך להתעסק מבחינת השערות.

כי אם אני רוצה לתקן את הכלים שנשברו אז אני חייב את בחינת השערות.

כי אני משתמש בצמצום ב' לתקן שהוא לא מתבטל אפילו הגדלות שאני בא לתקן במסגרת צמצום ב' והיות ואני לא יכול לוותר על צמצום ב' כי הוא המקור לתיקון שלי.

אז יש סערות והסערות האלה מתארים לי איך לקבל את הגדלות הזאת כדי לתקן.

אז מכאן אנחנו מבינים ששערות הם דבר חשוב מאד שאותם באנו ללמוד פה.

זה למדנו כל זה בשיעור הקודם.

בשיעור זה הוא הסביר לנו א. את מי בכלל באים לתקן הרי אתה מדבר איתי על שורשי המוחין אתה לא מדבר איתי על המוחין עצמם.

המוחין עצמם איפה אני צריך ללמוד עליהם?

כשנלמד על הגדלות של ז"א.

אז למה אתה מדבר איתי עכשיו על א"א?

כי א"א שזה שורש המוחין.

אבל מה הוא מתקן מהגדלות הוא ראש?

ראש לא נשבר בעולם הנקודים הראש רק התבטל או התמעט.

אז למה אתה בא ומדבר איתי על השורשים מה הם קשורים בכלל השורשים של א"א?

איך הם קשורים לז"ת?

כי הרי באת לתקן בגדלות את הכלים השבורים ולכאורה הראש לא נשבר.

וא"א בא לתקן את הראש.

אומר לא כך. לא מדויק.

מה לא מדויק?

מה שנשבר בעולם הנקודים זה לא רק הגוף. נשבר עוד משהו.

מה נשבר?

לבושי מוחין.

אומר את הלבושי מוחין האלה הוא בא לתקן.

והלבושי מוחין הם השורש למוחין הם צורת ההגיון שדרכו מקבלים את המוחין אז הם הופכים להיות שורש למוחין.

אוקי הבנו למה מתעסקים עם א"א שהוא ראש ושורש למה מתעסקים בו כדי לדבר על התיקונים שהיו בשבירה בז"ת דנקודים.

תשובה: כי עם ז"ת דנקודים נשברו גם לבושי מוחין ואת הלבושי מוחין האלה אנחנו באים לתקן אז אפשר ללמוד את זה מא"א.

אז הבנו עד כה ככה:

אנחנו באים לתקן את הגדלות צריכים להשתמש עם גדלות.

גדלות של צמצום א' אני לא יכול להשתמש.

נשתמש עם גדלות של צמצום ב' שתכף נבין אותה יותר ובגלל זה המדרגות שאני בא לתקן שהם רוצים צמצום א' הם סוערים ובגלל זה יש שערות ודרך השערות עכשיו אני אצטרך ללמוד איך לתקן.

אז עד לפה הבנו למה צריך שערות וגם הבנו למה שערות דא"א דווקא ולמה הוא שורש והתשובה הייתה כי הוא בא לתקן את לבושי המוחין.

עכשיו הוא רוצה להסביר לנו קצת יותר מי זה השערות האלה והוא אומר לנו כך:

אומר אתה צריך לזכור כמה יסודות: א. בכל פרצוף יש שני מיני כלים את הכלים של העליון והכלים של התחתון.

התחתון הוא לא נולד פתאום לאוויר העולם בלי קשר לעליון אלא תמיד יש לו קשר לעליון שלו.

למה תחתון רוצה להתנתק מהעליון זה חוסר כיבוד אב וזה מצוה חשובה כיבוד אב ואם.

יש גם כלים של העליון אתה לא באת לעולם לבד.

אז יוצא מכך שכאשר יצא עולם אצילות אז גם בעולם אצילות יש כלים של העליון שלו.

מי העליון של עולם אצילות?

עולם הנקודים הוא העליון שלו.

אבל פה יש קצת בעיה שהכלים שלו נשברו ונפלו לבי"ע ואם נרצה לדבר על א"א מה נגיד שהלבושי מוחין הם העליון הם הכלים של העליון שלו יש לו גם את הכלים של עצמו.

אז אומר אוקי אז אני עכשיו צריך לעשות משהו כי יש לי איזה שהוא שוני בין מה למה?

בין הכלים שיש לי של העליון שלי לבין הכלים שלי אז א. איך אני יעלה אותם?

אומר יש תהליך כזה על מה שאתה עושה זיווג ככה אתה מעורר את הכלים של העליון שלך.

לא משנה אם הם למטה או למעלה או במקומך ברגע שאתה עושה זיווג על גובה קומה של העליון אתה מקבל את הכלים של העליון באותה מדרגה.

למשל אם פרצוף ע"ב יעשה זיווג על ד"ג אז הוא בא לתקן את הכלים של גלגלתא שהיו על ד"ג.

אם הוא עושה זיווג על ג"ב בנקודות שלו או על ג' או על ב' לא משנה על מה לפי זה הוא מעלה את הכלים של התחתון שלו כמו שלמדנו באריכות בחלק ה' במטי ולא מטי.

אומר אותו דבר קורה פה לפי הזיווג שעושה א"א ככה הוא מעלה את הכלים הוא עושה על ד"ג יעלה את לבושי המוחין של מלך הדעת.

אז הבנתי איך עולים הכלים.

עכשיו שלב שני כל הכלים מיתקנים רק לפי החוקים של המתקן עולם אצילות.

עכשיו בעולם אצילות יש חוקים.

בא עולם הנקודים אומר רגע רגע אני באתי להיתקן נכון?

אומרים לו כן בוא כנס.

הוא נכנס הוא אומר רגע אני רוצה ככה.

אומרים לו רגע רגע פה המתקן קובע איך מתקנים לא אתה.

בא בן אדם עם האוטו למוסך אומר לו תתקן איך שאני אגיד לך.

לא אני פה המתקן.

אם אני יתקן איך שאתה רוצה תראה את קלקלת את האוטו אתה רוצה שאני אתקן כמו שאתה אמרת?

לכן הכלים של עולם הנקודים הרצונות שלהם לא קובעים את דרכי התיקון.

הרצונות שאנחנו פוגשים גם בעצמנו שאותם אנחנו רוצים לתקן אותם סערות נפש.

אוקי אז אתה סוער תעצור רגע בוא נראה מה המתקן אומר.

המתקן אומר ככה מתקנים את הסערת נפש.

אומר אני רוצה לתקן את הסערת נפש שיתנו לי את מה שאני רוצה כאן ועכשיו אם לא אני צועק.

אתה יכול לצעוק עד מחרתיים זה לא יעזור לך יש חוקים רק לפי המתקן אי אפשר לתקן בחוץ זה לא שאם תצעק אני רוצה עכשיו מים אז אתה צריך לקבל מים אתה יכול לצעוק אני רוצה מים ויתנו לך עגבניות.

אומר למה?

כי ככה מתקן העליון. העליון מתקן בעגבניות אז אתה תקבל עגבניות.

אבל אני רוצה מים.

זה לא משנה אתה תיתקן בעגבניות אתה רוצה תעשה מיץ עגבניות אין מים.

למה מה זה דיקטטורה?

אני רוצה ככה.

אתה רוצה ככה ראית מה קרה כשאתה עשית איך שאתה רוצה נשברת.

אז אם נשברת אז קצת בענווה אתה בא למתקן תן לו לתקן לפי החוקים שלו.

אוקי מה החוקים?

החוק הוא שאי אפשר לקבל ג"ר דחכמה זה החוק.

היות ואי אפשר לקבל ג"ר דחכמה עכשיו אתה תתוקן רק לפי התיקון של הבחינה הזאת המיוחדת שלך תתוקן ע"י תיקונים של םל"צ.

זאת אומרת הם' תהיה חסדים מכוסים והיא תישאר תמיד חסדים מכוסים.

אז אני לא אוכל לקבל ג"ר דחכמה.

אתה לא תקבל ג"ר דחכמה בינתיים מתקנים אותך באופן חלקי.

אולי לא תהיה חדש כמו שהיית קודם זה יהיה רק בגמר תיקון בינתיים רק מחדשים אותך כדי שתוכל לתפקד בצורה סבירה חלק ממך נתקן לא את כולך.

ולכן אתה תתוקן כך שכל פעם כשיגיע ג"ר דחכמה אנחנו נדחה אותה ואת החכמה תקבל דרך ל' דצלם תקבל ו"ק דחכמה זה תיקון אחד.

הוא סוער הוא יוצא כשערות בגלל שלא מתקנים אותו כמו שהוא רוצה.

אוקי אתה סוער אבל נתקן אותך דרך השערות.

אז עד לפה אומרים לו זה צורת התיקון.

עוד אמר לנו פה שיש ד' בחינות של דעת שאותם אנחנו לא יכולים ללמוד כרגע מסביר לנו אותם לאט לאט.

אז איזה ד' בחינות של דעת יש?

יש דעת שבאוירא ודעת דא"א שמלובש במצחא ויש דעת דא"א שעומד בתרין כתפוי ודעת דמזלין דדיקנא.

למה זה חשוב לי בכלל לדעת את הדעות האלה?

כי את התיקון עושים עם הדעת של הדיקנא הדעת הרביעית.

אז כדי להבין למה דווקא איתה הוא רוצה לספר לנו על ארבע בחינות הדעת שאותם נלמד בהמשך.

סיכום בנקודות:

  • ישנה חשיבות גדולה לשערות דיקנא כי הם שורשי המוחין שהם חשובים כדי לתקן את מה שקרה בז"ת דנקודים בגדלות.

  • א"א הוא ראש, כיצד הוא קשור לז"ת דנקודים שהם גוף? תשובה: גם לבושי מוחין ששייכים לראש ירדו לגוף בנקודים ונשברו עם הז"ת דנקודים. בגדלות דא"א הוא מתקן את לבושי מוחין אלו והיות והם שייכים גם לגוף אז תיקון שלהם מהוה שורש למוחין המתוקנים של ז"א.

  • לכל מדרגה ב' מיני כלים של העליון שלה ושל התחתון ובעניין שלנו יש את הכלים של העליון שהוא נקודים ושל התחתון שהוא אצילות.

  • אף שהתחתון הוא אצילות אבל הוא המתקן על כן כל החוקים יהיו על פי המתקן ולא על פי רצון המתוקן.

  • עולם אצילות המתקן יש בו חוק שנובע מקרומא דאוירא שאי אפשר לקבל אור של ג"ר דחכמה אלא במקום זה יהיה חסדים מכוסים וז"ת דבינה יהיו חסדים מגולים וזו"ן יהיו בחינת חכמה.

  • כאשר עולים הכלים מבי"ע הם אינם יכולים לקבל על בחינה מלאה של עשר ספירות ולכן הם סוערים ויש לזה יתרון של תיקון מהחוץ לפנים.

  • הדעת המשמש לתיקון הוא דעת דדיקנא אומנם הוא למעלה מאו"א אולם הוא משמש להם רק בעת עליתם לא"א ואז במצב זה הוא מתחת לאו"א לכן יכול לשמש להם כדעת.

  • אגב כך מלמד אותנו ד' מיני דעת זו שבמוחא דאוירא והמלובש במצח ובדיקנא וב' כתפין וכאמור דעת דדיקנא היא המאפשרת את התיקון.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 71 חלק יג\תמונה שיעור 71 חלק יג a.jpg

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יג תעס\שיעור 71 חלק יג\תמונה שיעור 71 חלק יג b.jpg

 

 

 

1. ישנה חשיבות גדולה לשערות דיקנא כי הם שורשי המוחין שהם חשובים כדי לתקן מה שקרה בז"ת דנקודים בקטנות.
2. אריך אנפין הוא ראש כיצד הוא קשור לז"ת דנקודים שהם גוף, תשובה גם לבושי מוחין ששייכים לראש ירדו לגוף בנקודים ונשברו עם הז"ת דנקודים. בגדלות דא"א הוא מתקן את לבושי מוחין אלו היות והם שייכים גם לגוף אז תיקון שלהם מהווה שורש למוחין המתוקנים של ז"א.
3. לכל מדרגה ב' מיני כלים של העליון שלה ושל התחתון ובעניין שלנו יש את הכלים של העליון שהוא נקודים ויש של התחתון שהוא אצילות.
4. אף שהתחתון הוא אצילות אבל הוא המתקן על כן כל החוקים יהיו על פי המתקן ולא על פי רצון המתוקן.
5. עולם אצילות המתקן יש בו חוק שנובע מקרומא דאווירא שאי אפשר לקבל אור של גר דחכמה אלא במקום זה יהי חסדים מכוסים. בז"ת דבינה יהיו חסדים מגולים בזו"נ יהיו בחינת חכמה.
6. כאשר עולים הכלים מבי"ע הם אינם יכולים לקבל על בחינה מלאה של עשר ספירות ולכן הם סוערים ויש לזה יתרון של תיקון מהחוץ לפנים.
7. הדעת המשמש לתיקון הוא דעת דדיקנא אומנם הוא למעלה מאבא ואמא אולם הוא משמש להם רק בעת עלייתם לא"א ואז במצב זה הוא מתחת לאבא ואמא ולכן יכול לשמש להם כדעת.
8. אגב כך מלמד אותנו ד' מיני דעת. זו שבמוחא דאווירא, והמלובש במצח, ובדיקנא, וב' כיתפין וכאמור דעת דדיקנא היא המאפשרת את התיקון.

אין תגובות

להגיב