תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 1 | עמודים אלף תצג-תצד

47

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 1 | אלף תצ"ג-תצ"ד | הדף היומי 

אז בואו נראה מה אנחנו לומדים כאן.

ראשית אנחנו מדברים על כך שהמוחין החלק הזה מדבר על המוחין דגדלות של ז"א.

ובאות א' הוא בא ועומד על איזה שהוא עניין בכתוב וכתוב שהעיבור השני לצורך מוחין דהולדה הוא מביא ציטוט מהזוהר ובזוהר כתוב ששני בנים שמניקה אותם אמא ומתעברת מהם.

אז פה והוציאה אותם לאחר מכן כך כתוב בזוהר אז הוא בא ושאל איך יכול להיות.

אתה מדבר איתנו על כך שהאמא קודם מניקה ואח"כ מתעברת מהם.

צריך להיות הפוך.

אומר לא לא צריך להיות הפוך אלא לא מדובר פה על העיבור לצורך קטנות אלא מדובר על עיבור אחר עיבור לצורך גדלות.

באמת אחרי שהבנים נולדים יונקים גדלים בגיל תשע צריכים לעשות עוד עיבור.

איזה עיבור?

העיבור הוא עיבור מנטלי הוא עיבור כדי להתחיל לקבל גדלות אז הם צריכים שוב סוג של התבטלות בעליון.

לא לצורך הגוף הגוף כבר נולד אבל כדי לבנות מוחין.

מוחין זה דבר פנימי היות וזה דבר פנימי צריכים מצד הפנימי שלהם להתבטל ולהתחיל לקנות את המוחין שלהם לפני שהם בכלל יוכלו להוליד משהו.

אז זה נקרא עיבור ב'

אז כמו שאנחנו יכולים לראות בציור שעיבור א' הוא מתחיל מגיל אפס אפילו לפני גיל אפס יש את עיבור א'.

אחרי הלידה יש את היניקה בין אפס לגיל שנתיים יש את היניקה.

גומר בגיל שנתיים את היניקה צריך לעשות עיבור עיבור לצורך הגדלות דכלים השלמת כלים וג"ר דרוח עד גיל תשע.

בגיל תשע יש עיבור ג' וזה העיבור שאנחנו מדברים עליו שזה עיבור לצורך מוחין.

עוד אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה לא יודעים בדיוק מה קרה שמה ולא יודעים מי זה המוחין.

זה מוחין דנשמה ואח"כ יהיה חיה ויחידה.

אבל כל מה שהוא בא לבאר שאכן מדובר על עיבור לאחר שהבנים נולדו לאחר הלידה והיניקה.

אז קודם כל הגדרנו על איזה עיבור אנחנו מדברים על עיבור לצורך מוחין.

עכשיו למה צריך להגיד את זה?

כי אם אנחנו באים לדבר כאן על המוחין של ז"א אז צריכים להם עיבור.

אז שלא תחשוב שאפשר להשיג מוחין בלי עיבור שהקטן לא מספיק שנחנך אותו שישמור על גופו צריך גם לחנך אותו שיהיה לו שכל מוחין שהוא יודע לחשוב ולהתחבר לעליון דרך המוחין כי רק המוחין מחברים אותו לעליון לא הגוף הגוף הוא לא העניין הגוף הוא רק אמצעי לכן בזה סידר לנו את ההבנה שצריך עיבור ג' לצורך מוחין היות והולכים לדבר על המוחין אז צריך עיבור ג'.

אוקי זה היה הנושא הראשון שלמדנו.

הנושא השני שהתחלנו ללמד הוא שהתחתון כשהוא עולה לעיבור אצל העליון אז הוא צריך להעלות ביקוש.

עלית הביקוש לעליון זה נקרא עלית מ"ן.

בכל מסגרת הבנים מעלים מ"ן לאו"א בעיקר לאמא שהיא מייצגת את המקום של אותם מוחין כמובן זה צריך להיות לאו"א.

איך עולים המוחין האלה?

מה זה המוחין האלה שעולים?

כדי להסביר את זה אז הוא בא ונתן לנו הסבר רחב ארוך שבשיעור הזה למדנו רק חלק ממנו.

אומר לנו יש חוק.

כל תחתון נבחן לחצי פרצוף של העליון ממנו וכדי שתהיה השלמה של הפרצוף אז התחתון צריך לעלות לעליון לבקש ממנו אור ואז העליון נשלם בזה שהתחתון מבקש ממנו.

ולמה זה קורה ככה על זה הוא בא והסביר לנו שזה קרה בצמצום ב'.

מה קרה בצמצום ב'?

כדי להבין זה הוא הסביר לנו את כל מסגרת העולמות.

להסביר את זה בציור למדנו את כל זה בחלק ז' אבל בכל זאת נעשה איזה שהוא ציור כדי שוב לסבר את האוזן ולראות מה קרה כאן.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\תמונה שיעור 1 חלק יד a.jpg

אז הוא אומר לנו כך:

בהתחלה יצא עולם א"ק יצא גלגלתא והתפשט עד סיום רגלין.

פחות מעניין אותנו מה קרה בעולם א"ק אבל בכל זאת נצייר אותו כי אנחנו צריכים אותו להסבר לראות את כל התמונה כולה.

לאחר מכן יצא פרצוף ע"ב ומטעם זה שיש לו רצון לקבל לא יכול היה להתפשט למטה מטבור יש סכנה שם למה בדיוק למדנו בחלק ו'.

לאחר מכן יצא פרצוף ס"ג וגם הוא לא יכול היה להתפשט אלא רק עד הטבור דגלגלתא.

אבל הנקודות שלו כן יכלו להתפשט למטה מהטבור של גלגלתא זה נקרא נקודות דס"ג.

פה בנקודות דס"ג קרה משהו שבגללו נהיה צמצום ב'.

מה קרה?

הייתה בהתחלה ירידה למטה הייתה התכללות בין המדרגות היות ושניהם בחינת ו"ק אז הייתה ביניהם התכללות ואחרי שהייתה התכללות התעורר ז"ת דבינה במדרגה והייתה התערבות עם הרצון לקבל שיש למטה מטבור היות והייתה התכללות התערבות עם הרצון לקבל אז ההתערבות הזאת גרמה לכך שנקודות דס"ג פתאום רצו את הד"ג שיש פה והרי הם רק ב"א.

שד"ג בא לב"א אז נקודות ס"ג ראו רגע יש פה סכנה הרי אין לי מסך על ד"ג אם אני ארצה ד"ג אני אשבר.

אז בוא נחסום מיד את האפשרות לקבל במקום הזה.

מה היא עשתה?

היא העלתה את המלכות שלה לפה ופה נהיתה לנו פרסה והפרסה הזאת היא הפכה להיות פרסה מאד מאד חשובה בכל העולמות זה היה הפרסה כי זה סיום רגלין וסיום רגלין זה הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש שעליה יש צמצום שאסור לקבל בה בכלל אור והיא עלתה לפה.

ומה נהיה למטה?

אז יש לנו למעלה בחינת חב"ד חסד גבורה ושליש תפארת וב' שלישי תפארת למטה ונצח הוד ויסוד ומלכות.

ואז יצאו לנו ג' עולמות.

איזה ג' עולמות?

יצא לנו ג' עולמות:

במקום התפארת יצא עולם בריאה שזה כנגד בינה כי תפארת זה בינה של הגוף.

כי חסד גבורה תפארת זה כנגד כתר חכמה בינה.

אז כנגד 2/3 שליש תחתון דתפארת יצאה בריאה.

כנגד נצח הוד יסוד שהוא ז"א יצא עולם יצירה.

וכנגד המלכות יצא עולם עשיה.

כל הרשימות האלה של מה שקרה פה עלה לס"ג והוא הוליד את עולם הנקודים.

עולם הנקודים יצא בהתחלה בקטנות יצא כתר אבל רק גו"ע ויצא גם או"א האח"פ של או"א ירדו למדרגה התחתונה כמו שאח"פ של כתר ירד לאו"א אח"פ דאו"א ירדו למקום הז"ת והאח"פ של הז"ת ירדו למקום בריאה יצירה ועשיה האח"פ שלהם ירדו למטה.

כל זה היה מצב של קטנות נקודים לאחר מכן הייתה הארה לצורך הגדלות ויצא גדלות דנקודים.

בגדלות דנקודים יצא כבר אור גדול של ד"ג שנקראים או"א דנקודים הם יצאו על ד"ג והתפשטו למטה.

אבל במקום שיעצרו פה כמו בקטנות אז הם התפשטו עד למטה כשהתפשטו עד למטה הם עברו כבר על הפרסה הם חשבו שהפרסה הזאת התבטלה אבל היא לא התבטלה ולכן זה נשבר.

השבירה הזאת היא נקראת מלך הדעת.

לאחר מכן ברגע שהיא נשברה אז המסך שהיה פה בטבור התחיל להזדכך ועלה לאט לאט למעלה ובדרך עלייתו יצאו עוד מדרגות יצא פה מדרגה ויצא פה מדרגה ויצא גם פה מדרגה עד שהגיע לראש.

למדרגות האלו שגם התפשטו למטה.

פה הוא לא התפשט ממש עד למטה קרה פה איזה משהו שאין מה לדבר ממנו בהרחבה.

הם נקראים מלך החסד מלך גבורה ומלך שליש עליון דתפארת.

כשהרשימות הגיעו לראש הרשימות האלה מלמטה עם המסך עלו לראש הם התכללו בזיווג של ראש ונולדו למקום חדש.

לאן?

למקום החזה של העליון ויצא פה גם זיווג על גדלות אבל לא על ד"ג הוא נקרא ישסו"ת ויצא על ג"ב.

גם הוא בגלל שהוא היה זיווג על גדלות מדובר פה כבר על גדלות אז גם הוא התפשט עד בי"ע ונשבר

כולם נשברו.

הוא הצטרף אליו ונשבר יחד איתו.

איזה מלך נהיה פה?

נהיה פה מלך שנקרא מלך תפארת.

לאחר מכן היות והטבור שהיה פה גם התחיל להזדכך אז גם הוא נזדכך עד שהגיע לראש.

כל אחד מהם יצא גם זיווג.

איזה זיווגים יצאו?

אחרי שהיה ג"ב אז יצא פה מלך ופה מלך ופה מלך וגם הם נקראים בשמות שהם נקראים

אין פה כבר מקום אבל זה נקרא מלך נצח הוד זה היה מלך היסוד וזה מלך המלכות.

וכולם כמובן גם נשברו.

אבל גם פה המלך עלה למעלה הטבור עלה למעלה ועשה זיווג בראש שהמסך עלה ועוד פעם הוכרה עוביותו וירד למטה וגם פה נעשה זיווג.

אבל פה מכיון שנשארה רק ב"א שמד"ג ירד לג"ב מג"ב ירד לב"א.

ב"א זה עוביות קלושה זה נקרא ראש הדעת הוא כבר לא התפשט לגוף ואז הרשימות חזרו לס"ג ויצא עולם אצילות.

אז זה המבנה.

רק להגיד אותו שוב בקצרה:

אז מה שהסביר לנו כאן שיצאו מלכים שנשברו ועכשיו נצטרך לבוא לתקן אותם.

איך הם יצאו?

יצא בהתחלה קטנות בגלל כל מה שרוצה להראות לנו שירדו למטה בריאה יצירה ועשיה ואז כשבאנו לקבל בהם אור אז הייתה שבירת הכלים.

מה זה קשור למה שאמרנו שכל תחתון נבחן לחצי פרצוף של העליון ממנו זה עדיין לא הסביר קודם כל אומר הסביר תראה שזה היה המבנה הסביר לנו בינתיים כמעט עד סוף חלק ז' כל זה זה חלקים א' ב' ג' ד' ה' חלק ו' נקודים חלק ז' השבירה.

סיכום בנקודות:

  • בחלק י"ד אנו לומדים על המוחין דהיינו גדלות של ז"א.

  • כדי שיהיה מוחין צריך עיבור לצורך מוחין אלו ועיבור זה בא לאחר הקטנות והלידה בתשע שנים ויום אחד.

  • כל הביקוש בא מהבנים ובזכות הביקוש מלמטה מתאפשרת הגדלות למעלה ביקוש זה נקרא עיבור.

  • הביקוש לאחר שבירת הכלים בא מהקליפות היות ואותם בנים שנקראים גם מלכים ונקראים גם ז"ת דנקודים נפלו לקליפות.

  • הסביר לנו בהרחבה את שבירת הכלים שנפלו שמונת המלכים למטה מפרסה למקום בריאה יצירה ועשיה ובהמשך נלמד שמשם עולים המ"ן והיות וכך נצטרך סדר מיוחד כדי לתקנם.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\תמונה שיעור 1 חלק יד c.jpg