תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 23 | עמודים אלף תקלז-תקלח

57

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 23 | אלף תקל"ז-תקל"ח | הדף היומי

אז מה למדנו היום?

אז הזכרנו את השיעור הקודם שאדם צריך מראה מלוטשת כדי לעשות זיווג דהכאה.

זיווג דהכאה בין או"י ואו"ח כמו יוסף ובנימין כמו אור וניצוצין.

צריך מראה מלוטשת.

מה זה מראה מלוטשת?

תודעה נקיה.

מה יאפשר לנו לתודעה נקיה כזאת?

רק אם נצליח להתגבר או ללמוד לפעול בלי לחטוא.

איך נעשה את זה?

נבנה עולם שהוא עולם אצילות.

א. נתקן את החטאים שהיו לנו ואת הפשעים הן בשבירת הכלים והן בחטא אדם הראשון.

וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים לבנות את עולם אצילות כך שתהיה לי איזה שהיא קביעות שממנה אני לא יורד. זה הרעיון של עולם אצילות.

קביעות של קדושה שממנה לא יורדים.

כל מי שפוגם בד"כ נכנסת בו רוח שטות ורוצה להרגיש דברים חזקים בחיים אז עושה מעבר לרגילות.

מותר לך לעשות מעבר לרגילות אבל במסגרת הרגילות.

מה זה במסגרת הרגילות?

במסגרת האמונה.

אתה לא יכול לעשות שלא במסגרת האמונה כי אז אתה תשבר.

לכן צריך מראה מלוטשת תודעה נקיה.

איך אני אדע מתי היא נקיה?

אם היא פועלת על פי מה שחז"ל אמרו לי שככה היא צריכה לפעול.

אם ראיתי דברים שונים הבנתי שהמראה שלי התודעה שלי אינה מלוטשת ויש לי תפקיד ללטש את התודעה.

איך מלטשים את התודעה?

ע"י ארבע דברים עיקרים הם האבן מלטשת הראשונה שיש לנו.

שמה הם ארבעת הדברים הראשונים?

התבטלות

אהבת חברים

תורה ומצוות

צריך את כל החלקים האלה כדי ללטש.

אח"כ בתוכם יש עוד הרבה מאד פרטים שזה כל המצוות.

שכל המצוות כולם תלויים בשתי מצוות עיקריות שניתנו לנו בשתי הדיברות הראשונות.

אנכי השם אלוקיך אני מאמין שיש בורא שהוא הסיבה הראשונית.

ולא יהיה לך אלקים אחרים על פני אני צריך לומר שהרצון לקבל שלי לעצמי הוא דבר לא נכון אסור לעבוד את עצמי אסור לעבוד את הבריאה צריך לעבוד את הבורא.

אז אסור לעשות אלהים אחרים שזה כנגד שס"ה מצוות לא תעשה.

ואנכי השם אלקיך הוא כנגד רמ"ח מצוות עשה שהם גם כנגד אברהם ויצחק.

והיכולת שלי לשלב את שניהם זה כל התורה כולה שזה בחינת יעקב.

אז זה נקרא מראה מלוטשת.

הלאה

עוד אמר לנו כשבנית את עולם אצילות בנית את או"א בקביעות ואם אתה רוצה לעלות ולרדת אז אתה יכול אבל קודם כל שיהיה לך או"א בקביעות.

או כל עולם אצילות בקביעות.

מה שאותנו מעניין בעיקר הקביעות של או"א זה מכיון שהם אלה שבעולם הנקודים גרמו לשבירה.

אז אני רוצה לראות שאני מקבע אותם בתכונה הקבועה של בינה שהיא נקראת חסדים מכוסים.

ואז הבינה הזאת שיש לה תפקיד לתת לי חכמה במדרגה היא תיתן לי חכמה אבל לפי מה שאני יכול

כי היא לא תוותר על הקביעות.

שמה הקביעות?

חסדים מכוסים.

אמונה.

אמונה במה?

שאתה לא משתמש בעצמיות שלך.

הנחש לא יוכל לבוא עוד פעם ולומר לך תקבל את אור החכמה כדי להנות.

הוא לא יוכל.

למה?

כי יש לך קביעות.

ואתה תמיד יכול לחזור לקביעות ולהגיד לו רגע כל מה שאתה אומר לי כל ההגיון שאתה מדבר איתי עליו הוא חייב להיות תחת המסגרת שאני עושה את רצון השם לא את הרצון שלי עצמי.

אם זה תחת זה אני יכול לקבל אור אני יכול לקבל תענוג אני יכול להשתמש עם הרצון לקבל אבל במסגרת שזה בא בשביל השם.

אם לא אני לא רוצה. זה שומר על האדם.

שאלנו בשיעור הקודם מי העצם של ישסו"ת הרי הוא בנוי על ז"א ומלכות של בינה אז לכאורה אין לו עצם.

כי כל עצם צריך להיות למשל בבינה שיהיה בינה דבינה.

אז אם אין לו עצם אז איך הוא יפעל?

מה התשובה?

התשובה שיש לו שכל פרצוף ישסו"ת הוא באמת לא בא לידי ביטוי אלא כאשר הוא יכול לעלות ולהתחבר חזרה לבינה.

מי זה אותה בחינה של ישסו"ת שמתחברת לבינה?

זה ההתכללות של בינה מתפארת.

מה אכפת לי פתאום תפארת?

אומר כי תפארת היא הנושאת להארת חכמה.

כי מי זה תפארת?

כשאנחנו מסתכלים על ד' בחינות דאו"י.

אז יש לנו בד' בחינות דאו"י ​​ יש לנו כתר חכמה בינה תפארת ומלכות.

כתר - מקור ההשפעה או השפע.

חכמה - האור והכלי באים כאחד. יש רצון לקבל.

בינה - רצון להשפיע.

תפארת - רצון לקבל מעט על ההכרח.

ומלכות - השתוקקות מלאה. שאסור לקבל בה לאחר הצמצום.

אז זה ד' בחינות דאור ישר.

עכשיו מה הוא אומר לנו?

אומר בינה היא רוצה להשפיע היא לא רוצה לקבל היא רוצה רק להשפיע אז היא לא יכולה להיות בזיווג עם חכמה היא עומדת כדבר נבדל ממנו.

אלא שבינה עצמה גם בנויה.

ממה בינה בנויה?

מכתר חכמה בינה תפארת ומלכות.

אבל היא לא משתמשת בתפארת ומלכות אלא אם כן צריך לתת לתפארת אור.

אז היא באופן טבעי הבחינה שלה שאין לה זיווג עם החכמה.

אבל כשתפארת קיימת ותפארת רוצה לקבל חכמה אז היא הולכת לבינה אומרת לה תני לי חכמה אז היא אומרת רק רגע היא עולה לאבא משתמשת בתכונות של תפארת ומלכות ונותנת לו חכמה.

מה קרה בעולם אצילות?

בעולם אצילות נעשה תיקון כדי שלא תהיה שבירה כמו שהיה בעולם הנקודים.

בעולם אצילות לקחו את תפארת ומלכות עשו ביניהם פרסה ואמרו זה יהיה או"א וזה יהיה פרצוף ישסו"ת.

למה עשו את זה?

כדי שכשבינה תרצה לבוא לקבל חכמה היא לא תוכל לקבל חכמה רגילה כי כל זמן שבינה עולה לחכמה כדי לקבל חכמה כדי לתת לתפארת ומלכות אז היא קיבלה ג"ר דחכמה כמו בד' בחינות דאור ישר או כמו בעולמות א"ק.

ולכן עשו תיקון.

מה התיקון?

שלבינה הם לא יקבלו בהתחלה כלום מבחינת תפארת ומלכות.

אז במצב הזה זה רק חסדים מכוסים.

ופה בישסו"ת יש רצון לקבל אבל הוא לא ממומש.

למה?

כי פה נעשה בין אבא לאמא פרסה שזה נקרא במקום חזה דאריך שלא יורד משם חכמה.

אבל או"א עדיין לא נפגעים מזה.

למה?

כי הם רוצים רק השפעה.

אם רוצים שישסו"ת תקבל חכמה.

שמי זה ישסו"ת?

אז אומר שהמדרגות נבחנות כך שאו"א הם כתר חכמה בינה

ותפארת ומלכות זה ישסו"ת.

אומר עכשיו אני מבין תפארת ומלכות זה ישסו"ת.

אז בגלל זה אם אני רוצה לקבל חכמה וכתר חכמה בינה שהם או"א יעלו לחכמה

אז הם יוכלו לצרף אליהם את ישסו"ת.

אז במצב הזה הבינה תכלול את כתר חכמה בינה תפארת ומלכות.

אומר אז מה השתנה פה?

גם קודם ד' בחינות את אור ישר זה היה כך.

אומר כן אבל בגלל שבנינו את כתר וחכמה כדבר נפרד אז כשהם עולים למעלה אז הם משתמשים ביסודות שלהם כדי לקבל חכמה.

שהיסוד שלהם של כתר וחכמה זה יסוד דאבא ויסוד דאמא על הבסיס של חסדים מכוסים.

הם רק משתמשים בתפארת ומלכות כדי לרצות חכמה.

אבל איזה חכמה?

חכמה של ל"ב נתיבות החכמה.

ואז החכמה שהם יקבלו נקראת ל"ב נתיבות החכמה ולכן הם נקראים גם ב' יסודות שהם מעלים

כי לא תפארת ומלכות זה הב' יסודות.

אלא נהר היוצא מעדן שהוא קורא לו יסוד ולא בינה הוא אומר כי אני קורא לו יסוד על שם מה שבינה או"א מתנהלים עם היסודות שלהם שהם יסוד דאבא ויסוד דאמא ולא עם מה שישסו"ת מתכללת איתם ופתאום נהיה פרצוף אחד ומקבלים על הרצון הכללי כי אז יקבלו ג"ר דחכמה וזה גרם לשבירה.

אני מבין שזה קצת מורכב בוא ננסה להסביר את זה עוד פעם בצורה קצת יותר פשוטה בלי כל הציורים ונאמר כך:

הייתה לנו שאלה איך אנחנו יכולים לבנות את עולם אצילות כדי שלא תהיה שבירה.

מה התשובה?

בוא ניקח ונבדוק מי גרם לשבירה ונשתדל להתגבר על כך.

מי גרם לשבירה?

פרצוף הבינה שנקרא או"א שגרם להמשכת ג"ר דחכמה ולשבירה זה מה שקרה בעולם הנקודים.

באנו לעולם אצילות ואז אמרנו כך:

בוא נבנה את הבינה אבל נבנה אותה כג"ר דבינה בלי לקבל חכמה.

אומר אבל מה זה יועיל הרי צריך לקבל חכמה במדרגה.

הרי אם אנחנו נרצה לתקן את שבירת הכלים אז נצטרך לתת להם חכמה.

אז אנחנו נעשה את זה בכמה שלבים.

שלב ראשון קביעות לא מקבלים חכמה.

זאת אומרת יש לנו את הכוח לא לקבל חכמה אפילו אם רוצים. זה שלב ראשון.

שלב שני אנחנו נתקן נעשה תיקון של כל הקליפות אבל רק תיקון חלקי תיקון של חכמה אבל מוחלשת.

חכמה מוחלשת.

אם אני אתן חכמה מוחלשת שזה נקרא ו"ק דחכמה אז אני אתקן רק אח"פ דעליה אני לא אתקן את עצם השבירה שהיא נקראת לב האבן אותה אני אשאיר לסוף.

אם יהיה לי מספיק כוח להשיג איזה שהוא אולי כמו בחיסון אני נותן חיסון אבל אני אומר אני נותן אותו מוחלש ואז אני יכול לקבל עליו הארה וההארה הזאת מחזקת אותי.

כשאני אהיה מספיק חזק גם אם יבוא העצם הוא לא ישבור אותי ככה זה עובד בעולמות העליונים.

זה כמו באימון.

אדם מתאמן לא על הדבר הכי קשה הוא מתאמן בתנאים שלא הורגים אותו לא יורים עליו צועקים עליו אש אש או עם כדורי צבע הנה יש עליך צבע אבל בן אדם לא מת.

ככה עשו בעולם אצילות אמרו בוא נתאמן לא ניקח את כל החכמה ניקח חכמה אבל שלא יכולה להרוג אותנו נקראת ל"ב נתיבות החכמה ורק זה ניקח.

כל זמן שנעמוד בזה כך שבינה מקבלת חכמה על התכונות של ז"ת דבינה ולא של ג"ר דבינה.

זאת אומרת לא חכמה כמו שהייתה בנקודים אלא חכמה של השפעה חכמה שמבטאת את האמונה אז לא תהיה שבירה.

וזה נקרא נהר היוצא מעדן שהוא יסוד כי זה מדובר על יסודות דאו"א שעושים זיווג.

יסוד דאבא צר ואריך יסוד דאמא רחב וקצר.

סיכום בנקודות:

  • ראינו בשיעור הקודם שצריך מראה מלוטשת דהיינו תודעה מלוטשת שרק כך אפשר לקבל את האור באופן הראוי והנכון.

  • כדי לבנות את התודעה המלוטשת לקבלת חכמה בעולם אצילות הוצרכנו להפריד בתוך בינה את או"א וישסו"ת לב' פרצופים נבדלים.

  • או"א מיצגים את שלמות ההשפעה ובכך יכולים לשמור על בינה כשלמה וליצר גם את ז"ת דבינה שהם ביקוש לחכמה כדבר נבדל מהם כדי שגם אם יהיה ביקוש לחכמה זה לא מחייב את בינה ואפשר להישאר בשלמות.

  • ההבדלה הזאת מאפשרת לשמור על הקביעות גם אם יש חסרונות וזה תיקון גדול של עולם אצילות לעומת עולם הנקודים.

  • כאשר יש ביקוש לחכמה אז או"א ע"י קבלת הביקוש מישסו"ת עושים זיווג אבל על היסודות של או"א דהיינו רצון לקבל במסגרת אמונית ואז אין שבירה כי הרצון לקבל לא מתנגד לאמונה.

  • וזה מה שכתוב נהר יוצא מעדן שהוא היסוד ומצד שני כתוב שהוא בינה כיצד אנחנו מיישבים את המחלוקת? התשובה היא שהבינה והיסודות זה אותו עניין כי מדובר על היסודות של אבא ואמא שעליהם נעשה זיווג כדי לקבל הארת חכמה שהיא ל"ב נתיבות החכמה ולא ג"ר דחכמה וכך נוכל לתקן.

  • אנו מקבלים כאן שלושה שלבים: שלב א' קיום שבו יש הבדלה בין או"א וישסו"ת והיא הקביעות דעולם אצילות. בחינה שניה זה התיקון החלקי ע"י ל"ב נתיבות החכמה עד גמר תיקון. בחינה שלישית זה התיקון בגמר תיקון אחרי שקיבלנו מספיק כוח מזמן התיקון ובולע המוות לנצח אז נבוא לתקן את השלב האחרון שהוא ע"י שנחבר באופן קבוע את או"א וישסו"ת ונוכל לקבל על ג"ר דחכמה ונתקן ע"י כך גם את לב האבן ותוכל להיות שלמות של קבלת ההטבה. כרגע אנחנו עומדים בעולם אצילות בשלב השני והראשון קביעות ומעבר לתיקון חלקי קביעות ומעבר לתיקון חלקי עד שנגמור לתקן את כל התיקונים החלקיים ואז מהשילוב של כולם תוכל לבוא ההארה השלמה.

עד כאן היום. תודה רבה.

סיכום בנקודות שיעור 23

1. בשיעור הקודם ראינו שצריך מראה מלוטשת – תודעה מלוטשת, שרק ככה ניתן לקבל את האור באופן הראוי והנכון.
2. כדי לבנות את התודעה הנכונה בעולם אצילות הוצרכנו להפריד בתוך בינה את האו״א וישסו״ת לשני פרצופים.
3. או״א מייצגים את שלמות ההשפעה ובכך יכולים לשמור על בינה כשלמה ולייצר גם את ז״ת דבינה שהם ביקוש לחכמה כדבר נבדל מהם, כדי שגם אם יהיה ביקוש לחכמה זה לא מחייב את בינה ואפשר להשאר בשלמות.
4. ההבדלה הזאת מאפשרת לשמור על הקביעות גם אם יש חסרונות. וזה תיקון גדול של עולם אצילות לעומת עולם הנקודים.
5. כאשר יש ביקוש לחכמה אז או״א ע״י קבלת הביקוש מישסו״ת עושים זיווג, אבל על היסודות של או״א, דהיינו רצון לקבל במסגרת אמונית ואז אין שבירה, והרצון לקבל אינו מתנגד לאמונה.
6. זה מה שכתוב ״נהר יוצא מעדן״ שהוא היסוד ומצד שני כתוב שהוא בינה: כיצד מיישבים את המחלוקת – בינות ויסודות זה אותו דבר, כי מדובר על היסודות של או״א שעליהם נעשה זיווג כדי לקבל הארת חכמה שהיא ל״ב נתיבות החכמה, ולא ג״ר דחכמה וכך נוכל לתקן.
7. מקבלים 3 שלבים:
א. קיום, עם הבדלה בין או״א וישסו״ת והיא הקביעות בעולם אצילות.
ב. תיקון החלקי ע״י ל״ב נתיבות החכמה עד גמר תיקון
ג. תיקון בגמר תיקון לאחר שקיבלנו מספיק כח בזמן תיקון, ובילה המוות לנצח, אז נבוא לתקן את השלב האחרון שהוא ע״י שנחבר באופן קבוע בין או״א וישסו״ת ונוכל לקבל על ג״ר דחכמה ולתקן ע״י כך את לב האבן ותוכל להיות שלמות של קבלת ההטבה.
כרגע אנחנו בשלב השני בעולם האצילות: קביעות ותיקוני חלקיים עד שנגמור את כל התיקונים החלקיים, עד שלמות ההארה.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב