סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 24 | עמודים אלף תקלט-תקמ

82

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 24 | אלף תקל"ט-תק"מ | הדף היומי

אז מה למדנו היום?

אנחנו התעסקנו בשיעור הקודם שהיסוד או הישסו"ת הם אלה שגורמים לכך שבכלל יתקבל אור חכמה במדרגה.

מדוע?

ומי זה הישסו"ת?

זה כמו ב' יסודות שזה הי' שנתפשטה בסוד הד'.

וישסו"ת הם במצב הזה כמו שמלבישים על נה"י דאריך על היסוד דאריך שהוא הקו האמצעי.

למדנו שהיסוד הזה הוא יצא מראש דאריך היסוד הזה הוא סיום.

ומצד סיום הוא לא יכול להאיר.

אז יוצא שהיסודות האלה לא מצד אריך מצד או"א.

עוד פעם:

כשאו"א נמצא בקביעות אז הוא נמצא למטה מראש דאריך ואז ישסו"ת נמצאים למטה מחזה שלו שהם בחינת הנה"י שלו.

כי מי תופס את המקום של כל או"א הכוללים?

יש לנו חב"ד חג"ת עד החזה.

ולמטה מחזה יש לנו את הנה"י.

והישסו"ת עומד במקום הנה"י.

הנה"י זה נצח הוד ויסוד.

יסוד הוא הקו האמצעי והוא העיקר.

לכן ישסו"ת מוגדר כיסוד מצד או"א.

איך הוא בנוי הישסו"ת הזה?

כזכר ונקבה.

כיסוד דאבא ויסוד דאמא או יסוד ישראל סבא ויסוד דתבונה.

זה ב' הבחינות של היסוד.

והיסוד הזה הוא לא יכול לעשות ממש זיווג אלא כשהוא יעלה למעלה.

זה נקרא שכשהוא יעלה למעלה אז הוא ייצר בתוך חכמה ובינה שהם נקראים אחסנתא.

הוא ייצר ברכה ותפנוקי מלכים שלמדנו שכאשר הה' הזאת שהיא ה' ראשונה מצד יהוה אז זה בחינת ישסו"ת.

או"א הם בחינת י' הם נקראים חכמה ובינה והם נקראים אחסנתא כי יש להם חירות.

חרות שתביא לעינוגא.

מה זה החרות הזאת?

שיש להם חסדים מכוסים אז אין מה ששולט עליהם.

אז הם נמצאים בחרות זה נקרא כמו זמן היובל.

ב' העיטרין התפקיד שלהם דווקא לייצר דעת כדי שיהיה זיווג בין חכמה ובינה.

כי רק בהיותם עולים למעלה הם יכולים לייצר את הדעת הזאת.

מי הם?

אז כשהם נמצאים למטה הם חסד וגבורה הם נפרדים.

אבל כשהם עולים למעלה אז הם יוצרים דעת שמחברת בין חכמה לבינה.

עכשיו כשהם עולים למעלה אנחנו רוצים להבין איך הם עולים למעלה לאיזה מדרגה?

אז אם הם עולים למעלה ויוצרים זיווג בין חכמה לבינה אבל כשהם עדיין נחשבים ליסודות ולא לתפארת אלא ליסוד.

אז הם עדיין לא יכולים לתת ברכה ותפנוקי מלכים אלא כב' עיטרין.

מה זה ב' עיטרין?

ב' יסודות.

אבל אם הם יעלו למדרגת או"א למדרגת חכמה אז הם כן יוכלו לתת את החכמה.

אז לכן הוא אומר שבעליה הזאת אז יש שני מצבי עליה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 24 חלק יד\תמונה שיעור 24 חלק יד a.jpg

יש מצב עליה שהוא מצב עליה אחת שאו"א עולים למוחא סתימאה וישסו"ת עולה למקום או"א.

במצב הזה שהם עולים לאו"א אז הם יכולים להתחבר עם או"א למדרגה אחת.

כי הם מדרגת חכמה אבל השאלה איזה חכמה?

כי מדוע או"א וישסו"ת נפרדו לב' מדרגות?

מכיון שישסו"ת רצו חכמה והם לא קיבלו.

אז היות והם רצו חכמה ולא קיבלו אז הם היו חסרים.

אז בהיותם חסרים הם יצאו לפרצוף בפני עצמם בעוד או"א קיבלו תיקון של חסדים מכוסים ולכן הם נחשבו לשלמות אבל זה היה רק מצד הס"ג.

מבחינת ס"ג אז כל ההארה שיש לישסו"ת מצד הס"ג זה כמו שלמדנו הם רק ב"א הם רק הארה מועטת זה רק מצד היסודות כמו זו"ן.

אם רוצים שהם יקבלו את כל האור השלם שנקרא אחסנתא אז או"א צריכים לעלות עד עתיק כדי שיתקבל אור שלם בישסו"ת.

ולכן בעליה הראשונה הזאת כל האור שמתקבל באו"א וישסו"ת הם רק אור או בישסו"ת לא באו"א מצד ישסו"ת אור שמקבל זה רק כמו הארה מועטת כמו הארה של יסודות כמו הארה שהיא רק אורחא למעברא ביה.

כמו תיקון חכמה שיש רק בראש שעוד לא יכול להתפשט לגוף ממש.

מתי יוכל להתפשט לגוף ממש כשהישסו"ת ישמשו כתפארת ולא כיסודות.

כי יסודות זה סיום הפרצוף.

ולכן רק בעליה שניה ישסו"ת יוכלו לקבל את כל ההארה ומשם להשפיע לזו"ן שיוכלו לקבל הארת חכמה של ל"ב נתיבות החכמה ויקבלו גדלות.

אבל עד אז הם יכולים להשפיע חכמה אבל רק סוג חכמה שנותן רק הארה.

מי יהיה ההבדל?

כשאנחנו מדברים עכשיו על זו"ן שהוא מעניין אותנו ואנחנו רוצים לדבר על או"א וישסו"ת שנותנים הארת גדלות לזו"ן כדי שהם יוכלו להוליד אז הם צריכים לקבל חכמה.

אם הם יקבלו רק הארת חכמה אז הם יקבלו רק קומת נשמה וקטנות דחיה.

אבל זה לא מספיק להם כדי להוליד.

לכן זו"ן רק בעליה שניה שלהם יוכלו להוליד.

למה הם צריכים את העלייה השנייה?

כדי שישסו"ת שנותנת להם את האור יהיו כבר בבחינת ראש דאריך שמשם יוכלו לתת להם אור חכמה לזו"ן שיעלו לאו"א למקום או"א כי רק משם הם יכולים לעשות זיווג על חכמה ממש שיכולה להוליד ואז הם נקראים קודש.

לכן צריך את ב' העליות האלו.

אז עוד פעם איך הוא מסביר את זה?

אומר כך: אפשרי לתת גדלות לזו"ן בשני מצבים.

מצב של עליה ראשונה אז מי שצריך לתת את הגדלות לזו"ן זה הפרצוף שמעליו.

כל פעם שהפרצוף שמעליו שהוא ישסו"ת הוא נמצא בו"ק אז הוא לא יכול לתת לו גדלות הוא עצמו קטן.

אז אין לו איך לתת לו גדלות אז הוא צריך להיות גדול קודם.

אז הוא אומר בעליה ראשונה שישסו"ת עולה לראש דאו"א אז הוא יכול לתת לו גדלות.

אבל איזה גדלות?

גדלות דנשמה.

גדלות דנשמה יש שם גם קטנות דחיה.

אז הקטנות דחיה הזאת הוא מסביר את זה דרך זה שישסו"ת שעולה לראש או"א מקבל רק מצד ב' עיטרין רק מצד יסודות שזה רק כמו הארת חכמה בבחינת ו"ק.

ולכן הוא לא יכול קבל זה לא אור חכמה ממש.

כי כשיקבל אור חכמה ממש אז יוכל לתת חכמה לז"א.

ואז ז"א יהיה במקום או"א אבל זה רק בעליה הב'.

ולכן צריך ב' עליות כדי שישסו"ת יוכל לקבל מצד האחסתא ל"ב נתיבות החכמה כדי לתת לראש דאריך.

עד אז בקטנות בלי עליה הוא נותן לו רק נפש רוח למרות שהוא נשמה כי הוא לא נחשב לראש.

כאשר הוא עולה עליה אחת אז הוא יכול לתת לו ו"ק דחיה אבל לא ג"ר דחיה.

לא ג"ר דחיה מצד ז"א.

כשהוא עולה לראש דאריך אז הוא יכול לתת לזו"ן כבר ג"ר דחיה.

ג"ר דחיה מצד ז"א ושמה יתחיל כל התהליך.

אז רק במצב של ב' עליות יתחיל כל התהליך של הנסירה ואז מלכות תיפרד ויוכלו לעשות את הזיווג.

אז כל זה מה הוא בא להסביר לנו?

שצריך ב' עליות כדי שנתחיל לראות את נסירת הנוקבא שהיא רחל מז"א כדי שאח"כ יוכלו ז"א ונוקבא האלה לעשות זיווג על חכמה.

מתי?

ביום.

זאת אומרת שזה כל זמן הלילה כל הזיווג הוא רק במצב שישסו"ת בבחינת ב' עיטרין אז זה רק מעין הארת חכמה של אורחא דמעברא ביה.

אבל זה לא אור חכמה ממש כי זה אפשר לתת רק ביום.

סיכום בנקודות:

  • כאשר ישסו"ת עולה עליה אחת למקום או"א דקביעות אור החכמה שהוא מקבל הוא רק מצד ב' עיטרין ובמצב זה נקרא יסוד שהוא בחינת נהר היוצא מעדן.

  • במצב זה של עליה אחת ז"א אינו יכול לקבל אלא קומת נשמה והארת חכמה שמאפשרת לו לקבל רק קטנות דחיה שאין די בזה כדי להוליד או כדי לנסר את הנוקבא שהרי היא צריכה חכמה ממש.

  • כאשר יש עליה נוספת שאו"א עולים לראש דעתיק וישסו"ת עולים לראש דאריך אז ישסו"ת כבר יכולה לקבל אור חכמה ממש ולא רק אור של מעבר כמו בראש אלא גם להתפשטות לגוף שהוא מידת התפארת הנקראת אחסנתא ולא רק כמידת היסודות הנקראים ב' עיטרין.

  • יוצא מלימוד זה שכדי שתתנסר הנוקבא ותוכל לגדול ולבוא בזיווג עם ז"א בבחינת יעקב ורחל יהיה רק בב' עליות שאחת תהיה בחצות לילה עד עלות השחר והשנייה תהיה בתפילה שביום ששם בשים שלום יהיה הזיווג בין רחל ויעקב.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 24 חלק יד\תמונה שיעור 24 חלק יד b.jpg

 

חלק י"ד עמודים אלף תקל"ט – תק"מ שיעור 24
1. כאשר ישסו"ת עולה עליה אחת למקום אוא' דקביעות אור החכמה שהוא מקבל הוא רק מצד ב' עטרין ומצב זה נקרא יסוד שהוא בחינת נהר היוצא מעדן.
2. במצב זה של עליה אחת ז"א אינו יכול לקבל אלא קומת נשמה והארת חכמה שמאפשרת לו לקבל רק קטנות דחיה שאין די בזה כדי להוליד או כדי לנסר את הנוקבא. שהרי היא צריכה חכמה ממש.
3. כאשר יש עליה נוספת שאוא' עולים לראש דעתיק וישסו"ת עולים לראש דא"א אז ישסו"ת כבר יכול לקבל אור חכמה ממש ולא רק אור של מעבר כמו בראש אלא גם להתפשטות לגוף שהוא מידת הת"ת הנקראת אחסנתא ולא רק כמידת היסודות הנקראים ב' עטרין.
4. יוצא מלימוד זה שכדי שתתנסר הנוקבא ותוכל לגדול ולבוא בזיווג עם ז"א בבחינת יעקב ורחל יהיה רק בב' עליות שאחת תהיה בחצות לילה עד עלות השחר והשניה תהיה בתפילה שביום ששם בשים שלום יהיה הזיווג בין רחל ויעקב.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב