תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 27 | עמודים אלף תקמה-תקמו

142

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 27 | אלף תקמ"ה-תקמ"ו | הדף היומי

מה למדנו היום?

ראשית חזרנו על הלימוד של אתמול קצת.

מה אמרנו?

בעולם אצילות יש ב' מיני חכמות.

איזה ב' מיני חכמות?

יש חכמה של צמצום א' וחכמה של צמצום ב'.

כאשר מדובר על עולם אצילות ששמה אנחנו לומדים אותנו מעניין כרגע בלימוד שז"א צריך לקבל חכמה כדי להיות גדול ואנחנו מנסים להתחקות על המקור של החכמה הזאת שז"א צריך לקבל.

הכתר של המדרגה זה א"א.

א"א אומר בוא נעשה זיווג.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 27 חלק יד\תמונה שיעור 27 חלק יד a.jpg

המוחין שיש בראש דאריך הם נקראים חכמה של צמצום א'.

ז"א למטה שמלביש בין הטבור לפרסה אומר אני רוצה חכמה.

אם הוא רוצה חכמה הם שואלים אותו אתה יכול לתת לי חכמה מזו"ן.

אומר אני לא יכול לתת להם חכמה.

אז מה אני יעשה?

אני יעשה פה רקיע. אני יעשה פה הפסק.

מה הרקיע הזה?

רקיע שכשבאה חכמה של צמצום א' אז הוא אומר לה לא תלכי מפה אסור.

למה?

במה הוא משתמש הרקיע הזה פה?

הרקיע הזה שיש פה הוא משתמש בכוח שעתיק נתן לו בסוד הגבורה.

והגבורה שעתיק נתן לו נותן לו את הכוח לדחות אור חכמה.

אבל כאשר זו"ן בכל זאת רוצים חכמה אז יש גם את הפרצופים של או"א וישסו"ת.

אז או"א הם לא יכולים לתת חכמה לזו"ן.

למה?

כי במצב הקבוע הם מנועים הם לא מקבלים חכמה בגלל הרקיע שהוא צמצום א'.

ולרקיע הזה הוא קורא גם דעת.

אבל הדעת הזה זה דעת מזווג אז למה הוא לא נותן חכמה?

כי הזיווג על חכמה של צמצום א' לא טוב לאו"א.

למה?

כי יש פה רקיע מבדיל חכמה של צמצום א' שנקראת גם חכמה סתימאה לא תרד לתחתון היא סתומה מלרדת לתחתון.

כי אם התחתון רוצה חכמה אז כל החכמה שיש פה היא רק ל"ב נתיבות החכמה זה חכמה תחתונה.

רק החכמה הזאת יכולה להתקבל במדרגה אבל רק במצב העלייה.

אם או"א יעלו אז הם יהפכו את הדעת הזאת במקום לדעת שעושה הבדלה ולא נותנת אור הם יהפכו אותה לדעת שנותנת אור.

למה?

כי הזיווג לא יהיה על הבוצינא דקרדינותא שהיא מלכות של צמצום א'.

אלא על מה יהיה הזיווג?

על הביקוש של התחתון.

מי עולה למעלה לבקש?

או"א עולים לבקש אבל או"א הם חסדים מכוסים מה הם צריכים חכמה.

הרי אם או"א עולים או"א הם חפץ חסד.

אז חפץ חסד עולה למעלה לבקש חכמה זה לא הגיוני.

אז מי עולה למעלה?

אלא או"א מתחברים עם ישסו"ת וישסו"ת שעולה למעלה שהוא נקרא תפארת הוא מבקש חכמה.

איזה חכמה?

של ב' עיטרין.

והב' עיטרין מבקשים דעת של ל"ב נתיבות החכמה.

לכן בזכות זה שהישסו"ת שהוא מדרגת התפארת היא עולה למעלה לבקש הארה והיא נושאת להארת חכמה אז היא מבקשת אור.

והאור שמתקבל מהתפארת הוא ל"ב נתיבות החכמה.

אז שואלים מה מהות ההבדל בין שתי החכמות?

א. שתיהם דומות כי שתיהם חכמה.

מה זה חכמה?

אור שנקרא פנימיות המדרגה או האור של עצם המדרגה שבא על הרצון לקבל.

מה ההבדל ביניהם?

שהחכמה העליונה היא חכמה של צמצום א' לקבל בעל מנת להשפיע.

החכמה של ל"ב נתיבות החכמה זה חכמה שמתקבלת דרך ז"ת דבינה לא דרך ג"ר דבינה אלא דרך ז"ת דבינה.

והחכמה שמתקבלת דרך ז"ת דבינה היא חכמה מוחלשת היא רק ו"ק דחכמה.

כי איזה חכמה רוצה ישסו"ת ז"ת דבינה?

רק ו"ק דחכמה ולכן החכמה שמתקבלת היא דרך ז"ת דבינה.

איפה פה הביקוש של הז"ון עצמם שרוצים חכמה שהם יעלו את המ"ן?

יש שני מצבים כמו שלמדנו בחלק ט' באות ה' ו' ​​ כשזו"ן לא קיימים אז ישסו"ת שעולים למעלה לבקש אור אז הם מעלים את האח"פ שלהם ויחד איתם את הרשימות של גו"ע של התחתון זה נקרא בסוד אחים בכורים.

לאחר שזו"ן קיימים אז הם עולים לביקוש.

למה הם יעלו לביקוש ממצב הקביעות?

כי נשמות הצדיקים למטה יעלו לבקש.

באיזה תנאי נשמות הצדיקים יעלו לבקש?

בתנאי שע"י הארת חצות לילה הם יצאו מהקליפה כי הארת רחל שמשתעשעת עם הצדיקים אחרי חצות לילה ובלילה היא גורמת לנשמות הצדיקים לצאת מהקליפה ולעלות לביקוש לא דרך קליפה אלא דרך חכמה ואז הם עולים למעלה ואז הם מבקשים מזו"ן והזו"ן עולים לישסו"ת וישסו"ת עולה עם או"א לראש דאריך וראש דאריך נותן הארה.

אבל איזה הארה?

לפי הביקוש.

ואז נותן הארה של ל"ב נתיבות החכמה.

סיכום בנקודות:

  • למדנו בשיעור הקודם שישנם ב' מיני חכמות: חכמה הנמצאת בראש דאריך שהיא נקראת חכמה קדומה של צמצום א' וישנה חכמה הנקראת ל"ב נתיבות החכמה שהיא יוצאת על הבסיס של ביקוש התפארת הנושאת להארת חכמה.

  • חכמה דצמצום א' אינה מתקבלת במדרגה מתחת לאריך בזכות הרקיע הנמצא בראש דאריך בבחינת גבורה המפסיקה את האור.

  • הצורה שבה רקיע זה גורם שלא יתקבל האור במדרגה הוא ע"י הוצאת בינה מחוץ לראש ועל כן אינה יכולה לשמש לקבלת האור לצורך התפשטות לתחתונים.

  • אותו רקיע שגרם להפסק האור הוא זה שיאפשר קבלת אור חכמה במדרגה אבל רק חכמה של ל"ב נתיבות החכמה. מדוע?

  • מכיון שהחכמה שתינתן מהבינה היא רק לאחר עלית ביקוש מהתכונה של ישסו"ת שמלבישה על שליש אמצעי דתפארת דאריך שהיא בחינת ז"א ועל כן הביקוש יהיה רק מצד ההארה שהתחתון צריך ולא הארה של צמצום א' דהיינו הארה של ז"ת דבינה ולא של ג"ר דבינה.

  • יוצא אם כך שאותו רקיע שיצר הבדלה ואי קבלת חכמה הופך להיות המקור להארת חכמה אולם רק של ל"ב נתיבות החכמה שהיא זו שמתקבלת בעולם אצילות במצב הגדלות והיא זו שמאפשרת גדלות של ז"א שבהמשך מאפשרת את נסירת הנוקבא וזיווג איתה להולדת נשמות.

עד כאן היום. תודה רבה.

C:\Users\דיצה רוטנברג\Documents\תעס\בעבודה\חלק יד תעס\שיעור 27 חלק יד\תמונה שיעור 27 חלק יד b.jpg

 

 

חלק י"ד עמודים אלף תקמה – תקמו שיעור 27
1. למדנו בשיעור הקודם שישנם ב' מיני חכמות : חכמה הנמצאת בראש דא"א שהיא נקראת חכמה קדומה של צ"א וישנה חכמה הנקראת לב נתיבות החכמה שהיא יוצאת על הבסיס של ביקוש התת הנושאת להארת חכמה.
2. חכמה דצ"א אינה מתקבלת במדרגה מתחת לא"א בזכות הרקיע הנמצא בראש דא"א בבחינת גבורה המפסיקה את האור.
3. הצורה שבה רקיע זה גורם שלא יתקבל האור במדרגה הוא ע"י הוצאת בינה מחוץ לראש ועל כן אינה יכולה לשמש לקבלת האור לצורך התפשטות לתחתונים.
4. אותו רקיע שגרם להפסק האור הוא זה שיאפשר קבלת אור חכמה במדרגה אבל רק חכמה של לב נתיבות החכמה . מדוע?
5. מכיוון שהחכמה שתינתן מהבינה היא רק לאחר עליית ביקוש מהתכונה של ישסו"ת שמלבישה על שליש אמצעי דת"ת דא"א שהיא בחינת ז"א ועל כן הביקוש יהיה רק מצד ההארה שהתחתון צריך ולא הארה של צ"א דהיינו הארה של ז"ת דבינה ולא ג"ר דבינה.
6. יוצא אם כך שאותו רקיע שיצר הבדלה ואי קבלת חכמה הופך להיות המקור להארת חכמה אולם רק של לב נתיבות החכמה שהיא זאת שמתקבלת בעולם אצילות במצב הגדלות. והיא זו שמאפשרת גדלות של ז"א שבהמשך מאפשרת את נסירת הנוק' וזיווג איתה להולדת נשמות.

בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4

אין תגובות

להגיב