הדף היומי תע"ס חלק י"ד | א'תקסג-תקסד | שיעור 36

79

סיכום: תלמוד עשר הספירות – חלק י"ד שיעור 36 | אלף תקס"ג-תקס"ד | הדף היומי 

מה למדנו היום?

היום למדנו את המשך ההתפתחות של הז"א.

אז למדנו היום שהנער מתחיל להיקרא איש רק מגיל י"ג ויום אחד.

בין גיל תשע לגיל י"ג הוא מתחיל להתרקם כאיש אבל הוא לא ממש איש.

הוא ראוי לביאה מגיל תשע עד גיל שלוש עשרה אבל הוא לא ראוי להולדה.

מדוע?

כי הוא עוד לא איש.

מה מגדיר אותו כאיש?

שערות דיקנא.

זקן התחתון שהוא ביסוד מתחיל מגיל י"ג לכן צריך כדי להראות שהוא איש צריך להביא ב' שערות

אחרת איך הוא יצטרף למניין?

אז לכן צריך להביא ב' שערות.

מה זה ב' שערות?

הנה מתחיל הזקן התחתון.

זה נקרא ב' שערות.

ומתי מתחיל זקן העליון?

בגיל עשרים.

אז עד לפה למדנו את ההתפתחות של ז"א.

עכשיו אחרי שהבנו שז"א צריך להתפתח מגיל אפס עד גיל עשרים עד שהוא מגיע למדרגת חכמה וכן הלאה.

אז אנחנו מבינים שיש לו איזה שהיא רמה של התפתחות.

וכאשר רמה של ההתפתחות הזאת עולה אז לפי זה צריכים לראות מה המקור של ההארה.

אז הבנו מה קורה בז"א מצד הזקן עד גיל תשע הוא קטן.

מגיל תשע מתחיל להיות גדול אבל הוא עוד לא ממש מקבל הארה של גדול כי אין לו זקן.

כי זקן זה כמו האח"פ של השערות.

ואם האח"פ של השערות יש לו זאת אומרת שיש לו כבר את המוחין של חיה.

אז הוא מתחיל לקבל רק מגיל י"ג.

אוקי הבנו.

אז יש לו ב' שערות זקן, תחתון זקן, זקן עליון בגיל עשרים, זה ההתפתחות של ז"א.

מה המקור של ההארה?

החלק השני של השיעור היה על מקור ההארה.

איפה מקור ההארה?

באו"א.

או"א הם העליון של ז"א.

אז או"א צריך לתת הארה לז"א.

מאיפה הוא נותן לו הארה?

אז ההארה שהוא רוצה לתת לו היא הארת חכמה.

אבל הוא מספר לנו אגב כך מה מקבל או"א עצמם.

אומר או"א מקבלים את הג"ר ששייך לאצילות זה נקרא ל"ב נתיבות החכמה.

אז הוא מקבל את ל"ב נתיבות החכמה שנקרא אחסנתא, תכף נסביר מה זה.

ולעומת זאת מה שהוא נותן מתוך מה שהוא קיבל לז"א זה נקרא רק ב' עטרין.

אז יש לנו פה שני מושגים: אחסנתא וב' עיטרין.

מה זה אחסנתא ומה זה ב' עיטרין?

אז אנחנו למדנו שכדי לעשות מעבר של או"א שמהם מקור המוחין לז"א הם צריכים לעשות מעבר.

איזה מעבר?

הם בקטנות דחיה שנקרא קטנות דא"א הכל מדובר על או"א.

או"א כשנמצאים בקטנות דחיה אז יש להם חסד גבורה תפארת

נצח הוד יסוד שהם פחות מעניינים אותנו כרגע.

אבל חסד וגבורה כל אחד מחולקים לשלוש.

כאשר אנחנו רוצים לעבור למצב הגדלות של או"א לגדלות דחיה קורא לזה גדלות דא"א אבל זה גדלות דחיה.

אז צריכים לעבור ממצב הקטנות למצב הגדלות.

אז ב' הבחינות של חסד הופכות לחכמה.

ב' הבחינות של גבורה הופכות לבינה.

אז מה קורה עם החסד וגבורה האלה?

הם נשארים. זה נשאר חסד והש"ת של גבורה נשאר גבורה.

לשתי אלה הוא קורא ב' כתפין.

לחכמה ובינה הוא קורא אחסנתא.

אז יש לנו פה שני מושגים: אחסנתא וב' כתפין.

אז מה שאו"א עלה למעלה וקיבל אור חכמה זה בזכות שהוא עשה את המעבר מקטנות לגדלות.

ע"י ב' ש"ע דחסד שעלו לחכמה.

ב' ש"ע דגבורה שעלו למעלה.

ע"י זה הוא יורש את המוחין דחכמה.

אבל כאשר הוא בא לתת לתחתון אז הוא לא יכול לתת לו אלא רק מבחינת ב' עיטרין.

אז הב' כתפין האלה כשהם עולים למעלה לביקוש אז הם נקראים ב' עיטרין.

אז הוא נותן עכשיו לז"א שנמצא פה למטה.

ז"א בא לבקש חכמה.

אז הוא אומר לו כך:

ב' קוים אתה מקבל מצד חסד וגבורה מהב' כתפין שהם קוים ארוכים.

אבל זה מהב' כתפין.

ואת החכמה שלך אתה תקבל מהב' עיטרין לא מהב' כתפין מהב' עיטרין.

מפה אתה תקבל חכמה. חכמה שהם נקראים חכמה של ב' עיטרין שזה חכמה שהיא יותר קטנה.

היא נפסקת פה באמצע אורחא למעברא ביה זה נקרא.

שזה חכמה שהיא חכמה חלקית.

אז הנה לנו איך ז"א מקבל את החכמה.

ב' עיטרין זה רק כלים מצד השלמת כלים.

וזה אור ממש.

האור ניתן רק עד הקו האמצעי.

אז ב' כתפין מקבל מהחסד וגבורה דווקא מקבל לכאורה אור יותר גדול אבל לא יכול להשתמש בו.

לעומת זאת מהקו האמצעי מקבל חכמה אבל רק מצד ב' העיטרין ולא מאחסנתא.

אחסנתא נשאר לאו"א זה המקור של החכמה.

והב' עיטרין זה אותם ב' חסד וגבורה שעלו לביקוש למעלה נהיו דעת של ב' עיטרין שמשם ניתן אור חכמה שבגלל שהאור חכמה ניתן דרך יסוד דאבא אז הוא ניתן באופן יותר קטן.

סיכום בנקודות:

  • רק מגיל י"ג נקרא ז"א איש וצריך להביא ב' שערות כדי להראות שיש לו כבר זקן התחתון.

  • זקן העליון מתחיל מגיל עשרים שרק אז יכול להשתמש עם הרצון לקבל העצמי שלו וסימן שיכול לסחור בקרקעות שהמלכות נקראת קרקע של עולם.

  • מקור ההארה של חכמה לז"א הוא ע"י או"א.

  • כדי שאו"א שבקביעות דאצילות הם קומת נשמה וו"ק דחיה יקבלו מוחין דחיה צריכים לעלות לא"א.

  • המעבר מקטנות הנקראת חג"ת נה"י לגדלות שנקרא חב"ד חג"ת נה"י הוא באופן שב' ש"ע דחג"ת עולים לחב"ד והם הנקראים אחסנתא דהיינו הירושה של או"א את קומת החכמה.

  • ש"ת דחסד וש"ת דגבורה שנשארים בבחינת חג"ת הם הנקראים ב' כתפין וכאשר הם עולים לביקוש למוחין הם נקראים ב' עיטרין.

  • ז"א מקבל את הארתו לקו האמצעי מבחינת ב' עיטרין שההארה מהם היא מצומצמת ונקראת אורחא למעברא ביה.

  • את ב' הקווים מקבל ז"א מהב' כתפין שהיא הארה גדולה אבל רק לצורך השלמת כלים ולא לצורך הארה בתוך המדרגה מצד אחד היא הארה גדולה יותר מצד שני היא רק להשתוקקות ולא לדבקות בעליון.

עד כאן היום. תודה רבה.