תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 16 | א'תתצי"ז תתקי"ח

68

סיכום בנקודות: תלמוד עשר הספירות חלק ט"ז | שיעור 15 | א'תתצי"ז תתקי"ח
א. למדנו בשיעור הקודם שלאדם הראשון לא היה מעולם הזה כלום, הכוונה שלא היתה שום נגיעה בלב האבן והיה בנוי רק מרפ"ח ניצוצין לב כפול ט' ראשונות.

ב. בעקבות החטא התערבב עולם הזה באדם הראשון מבחינה רוחנית וההשתקפות דרך המראה המעוותת היא שיש עולם הזה עד אז גם בהשתקפות לא היה עולם הזה, לא היה העיוות הזה.

ג. נשאלת שאלה כיצד חטא אדם הראשון עם כל המהות שבו היא מעל חזה דיצירה ומדור הקבע של הקליפות ששם עץ הדעת למטה מחזה דיצירה.

ד. ועוד מגדיל בעל הסולם את השאלה שהרי מזמן לידתו עד החטא עברו 10 שעות שבזמן זה תיקן ועלה שכולו כולל רגליו נמצאות בעולם האצילות וכנגד זה גם עולם עשיה עלה לעולם האצילות, אם כך כיצד היתה לו נגיעה או קשר עם למטה מחזה דיצירה ששם מדור הקבע של הקליפות.

ה. תשובה: מטעם חוק ההתכללות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה והמחזה ולמעלה מצד ההתפרטות בכל בחינה יש את המחזה ולמטה הנקרא עץ הדעת של אותה בחינה, אומנם רק בכוח אבל היא בהחלט מהווה אפשרות לגירוי.

ו. ועוד יש לומר, שאם אדם הראשון היה עושה את הזיווג מצד אחפ דעליה בעולם האצילות אז לא היה פוגם, אולם אדם הראשון עשה את הזיווג והתפשט כמו בצמצום א' וחשב שאין יותר פרסא של צמצום ב' ואז פשט רגליו גם למטה מחזה דיצירה הקבוע. ואם כך יוצא שרק בעת התפשטותו פגם ולא בעת זיווגו, ועל כך נדבר בהמשך.

אין תגובות

להגיב