039- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שעג-א'שעד

שאלות חזרה א'שעג-א'שעד
1. מדוע י"ג תיקוני דיקנא הם דינין תקיפין?
2. במה תלוי אילו כלים שבורים מתבררים מבי"ע ונתקנין בפרצוף דאצילות?
3. מדוע עלו מבחינת הכלים דאח"פ דחכמה לבי"ע רק בחינת כלים מקיפים וכיצד הם נקראים?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

( אנו מדברים על התיקון של השערות כנגד התיקון של המוחין הפנימיים)
אות קנ"ה
קנה) והנה שערות רישא דא"א, מכסין על שאר תיקוני עתיק, ( מי הם?)
שהם חג"ת שלו, ( שלמדנו שיש תיקונים של חג"ת ותיקונים של נה"ימ, והם מלבישים/מכסים על החג"ת) ומעלימם. אך המצח והעינים והחוטם דא"א, שהם נהי"מ דעתיק, אין עליהם כסוי ולבוש, ולכך נמשכו אלו הט' נימין, אשר שרשם ג"כ מהנצח והוד דעתיק עצמו, ומכסין עליהם, ואז אין אור העתיק נגלה מאד למטה בא"א(למה? כי יש את הכיסוי של הנימין הנ"ל במצב הקטנות), כי כל אלו הנימין בחינתם יודין, (ויודין הם רק בגדלות, ובהקטנות למדנו שבחינתם ווין ) כנ"ל, ולכן סגולתם להעלים ולכסות האור.

אות קנ"ו
עת רצון- זמן גדלות
קנו) ובהיות עת רצון, (זמן של גדלות ) אז מאירים הי"ג חוורתי בי"ג הנימין
• , ואז מסתלקין הנימין מע"ג( מעל גבי) המצח והפנים, (ואז מתגלים הפנים בסוד חכמה אדם תאיר פניו ואז מתגלה החכמה ויש גדלות במדרגה)
• והנימין מסתלקין אל הצדדין דרך ב' צדדי הזקן ששם פאתי הראש כנזכר פי"ג ע"ש היטב בסופו,
ואז ימשך אורותם בי"ג תיקוני דיקנא ממש, לא בפנים(או לא בפנים ) . גם לא יכסו על האזנים, רק בזקן עצמו יאירו אור נפלא בי"ג תיקוני דיקנא דא"א. כנזכר בשער היחודים ח"א ע"ש. ( 2.35)
אות קנ"ז
קנז) עוד תועלת אחר, כי נולד מצחא דרעוא דא"א, (נולד מצח הרצון של א"א ), אשר שם יסוד דעתיק, ואז אור הבינה דעתיק שלא נתלבשה כלל גו(תוך ) א"א, מאירה דרך חוץ אל המצח דא"א, וניתוסף הארה ביסוד דעתיק דלגו, וגם אורו יוצא לחוץ, ואז מסתכל א"א במצחא דאו"א ובמצחא דז"א, ומאירים אורות נפלאים לאין קץ בעיני ז"א, ואז יש כח גם בז"א להסתכל במצח דא"א, ואז נקרא עת רצון, (מצב גדלות ) כי נגלה מצח הרצון, והבן זה. ( ואפשר לומר שזה מצב כמו מנחה דשבת שהיא עת רצון שהוא בחינת יחידה דז"א)( כמובן שיש פה דברים שצריך ללמוד אותם, איך מתעלים העולמות? איך זה עולה?כל זה נלמד בחלק י"ד, וט"ו) (4.13 )

אות קנ"ח
קנח) וז"ש באדרת נשא דף קכ"ט, וסוף דף קל"ז, כד מצחא אתגלי כו' נראה שיש זמן שהיא מכוסית, ולפעמים נגלית(
זאת אומרת, שלא כל הזמן יש עת רצון,
• לפעמים המצח או הרצון נגלה,
• ולפעמים הוא מכוסה
, והנה להיות כי כל אלו הי"ג נימין דשערי, אינם יוצאין אלא מרישא תנינא שהיא אוירא, (ואם נדייק נאמר מוחא דואירא ולא אוירא )
לכן האי רישא תנינא, ( ראש השני) היא הנקרא אין, כנזכר באדרת האזינו רפ"ח ע"ב, ובג"כ עתיקא קדישא איקרי אי"ן, דביה תליא אי"ן, וכל אינון שערי כו'. (5.05)
אות קנ"ט
קנט) והענין כי אעפ"י שביארנו, כי עיקר שם זה דעתיקא קדישא הוא הא"ס המתלבש תוך ע"י, (עתיק יומין ) ולכן גם ההיא רישא עילאה דלא אתידע, הנקרא עתיק יומין, יצדק בה שם זה של עתיקא קדישא בעצם. (לכן, מיז הו ריישא עילאה? עתיק יומין ) משא"כ בב' רישין אחרנין דא"א. עכ"ז, כבר נתבאר שם, כי כולם נקראים ג"כ עתיקא קדישא. ( אבל רק כשהם מתאחדים הם הופכים את עתיק לאחד ) (5.50 )
אות ק"ס
קס) והנה זה הע"ק(עתיקא קדישא ) הנקרא אי"ן, הוא האי רישא הנקרא אוירא, דבגין דנפקי מיניה הני נימין דשערי נקרא אי"ן, ועיקר שם זה של אי"ן הוא בהאי רישא דאוירא דוקא. ( דהיינו במוח השני במוחא דאוירא) (6.11 )
אות קס"א
קסא) ואמנם, גם רישא עילאה דעתיק יומין נקרא ג"כ בדרך השאלה, אי"ן, והטעם משום דביה תליא אין, ר"ל כי זו הרישא הנקרא אוירא, נתלית ונאחזת בו, ועל שמה נקרא גם הוא( העתיק) אי"ן, כמו שגםהיא נקרא עתיקא קדישא, ע"ש דעתיק יומין שהוא עיקרי בשם זה דעתיקא קדישא, כנזכר. (6.44 )
הראש השלישי- מו"ס
(עד עכשיו דיברנו על הנימין, ועכשיו נדבר על הקוצין )
אות קס"ב
קסב) רישא תליתאה היא חכמה סתימאה, וגם היא נחלקת לי"ג, והטעם, כמ"ש באדרת האזינו, דף רפ"ח ע"ב בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה(חוכמה סתימאה שבו ) מתפרשא לג' זימנין לארבע ארבע
. פירוש: כי הנה מוחין הם ג' כנודע, (נפש רוח ונשמה )שהם חו"ב ודעת, כי אעפ"י שנתבאר לעיל, שאין ברישא דא"א רק חכמה לבד, כי הבינה שלו ירדה בגרון(אז איך אתה אומר שיש לו בינה? )
, עכ"ז, כיון שהוא בחינת מוחא, בודאי שהוא נחלק לג' מוחין, עם שאינו רק בחי' חכמה לבד( אז לחכמה עצמה, יש את החכמה שבחכמה, שהנשמה שבחכמה והדעת שבחכמה, אז זה לא בעיה שיש לו בינה, אבל בינה יצאה לחוץ, אבל פה מדובר על בינה של חכמה, חכמה נשארה בראש)
, אשר לכן, נקרא האי מוחא טלא דבדולחא( איז המוח נקרא טלא דבדולחא? המוח של א"א, מו"ס), כנ"ל, והנה הם ג' הויות( חכמה בינה ודעת) בג' המוחין, והם י"ב אותיות שהם ג"פ ד'(יקו"ק שזה ד' אותיות לכל אחד מחכמה בינה ודעת, יחד י"ב אותיות )
, והבחינה הכוללת(המשתפת , המאחדת את כולם ) את כולם, הם י"ג. (8.56 )
אות קס"ב- או"פ
קסב) חכמה סתימאה וגם היא נחלקת לי"ג וכו', כיון שהיא בחינת מוחא בודאי שהוא נחלק לג' מוחין וכו', והנה הם ג' הויות בג' המוחין וכו': זה כבר ביאר הרב לעיל (בדף אלף שי"ב אות ל"ט) ע"ש. שביארג' הויות אלו במילואיהם ונקודותיהם. ועי' באו"פ שם (הוא לא מלמד את זה פה, הוא למד את זה שם ) ( 9.18)
אות קס"ג
קסג) והנה לעיל ביארנו, כי הגלגלתא והמוחא דא"א, הם ב' ספירות גמורות( חסד וגבורה דעתיק:
• שגלגלתא היא בחינת חסד דעתיק
• וגבורה היא בחינת מו"ס)
, משא"כ בשאר ז' תיקוני רישא, שכולם הם מבחינת הגולגלת עצמה, זולת המוחא שהיא ספירה בפני עצמה, ולכן בהכרח שכל א' מאלו הב' תהיה כלולה מי"ס, (אז הז' תיקוני רישא הם באים מגלגלתא) ונתבאר זה בביאור מורי ז"ל להקדמת בראשית על הזוהר, וכבר לעיל ביארנו הי"ג דגלגלתא. (10.43 )
אות קס"ד
קסד) ואמנם מתחלקין לי"ס לבד, עם היותם י"ג, ע"ד שחילקנום לז' תיקוני גלגלתא עם היותם י"ג, ונמצא כי גלגלתא נחלקת לי"ס, וכן המוחא נחלקת לי"ס. ( 11.56)
אם אתה אומר שהם י' אז איך הם י"ג?
• אלא לימד אותנו שכל תחתון, מקבל מהז"ת של העליון והם י' ספירות, מצד התחתון עבורו,
• ועוד שמקבל גם מג' ספירות דראש, שהרי לא יכול שלא להיות לו ראש,
אז יוצא שיש לתחתון י"ג בחינות מהעליון.
זאת אומרת שהוא מקבל את כל העליון,
• רק שמקבל מהעליון את ז', לבחינת עצם החומר שלו
• ומהראש מקבל כמו הוראות כמו מהבחינה שכנגדו
אות קס"ה
קסה) ודע כי כל אלו הי"ס, הם במקום הראש דא"א, ולא למטה, (ר"ל, איפה לא למטה? לא בגוף דאריך ) ובחי' היסוד דהאי מוחא, הוא החיך דבפומא דא"א, ובחי' המלכות דהאי מוחא היא בגרון דא"א, ואמנם בערך בחי' כל הפרצוף דא"א, ( מה זה כל הפרצוף? שכל הפרצוף מתחלק לע"ס)
נקרא בינה שלו, כנ"ל, אכן איננה רק בחינת מלכות אל האי מוחא(בתוך המוחא הזאת שמחלקים רק המוחא לע"ס יש רק מלכות )
. (החילוק הוא בכלל בו מדובר :
• אם מדובר בכל הפרצוף, אז הבינה היא המלכות של ראש" למה? כי יש בראש ג' בחינות, איזה ? כתר חכמה בינה, ואז יוצא שהבינה היא הספירה התחתונה והיא בעצם המלכות שעליה עושים את הזווג דהכאה)
• אולם, אם מדובר בראש ככלל, אז גם הוא מתחלק לי' ספירות ויש את המלכות, וגם הוא מתחלק לי' ספירות, ויש לו מלכות.
• אם מדברים על הראש כחלק מכלל הפרצוף אז יש לו כתר חכמה בינה ואז הבינה שלו היא המלכות, בעצם
• אם מדברים על הראש לבדו, אז יש לו ע"ס, וספירה התחתונה שלו היא מלכות ולא בינה

אות קס"ו
קסו) וזה היסוד שהוא החיך דפומא דא"א, מזדווג עם הגרון(זווג חיך וגרון )
שהיא המלכות דהאי מוחא, הנקראת בינה כנזכר, וזווג זה נקרא נשיקין, (דהיינו אור ע"ב ס"ג, לצורך הגדלת של התחתון ) וע"י זווג זה, נתקנו או"א שם בגרון דא"א כמ"ש. ( 14.29)
אות קס"ז
קסז) ודע, שגם נמשך אור זה הרישא תניינא דא"א, והאיר בהאי דיקנא דנפקא מרישא ג' שהוא מ"ס
( הראש השני של אריך שהוא מוחא דאוירא האיר בדיקנא, איזה דיקנא? שיצאה מראש הג' ממו"ס. כי הדיקנא יוצאת מהמו"ס)
, ולכן כנגד הנהו( אלו) י"ג נימין, יצאו כאן( במו"ס) י"ג תיקוני דיקנא
, כי לרוב ההעלם לא יכול להתגלות באבר עצמו אלא בדיקנא בסוד שערות, ומתגלה בהם דרך נקבים צרים.
אות קס"ז
קסז) ודע שגם נמשך אור זה הרישא תנינא דא"א והאיר בהאי דיקנא וכו' ולכן כנגד הנהו י"ג נימין, יצאו כאן י"ג תיקוני דיקנא, כי לרוב ההעלם לא יכלו להתגלות באבר עצמו:
היינו כמו שנתבאר לעיל בדיבור הסמוך, שבעת גדלות, דרדל"א אחזי נהוריה בהאי אוירא, (אחז האור באותו אויר ) והשערות רישא נעשו בסוד יודין, ( דהיינו שהפכו מקטנות לגדלות)הנה אז יורדין הווין דקטנות בבחינת אח"פ חדשים דשערות שיצאו בדיקנא דא"א ע"ש(כמו שהסביר לנו בעמוד אש ע"א טור ב': ( 16.19)

סיכום: מה אמר?
• בעת הקטנות, לא"א יש רק מו"ס וגלגלתא, אז השערות נבחנים לווין, והם מורים על ו"ק בחוסר ג"ר
• בעת גדלות, שה"ת יורדת מעיניים למקום הפה החדשים, אז בא מסך על מקומו בסוד השלמות,
o כי הג"ר לא יכולים להתלבש בגלגלתא, כי יש שם ם' דצלם, והאו"ח שצריך להלביש את הג"ר דחכמה, נעשה למותרי מוחא,
o ועכשיו הוא נעשה שירדו הווין, לי"ג תיקוני דיקנא. למה? כי גם האו"ח יצא לחוץ על גבי הגלגלתא, בבחינת שערות ואו"ח שהוא מקיף,
o ואז הווין האלה של השערות בקטנות, ירדו לבחינת י"ג תיקוני דיקנא, ואז השערות במצב הזה של הגדלות נקראים יודין, כלומר:,
o השערות דיקנא נחשבים לווין
o והשערות רישא הפכו ליודין

מה שאין כן בקטנות,
לא היו עדיין שערות דיקנא, אבל היו שערות רישא,
• ושערות רישא בקטנות הם נקראים ווין. שהם רק נפש- רוח
• ובגדלות-שערות רישא יקראו יודין
• ושערות דיקנא יקראו ווין,
וזה בסוד הופכיות כלים ואורות)
. הרי שמוחא דאוירא משפיע אורות הי"ג תיקוני שערות רישא שלו, אל הי"ג תיקוני דיקנא.
מדוע?
היות והאור- נפש רוח שהאיר בווין, בבחינת מוחא דאוירא, יורד בגדלות לבחינת שערות דיקנא, והנימין דראש נעשים לבחינת יודין בסוד מותרי מוחא בבחינת חכמה, בסוד סדר התלבשות האורות במדרגה על דרך הופכיות כלים ואורות) (19.38 )
ויתבאר עוד להלן בדיבור הסמוך. גם מ"ש כי לרוב ההעלם לא יכלו להתגלות באבר עצמו, (למה לא יכלו להתגלות באיבר עצמו? היות ואורות אלו של חכמה לא יכולים להתגלות בפנימיות הפרצוף של תיקוני הגבהת ראשי ירכין, וכן כל חיזוק הפרסא)
אלא בדיקנא בסוד שערות, יתבאר ג"כ בסמוך. (20.42 )
ענין י"ג תיקוני דיקנא
אות קס"ח
קסח) נבאר ענין י"ג תיקוני דיקנא דנפקי מרישא תליתאי הנקרא מוחא חכמה סתימאה (מאיפה יוצאים שערות דיקנא? במו"ס). , כנ"ל,
• עכשיו מתחיל לימוד מאד חשוב.
• כל חלק י"ג בא כדי להסביר לנו דוקא את שערות דיקנא
ושם נתבאר, כי גם ז' תתאין דעתיק יומין נתלבשו בהם, כמו שנתלבשו בז' תיקוני רישא(למה? כי הרי הם יוצאים שערות דיקנא כתוצאה מזה שהם יוצאים ממו"ס (??) ומתלבשים במוחא דאוירא והם משפיעים לדיקנא).
יוצא, שגם הדיקנא בוודאי שיוצאים על סדר של צ"ב"ש התהווה בראש דעתיק.
כנזכר שם, ולא קבלתי סדרם,
וצריך שתדע כי ענין אלו הי"ג תיקוני דיקנא,
• כולם הם דינין תקיפים,
• והם נעשים מבירורי המלכים(מי? תיקוני דיקנא ),שנתברר מהם
• ונעשו בחי' י"ג תיקונים אלו.
ולכן לא נפקו(לא יצאו) הני י"ג תיקונין אלא ממוחא סתימאה, (לא יצאו י"ג תיקונים אלא ממו"ס)
יען כל הבירורים במחשבה אתברירו( כי כל הבירורים במחשבה מתבררים)
, כנ"ל, כי מוחא סתימאה חכמה דא"א, איהי נוקבא(מה זה נוקבא? למדנו ששהיא ראש הנקבה, שהרי מוחא דאוירא וגלגלתא הם בחינת ראש הזכר, ומו"ס היא ראש הנקבה )
לגבי כתר גלגלתא דא"א, ולהכי( ולכן) אתברר בה כל הני תיקוני דיקנא מבחי' המלכים. ( כי הנקבה היא המבררת) (23.15 )

מדוע י"ג תיקוני דיקנא נקראים דינים תקיפין
אות קס"ח- או"פ
קסח) הי"ג תיקוני דיקנא כולם הם דינין תקיפים, והם נעשין מבירורי המלכים שנתברר מהם ונעשו בחינת י"ג תיקונים אלו:
כבר נתבאר בהלקים הקודמים, אשר ענין העלאת הכלים וניצוצין מבי"ע לאצילות, נעשו, ע"י הזווגים שנעשו על הרשימות שלהם, (כלומר , למשל:
• אם עושים זווג על ג/ב באצילות, אז אותם רשימות של המלכים שנשברו, ניצוצין וכלים שנפלו לבי"ע על ג/ב, למשל על מלך ישסו"ת ,שיצא על ג/ב , הם אלו שעולים.
• אם עושים זווג על ד/ג אז הכלים הו ניצוצין של ד/ג עולים)
• כלומר לפי הזווג שעושים באצילות, ככה יעלו הכלים מבי"ע. (24.07)
שעלו למ"ן אל העליון מהם, בסוד העיבור
• . כי כפי השיעור של הקומה שיצאה על המ"ן שהם הרשימות שעלו, ( איך הם עלו? עם המסך דנקודים שהזדכך ועלה לס"ג והעלה רשימות- צד המ"ה)
כפי שיעור הזה מתבררים מן הכלים השבורים שבבי"ע ועולים ונתקנים בפרצוף שלהם באצילות כמ"ש הרב לעיל דף א' שס"ח אות קנ"ח(זאת אומרת שיש פה 2 צדדים: )
יש פה 2 צדדים:
1. צד אחד- של הרשימות שעולות למעלה- שזה נקרא צד המ"ה
2. ויש את צד הב"ן מה שנשאר או כראש, או ככלים שנשברו ונפלו לבי"ע.
וזה קצת קשה. למה?
• כי הרב מדבר איתנו על ראש דא"א. מה לראש דא"א ולכלים שנשברו?
• הרי ראש דא"א מאיפה לוקח? איזה נקבה הוא לוקח מעולם הנקודים? את אח"פ דכתר. ומה פתאום הוא מדבר איתי על כלים שבורים?
ר"ל. שבגדלות הגוף של א"א, לוקח כלים שבורים. ( 25.29)
גם נתבאר לעיל (דף אלף שע"א ד"ה פירוש) שתחלת שערות רישא, כמו שיצאו בעיבור א' דא"א, יצאו רק בבחינת ווין, ( בקטנות, למה? כי הם יוצאים לפי מה שקורה בפנימיות הראש
• אם בפנימיות הראש יש קטנות, אז גם השערות שיוצאים, כנגד אותה קטנות נקראים ע"ש הקטנות, והם נקראים ווין ולא יודין, רק נפש -רוח ולא חכמה)
• ולא היה בהם זולת גו"ע דחומר הכלים דשערות, ובחינת נפש רוח דחכמה המלובש בהם בבחינת או"מ( למה אור מקיף? כי הוא לא מאיר בפנימיות הפרצוף,כי הוא מאיר בסוד ווין מחוץ לראש)
• . והוא מטעם כי חסר בהם אח"פ דכלים,
o בקטנות, יוצא רק זווג על גו"ע, אז אין אח"פ דכלים ,
o אז מה שיוצא מחוץ לראש, זה כנגד מה שהיה אמור לקרות בפנימיות, ולא יכל היה לקרות
o אם הייתי אמור לתת גדלות לפנימיות, וראיתי שאני לא יכול, והוצאתי את האו"ח בסוד שערות, אז יהיה לי בשערות- לפי הזווג שהייתי צריך לעשות.
o אבל אם הייתי צריך לעשות בהתחלה רק קטנות במדרגה, אז לפי הקטנות כך יצא האו"ח שמחוץ למדרגה, ואז הוא יוצא בסוד ווין על קטנות ובסוד יודין על גדלות) (26.51)
וה"ת עומדת בנקבי עינים. וע"כ לא נתעלה אז מכלים דא"א רק בחינת גו"ע לבד, ( למה?)
• כי כפי שיעור האור הרוח שיצא על ה"ת שבעינים על המ"ן דרשימות,
, כפי שיעור הזה
• מתעלים ונבררים מכלים שבבי"ע ועולים ומתחברים אל הפרצוף. ( שזה החוק)
( זה בקטנות,0 שיצאו וווין)

אמנם בעיבור ב' דגדלות(ששם כבר יש אור חכמה ), שירדה הי' מאויר ע"י הארת ע"ב ס"ג דרדל"א. ונתעלו אח"פ דרשימות, (איזה אח"פ דרשימות? אותם רשימות שעלו עם המסך לראש, ועליהם עכשיו עושים זווג, וזה נקרא צד המ"ה )
ויצא עליהם קומת ע"ס דע"ב, (דהייינו כמו בצ"א עם אח"פ )
הנה אז נבררים ועולים גם הכלים מבי"ע ומתחברים לפרצוף א"א, יוצא, שמה שאנו אומרים, שא"א לוקח אח"פ דכתר, זה רק בקטנות ולא בגדלות, (בגדלות, מצד הגוף הוא לוקח גם מבי"ע) ומתפשט קומתו בקומת ע"ב. ( כפי חלקו בעולם אצילות אך גופו הוא רק ו"ק) ונמצא, שאותו חלק דאור החכמה עם השערות המלבישים אותו( דהיינו מתרי מוחא), שיצא עתה בזמן הגדלות, על גבי הגלגלתא בבחינת מקיף חוזר(מהו מקיף חזור? אור חכמה שיצא מתוכו לראש מפאת הם 'צלם ), מכח הזווג דגדלות שנעשה על המסך דבחי"ג, הוא העלה כפי שיעור הזה שיש בו, גם בחינת הכלים מבי"ע( 29.19)
מה הכלל?
• לפי הזווג שהוא עשה על ג'.
• איזה כלים עולים מבי"ע? על ג'
, דהיינו בחינת אח"פ דכלים שהיו בבי"ע המיוחסים להלבשת החכמה, ולהשלים הקומה בע"ס שלה, מלבד אח"פ השייכים לבנין הפרצוף ע"פ תיקון הצל"ם( חוץ מאח"פ של צד הזכר שלו שהאו מקבל",
מה עושה אור ע"ב ס"ג?
בתוך הרשימות,שהוא מעלה , הוא מעלה האח"פ של הרשימות, כי אנו אומרים:
• שעתיק שייך לכתר של הרשימות
• א"א לחכמה שלה רשימות
אבל בהתחלה איזה רשימות הוא לוקח בחכמה?
• מהגו"ע של החכמה, כי ה קטנות.
• אבל כשהוא בא לקחת בגדלות, הוא בא עושה זווג על האח"פ של הרשימות דחכמה שעלו לראש הס"ג מהנקודים.
• אז כשעל זה הוא עושה זווג, אז חוץ מהאח"פ הזה, הוא מקבל, גם את בחינת כלים האלה שהיו בבי"ע, על בחינת אח"פ של בחי"ג. (30.27)
מדוע לא יכלו לעלות כלים דאח"פ מבי"ע.
אלא רק כלים מקיפים בלבד?
, אמנם כיון שגלגלתא לא קבלה לתוכה את אור חכמה הזה בכלי שלה, למה?
כי יש עליה גניזו דאו"א, היא לא יכולה לקבל את האור הזה, כי יש צ"א!
אז למה את עושה על זה זווג? יש לי הרגשה אני רוצה לקבל את האור, אז אני עושה זווג דהכאה על חכמה, על בחי"ג, האור מגיע ואני רואה שאני לא יכולה לקבל, יש עלי תיקון.
נמצא שלא יכלו לעלות מבחינת הכלים דאח"פ דחכמה מבי"ע, אלא בחינת כלים מקיפים בלבד, ( למה?
• כי היא לא יכולה לקבל, אור פנימי על בחינת חכמה הזו, ואז הכלים, אותם כלים פנימיים שבאו מבי"ע נקראים, שערות דיקנא)
• ואלו הכלים נקראים בשם שערות דיקנא, שהם נחשבים לבחינת אח"פ דשערות רישא
• . באופן, שהכלים הקודמים דשערות רישא, שהם בחינת גו"ע, (שהיו בבחינת ווין, דהיינו נפש רוח כמו בקטנות ) כנ"ל, הם נשארו גם עתה בעת גדלות במקומם כמקודם( מצד הכלים, אבל מצד האורות המקיפים יקבלו אור חכמה
• לכן, ואלו אח"פ שנבררו עתה בעת גדלות מבחינת הכלים דבי"ע, הם לא עלו לשערות רישא, אלא שנתחברו לא"א בבחינת י"ג תיקוני דיקנא, המתחילים למטה מאזנים, ונמצאים גו"ע של השערות, הםמאזניםולמעלה,אח"פ של השערות הם מאזנים ולמטה. ( עוד צריך לברר את זה, נלמד מחר)(32.56)