041- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שעז-א'שעח

שאלות חזרה חלק יג א'שעז-א'שעח
1. מה ההבדל בין כח המלכות דמידת הדין הגנוזה ב-ב' אודנין לבין מלכות דצ"א בוצד"ק שמלבישה עליה מו"ס?
2. אם עתיק משתמש במלכות דצ"ב לצורך התחתונים, כיצד נכלל הזיווג גם במלכות דצ"א?
3. מהו טחינת ב' בחינות המלכויות שמהן נעשה מ"ן כדי להעלות את האח"פ למדרגה?
4. מה ההבדל בין מ"ד למ"ן ששניהם בצ"א?
5. הסבר מהו שאין טיפה יורדת מלמעלה אלא אם כן טיפיים עולות מלמטה?
6. אילו ב' קומות של ע"ב יוצאות על הזיווג בגדלות דא"א וכיצד זה קשור לבחינת השערות?
7. מדוע אין שום גילוי כח הדין שבבוצד"ק בבחינת האח"פ המתחברים אל הכלים הפנימים דראש דא"א?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

למדנו בשיעור הקודם:
• שהכלים שעולים מבי"ע לעולם אצילות , הם עולים ע"פ אותם הזווגים שנעשים על צד המ"ה בעולם אצילות.
• בקטנות עולים רק הכלים דפנים
• בגדלות עולים גם הכלים דאחורים שהיו בגדלות. הכלים האלה שהיו באחוריים לא יכולים להתלבש בפנימיות הפרצוף , כי הפרצוף דאצילות, יוצא על סדר של צ"ב. ולכן הם לא יכולים להשאר בפרצוף ויוצאים בסוד שערות.
• כאשר יוצאות השערות ריישא, הם יוצאות על בחינת הקטנות, ולכן לקטן יש שיער, והשערות האלה נקרא שעיעין, הם לא קשים, הם לא עם דינים, כי יש רק גו"ע.
• כשבאה הגדלות, והשערות יוצאים עם גדלות, אז באה הדיקנא, והשערות הדינקא יש בהם גם את הצד של הבוצינא דקרדינותא, דהיינו מידת הדין של צ"א, ולכן הם שערות שנחשבות לשערות עם דינים.
• בוצינא דקרדינותא, היא מולבשת במו"ס, וממו"ס יוצאות שערות הזקן. יוצא ששערות הזקן הן תלויות במו"ס ואגב כך, גם בבוצינא דקרדינותא.
• המלכות היא בחינת הדין, היא המבררת, היא זו שעושה את החיתוכים וממנה נולדים.ולכן המלכות שהיא המו"ס, היא זו המולידה, היא זו שאליה עולה המ"ן, והיא המולידה את הפרצופים.(2.35)
שאל אותנו שאלה:
למה האח"פ שעלו מבי"ע לא נכנסו לפנימיות הפרצופים, לפנימיות א"א? למה הם יצאו בסוד שערות?
התשובה הוא : כי הם צ"א הם לא יכולים להיות במסגרת צ"ב.
ועוד שאל אותנו שאלה בשיעור הקודם:
מה גרם שיתגלו תוקף הדינים בשערות דיקנא ,דוקא ולא בשערות ריישא?
והסברנו את היחס בין הקטנות לבין הגדלות
ענין הבוצינא דקרדינותא
ואיך השפיעה על המדרגה
ועכשיו הוא רוצה להסביר לנו את הענין של הבוצינא דקרדינותא, שנמצאים, לכאורה רק במו"ס ואנו נראה שהם נמצאים גם בב' אודנין, וכתוצאה מכך, הם משפיעים, ונראה איפה ההשפעה הזו של בוצינא דקרדינותא הזו.
והיום אנו הולכים ללמוד מי זו הבוצינא דקרדינותא, ואיך היא השפיעה על המדרגה. ( 3.45)
כזכור הבוצינא דקרדינותא, היא שייכת לצ"א.
כאשר עושים זווג על צ"ב אבל הנוקבא של צ"א נמצאת שם, אז היא גם משפיעה, אפילו שהיא משפיעה בגניזו, היא משפיעה על המדרגה, ואת צורת ההשפעה שלה אנו נראה,
ובאופן כללי ,אפשר לומר שבוצינא דקרדינותא:
• גורמת לחימום הזווג של ב' ביעי דכורא
• גורמת לאור ע"ב ס"ג
• נותנת את הכח של הדין במדרגה (4.23)
ענין הבוצינא דקרדינותא
מלכות של צ"א שגנוזה באודנין שבגלגלתא דאריך
מי משמש
אות ק"ע- או"פ
עמוד א' שע"ז טור א'
ונתבאר שם שבב' אודנין, ( שגלגלתא נתקנה מהם, בבחינת ם' דצלם, בבחינת הגבהת ראשי ירכין) גניז בהם כח המלכות דמדת הדין, ( וזה דבר פלא!
• למה זה פלא? מכיוון שכח הדין הזה, היינו צריכים לומר שהוא נמצא רק במו"ס
• ב' אודנין שייכים לם' דצלם, אז מה העושה שם בוצינא דקרדינותא כח הדין?)
דע"כ הם נבחנים לב' בעיני דוכרא הטוחנים מ"ן לצדיקים, שמכחם בא בחינת החימום שבזווג.
(מה זה ב' בידי דכורא.?
זה אותה בחינה שגורמת לזווג ע"ב ס"ג לעשות מ"ן לצדיקים )
אלא שצריכים להבין גניזו זו למה, (צריך להבין מי זו מידת הדין, שנמצאת בתוך הגלגלתא, ולמה, מאיפה היא באה?), אחר שהיא כבר מלובשת תוך מו"ס, למה היא צריכה להיות גנוזה באודנין.
( הרי למדנו, שחילקו את המדרגה את הראש ואת הגוף, של עתיק
כשיצא גו"ע ואח"פ, א"א יוצא על בחינת האח"פ של עתיק.
• מהאוזן יוצא גלגלתא
• ומחוטם פה – יוצא מו"ס
האח"פ דעתיק, הם יצאו לבחינת גוף- וגוף נקרא חג"ת.
• החסד הוא זה שהולך לגלגלגתא
• והגבורה הולכת למו"ס.
והגבורה הזו היא הבוצינא דקרדינותא,שהיא קו שמאל.
יוצא שהגלגלתא משפיע על חסד-
והוא שואל: מה הקשר בין הגבורה לגלגלתא?
למה היא (הבוצינא דקר') צריכה להיות גנוזה באודנין שאודנין זה בחינת גלגלתא?
הב' ביעי דכורה שהם אחראיים לזווג זה , לחימום זווג, שייכים בכלל לזכר, והרי ראינו שהגבורה היא כח של דין, היא כח של צ"א, שייכת בכלל לנקבה. (8.14)
)
אמנם תבין, שגניזו היא תיקון גדול מיוחד, (זאת אומרת שיש גניזו כזה, והגנזיו הזה, הוא לא אותו ענין שלמדנו שמו"ס מלבישה על גבורה ). ואינו דומה להתלבשות גבורה דעתיק שבמו"ס.
כי הגניזו הזו היא מבחינת נה"י דעתיק עצמם, כי אלו נה"י דעתיק פירושם, ע"ס דאו"ח, שעלו על המ"ן דא"א בהיותם נכללים במסך דעתיק, והנה המסך הזה הוא ממלכות הממותקת במדת הרחמים, כי רק עמה משמש לצורך התחתונים כנ"ל,
נסביר את השאלה:
זה נכון שלמדנו שהמו"ס היא זו שמלבישה על הגבורה, והכח של הגבורה הוא זה שצריך להשפיע עכשיו, אבל אומר, אני בכלל לא מדבר על הגבורה הזו (ר' שרטוט ב'), אני מדבר על הכח של המלכות של צ"א שהיא בכלל בנה"י, בב' אודנין, שהם אומנם מלבישים על הגלגלתא, אבל אומר: יש לי פה (במלכות דעתיק), כח של או"ח.
ואו"ח זה שמתחלק לשלושה שלישים של נה"י כי הוא נקרא נה"י, אז אומר:
• בש"ע של הנה"י שהוא אודנין- הוא זה שמשפיע

ועכשיו השאלה תהיה: איך אתה אומר לי שאו"ח יש לו צ"א שמשפיע על גלגלתא?
איך הב' אודנין יש להם צ"א? למה קשה?
כי הזווג שעושים פה (בפה דעתיק) לצורך התחתון, הוא על צ"ב, זה מלכות של צ"ב, כל הנה"י האלה הם נה"י של צ"ב.
אז איך אתה אומר לי שיש בנה"י האלה שי צ"א שמשפיעים לגלגלתא?
נסביר שוב:
השאלה המקורית היתה: איך יכול להיות שלגלגלתא יש כח של דין?
והרי הדין בא מהגבורה, היא בוצינא דקרדינותא, ומי שמלביש על גבורה זה מו"ס, אז לגלגלתא לא אפשרי שיש את הגבורה הזו.
אומר: נכון אתה צודק,
אבל הגבורה שאני מדבר עליה.
כשאני אומר שיש גבורה בגלגלתא, זה בכלל לא מהגבורה הזו (הכוונה לא מהגבורה מתוך החג"ת שהוא במקום אח"פ דעתיק), זה גבורה של צ"א , אבל לא על הגבורה הזו" איזה גבורה? גבורה שיש כח בזווג דהכאה ממטה למעלהבנה"י האלה (האו"ח של פה דעתיק) בהם טמון כח הדין של צ"א.ועל זה הוא שואל:
איך אתה אומר לי כזה דבר?
• הרי כל הזווג שעתיק עושה בשביל א"א, הוא של צ"ב
• ואתה אומר לי שבזווג הזה של צ"ב יש כח של דין? הרי הנה"י האלה הם של צ"ב (11.23)
• זה או"ח של צ"ב
• אז מאיפה יש םש את הכח שהזה של צ"א?
ועל זה רוצה לתת תשובה: (11.42)
נסביר שוב את השאלה:
אומר אמירה:לגלגלתא יש כח של דין של צ"א שמתבטא בב' ביעי דכורא:
שואל: מאיפה יש כזה כח?
אז אומר: אולי תגיד שזה מהגבורה, כ הגבורה הזה (מהחג"ת במקום אח"פ דעתיק) של עתיק הוא צ"א.
אומר: לא יכול להיות שזה מהגבורה? למה?
• כי המו"ס מלבישה על הגבורה,
• והגלגלתא מלבישה על חסד
•
אז מהגבורה הזו הוא לא מקבל.
אומר בעה"ס: נכון, הוא לא מקבל מהגבורה
ממי גלגלתא, כן מקבל, את הכח הדין, כדי לעשות זווג ע"ב ס"ג על ב' ביעי דכורא? שזה נקרא חימום לזווג? ממי הוא מקבל את זה?
תשובה: מהנה"י , מהאו"ח(דעתיק)
• הר האו"ח שעתיק עושה בשביל א"א, הוא עושה על צ"ב,
• האם בצ"ב אתה רוצה להגיד לי שיש כח של דין?
אומר: כן.
ובוא אני אראה לך איך: מאיפה בא כוח הדין, מהזווג של צ"ב? ( 14.06)
אמנם מתוך שהזווג יצא בפה דרדל"א גופיה, ששם עומדת המלכות דצמצום א',
• למרות שעושה זווג (בפה דרדל"א) על צ"ב, אבל יש גם מלכות של צ"א, למה?
• כי עתיק עושה לעצמו צ"א, אז היא נמצאת שם המלכות הזו)
הנה בהכרח נכלל ממנה ג"כ, ( בגניזו) והתכללות זו ממלכות דמדת הדין שיש בנה"י דעתיק, נגנזה בב' אודנין, שהם בחי' נו"ה שלמעלה מיסוד, דהיינו בחי' ם' דצל"ם(אלה הב' אודנין ) (15.03 )
אז מאיפה יש לגלגלתא (צד הדין של מלכות דצ"א- בוצינא דקרדינותא)?
• ממה שנגנז בתוך הב' אודנין,
• והב' אודנין ניתנו לגלגלתא ,
• והגלגלתא קיבל מהגניזו שיש בב' אודנין
מדוע מלכות של צ"א שקיימת בפנימיות ב' אודנין ( גלגלתא)לא יכולה להתגלות?
איך נוצר זווג ע"ב ס"ג?
וע"כ אע"פ שמלכות דמדת הדין נמצאת שם מ"מ אינה ניכרת שמה, (למה? )
להיותם מתוקנים בבחינת ג"ר דבינה, ( אז אין לאור של חכמה מה לעשות שם)
• שאין כח צמצום יכול להתגלות בה כנ"ל,
• וז"ס שטוחנות מ"ן לצדיקים,
כי בעת שהבוצד"ק הגנוז במו"ס מתעורר להעלות מ"ן השייך לבחינתו, דהיינו בחינת אח"פ החסרים לצמצום ב', הנה היא מפעיל בזה בחינת ב' אודנין, שהם בחינת ב' ביעי דוכרין כנ"ל,
• זאת אומרת שצריך להיות ביקוש מצד התחתון שע"י הגבורה שטמונה בתוך המו"ס, בתוך מידת הדין של הנקבה,
• היא מעלה מ"ן וזה המפעיל את הב' ביעי דכורא שבתוך האודנין של גלגלתא)
שבחינת העביות דמלכות דצמצום א' גנוזה שם יחד עם המלכות דצמצום ב', (למה? כי בזווג דעתיק , המלכות של צ"א היתה שם) 17.00
• ואז נטחנים ומתערבים בחינות המלכיות יחד
• , ומשתיהן יחד נעשין המ"ן,
• ומשם יורדים ומתתקנים ביסוד בסוד המסך,
• ונעשה הזווג על המ"ן הטחונים האלו,
ואז מתעלים אח"פ( דעלייה) בכח המלכות דצמצום א' המעורבת תוךוהבן זה היטב, (17.22 )
מה התהליך , ,"הציור" שקרה? ואיך נוצר זווג ע"ב ס"ג? (ר' ציור ב'))
• שהגבורה שנמצאת במו"ס שהיא הנקבה, מעלה מ"ן לגלגלתא.
• גלגלתא שיש לו מכח האודנין, את הב' ביעי דכורא, הוא (גלגלתא) נותן לה (למו"ס) מ"ד (מיין דוכרין) וביחד נטחנים המ"ן והמ"ד האלה ביחד ששניהם באים מצ"א ויוצרים את הזווג, את החימום של הרשימות שבאות ברחם של המו"ס.
וזה נקרא זווג ע"ב ס"ג, זווג בין מים דוכרין למין נוקבין (18.11)
כי הגם שה"ת יורדת מעינים לפה רק בהארת ע"ב ס"ג העליונים דא"ק, (א"ק –הכוונה שבאים מצ"א, אחרת אי אפשר להוריד את ה"ת )
מטעם שהארת ע"ב דא"ק שייכת רק לצמצום א' וע"כ הוא דוחה ה"ת ממקום עינים שנתחדש בצמצום מבחי' מיין דוכרין ב', (שהרי מלכות עלתה לנקבי עיניים, אז צריך אור ע"ב ס"ג, או שבא מצ"א, כדי להוריד את הה"ת הזו) כנ"ל בחלקים הקודמים,
אמנם כל זה הוא
. אבל צריכים מקודם למיין נוקבין(למה?
• השאלה קומת לתשובה.
• אתה רוצה תשובה? א ז תבוא עם שאלה
אל תבוא עם תשובה כדי לקבל תשובה, תבוא עם שאלה. ( 19.09)
מה השאלה?
• השאלה תמיד באה מהנקבה,
• והנקבה תמיד באה בחלוקה, בריבוי
אז לכן צריכים להעלות ב' טיפיים מלמטה, ואז תבוא טיפה אחת מלמעלה.
אז צריך מיין נוקבין
אבל צריכים מקודם למיין נוקבין שגם הם יהיו מצמצום א', (מאיפה יש מיין נוקבין מצ"א? יש להם מגבורה המלובשת ממו"ס)
וזהו שנעשה ע"י התיקון דב' ביעי דוכרא הנ"ל ששמה גנוזה המלכות דצמצום א', ( אז איפה שייכים הב' ביעי דכורא? הנמצאים גנוזים בתוך האודנין שמלבישים על הגלגלתא,
יוצא, שגם לזכר יש צ"א וגם לנקבה . (20.38 )
ושם נטחנת יחד עם המלכות דצמצום ב', כנ"ל,
ואז(לאחר שנעשה זווג שזה באצילות, אז עולים מבי"ע.. אותם. בחינות, כפי הזווג באצילות
הם מוכשרים להעלות כלים דאח"פ מבי"ע לאצילות מצורת המ"ן, ואז יורדת טפת מ"ד ע"י זווג ע"ב ס"ג העליוניםואז יוצאים ע"ס שלמות, הן מצד האור, והן מצד הכלים.
( עמדו אשע"ח) 21.55
וז"ס אין טפה יורדת מלמעלה( שהיא מים דוכרין ) אלא א"כ טפיים עולות מלמטה.
כי טפת המ"ן צריכה להיות נכללת מב' טפות(בסוד ותלכנה שניהם: רות ונעמי ,)
תמיד:
• א' ממלכות דמדת הדין,
• וב' ממלכות דמדת הרחמים.
כי מן המלכות דמדת הדין לבדה אי אפשר שיספיק על מ"ן, ( זה לא ביקוש מספיק) כי אז היה נתקנים אח"פ במקומם בבי"ע,
• והרי רוצים שיותקנו באצילות.
• אם היה עושה זווג על אצילות רק על צ"א, אז זה מה שהיה קורה, והיה צריך לרדת למקום של צ"א, כדי לעשות זווג, כדי להוליד כלים , ולכן העיקר זה צ"ב, צ"א מסייע
והיו מטים(מטים- הכוונה למתפשטים, שזה יהיה לאחר גמר תיקון, יהיה מטי רגלין ברגלין ) רגלים דאצילות בשוה עם רגלי א"ק, שזה יהיה לאחר גמר התיקון, אמנם מקודם לכן, נעשה תיקון הפרסא קבוע באצילות, כנ"ל, בחלקים הקודמים, שז"ס שנגנזה המלכות ברדל"א.
מדוע צריך את ב' המלכויות של צ"א וצ"ב
• הרי שמלכות דצמצום א', אינה מוכשרת למ"ן.
• וכן המלכות דצמצום ב' בלבד, ג"כ אינה מוכשרת למיין נוקבין, כי היא אינה צריכה לאח"פ אלו,
( אז אנו רואים שמלכות דצ"א, אינה יכולה לבדה כי אינה מוכשרת למ"ן, וגם מלכות דצ"ב לא יכולה לבדה. למה? כי היא לא מוכשרת למין נוקבין לביקוש)) כי כן יצאה משורשה בגו"ע בלבד, (אז
• אם היא תלך לבקש לבד, רק מלכות של צ"ב, אז היא לא תבקש אח"פ, היא לא תבקש גדלות, כי מלכות של צ"ב בא רק על גו"ע, רק על קטנות.
,
• אם תבקש על מלכות לבד, מלכות של צ"א לבד, אז היא תבקש רק על אח"פ במקומם,
השילוב הזה, שהם הולכות יחד לבקש, מלכות של צ"ב ומלכות של צ"א- נותנת אפשרות לבקש אח"פ במסגרת של צ"ב.)
מדוע צריך את ב' המלכויות?
• הרי שמלכות דצמצום א', אינה מוכשרת למ"ן.
• וכן המלכות דצמצום ב' בלבד, ג"כ אינה מוכשרת למיין נוקבין, כי היא אינה צריכה לאח"פ אלו,כי כן יצאה משורשה בגו"ע בלבד, ע"כ אין לה התעררות להעלות אח"פ.
אלא בסור הטחינה דשניהם יחד, (שללא החיכוך בין הפרטיות לצורך להיות משפיע, דהיינו בין מידת הדין למידת הרחמים, אי אפשר להוליד רצונות חדשים בקדושה. ) ( 25.00)
• שאם יש לך רק רצונות של קדושה רק של השפעה, אז אתה תמיד רק גו"ע, אתה לא יכול להוליד, הרי קטן לא מוליד
• ואם תבוא רק עם רצונות של קבלה עצמית, ותרצה להוליד מהם, אז אתה תוליד רק בהמות
ואם אתה רוצה להוליד אדם, אז אתה צריך לעורר ביקוש של שתי הבחינות האלה יחד (25.26)
מוכשרים להיות מ"ן לצדיקים, דהיינו למסך שביסודות המעלים מ"ן. הרי שהכרח הוא שטפים יעלו מלמטה(איזה טיפיים? מידת הדין ומידת הרחמים, צ"א וצ"ב
. כי מתוך התכללותם יחד, ראויים לחימום ולהתעוררות להעלות אח"פ ומכל מקום אין הם מתקנים בי"ע במקומם, כי כח המלכות דצמצום ב' מעכב על התפשטות זו. (25.55 )
למה הם לא מתקנים בי"ע במקומם?
כי מתקנים רק אח"פ דעלייה
כי אם היה עושה רק על צ"א, לכאורה, היה מנסה לעשות תיקון של צ"א במקומו, אבל יכול להיות שהיה נשבר.
אבל היה לנו פ תיקון הפרסא, חיזוק הפרסא, ומפאת חיזוק הפרסא כל דבר שמבקשים, צריך לבקש במסגרת הקדושה. (26.25
אני רוצה מטעם הפרטיות שלי, אבל צריך לבוא בקדושה.
שאלה תלמיד: מי זה הב 'ביעי דכורא?
• האם מדובר על גלגלתא? שבהם יש את כח הדין שאמרנו שעולה, עם המלכות ששם עושה זווג?
• או שזה שייך למו"ס? שלמו"ס יש את כח הדין של הבוצינא דקרדינותא
תשובה:
השורש של הכח זה הבוצינא דקרדינותא, אבל משמש בעיקר דוקא בגלגלתא
(27.10 )
והנה נתבאר
שעיקר כח העלאת אח"פ מבי"ע לאצילות,תלוי בבוצד"ק הגניז במו"ס,
דהיינו בסוד טחינת המ"ן בב' ביעי דוכרא.
ונמצא שאלו אח"פ דדיקנא שנתעלו בעת הגדלות דא"א, לא נתעלו אלא בכח הבוצד"ק הגניז במו"ס. ( אז א"כ זה שייך למו"ס)
גם ידעת, שב' קומות על ע"ב יוצאות על הזווג הזה,
א' קומת ע"ב המתוקנת בצל"ם, אשר החכמה אינה מגולה בחב"ד שלה שהם הם'(כי יש שם תיקון של חפץ חסד )אלא בחג"ת שלה שהם הל'( מוחא דאוירא), כנ"ל, וקומה זו מתלבשת בפנימיות המוחין( הל' דצלם) שהם ג' הראשים: גלגלתא אוירא ומו"ס:
o הם' בגלגלתא,
o והל' באוירא,
o והצ' במו"ס.
(וזה קומת אחת שיוצאת בסדר של צ"ב , וזה נקרא ע"ב שמתוקן בצל"ם)

בחינה שנייה של ע"ב, הוא ע"ב של צ"א:
וקומה שניה של ע"ב, היוצאת על אותו הזווג, הוא קומה שאינה מתחלקת על מל"צ הנ"ל, אלא גם בחב"ד שלה מגולה החכמה, ע"ד שהיה בפרצוף גדלות דנקודים וכמו בפרצופי א"ק, וקומה זו, לא יכלה להשאר תוך הכלים והמוחין, מאחר שהמה מתוקנים בבחינת הצל"ם, וע"כ יצאה לחוץ בסוד שערות רישא כנ"ל.
o שגו"ע דאותה קומה, נעשו לאו"מ על הגלגלתא מאזנים ולמעלה
o . ואח"פ של הקומה נעשו למקיף בסוד הדיקנא ממקום אזנים ולמטה.

והנה עיקר כחו של הבוצד"ק הגנוז במו"ס, שהוא מבחינת המלכות דמדת הדין, המשותף בהעאלת אח"פ, כנ"ל, אינו מתגלה באותם אח"פ שנתעלו בקומת ע"ב המתוקנת בצל"ם, המתחבר לג' הראשים, (כי אלה אח"פ שהם תוך האברים" והאח"פ של תוך האברים, אין להם את הכח הזה של הדין , כי הם יכולים להיות בתוך פנימיות א"א) שהמו"ס נחשב לבחינת אח"פ של גו"ע. למה הם יכולים להיות שם בתוך המדרגה? כי ש תיקון הם' דצלם שיש במוחין הפנימיים של גלגלתא .. וגו
והוא, משום שתיקון הם' דצל"ם, אשר בחב"ד של הקומת ע"ב הזו, ממעט בחינת החכמה בכללות המוחין האלו, כי להיותה עצמה מתוקנת רק בג"ר דבינה, ( אז גם אם מגיעה חכמה, היא לא רוצה לקבל את החכמה)
ואע"פ שהוא משפעת אור החכמה לל' דצל"ם שהוא מוחא דאוירא, (אז הייתי חושב שלגלגלתא אם היא משפיעה למוחא דאוירא את החכמה, אז אולי גם היא משתמשת בה )
מ"מ, כיון שאוירא ומו"ס הם ענפים שלה, א"כ המה מוכרחים ליטול לבושים מהגלגלתא, המכסים ומתקנים אור חכמה שבהם, ( שאפילו שזה חכמה, אתה רוצה להדיד לי:
• שבם' דצלם יש הגנה על החכמה הזו
• אבל, אולי אם החכמה הזו תגיע לל' ולמו"ס, אז הם ישארו ממנה)
אומר: לא!
הרי שהיא העליון שלהם, והם חייבים לקחת מגלגלתא את הלבושים, ולכן הלבושים האלה מגינים עליהם, כך שלא יכול להתגלות בהם שום דין

באופן שלא יוכל להתגלות שום דין בהם, כי הלבושים דגלגלתא, שהיא ג"ר דבינה מגנת עליהם. וע"כ אין שום גילוי לכח הדין שבבוצד"ק בבחי' אח"פ המתחברים אל הכלים הפנימים דראש א"א( שלא כן, הקומה השנייה של ע"ב, שיוצאת מאותו זווג, היא כן יוצאת מחוץ למדרגה ולא נמצאת בתוך המדרגה, ויוצאת בסוד שערות). כמבואר. ( 32.10)

מה למדנו היום?

אמר שיש זווג דהכאה לגדלות דאריך
והזווג דהכאה על הגדלות הוא, תלוי בכח של דין של צ"א. למה?
כי צריך להעלות את האח"פ

הכח הזה נמצא ב2 מקומות:
• הם במו"ס
• והן בעליון בגלגלתא.
o מאיפה יש לו בגלגלתא? מהב' אודנין שעלו לגלגלתא , ששם יש את הכח הזה
o הכח הזה שמתעורר עם הכח שיש לתחתון של צ"ב, טוחנים את אותו מ"ן, ועושים עליו זווג
איך בדיוק לא סיפר לנו.
אבל רוצה להגיד לנו :שאם אנו רוצים אח"פ דעלייה במדרגה:
אז יש 2 סוגי אח"פ דעלייה:
1. יש אח"פ דעלייה של צ"א
2. ויש אח"פ דעלייה של צ"ב
o אח"פ ששייך לצ"ב- יכול להיות בתוך פנימיות א"א
o אח"פ שלא יכול להיות בצ"ב- הוא בא מצ"א- יוצא בסוד שערות,

כי עשינו זווג על צ"א עם צ"ב, יש שם שני דברים, יש שם גם צ"א וגם צ"ב.
o צ"ב נכנס לתוך המדרגה
o צ"א יוצא בסוד שערות
אמנם קומה הב'( שהיא השערות) של השערות, שבהם אינו נוהג זה התיקון של הצל"ם, ואור החכמה מגולה גם בחב"ד שלהם, ( לא כמו בקומה א' ששם היה תיקון של םל"צ, הם' לא קיבל בכלל חכמה)
ע"ד הסתכלות עיינין דאו"א שבזמן הגדלות דנקודים, ( שהיה זווג של פב"פ על חכמה בצ"א)
שבאופן זה אין להחג"ת נה"י שבקומה הזו שום כיסוי על אור חכמה, ע"כ אלו האח"פ שנתעלו בכח הבוצד"ק, מתגלים בהם הדינים שלו להיותו בלתי ממותק במדת הרחמים.
וכבר נתבאר בנקודים שסבת השבירה היתה(מטעם שלא היה גילוי של חפץ חסד )
מטעם שאור החכמה היה בגלוי בלי שום כיסוי מג"ר דבינה הנקרא שם אור האזן. ואין להאריך. ( 35.04)
ר"ל
איפה שיש תיקון של חפץ חסד' יכול להיות שם אור חכמה, והתיקון הזה של םל"צ שהיה בפנימיות הראש של א"א, …, יכול היה לקבל מתוך הזווג הזה, את קומת החכמה הזו שעליה עשה תיקון של םל"צ,
אבל הבחינה שיצאה על צ"א, אין עליה תיקון ,ולכן היא יוצאת בסוד שערות (35.36)