044- הדף היומי בתע"ס – חלק י"ג – עמודים א'שפג-א'שפד

שאלות חזרה א'שפג-א'שפד
1. מהם ב' הטעמים שבגינם מלכות דגלג' (שערות רישא ), נקראת פאה?
2. מה ההבדל בין שם הוי"ה, אלוקים ומצפ"ץ? ומדוע ב' הפאות נקראות בשם מצפ"ץ?
3. מהו שאומר א"א "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלוקים עמדי"?
4. מה הכוונה שבמלכות דגלגתא דא"א צמצום ההארה אינו מחמת דין אלא מחמת שהמסך והמלכות אינם במקומם?

סיכומים תמלולים וחומרי עזר על האות:

י"ג תיקוני דיקנא
אנו הולכים ללמוד את י"ג תיקוני דיקנא, אבל טרם זאת, אנו רוצים לראות את הקשר שלהם לשערות הראש.
הרי למדנו בשיעור הקודם, ששערות הראש ושערות דיקנא, הם בחינה אחת.
במה הם בחינה אחת?
• גו"ע של השערות הם בחינת שערות ריישא
• ואח"פ של השערות הם שערות דיקנא
ויש איזה שהוא קשר בינהם.

• למדנו ששערות ריישא הם מכתר למלכות, שהמלכות היא התחתונה ושערות דיקנא הפוך.יוצא, שהחלק התחתון ביותר של השערות שיורד לכוון הזקן, שנקרא פאתי הראש, הוא מלכות,
• ואם אנו מסתכלים על השערות דיקנא ממלכות לכתר, אז גם במקום פאתי הראש, במפגש בינהם, הם גם מלכות.

יוצא ,שהמלכויות נפגשות במקום הזה (מלכות של שערות ריישא נפגשת עם מלכות שערות דיקנא, כי סדר הספירות שלהם, עומדים באופן הופכי זה לזה ולכן המלכויות שלהם נפגשות)

מה זה אומר, איזה סוג של מלכות זו? ומה יש בנקודה הזו של הקשר? של סוף הראש ותחילת הזקן, על זה אנו רוצים לדבר היום, והיות ואנו מדברים גם בא"א, אז לכאורה זה היה צריך להיות שם דין, והיות ומדובר על ראש דא"א ואין שם דין ממש, אז יהיה משהו שרק מזכיר לנו את בחינת הדין, אבל לא ממש דין, ולכן אנו נצטרך לראות:
• את השם החדש שנקרא מצפ"ץ
• או המושג של אתב"ש, שנראה מה זה המושג הזה בחכמה. (2.36)

התיקון הראשון-תיקונא קדמאה דדיקנא
אות קע"ח
קעח) והנה תיקונא קדמאה דדיקנא(התיקון הראש של י"ג תיקוני דיקנא ), המתחיל מסיום פאתי הראש כנ"ל, היא מלכות דחכמה, (
ר"ל שהיא מלכות שבשערות ריישא:
• הכתר הוא למעלה
• והמלכות למטה
בשונה משערות דיקנא שלמדנו באות קע"ז ) כנזכר שם. והרי נמצא, כי המלכות דרישא שהיא הפאה, ( שהפאה זה החלק התחתון בפאות הראש,ש היא נקראת הפאה) משפעת ונאחזת עם המלכות דבתיקון א' דדיקנא, ( מה תיקון א' בדיקנא? גם מלכות, שהיא בחינת התחלה של שערות דיקנא שמתחילות ממלכות לכתר) מלכות במלכות, ומאותם השערות שבפאתי הראש מלכות דגלגלתא יורד שפע אל השערות דבתיקון קדמאה דדיקנא מלכות שבה, ומשם לשאר הי"ג תיקונין.
יוצא,

שהמלכות, דהיינו התיקון הראשון של י"ג תיקוני דיקנא,
מקבל אורו מהתיקון האחרון, או מהבחינה האחרונה של שערות ריישא,
שנקראת מלכות, פאתי הראש (4.03)

:
: כתר
שערות ריישא
מלכות – פאות הראש
מלכות
שערות דיקנא

כתר
אות קע"ט
קעט) ואמנם היות מלכות דגלגלתא נקראת פיאה( למה הוא קורא לזה מלכות דגלגלתא? צריך לקרוא לזה מלכות דשערות ריישא הנמצאים על גלגלתא, שנקראים פאה), זה נודע, מסוד" לא תכלה פאת שדך לקצור לעני ולגר תעזוב אותם"( כך כתוב בויקרא- פרק כ"ג פסוק כ"ב:"ובקוצרכים את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדה, בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט, לעני ולגר תעזוב אני ה' אלקיך".),
כי המלכות האחרונה שבכולם, היא כדמיון, פאת השדה הנשאר באחרית הקצירה(
• זה מה שחסידים הרבה פעמים רואים שמקצרים את השיער, אפילו קצר מאד, ואפילו לפעמים נשארים ללא שיער עושים "חלקה", אבל משאירים את פאות הראש, שהיא הבחינה " לא תכלה בחינת שדך לקצור"
• מי זה העני והגר? אותה מלכות שהיא ענייה ודלה, שאין לה מגרמה ולא מידי
). וכן עד"ז, אחר התגלח שערות הראש, שהם דמיון קצירת השדה צריך להניח ג"כ הפיאה, שהיא בחי' המלכות דשערי כמבואר במקומו ע"ש, נמצא כי לעולם פאה היא בחי' המלכות(ועל זה רוצה לדבר קצת יותר מה זה הפאה הזו שהיא בחינת המלכות ) ( 6.10)

. אות ק"פ
קפ) גם טעם אחר, ( לכך שמלכות דגלגלתא שהיא שערות ריישא נקראת פאה) הוא כי הנה נתבאר, כי גבורת עתיק יומין הנקראת אלהים, (מדוע?
יש צד חסד ויש צד גבורה,
• צד הגבורה זה צד של דין, וע"כ הגבורה נקראת דין,
• ומי מלביש על הגבורה? מו"ס, ושערות דקנא הן במו"ס
• אבל בגלגלתא היא מלבישה על בחינת חסד
ושערות הראש הם נמצאות על הגלגלתא, אז מדוע שהם יקראו גבורה?

…אז אומר:) נתלבשה בהאי מוחא סתימאה דמינה נפקי כל הני שערי ממותרי מוחא, (ממנה יצאו כל אלו השערות ממותרי מוחא דהיינו מבחינת צ"א ) כנזכר באדרת נשא דף קל"ד ע"א גבי תיקונא תשיעאה. ( מה זה תיקון התשיעי? נראה את זה בהמשך (8.00)

מה התיקון התשיעי?
נקרא "במצולות ים" ובתורה נקרא "לאלפים"-
וזה מקשר בין צ"א לשאר התיקונים
ונותן את האפשרות,שתתגלה החכמה בשערות דיקנא
ונודע, כי הגבורה נקרא אלהים, וגם המלכות נקראת אלהים( למה? כי זו בחינת דין). כנזכר בפרשת בראשית דף ע"א. ( 8.19)

. והנה הפיאה של הראש היא בחי' המלכות של הגלגלתא( כפי שלמדנו ששערות ריישא הם מכתר למלכות, ופאת הראש היא מלכות), ושמה אלהים( מאיפה לומדים ששמה אלקים? בהמשך נראה ששמה לא ממש אלקים, אבל בינתיים קוראים לה אלקים כי היא בחינת דין, וכן פאה (80+1+5) בגימטריא אלקים.= 86)
, וכן פאה בגימטריא אלהים. וגם כי היא נמשכת מהגבורה דעתיק שבגו מוחא סתימאה הנקרא אלהים, ולכן ג"כ נקרא פיאה, שהוא בגימטריא אלהים. (כמובן, שפיאה זה בלי י') (9.00)

אות קפ"א
קפא) והנה הם ב' פיאות בב' צדדי הראש, נמצאו ב' שמות: אלהים אלהים.
אמנם צריך שתדע, כי להיותם במקום גבוה, שהוא רישא דא"א, שהדינים מתכסים ונעלמים בו (דהיינו שהוא רחמים ראש דא"א , שאין שם דינים ששולטים)
א"א( אי אפשר) שיהיו ממש שמות אלהים,
(אומנם ,פאה זה גימטירא אלקים, כדי להראות,
• שיש שם מלכות או גבורה ,שזה מצד הדין,אבל הם לא ממש דין,
• אבל הם לא ממש רחמים , הם גם לא שם הוי"ה
אז איך נקרא להם?
משהו שמזכיר לנו שיש שם דין, אבל בכח, שעוד לא יצא עוד מהכח אל הפועל.

איפה אנו רואים שיש דין עוד לא יצא מהכח אל הפועל?
אנו רואים את זה עוד בד' בחינות דאור ישר:
• שיש שם רצון לקבל, אבל הוא עדיין לא יצא מהכח אל הפועל,
• והרצון לקבל בטל כנר לפני אבוקה באור
ולכן אנו קוראים לו ע"ש האור, כי עדיין אל נגלה הרצון לקבל אבל יש רצון לקבל.
ולכן אנו צריכים לקרוא לו ע"ש ההוי"ה, אבל זה לא ממש הוי"ה, כי צריכים לציין שיש גם רצון לקבל)
• אז שם הוי"ה זה יקו"ק
• ויש גם שם שנקרא מצפ"ץ.

מה זה מצפ"ץ? זה שם הוי"ה בחילוף אתב"ש :
• ת' במקום א'
• ש' במקום ב'
• ר' שמקום ג'
• ק' במקום ד'
• צ' במקום ה'

o ואז במקום שני הה'(של הוי"ה) יש צ'
o ובמקום הי' יש מ'
o ובמקום ו' יש פ'

אז יוצא:

ששם הוי"ה יקו"ק זה מצפ"צ,
שהם חילוף הוי"ה.

אמנם הם ב' שמות של מצפ"ץ מצפ"ץ, שהם חילוף הויה, ( מה זה בא להחליף לנו? להראות לנו יותר דין.
איך אתב"ש הוא יותר דין?
א' מתחלף בת' למה?
• כי באמת הא' זה צד האור
• והת' זה צד הכלי
ר"ל שבא' הייתי צריך לכתוב א' ,אבל אני כותב ת', למה? כדי להצביע על הכלי שיש בא'
איזה כלי יש בא'?
למה אני רואה שבא' יש כלי שנקרא ת'?
מכיון שהת' הוא הכלי הגדל ביותר שיש

איך אני מודד? המדידה היא מאד פשוטה:
• ככל שאני רחוק יותר מהשורש,
• ככל שהאור יתרחק יותר ממקורו- אז העוביות שבכלי הלכה והתעבתה יותר ויותר
יוצא שככל שהאור היה גדול יותר, אז כלי הקבלה שיש בתוכו הוא גדול יותר, שהוא יתגלה בסופו של דבר כת'
זאת אומרת, שאם אני מסתכל על א', אזה כלי הטמון בתוך הא' הוא הכלי הגדול ביותר, ולכן אני מצביע עליו כת'.
שבמקום א' אני אומר ת', זה בא כדי להצביע על הרצון הטמון בתוך הא',שהוא הרצון הגדול ביותר

לעומת זאת, ב', שזה אור שיותר קטן מא'" אבל הוא אור גדול מאד!, אבל הוא יותר קטן מא', אז הכלי שלו יהיה רחוק פחות מאשר הריחוק של ת' מא', ואז הוא יהיה בבחינת ש'.
שש' זה רצון גדל מאד. למה זה רצון גדל? איך אני מודד? כמה אני צריך להתרחק מהב'? לפי גודל האור.
היות וב' הוא אומר יותר קטן מהא', אז הריחוק יהיה יותר קטן.
וזה נקרא אתב"ש.(13.07)

מה מראה לנו אתב"ש?
מראה לנו על הרצון שיש בתוך האור, שעדיין שלא התגלה כרצון עצמאי,
שזה כמו הרצון של בחי"א,
שהוא רצון שבטל כנר בפני אבוקה

מה יראו לנו אותיות מצפ"צ?
יראו לנו על בחינת הרצון, בחינת הדין, שיש באור, ביקו"ק שהם נקראים האור, אבל שהוא עוד לא נגלה,א ז הוא לא ממש דין כי הוא לא נגלה" אבל הוא בכל זאת גם לא אור, אז אני לא יכול לקרוא לו הוי"ה.

אז לפאות איך נקרא?
מצפ"צ, מצפ"צ

הסבר שרטוט א' (-14.2013.51)
• זה בחינת האור: א, ב, ג, ד, ה, ו, ז, ח, ט,י.,כ,ל,
• וזה בחינת הכלי הטמון באור: ת,ש, ר,ק,צ,פ,ע,ס,נ,מ,ל,כ,

אז היות ואני מדבר מצד הכלי הטמון באור טרם גילויו
אז המצפ"צ מראה לי, על הרצון הטמון באור טרם גילויו.

למה אני לא אגיד אלקים, כי אלקים זה בחינת הדין? זה בחנת הרצון! זה בחינת הכלי!
אומר:: כי זה יכול להיות ממש דין, כי מדובר על ראש דא"א. ובראש דא"א אין שם דין ממש,
• אז אני לא קורא לו שם אלקים
• אז תקרא לו שם הויה, אני לא יכול לומר שם הויה גמור כי זה לא צד האור
אלא אני צריך להראות שזה דין, אבל לא דין שבא לידי גילוי. ולכן אני קורא לו מצפ"צ )(14.44)

תלמיד: הכלי הכי גדול, זה הכלי הכי זך, אם מדובר על הקבלה
הרב: א' הוא הכלי הכי זך, כאשר הוא נמצא בא', אבל אחרי שהוא מתעבה, אחרי שהוא נפרד מהאור, הוא הופך להיות הכלי הכי עבה.

שרטוט א' (14.20)

אורות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל
כלי : ת ש ר ק צ פ ע ס נ מ ל כ,
שטמון
באור

י ה ו ה
מ צ פ צ

כלי שטמון באור
(טרם גילויו)

אז ,הרי אם נסתכל:
הרצון לקבל שבחכמה, הוא נהיה בחינת מלכות, זה הרצון לקבל," לא הרצון שבבינה, הוא נהיה הרצון להשפיע,הוא מתהפך, הוא יותר זך. (15.18)

כי אלהים במילויו ביודי"ן, הוא בגימטריא ש' כמנין מצפ"ץ, וכן שם ההויה
בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ. ( דהיינו
• מ' כנגד י'
• צ' כנגד ה'
• פ' כנגד ו'
• צ' כנגד ה'

מה זה מצפ"צ?
זה הרצון שיש בהוי"ה טרם גילויו
כמו בחי"א של אור ישר
אות קפ"א- או"פ
קפא) מצפ"ץ מצפ"ץ שהם חילוף הוי"ה כי אלקים במילויו ביודין הוא בגי' ש' כמנין מצפ"ץ, וכן שם הוי"ה בא"ת ב"ש הוא מצפ"ץ: אלפא ביתא דא"ת ב"ש מורה על בחינת עביות הנולדים ויוצאים מהאורות גופייהו.
(איך יכול לצאת מהאור עוביות? הרי האור הוא מבחינת יש מיש? מבחינת אני הוי"ה לא שניתי,
איך יכול לצאת מהאור עוביות?
אלא למדנו שהבריאה היתה התפשטות האור, שבאותה התפשטות היתה גם בינה גם של יש מאין, והיש מאין הוא הרצון לקבל הטמון באותו אור" אלא מה, שאנו לא יכולים בהתחלה להפרידם, כי האור והכלי באו יחד, אז אם אנו רוצים בהתחלה בכל זאת לחלק אותם, כמוש אמר בפתיחה באות א', אשפר לחלק אותם על דרך היחס:
• שהאור משוייך המשכה ישרה מבחינת יש מיש מעצמותו
• והרצון לקבל נחשב מתייחס להמשכה בלתי ישרה מעצמותו, הנחשב ליש מאין
ולכן מחלקים אותם על דרך היחס, אבל הם באים כדבר אחד, כי אין בהם הפרדה בהתחלה,
ולכן אומר לנו,ש הם נולדים ויוצאים מהאורות, אבל לא לחשוב שהאור עצמו הוא נהיה כלי
• האור ממשיך להיות אור
• והרצון לקבל הוא הולך ומתעבה ונהיה כלי
רק שהם באים בהתחלה ביחד.
והוא קורא לכלי ע"ש האור.(17.32)

• כי א' שהיא בחינת אור משפיע ומאציל את הת', ( האות א' היא מאצילה את הת')
• וכן ב' לש'( ב' מאצילה לאות ש') וכו',(מה זה מאצילה? כאשר היא תתפשט, )
כלומר, שאין העביות מכח צמצום ודין, אלא מכח האורות בעצמם. (כמו בבחי"א וזה נחשב לעוביות ה אור, או להתכללות העוביות הבאה מהעליון לתחתון) טרם שקנה את בחינתו עצמו)
ונודע, שכל שהעביות גדולה יותר היא מוציאה קומה גבוה יותר, ( ר"ל שהחכמה היא התפשטות האור-שונה מקומה לקומה, השוני האו שככל שקומת האור יורת גבוהה, המלכות היא בחינת העוביות שבה היא יותר גדולה) ע"כ נבחן שהאור היותר גדול, שהוא א', מתחבר עם העביות היותר גדולה שהיא הת'(למה הת' נחשבת לעוביות יותר גדולה? היות והיא מתרחקת משורש האותיות שהיא הא', וככל שמוסיפים באותיות, דהיינו שמוסיפים בחסרונות" אז יש יותר עוביות), אבל ב' שהוא אור קטן מן א', גם העביות שלו יותר קטן, דהיינו רק ש', ( מה העוביות של ש'? שהוא אור מאד מאד קטן, מהי העוביות שלו?… ב')
וכן ג' היותר קטן גם מן הב', מוציא עביות קטנה ממנו, שהיא רק ר' וכו'. עד"ז. (19.54 )

מסקנה:
שם באתב"ש יתאר לנו את העוביות הנובעת מהאור שבאותו שם.
עד עתה הבנו למה אנו קוראים לזה מצפ"צ, כי זה דין, אבל לא דין גמור.
והנה נתבאר, ששערות רישא אחר שנתקנו, נשארו בתיקונם בקביעות, ( דהיינו הם לא נמצאים בעולה ויורד) אלא לפי הדרכים של הג' הרישין בפנימיות המוחין, כנ"ל, דהיינו שאין הארתם יכולה להתלבש בפנימיות הכלים, כמו מו"ס שאינו משפיע לפנימיות הכלים, בסוד דלא פסיק הקרום ממנו לעלמין כנ"ל(והוא בצ"ב ועד גמר תיקון לא מאיר פנימיות א"א למדרגה, אלא צורך ההארה שלו היא דרך השערות )
. ותיקון זה שלא יוכל להשפיע לפנימיות הכלים, הוא בבחינת המלכות דשערות רישא, הנקרא פאתי הראש(שהיא יוצאת החוצה ולא מאירה בתוך המדרגה ), שהוא בחינת מסך המעכב על השפעת דשערות רישא ע"ד ה"ת בעינים, אבל לא מטעם צמצום, אלא מטעם פיות הצרים שבשערות אלו, שאינם משפיעים חסדים, (כי הם צרים בחסדים, למרות שיש להם חכמה, הם לא יוכלו להשפיע אותם) (22.06 )

ובהיות שאין אור ה יכול להתלבש בפנימיות הכלים זולת ע"י מלבוש דחסדים, ע"כ נבחנים כמו שחסרים ג"כ. (למה הם נחשבים כחסרים חכמה? כי אין גילוי חכמה ללא חסדים) ולפיכך הנימין(מצד מוחא דאוירא ) מכסים על אור הפנים דא"א, שלא יהיה נשפע ממנו לתחתונים, כי המלכות דאלו הנימין עושים הכיסוי הזו כמבואר. ולפיכך נקראים הנימין בשם ווין בסוד ווי העמודים, משום שהם בחינת ו"ק בלי ג"ר, המכונה תמיד בשם ווין, ומהם מקבל ז"א מטרם שהוא במוחין דגדלות, שהוא מטרם שיהיה בן ט' שנים ויום א'. (מקבל שם רק מדרגת הרוח ( 23.05)
וזה אמרו באות קפ"א "ב' פאות בב' צדדי הראש, נמצאו ב' שמות אלקים, אמנם צריך שתדע כי להיותם במקום גבוה וכו' ( שאין שם בחינת דינים) אי אפשר שיהיו ממש שמות אלקים, אמנם הם ב' שמות של מצפ"ץ"( מה רוצה להגיד לי בזה שזה שמות של מצפ"ץ): דהיינו כמבואר שהם בחינת המלכות הסותמת את הארת חכמה , שלא יושפעו אל הכלים הפנימים,

מה מראים פאות הראש?
(יוצא שפאתי הראש מראים לי ע"כ שיש לי סימנים שלעתיד לבוא אני צריך לקבל מהמלכות הזו של צ"א, אבל עתה זה בא להגיד לי,ש אני לא יכול לקבל, זה מעין שמירה כזו, להגיד לי:
יהודי: אתה לא יכול לקבל ג"ר דחכמה, כי אתה נתון לצ"ב, עד ביאת משיח )(24.03)

אז למה אם זה צ"א לא מראה על קבלת האור?
למה זה לא מראה על ג"ר דחכמה?
כי זה שערות ושערות מראות, שאי אפשר לקבל את האור, כי הם יצאו כמותרי מוחא,

וע"כ ה"ס אלקים המורה על קטנות. אלא בבחינת א"א, (שהוא רחמים ) נקרא בשם מצפ"ץ, , שהוא הוי"ה בחילוף א"ת ב"ש:
• שי' מתחלף על מ',
• וה' מתחלף על צ' וו' על פ',
• וה"ת על צ'
. שזה מורה בחינת עביות הנמשכת מאורות עצמם

(מה זה עוביות שנמשכת מאורות? שזה מלכות של בחי"א, שזו הגדרה שלה,שהיא עדיין נחשבת ע"ש האור והיא לא יצאה לרצון עצמאי, ולכ אין להם שום דין כלל ) , ולא משום דין שבהם. כנ"ל. ( אין גילוי לדין) (25.21 )

אות קפ"ב
קפב) ונמצא, כי אינו אלהים ממש להיותו בא"א, ואינו רחמים ממש שהוא שם ההוי"ה, אמנם הוא שם מצפ"ץ ממוצע ביניהם, ( מה ממוצע? הוא לא דין,אבל הוא רצון לקבל, הוא נברא, רצון של בחי"א, בטל אור כנר בפני אבוקה, אבל אי אפשר לומר שיש שם רק אור, כמו עולם אצילות, שלא דין כלמעלה מפרסא, אז לכאורה אין בו דין, אבל לא שם הוי"ה, כמו א"ק, למה? כי חל עליו צ"ב ושי בו מלכות- אז זה נקרא אצילות, ולכן אומר שמצפ"ץ זה ממוצע בינהם, כי זה לא הוי"ה ממש ולא אלקים ממש) כי אינו לא הויה ממש ולא אלהים ממש, אלא ממוצע ביניהם, כנזכר, והוא תמורתם. ולהלן נשלים לבאר טעם זה באמיתות ע"ש. (26.34 )

אות קפ"ג
קפג) וז"ס ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי, (אם אין אלקים אין דין של צימצום, שהרי המלכות היא מצד האור, אז המיעוט גם מטעם האור ולא מטעם אלקים שהוא דין
כי פסוק זה נאמר על א"א, הנקרא אנ"י ואי"ן, ( אז מצד אחד יש לו אני ומצד אחד הוא נקרא אין,
• "אין" הכוונה לכתר,
• ," אני" נקרא מלכות)
ונקרא הו"א. ( כי כתוב, "אני הוא ואין אלקים עימדי" אז המילה הוא) להורות:
• כי הדכר הנקרא אי"ן, ( הזכר הוא בחינת הצורה שהוא הבורא)
• והנוקבא הנקראת אנ"י, הכל א'. ( והנקבה היא צד הבריאה שבבריאה)

וכך בכל מקום, שאת שניהם צריך בבריאה.( ונקרא הו"א, כי אין בחי' נוקבא גלויה בו (לא, לא נמצאת, אלא שהיא לא גלויה) כנ"ל, להיותה דינין. ולסיבה זו אין אלהים מדי, כי כל הבחי' של אלהים בז"א, הם בא"א שמות מצפ"ץ, וזכור זה. (28.32 )
אות קפ"ג- או"פ
וזה אמרו (באות קפ"ג) "וז"ס ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי וכו', כי אין בחינת נוקבא גלויה בו'
" כי צמצום ההארה אינה מחמת דין שנקרא אלקים, (אז למה הוא לא נותן משערות הראש אור? הרי אין דין! אז שיתן אור. אומר: לא! האור הוא לא מדין שנקרא אלקים..אלא וגו')

אלא מטעם שהמסך והמלכות זו, אינה במקומה, להיותה במקום פאתי הראש, שבערך הקומה הכללית דשערות, הוא בחינת נקודת החזה(מדוע?שנקודות החזה מחלקת את גו"ע ואח"פ באופן כללי במדרגה:

שרטוט ב (30.35)

כתר ג
חכמה שערות ריישא
בינה
ע
פאה מלכות נקודת החזה
יד א

בינה ח שערות דיקנא
חכמה
כתר פ

הסבר שרטוט ב' (- 30.35-29.37)
ולמדנו שהשערות ריישא ושערות דיקנא יש להם יחס של גו"ע ואח"פ
• אז אם נסתכל רק על שערות ריישא אז יש בהם: כתר עד מלכות
• ואם נסתכל על שערות דיקנא: יש בהם: ממלכות עד כתר
אז זה בחינת השערות ריישא שזה המלכות שנקראת פאה, שהיא משפיעה למלכות הזו (של שערות דיקנא), אז פה (במלכות דריישא) אומר שזה נקודת החזה, שנקודת החזה היא המפרידה בין גו"ע לאח"פ. בכל מקום (מפרידה בין שערות ריישא לשערות דיקנא). אז זה מצד הגוף (30.40

עמוד אשפ"ה
כי ב' הויות דע"ב ס"ג דנימין הם בחינת גו"ע, שהם חב"ד חג"ת עד החזה, ונמצא פאתי הראש שהם המלכות במקום חג"ת, ובחי' חזה. (
שלמדנו ששערות ריישא הם מכתר עד מלכות ממעלה למטה, ובחינת פאתי הראש המסתיימים בחזה, הם המלכות במקום החזה) וע"כ היא סותמת שם האורות כנ"ל(מדוע? כי שם במקום החזה, זה סיום האורות כמו שלמדנו בצ"ב בחלק י' תשובה י"א)
. אלא בעת הזווג אז יורד המסך הזה למקום ד' תיקוני תתאין דדיקנא, ואז מתפתחים השערות רישא ונעשים ליודין(בגדלות), וההארת מושפעת אל הדיקנא, כמ"ש להלן.
הרי שאין הצמצום כאן משום איזה דין אלא משום שהמסך אינו במקומו, שזה נבחן שהצמצום בא מכח האורות עצמם, ולא משום דין. וז"ס אין אלקים עמדי כמ"ש הרב. (32.28 )