הדף היומי בתע"ס | חלק ג' עמוד קפ"ב | שיעור 63

חלק ג שיעור 63 עמוד קפב

פ ר ק   י"ד

מבאר כי ב' צמצומים היו בעולמות.

שצמצום א' היה על המלכות לבדה, וט' ראשונות היו נקיות מכל צמצום. ובצמצום ב' נתערב הצמצום מבינה ולמטה דכל מדרגה. ובינה ותפארת ומלכות יצאו מכל מדרגה.

הסיום שנעשה במקום בינה נקרא פרסא

א) עתה נבאר הע"ס הנקראות ה' עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה. וכאן צריכים לדעת ב' צמצומים שנעשו בעולמות. כי תחילה נעשה צמצום רק בכלי מלכות, שלא תקבל לתוכה אוך א"ס. וט' ספירות ראשונות היו נקיות מכל מסך וצמצום, כמ"ש בחלק א'. ומבחינה זו יצאו ג' פרצופין ראשונים בעולם א"ק, המכונים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כמו שנתבארו לעיל בפרק י"ב. ואחר זה בפרצוף נקודות דס"ג הזה דא"ק, נעשה צמצום ב', אשר מלכות המסיימת את קו אור א"ס, שהיתה עומדת בנקודה דעולם הזה, עלתה למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, וסיימה שם את קו האור הא"ס, וחצי ת"ת ונהי"מ שמחזה ולמטה של הפרצוף נשארו ריקנים בלי אור. וכמו שנעשה סיום חדש על אור הקו בכללות במקום החזה של פרצוף נקודות דס"ג דא"ק, מחמת עלית המלכות לבינה דגוף הנקרא תפארת, כן נעשה בפרטות בע"ס של כל מדרגה ומדרגה, שמלכות של אותה מדרגה עלתה לבינה של אותה מדרגה, וסיימה שם את המדרגה, ובינה ותו"מ של אותה המדרגה יצאו לחוץ מן המדרגה, ונפלו למדרגה שמתחתיה. וסיום חדש הזה שנעשה בצמצום ב' במקום בינה או בתפארת, נקרא פרסא. 

הפרסא הכוללת מפסקת בין אצילות לבי"ע

ב) ונדבר מבחינת פרסא הכוללת. אשר מלכות המסיימת שעמדה בנקודה דעולם הזה עלתה למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק וסיימה שם את אור הקו. והסיום הזה שנעשה במקום החזה, נקרא פרסא הכוללת. ובפרסא זו ולמעלה, יצא עולם האצילות. ומפרסא זו ולמטה דהיינו במקום שנתרוקן מאור הקו של הא"ס, יצאו, בסוד אור של תולדה, ג' עולמות בריאה יצירה עשיה. באופן זה, שבמקום חצי ת"ת, יצא עולם הבריאה, ובמקום נצח הוד יסוד יצא עולם היצירה ובמקום מלכות יצא עולם העשיה. ואחר תקונים מיוחדים, מקבל עולם הבריאה על ידי מסך דבחי"ב מישסו"ת דאצילות. ועולם היצירה מקבל על ידי מסך דבחי"א מז"א דאצילות. ועולם העשיה, מקבל על ידי מסך דשורש העביות, ממלכות דאצילות. 

אבי"ע הם ד' קומות חו"ב תו"מ

ג) ולפיכך נבחנים ה' העולמות בשם כח"ב תו"מ. כי עולם א"ק יש לו קומת כתר, דהיינו ע"ס דפרצוף גלגלתא דא"ק. כי כל עולם, נחשב שיעור קומתו על פרצוף הראשון שבו, כמו שיעור קומה שבספירות, שנחשב על ספירה עליונה שבו. ועולם האצילות יש לו קומת חכמה, דהיינו בע"ס דפרצוף א"א דאצילות הנחשב לפרצוף הא', כי עתיק הוא מרומם מאצילות. ועולם הבריאה יש לו קומת בינה, דהיינו ישסו"ת. ועולם היצירה קומת ז"א, ועולם העשיה קומת מלכות. 

עיקר ההפרש מא"ק לאבי"ע, הוא: כי א"ק 

הוא מצמצום א' ואבי"ע הם מצמצום ב' ואצילות היא למעלה מפרסא הכוללת, ובי"ע הם למטה מפרסא זו

ד) אמנם עיקר ההפרש שבין ה' העולמות האלו, הוא, מכח ב' הצמצומים, כי עולם אדם קדמון הוא מצמצום א', אשר קו א"ס מאיר בו עד לנקודה דעולם הזה. והט"ס שלו נקיות מכל מסך וצמצום. משא"כ ד' העולמות אבי"ע, הם מצמצום ב', אשר מבינה ולמטה דכל מדרגה מהם, כבר מעורבת הצמצום של המלכות, מטעם עלית מלכות לבינה דכל מדרגה כנ"ל. ועולם אצילות, אע"פ שהוא מצמצום ב', עם כל זה הוא נקי מכל מסך וצמצום, משום שהוא נמצא מפרסא הכוללת ולמעלה, וע"כ מאיר בו קו אור א"ס עד סיומו, דהיינו עד הפרסא, שה"ס מקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק כנ"ל. ועולם הבריאה, כבר נמצא מתחת הפרסא הכוללת, דהיינו אחר שכבר נפסק אור הקו מא"ס, ואין בו אלא אור של תולדה מן אור הקו. ועכ"ז להיותו עומד במקום חצי ת"ת דנקודות דס"ג דא"ק, ות"ת נבחן לבינה דגוף, כי כח"ב דגוף נקראים חג"ת. וע"כ הוא נתתקן להארת הבינה, שהוא ישסו"ת. ועולם היצירה, העומד במקום נה"י דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, שהוא בחינת ז"א, נתתקן לקבל הארת ז"א דאצילות. ועולם העשיה, העומד במקום מלכות דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק נתתקן לקבל הארת מלכות דאצילות.

ה) לפי"ז תבין שבא"ק, מטרם שנעשה צמצום ב', לא היה מסך ממש אלא בנקודה דעוה"ז, ששם הוא סיום רגלין שלו. וכל המסכים האמורים בא"ק שלמעלה מנקודה דעוה"ז אינם אלא פעולות של המסך הזה. ונודע שאין עביות המסך יכולה לעלות ממעלה למקום מציאותו אפילו משהו. באופן שרק ההשפעות של המסך בלבדן עולות למעלה ממקום מציאותו, אבל הן בלי עביות כלל. ולפיכך אין בא"ק שום עביות ומסכים כלל, אע"פ שהמסך שלו הוא עב ביותר מכל העולמות, שהוא בחי"ד, כנודע. כי עביות זו מתחילה לפעול רק מסיום רגליו ולמטה שהוא בנקודה דעוה"ז בלבד. 

ו) אמנם בעולם האצילות נעשה צמצום ב', ונתתקן הפרסא שבין אצילות לבי"ע, מחמת עלית המלכות דבחי"ד מנקודה דעוה"ז, למקום חזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, והפסיק שם את אור האצילות, שסיום החדש הזה נקרא פרסא, כמ"ש במקומו. ולפיכך נפסקו סיום רגלין דכל פרצופי האצילות במקום הפרסא הזו, כי אור א"ס אינו מאיר יותר, אלא אור של תולדה (כמ"ש בדברי הרב) ובפרסא הזו נמצא המסך דבחי"ג, המסיים רגלי א"א, מחמת התכללות הבחי"ד בפרסא וכן המסכים דשאר הפרצופין. ולפיכך מפרסא ולמטה כבר שולט כח המסך, שהרי הפסיק את אור העליון מא"ס. אבל מפרסא ולמעלה אין שם בחינת מסך כלל, אלא כל המסכים הנזכרים ממסך דסיום רגלין דאצילות ולמעלה, אינם אלא פעולות העולות מכח המסך דסיום רגלין של ה"פ אצילות, אשר אע"פ שמקבלים על ידי המסך דסיום רגלין כל הארותיהם, עכ"ז, אינם מקבלים מעביותו כלום, כי אין עביות המסך יכולה להתעלות למעלה ממקום מציאותו. ולפיכך אין מסך בכל פרצופי האצילות כלל וכלל.

סיכום: למדנו יג' מיני ע"ס שצריכות להיות מחולקות ולמדנו כ"א מהן בנפרד. עכשיו בא לספר לנו על המין של ע"ס שנקרא המין היא'. למדנו ע"ס של המין הראשון שהיה ע"ס של ד' בח' או"י. המין השני היה ע"ס דאו"ח. השלישי היה נרנח"י – האורות המתלבשים בכלים. הרביעי היה שנגל"ה שהם החלוקה של צד האדם. החמישי ע"ס שקומתן שווה. השישי היה ע"ס שיוצאות זו למעלה מזו, הנקודות. השביעי ע"ס זו למטה מזו – הפרצופים היוצאים זה למטה מזה, הראש יורד כל פעם יותר למטה. הע"ס השמיני דראש. התשיעי דתוך. העשירי דסוף. היא' ע"ס שיוצאות ומחלקות את העולמות לאבי"ע ועל זה מדבר היום. איך ומה זה ע"ס י.ה.ו.ה שמחלקים את העולמות. בזה עוסק פרק זה.

אומר שמחלקות את העולמות באופן זה: עולם א"ק כנגד שורש ועולם אצילות כנגד י' בשם הויה, ועולם הבריאה כנגד ה' ראשונה, יצירה כנגד ו' ועשיה כנגד ה'. זה מה שצריך לדעת. עד לכאן מי שיודע זאת מבין את חלק ג'. מכאן תוספות למי שלמד את החלקים הבאים. מי שמבין עד כאן, שזה מין היא' והמתחלקים ע"פי י.ה.ו.ה זה מספיק לחלק ג' למי שלומד תע"ס פעם ראשונה. למי שלמד כבר נאמר כמה דברים כדי לראות את ההבדלים בין העולמות.

אומר – מה מחלק בין העולמות, למה הם יצאו כעולמות שונים, הרי עולם מלשון היעלם. מה מיוחד בחלוקת העולמות? אומר שיש חלוקה כללית בין עולם א"ק לשאר העולמות. המחלק הוא זה שבעולם א"ק יש צ"א ואין צימצומים אחרים, וממנו ולמטה יש צ"ב. זו החלוקה בין א"ק לשאר העולמות. בו אין צימצום אחר חוץ מצ"א ובאחרים יש גם ב'. צ"א הוא צמצום רק על המלכות ולא יותר על ט"ר אין צימצום.

חלוקה שניה – בכל שאר העולמות יש צ"ב, אז מחלק העולמות בצ"ב – חלוקה בין אצילות לבי"ע. החלוקה היא הפרסא. הרי כולם תחת צ"ב. בתחתית עולם אצילות יש פרסא, כלומר סיום רגלין, נקודה דע"ז עלתה ויצרה חלוקה. עלתה זה תיקון מיוחד שנעשה בנקודות דס"ג ולא משנה למה ואיך. נוצרה מציאות שבה יש פרסא, שמחלקת בין אצילות לבי"ע. הבנו מה מחלק לא"ק לאבי"ע, שזה צ"א וכל השאר תחת צ"ב.

מה שמחלק (ציור): יש לנו את עולם א"ק שבו צ"א וזו החלוקה הראשונה, בין צ"א וכל אבי"ע יש להם צ"ב, זו החלוקה הראשונה.

החלוקה השניה, היא בין אצילות לעולמות בי"ע זו הפרסא. כולם תחת צ"ב אבל בי"ע שתחת הפרסא ואצילות לא תחת פרסא. 

אח"כ יש חלוקה בין בריאה, יצירה ועשיה. החלוקה ביניהם היא רק במקור האור שהם מקבלים, שמעולם אצילות בריאה מקבלת נשמה, מדרגת ישס"ות ועולם היצירה מקבל רוח ורוח דנשמה ועולם עשיה מקבל רק נפש מעולם האצילות, וכולם נקראים אור של תולדה. זה כל ההבדל בין העולמות. בין ב"יע צריך לדבר יותר. 

צ"א שולט על כולם וגם על א"ק. צ"ב שולט על אבי"ע אבל לא שולט על א"ק. הפרסא שולטת על בי"ע אבל לא על אצילות. בתוך בי"ע חלוקות שנדבר עליהן בהמשך.

נאמר גם שהאורות המאירים בכל אחת מהמדרגות הן לפי המסך ששם. המסך בא"ק הוא של בח' ד'. באצילות הוא ג', בבריאה ב', יצירה הוא א' ועשיה הוא שורש. בהתאם לזה גם האורות המאירים בהם שהם יחידה, חיה, נשמה, רוח ונפש. 

שיעור 63 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ג'
הסתכלות פנימית פרק י"ד עמ' קפ"ב- קפ"ג – כ' אלול תשע"ט בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני 1. החלוקה של העולמות על פי סדר של יקו"ק הוא המין הי"א של עשר הספירות מתוך הי"ג מינים שלמדנו בפרק א'. 2. העולמות מחולקים זה מזה על פי כוחות העיכוב או הצמצומים שנוצרו בעולמות. על פי החלוקה הבאה: 3. בעולם א"ק ובכל העולמות שולט צמצום א'. 4. בעולם אצילות שולט צמצום ב' ובזה הוא נבדל מעולם א"ק. 5. בעולמות בי"ע שולטת הפרסה, שאינה מאפשרת למעבר של אור חכמה, שהוא אור של מטרת הבריאה, שפרסה זו לא שולטת באצילות. 6. עולמות בי"ע מחולקים זה מזה על פי סוג ההשפעה שהם מקבלים מעולם אצילות. כאשר:  בריאה מקבלת מפרצוף הבינה דאצילות, הנקרא ישסו"ת (ראשי תיבות ישראל סבא ותבונה).  עולם היצירה מקבל מז"א דאצילות את מדרגת הרוח  עולם העשיה מקבל ממלכות דאצילות את מדרגת הנפש 7. העולמות מחולקים גם על פי המסכים שיש בכל אחד מהעולמות כשהמסך של א"ק הוא בעוביות של בחינה ד', של אצילות ג', בריאה ב', יצירה א' ועשיה שורש.