הדף היומי בתע"ס | חלק ד' עמוד רי"א-רי"ב | שיעור 2 – סיכום
שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
פרק א עמ' רי"א-רי"ב – כ"ד אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. עולם א"ק שנקרא עולם עקודים הו א שורש דשורש, עולם האצילות שנקרא גם עולם התיקון הוא בחי' שורש ועולמות בי"ע הם היציאה מהכוח אל הפועל.
2. יש לזכור ולבדוק תמיד האם מדברים מאורות המתלבשים בעלים או רק מכלים, ההבחנה חשובה כי ישנם סדרים הפוכים בין אורות לכלים.
3. השורשים של עולמות בי"ע נקראים עקודים נקודים וברודים שהם בהתאמה כנגד עולם א"ק, הנקודים, ואצילות.
4. עולם העקודים נקרא כך משום שעקוד (קשור) שכל הרצונות קשורים בכלי אחד. וזה נקרא גם קו אחד שבעולם זה הכלי, דהיינו המלכות, היא במידת הדין וכלן אי אפשר היה לקבל בה אור בכלל. וכל האור שהתקבל בעולם העקודים היה רק בט' ראשונות.
5. עולם הנקודים יצא כך שבראש יש ג' קוין והגוף שהוא הז"ת הוא במידת הדין. עולם זה נקרא גם עולם השבירה.
6. עולם הברודים שנקרא גם עולם אצילות, גם ראשו בג' קיון וגם גופו בג' וין והא נקרא גם עולם התיקון ובו יש עשרה כלים ועשרה אורות. כראוי והם הנקראים ע"ס כהלכתן.
7. בתחילה עלה במחשבה לבוא העולם במידת הדין, דהיינו בהשתוקקות העצמית לכלי אחד, ראה שאין העולם מתקיים כי לא ניתן לקבל אור במלכות שהיא מידת הדין ולכן הקדים מידת הרחמים ועשה אותה לסיבה לקבלת האור. ובזה מתאפשר לקבל אור גם במלכות שהיא מטרת הבריאה.
8. בעולם העקודים יש שרש לג' קוין ולי' כלים שהם הנקודות שיצאו בכל פרצוף.
טקסט מהספר תלמוד עשר הספירות:
שרטוטים:
האורות דגוף דא"ק מפה עד הטבור נקראים עקודים
* ג) הנה כתיב, וארא בחלום, והנה העתודים העולים על הצאן ד עקודים נקודים וברודים, וגם כתיב, כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך. ובפסוק זה רמוז כל בחינות אלו, שאנו מדברים בכאן, כי לבן, ה"ס לובן העליון, אשר הוא קודם כל האצילות הזה, והוא העושה כל אלו הבחינות, שהם: עקודים, נקודים, ברודים, לצורך האצילות, שיאציל אחריהם אשר הוא נקרא בשם יעקב, והתחיל בעקודים כי הם האורות היוצאים מפה דאדם קדמון, אשר בהם התחיל גילוי הויות הכלים, להיות יוד אורות פנימים ומקיפים, מקושרים ומחוברים יחד בתוך כלי א', אשר לסבה זו נקרא עקודים מלשון ויעקד את יצחק ר"ל ויקשור.
* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"א
אור פנימי
ד) הם שמות של ג' העולמות הראשונים שנשתלשלו זמ"ז עד שנאצלו עשר ספירות כהלכתן, דהיינו עשרה אורות הנקראים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. המלובשים בעשרה כלים הנקראים: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ומתחילה לא נתאצל אלא כלי אחד, שהוא הנקרא כלי מלכות, אשר כל העשרה האורות היו מלובשים ונקשרים רק בכלי האחד ההוא, ומטעם זה נקרא עולם הראשון ההוא בשם עולם העקודים, מלשון עקוד וקשור, כמ"ש ענין זה לפנינו. ונקרא ג"כ קו אחד או עולם אדם קדמון, קו אחד נקרא משום, שהאור מלובש רק בכלי אחד, ואין בו עוד ג' הקוין של ההנהגה, הנקראים: חסד, דין, רחמים. כי כלי זה מכונה מדת הדין שהוא כלי מלכות.
אמנם אחר כך נעשה שיתוף עם מדת הרחמים, כלומר, שמלכות המכונה מדת הדין נתכללה ונשתתפה עם כל ספירה וספירה מט' ספירות הקודמות אליה המכונות מדות הרחמים, שעל ידי שיתוף הזה נעשה כלי בכל ספירה וספירה, שאז נגמרות עשר הספירות כהלכתן, ואז נעשים בעה"ס ג' הקוין של הנהגה, הנקראים: חסד, דין, רחמים.
וז"ש חז"ל בתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, והקדים מדת הרחמים, ושתפה למדת הדין (ב"ר ספי"ב) שלכאורה המאמר הזה קשה להולמו וכי חלילה מחשבותיו יתברך כמו מחשבת בשר ודם, שרוצה מתחילה לעשות כך אלא שמתחרט משום איזה טעם ועושה אחרת. אמנם כבר ביארנו, (עי' חלק א'בפירוש המלות טרם ואח"כ) שענין "תחילה ואח"כ" הנאמר ברוחניות, פירושו, סבה ומסובב, אשר הסבה נקראה קודם, והמסובב הנמשך ממנו, מכונה בשם אח"כ.
וזה שהשמיעו לנו חז"ל, אשר הסבה ראשונה של העולמות הנק' עולם הראשון, נאצל ויצא בבחינת כלי מלכות לבד, המכונה מדת הדין, אלא "ראה, שאין העולם מתקיים", כלומר, שאין בזה אותו שלימות הנרצה מבריאת העולם ע"כ "עמד ושתפה במדת הרחמים", כלומר, לכן נעשה זה לגורם, שיסובב ממנו ענין שיתוף של מדת הרחמים בדין, שמחמת זה יצאו ונאצלו עשר ספירות אורות וכלים, כנ"ל, בשלשת הקוין חד"ר ואותו הענין רמזו חז"ל ג"כ במקום אחר בשינוי לשון (אבות רפ"ה) בעשרה מאמרות נברא העולם, והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מהרשעים, שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקימים העולם שנברא בעשרה מאמרות, עכ"ל. עשרה מאמרות, פירושם עשר ספירות כנודע, ושואלים, מאחר שהעולם הקדמון נברא בסוד מאמר אחד, דהיינו בסוד כלי אחד בלבד, בכלי מלכות, כנ"ל, א"כ למה נשתלשלו ויצאו ממנה עשר ספירות, וע"ז תרצו "להפרע מהרשעים" וכו' "וליתן שכר טוב לצדיקים" כלומר, כי מחשבתו של הבריאה, שהיא כדי להנות לנבראיו, אינה מתקימת בדרך אחר, אלא בהנהגת שכר ועונש, דהיינו ע"ס, שה"ס הנהגת ג' הקוין: חסד, דין, רחמים. וע"כ עולם הקדמון, שלא היה שם אלא כלי מלכות בלבד, הוכרח להשתלשל ממצב למצב עד שנאצלו עשר הספירות, שה"ס שיתף מדה"ר בדין כנ"ל. המגלה להנהגת שכר ועונש, המביאה לאותה ההטבה הכלולה בסוד מחשבת הבריאה, כמבואר.
והנה תחילת השתתפות האמורה, נעשה בעולם העקודים גופו, על ידי הזדככות העביות שבהמסך שמפאת זה, יצאו ונשתלשלו שם ג' פרצופין המכונים: גלגלתא ע"ב ס"ג. אשר אע"פ שכולם עוד בחינת עקודים המה, מ"מ מתהוה בהם ענין השיתוף בהדרגה. כמ"ש לקמן. ואח"כ יצא פרצוף ב"ן דא"ק הנק' עולם הנקודים, אשר שם נאצלו ג' הקוין חד"ר בעה"ס של ג' ראשונות: כח"ב, המכונה ראש, אבל בז"ת, עדיין לא יצאו ע"ס אלא רק בקו אחד. ובעולם ההוא היה ענין שבירת הכלים.
ושביה"כ האלו נעשו סבה, שיגמר ענין שיתוף מדת הרחמים בדין בבחינת ג' קוין חד"ר ועשרה כלים גמורים, גם בז' ספירות התחתוניות חג"ת נהי"מ, אשר בעולם שלאחריו, הנקרא עולם הברודים. ועולם התיקון, מטעם כי תיקון העולם כפי שהיתה מחשבת הבריאה, מתחיל מזה העולם דוקא ולא מקודם לכן.
ונתבאר ההפרש מג' עולמות הנזכרים בדברי הרב: כי עולם עקודים פירושו, שעשרה האורות היו עקודים וקשורים רק בכלי אחד. אכן עולם הנקודים, הנה בבחינת ג' ראשונות שלו כח"ב, כבר נעשה בו השתתפות דמה"ר בדין. ורק בעולם הברודים הנקרא עולם האצילות, שמה התתקן, ונגמר בו לגמרי דבר השיתוף דמדת הרחמים, גם בז' ספירות התחתוניות, באופן, שיש כאן התלבשות של יוד אורות בתוך יוד כלים. ומעולם ההוא, מתחיל ענין ההבחן של עשר ספירות בפועל ממש.
סיכום השיעור:
סיכום: חזרנו קצת על מה שלמדנו בשיעור הראשון של חלק ד', בעמודים רט' ורי'. למדנו אופן כללי של כל מה שמדובר בא"ק ואצילות אין לנו באמת תפישה בהם אלא הם כדי משל ודמיון. וכל מה שלומדים עליהם זה רק כי הם שורשים. למה צריך שניים? עולם א"ק נקרא שורש דשורש. אצילות נקרא שורש ועולמות בי"ע הם מה שיצא מהכח אל הפועל. למה צריך לדבר על שורשים? כי בהם יש את ההבנה היותר עמוקה, כמו שמבינים את הסיבות לתוצאה ולא רק מסתכלים על התוצאה. עיקר הלימוד כדי להבין מה יש בתוצאה יהיה בעולם אצילות, כדי להבינו לומדים גם שורש דאצילות שזה עולם א"ק. זו הסיבה שלומדים עולם א"ק.
אמרנו שזה כמו רעיון, שרטוט והמבנה. הרעיון הוא א"ק, השרטוט הוא אצילות והמבנה כנגד בי"ע.
עוד למדנו בשיעור קודם שיש להבדיל תמיד באופן ברור באיזה מסגרת מדברים, ובעיקר האם מדברים על אורות המלובשים בכלים או שמדובר על הכלים עצמם, שכלים זה הרצונות, ההשתוקקיות, ואורות המלובשים בכלים הם הרגשות והידיעות, שגם הן סוגי הרגשות במח, לעומת הרגשה בלב שהיא תענוג. עולם הרגשות שלנו, ההתפעלויות הן התלבשות אורות בכלים, ובכללות – אורות, רק שלא מדברים על אורות בלבד. אור המתלבש בכלי נקרא אור. לכן נראה על מה מדברים – אורות או כלים.
בשיעור זה נותן הרב מבט על ההבדל בין עולם א"ק לעולם אצילות. מה ההבדל? אומר, כמו שכתוב ביעקב – הנה העתודים עולים ברצון עקודים, נקודים וברודים, ואומר שכנגדם יש ג' עולמות המרמז בעולמות עליונים. עקודים כנגד א"ק. נקודים כנגד עולם נקודים שנשבר, וברודים כנגד אצילות.
מה ההבדל בין ג' עולמות אלה ומה מיוחד שלומדים רק בעולם א"ק? אומר שעולם א"ק נקרא עולם עקודים כי יש רק כלי אחד והכל עקוד, קשור בכלי אחד. כלי זה היא המטרה. יש מטרה והולכים רק עליה. המטרה היא מה שטבעו בי, שאני רוצה לקבל, יש לי חשק להיות מאושר וזה כל מה שמעניין אותי וכל האמצעים לאושר לא מעניינים, רק זה מתחשק לי ואני רוצה את החשק שלי. זה נקרא מידת הדין, הרצון לקבל הוא דין. כל עולם א"ק נקרא שהמלכות, הכלי היא מידת הדין. נשאל – אבל יש רצון לקבל בע"מ להשפיע, למה אומר שמידת הדין? זה רק בט"ר, במלכות לא השתמשנו. שמנו מטבור ולמטה ולא קיבלנו בה בע"מ להשפיע, אלא רק בט"ר. א"א להשתמש בכלי שהבורא ברא שנקרא מלכות, אלא רק בט"ר, אבל למרות זאת עולם העקודים מאוד חשוב כי הוא מהווה שורש שדרכו נלמד הרבה דברים, כי כפי שקרה בשורש, כך יקרה אח"כ, כי אין לך כל עשב מלמטה שאין מלאך ממונה עליו מלמעלה ושומר אותו ואומר לו גדל. הכל בשורשים. למה ללמוד שורשים כשאפשר ללמוד בחוץ. אומר שבחוץ יש עוד דברים שמסתירים את האמת. ככל שאתה חודר יותר פנימה רואה יותר טוב את האמת אם מסוגל לראות שם. בגלל זה לומדים עולם עקודים. הכל עקוד בכלי אחד.
עולם הברודים ועולם הנקודים, אומר שהנקודים זה עולם שיצא מג' קווים אבל היה מחולק. בכל עולם יש ראש וגוף. אז יצאו ג' עולמות. העולם הראשון יצא (ציור) עולם העקודים, כלי אחד – דין. עולם הנקודים התחלק – ראש וגוף. בראש יש ג' קווים. הגוף הוא מידת הדין. נקרא עולם השבירה, לכן לא מדברים ממנו אלא אומרים עולם א"ק ואבי"ע. נלמד בפירוט בחלקים ו' ז'.
לאחר מכן, עקודים, נקודים וברודים, שזה עולם אצילות. עליו נאמר 'בוא וראה'. עולם אצילות הראש הוא בג' קווים וגם הגוף בג' קווים, שזה נקרא גם עולם התיקון. אומרים עקודים, נקודים וברודים. עיקר בעולם הנקודים, בעולם הברודים יצא ג' קווים – כלי אחד, קו אחד. אומר 'ראה שאין העולם יכול להתקיים' שהמלכות היא מידת דין שאי אפשר להתקיים בה. מה עשה? שיתף מידת הרחמים בדין.
לקח את הכלי שנקרא מלכות ושיתף אותה עם כל אחד מהספירות האחרות, ז"א נתן לכ"א מהן חיסרון, כלי, מידה של דין וכתוצאה מזה נהיו לנו עשרה כלים ועשרה אורות כנגדם. נהיה לנו ימין, שמאל ואמצע, הנקראים חסד, דין ורחמים. ימין, שמאל ואמצע, ג' קווים נלמד בפירוט בהמשך, נקרא חסד, דין ורחמים.
ע"פי הבעש"ט העבודה נקראת הכנעה, הבדלה והמתקה.
הכנעה היא התבלטות גמורה.
הבדלה זה ראיית הפרטים. מידת הדין שמחלקת.
המתקה היא החיבור ביניהם.
זו הדרך שלנו לעבוד. בעולם הברודים כך זה קרה, אומר שתדע שהשורש במציאות של ימין, שמאל ואמצע – אמונה, דין ורחמים היה כבר בנקודות שיצאו בכל אחד מהפרצופים בעולם א"ק אבל רק כשורש, יצאו נקודות ועשו כלים. למה לומד זה שם? כי קיים גם בשורש. בא לומר כאן – תלמדו על עולם עקודים ונראה בהם הרבה פרטים. העולם לא יכול להתקיים רק במידת הדין שהוא רצון לקבל. צריך לשלב מידת הרחמים כדי שהעולם יוכל להתקיים. אז למה עשית מלכתחילה במידת הדין? מה, הקב"ה התבלבל? לא, אלא שחייב לתת קודם שתהיה בריאה, ואח"כ הבריאה צריכה לבוא לקראת הבורא ולומר שמעוניינת. קודם כל צריך לתת עצמאות לנברא כדי שיהיה מי שאוהב, לכן קודם מידת הרצון לקבל, מידת הדין, ואח"כ ראה שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין – שיתף מידת הרחמים, שכל אחת מהמידות האלה יוכלו לקבל.
קרו שני דברים, גם כ"א ממידות הרחמים מהט"ר שהן השפעה, קיבלו רצון לקבל, וגם כתוצאה מזה המלכות קיבלה רצון להשפיע.
שיעור 2 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
פרק א עמ' רי"א-רי"ב – כ"ד אלול תשע"ט
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. עולם א"ק שנקרא עולם עקודים הו א שורש דשורש, עולם האצילות שנקרא גם עולם התיקון הוא בחי' שורש ועולמות בי"ע הם היציאה מהכוח אל הפועל.
2. יש לזכור ולבדוק תמיד האם מדברים מאורות המתלבשים בעלים או רק מכלים, ההבחנה חשובה כי ישנם סדרים הפוכים בין אורות לכלים.
3. השורשים של עולמות בי"ע נקראים עקודים נקודים וברודים שהם בהתאמה כנגד עולם א"ק, הנקודים, ואצילות.
4. עולם העקודים נקרא כך משום שעקוד (קשור) שכל הרצונות קשורים בכלי אחד. וזה נקרא גם קו אחד שבעולם זה הכלי, דהיינו המלכות, היא במידת הדין וכלן אי אפשר היה לקבל בה אור בכלל. וכל האור שהתקבל בעולם העקודים היה רק בט' ראשונות.
5. עולם הנקודים יצא כך שבראש יש ג' קוין והגוף שהוא הז"ת הוא במידת הדין. עולם זה נקרא גם עולם השבירה.
6. עולם הברודים שנקרא גם עולם אצילות, גם ראשו בג' קיון וגם גופו בג' וין והא נקרא גם עולם התיקון ובו יש עשרה כלים ועשרה אורות. כראוי והם הנקראים ע"ס כהלכתן.
7. בתחילה עלה במחשבה לבוא העולם במידת הדין, דהיינו בהשתוקקות העצמית לכלי אחד, ראה שאין העולם מתקיים כי לא ניתן לקבל אור במלכות שהיא מידת הדין ולכן הקדים מידת הרחמים ועשה אותה לסיבה לקבלת האור. ובזה מתאפשר לקבל אור גם במלכות שהיא מטרת הבריאה.
8. בעולם העקודים יש שרש לג' קוין ולי' כלים שהם הנקודות שיצאו בכל פרצוף.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
