הדף היומי בתע"ס | חלק ד' עמוד רי"ח-רי"ט | שיעור 6
שרטוטים:
טקסט מהספר תלמוד עשר הספירות:
פרק ב'
מבאר הרשימות הנשארות אחרי הסתלקות האורות. ואור חוזר היורד בזמן ההסתלקות, ובו י' ענינים:
א. בעוד שהאורות עולים ומסתלקים, ממשיכים או"ח מלמעלה, ע"י זווגים דהכאה. ב. אור המסתלק מניח רשימה במקומו. ג. כל אור עליון לתחתון ממנו, הוא ביחס אב אל בן. ד. בהסתלקות אור הכתר, הניח רשימו במקומו כדי להאיר לחכמה. ה. כשנסתלק אור החכמה, הניח רשימה במקומו כדי להאיר לבינה. ו. מלכות אינה מניחה רשימה. ז. כל הספירות מניחות רשימות במקומן אחר הסתלקותן, חוץ ממלכות. ח. לפי שמלכות אינה מניחה רשימה היא נקראת עניה, שאין לה מעצמה כלום. ט. ב' מיני אורות נשארים בכלי אחר ההסתלקות: א) או"ח שהוא דין; ב) הרשימות שהן אור ישר ורחמים. י. אור העב שאינו מסתלק, נעשה כלי, ובו נשארו האו"ח והרשימות.
בעוד שהאורות עולים ומסתלקים, ממשיכים או"ח מלמעלה, ע"י זווגים דהכאה
* א) וצריכים אנו להודיעך עתה, בהקדמה אחרת, כוללת כל העולמות, והוא, בענין חזרת האורות אל המאציל. כי זולת מה שביארנו במקום אחר, כי אף על פי שהם עולים ומסתלקים, הנה הם א ממשיכים ממעלה למטה מן המאציל בחינת אור הנקרא אור חוזר.
א) כי בשעת הסתלקות אור הכתר, שהוא מסבת עלית מלכות לז"א לבחינה ג', הנה נעשה אז הזווג דאור העליון במסך דבחי"ג, ונמשכות ע"ס דאו"י ואו"ח בקומת חכמה כנודע, ועד"ז נעשו זווגים בכל המדרגות, שבדרך עלית המסך לזיכוכו, כמ"ש לעיל, (בהסתכלות פנימית ח"ב בד"ה ולפיכך עש"ה כל ההמשך). וז"ש הרב "כי אע"פ שהם עולים ומסתלקים, הנה הם ממשיכים ממעלה למטה מהמאציל בחינת אור הנקרא או"ח. כי כל זווג דהכאה ממשיך או"ח מאור העליון, כי אותו חלק האור הנדחה ממלכות נקרא או"ח.
* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"ו.
אור המסתלק מניח רשימה במקומו
ב) עוד יש בחינה אחרת גדולה ורב התועלת, והוא, כי לעולם אף על פי שמסתלקים, אינם מסתלקים לגמרי בכל בחינותיהם עצמם ועולים, אמנם מניחים מכחם ומבחינת עצמם קצת הארה למטה, במקום אשר עמדו שם בראשונה. וזו ההארה אינה נעקרת משם לעולם ועד, אף גם בעת עלייתם למעלה. והארה הזאת נקרא ב רשימו, בסוד, שימני כחותם על לבך, הנזכר סוף פרשת משפטים בסבא דקי"ד ע"א.
ב) הרשימה דומה לחותם, כי כמו החותם, אחר שמסתלק ממקום שהיה דבוק בו פעם, נמצא מניח שמה כל צורתו אף משהו לא יחסר, כן דרך אור העליון, אם נתפשט לאיזה מקום, אע"פ שחזר ונסתלק משם, הוא מניח שמה כל צורתו אף רושם קטן לא יחסר, וסופו לחזור ולהגלות בכל אותו השיעור כבראשונה.
כל אור עליון לתחתון ממנו, הוא ביחס אב אל בן
ג) והטעם הוא, כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים, בבחינת אב אל בנים, אשר חשקו תמיד להשפיע בהם, כמבואר אצלנו בכבוד אב ואם. כי ניצוץ אחד מהאב נמשך אל הבן, ואינו זז ממנו לעולם, וכן הענין בכאן ביוד ספירות, כי העליונים מניחין במקום הראשון קצת הארה הנקרא ג רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים.
ג) וזה נוהג הן באור הן בכלי והן בכללות והן בפרטות. כי מן הרשימות, אשר נכללות בטבור של התפשטות הראשונה של אדם קדמון אשר עלה לפה שלו, נולד ויצא, רת"ס דהתפ"ב דא"ק, המכונה פרצוף ע"ב דא"ק, כמבואר לעיל (חלק ג' בלוח התשובות אות ר"י עש"ה). וכן בפרטות, כי רשימה הנשארת בכלי דכתר דהתפשטות א', נעשית לזכר בכלי דכתר דהתפ"ב. ומהרשימה הנשארת בכלי דחכמה דהתפ"א, נעשה לכלי דזכר בכלי דחכמה דהתפ"ב. ומזווגם יצאו הזכרים בשאר הספירות, כמו שכתב הרב, בע"ח (בשער מטי ולא מטי פרק ג' וד').
וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א', הנקראות ניצוצין או אותיות, כמ"ש לקמן, הנה מהן נעשות הנקבות של התפ"ב: כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי מלכות, שהיא בחי"ד, נעשית התכללות מלכות בז"א, אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו. וכן מכח ניצוצין שנפלו מאו"ח של קומה דבחי"ב שהיא בינה, גרם להתכללות ז"א בכלי דבינה, שאח"כ בהתפ"ב, שאור ז"א בא ונתלבש בכלי דבינה, הנה מצא שם כלי שלו, וכו' עד"ז. כמ"ש לקמן (באו"פ בביאור דברי הרב בפ"ג אות פ'), הרי שכל הבחינות שבפרצוף התחתון, נמשכות רק מהרשימות, שהניח פרצוף העליון ממנו. וז"ש הרב, "כי האורות העליונים הם לאורות התחתונים בבחינת אב אל בנים", כלומר, שפרצוף תחתון נמשך מפרצוף עליון כמו בן מאב. דהיינו, שמשתלשל מעצמות האורות שבפרצוף העליון ממנו, והיינו ע"י הרשימות הנשארות בכלים דפרצוף העליון מהאורות שלו, כמ"ש לעיל, וזה שכתב הרב "כי העליונים מניחים במקום הראשון קצת הארה הנקראת רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים" כמבואר. וזכור את זה לכל המקומות, כי הוא המפתח להשתלשלות המדרגות, בדרך סבה ומסובב, מראש הקו עד סוף עשיה.
סיכום השיעור:
סיכום: בפרק ד חלק ב אנחנו רוצים לבאר את הקשר בין אב לבן. בין מדרגה למדרגה התחתונה ממנה. כדי לבאר זה אנחנו צריכים לדעת כלל: כל חוויה ברוחניות עושה רושם. רושם זה נקרא 'רשימה'. אם עברתי חוויה, דהינו, כמו שלמדנו בגלגלתא – היתה התפשטות של אור שהסתלק. נשארת חוויה לפי החוויה שהיתה. רשימה היא נתון נפשי קיים. יהיה נתון נפשי לפי החוויה. אם הלכתי לטיול לא תהיה חוויה של סעודה ולהיפך. הרשימה היא לפי החוויה שנחוותה. לכן אנחנו רוצים לראות קודם כל את הכלל הזה. יש רשימות (רשימה אומר שיעור שמזכיר את החוויה) שנקראות רשימות דהתלבשות. לזכור שם זה. התלבשות, כמו שהאור מתלבש בכלי, טעם החוויה, הזיכרון של מה שהיה.
שמדברים על טעם זה עניין תענוג אבל לא רק. יש הרבה חוויות נפשיות שהתפרדו מרעיון התענוג. יכול להיות חוויה של געגוע, התפעמות, סקרנות, שלווה, ביטחון, נוכחות, אסרטיביות, מחוייבות, בחירה, השתלבות, חשיבות, יש הרבה רגשות שיכולים לראות. כל הרגשות האלה הן צורות מיוחדות של זיווג דהכאה מורכב שכ"א מהן משאירה רושם. זה כלל ראשון.
דבר שני, המערכת הנפשית שלנו דומה למערכת שהיתה בעולמות. העולמות בנויים כך שיש מורכבות וקשר בין סוגי החוויות. היתה חוויה עליונה, אח"כ תחתונה. יש קשר בין אב לבן. אומר, כשהאב בא להוליד את הבן, כמו בעולמות העליונים – חוויה עליונה הולידה חוויה תחתונה, נוצרה מציאות שהועבר תהליך שהחוויה התחתונה האירה באותה חוויה עליונה הכללית והשאירה רושם בחוויה העליונה את החוויה התחתונה, כלומר הבן משאיר רושם באב.
בפרצופים ראינו כך, שכאשר יצאו קומות הנקודות, כשיצא בהתחלה הטעמים והתפשט האור על בח' ד'. אח"כ בגלל הביטוש הסתלק האור, ועלה למעלה. ז"א יצא מהמדרגה. היה תענוג ממשהו ונגמר. החוויה נגמרה, נגמרה הסעודה, כבר לא רעב, הסתלק האור ונשארה רשימה של מה שהיה, זיכרון של מה שאוהב. זו החוויה. זו הנקודה הראשונה שהשאירה רושם. אח"כ היו נקודות, בזמן הסתלקות האור למעלה עדיין היו זיווגים דהכאה והתפשט אור על דרך ההסתלקות. כלומר, כשאדם חי בעולם העקודים, כולם נולדים גדולים, אח"כ נהיים קטנים עד שנעלמים, בשונה ממה שקורה עכשיו – שנולדים קטנים ואז גדלים, ואז קטנים שוב עד שמתים בעוה"ז.
בעולם א"ק נולדו גדולים. גלגלתא נולד גדול והתחיל להסתלק עד שנגמר ויצא פרצוף חדש -ע"ב, שהוא כמו הבן של גלגלתא. כשהוא הסתלק יצאו זיווגים דהכאה שהאירו למטה והתחיל תהליך מעניין, אותו צריכים להבין כדי להבין הקשר בין אב לבן.
כשפרצוף ע"ב יאיר לגלגלתא – הבן יכבד את האב, אז יצטרך לראות איך הוא מאיר לו. איך למשל פרצוף ע"ב שיכול למשוך רק אור חכמה יאיר בגלגלתא שבכלל היה לו אור יחידה. הרי אמר שכל פרצוף משאיר רושם שנקרא זיכרון, אז אם יש זיכרון מטיול ויגיד לי לבוא לאכול ארוחה – לא אדע על מה מדובר. כמו שיגיד ליהנות ממילה לא ברורה. אבל אם יגיד לאכול אבטיח, זה מוכר. תביא ונאכל ביחד. למה? כי יודע טעמו של אבטיח. אבל לא יכול לבקש מע"ב להאיר בגלגלתא אר שלא היה לו, אז אומר שהיה תהליך שבזמן ההסתלקות גם גלגלתא האיר לו מה שהאיר אח"כ בע"ב. למה יכול להאיר רק מה שמוכר? כי אין לו מסך. יש לו רק מסך על בח' ג' ולא על ד'. השאלה מאיפה לגלגלתא יש זיכרון בח' ג'. זה היה התהליך – האור הסתלק ונשארה רשימה של אור יחידה, אח"כ בא ג' של ד' – הפרצוף שיצא והאיר במדרגה התחתונה, כי יצא לאותה קומה, אז בדרך ההסתלקות האיר האור וברגע שגם הוא הסתלק כי עבר מהנקודה הראשונה לשניה )ציור) אז האור המאיר בו ובד' הסתלק והשאיר רושם של מדרגת חכמה גם בד'. אח"כ כשבא אור ע"ב להאיר בד' אז אמר שכבר מכיר ד'. כי ג' האיר מוכר. אפשר לשאול איך ג' להאיר בד'. זה נלמד בהמשך.
רואים, אם כך, שכל מה שנשאר כרשימות בפרצוף עליון, כשתחתון מאיר לו, זה מכיוון שהיה שם רושם. הרושם נקרא זיכרון ולכן כל מה שאנחנו רוצים להשיג, זה כלל חשוב – כל מה שאתה רוצה להשיג הוא תמיד מה שהיה בך. לא שום דבר חדש, אלא לגלות דברים שהיו. כל מה שאתה רוצה – משיח, תורה, הארה, גדלות, הכל היה כבר. צריך לעורר את הזיכרון בך וגם את השלבים שאתה רוצה דרכם להשיג את אותה הארה, גם הם היו, רק שיש עכשיו קליפות שמפריעות, ודרך להכיר זה, ואת זה צריך לזכור.
שיעור 6 – תלמוד עשר הספירות – דף היומי – חלק ד'
סיכום בנקודות פרק ב עמ' רי"ח-רי"ט – ג תשרי תש"פ
בית מדרש הסולם – שיעור מאת הרב אדם סיני
1. בפרק ב' בח"ד אנו לומדים את הקשר בין בן לאב.
2. מקדים לקשר זה הוא לדעת את הכלל שכל חויה משאירה רושם ולרושם זה קוראים רשימה דהתלבשות.
3. כל רושם שנשאר הוא בהתאם לחוויה שהאירה באותה המדרגה.
4. בזמן הסתלקות המדרגה, למשל של גל', האירו הנקודות אור ממעלה למטה וגם הם השאירו רושם.
5. לא ניתן לקבל אוטר אם אין לי זכרון מאותה חויה שהאור בא להאיר.
6. כאשר יצאו הנקודות, כל נקודה שיצאה האירה במדרגה הקודמת לה. דהיינו ג' של ד' האירה בטעמים, ב' של ד' האירה בג' של ד' א' של ד' בב' של ד' וכן הלאה
7. העובדה שכל מדרגה האירה בעליונה שלה אפשרה לאחר מכן לעליונה לקבל הארה נמוכה ממה שהיתה לה קודם בגלל שנשאר לה רושם מההארה בזמן ההסתלקות. וזה היוצר את הקשר בין אב לבן.
8 . בתהליך זה שעוד נלמד אותו בפירוט, אנו רואים את הקשר שמתחיל להתהוות בין החלקים בתוך הפרצוף לבין הפרצופים הבאים שיוצאים אחריו.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
